עמוד הבית > נזקי הלחץ וכיצד לעבור מלחץ לרוגע והרפיה

נזקי הלחץ וכיצד לעבור מלחץ לרוגע והרפיה

חברים וחברות יקרים-יקרות!  שותפים לדרך...

אני רוצה היום להביא לכן-ם קטע מהספר שלי "להתעורר!  מדריך רוחני-מעשי", לאור כניסתו לחנויות הספרים השבוע.

זה קטע חשוב העוסק ומסביר בהרחבה את כל הנושא של לחץ והשפעותיו עלינו וכיצד לעבור מלחץ להרפיה באופן פשוט.

 
מערכת העצבים בגוף שלנו מחולקת לשתי מערכות: מערכת העצבים המרכזית - הכוללת את המוח, חוט השדרה ועוד כמה עצבים בראש דוגמת עצב הראייה - ומערכת העצבים ההיקפית - הכוללת את כל שאר העצבים בגוף, בידיים וברגליים. משולבת בתוך שתי מערכות אלו נמצאת מערכת עצבית האחראית על שמירת האיזון הפנימי בגוף (לדוגמה הטמפרטורה, רמת הסוכר בדם, לחץ הדם, רמת החומציות בדם) ועל פעילויות אוטומטיות למיניהן (פעילות הלב, מערכת העיכול, הנשימה). מערכת זו נקראת מערכת העצבים האוטונומית, ואף היא מחולקת לשתי מערכות: מערכת העצבים הסימפתטית, ומערכת העצבים הפרא־סימפתטית.

לשתי מערכות אלה השפעה הפוכה על הגוף: המערכת הסימפתטית פועלת בתגובה לסכנה קיומית וגורמת לשורה של התרחשויות בגוף: הפרשה של הורמוני לחץ כגון אדרנלין ונוראדרנלין מבלוטת יותרת־הכליה (הנקראת גם בלוטת האדרנל), פעילות הלב מואצת ומועצמת, פעילות הנשימה מואצת, כלי דם מסוימים מתכווצים ואחרים מתרחבים כדי לכוון את הדם לזרום יותר לכיוון שרירי השלד הגדולים ופחות לאיברים הפנימיים דוגמת הכבד, הכליות, מערכת העיכול (כן, לגופנו יש יכולת לשלוט בזרימת הדם ולכוונו לאן שנחוץ לו ביותר ברגע נתון), המעי הגס מופעל כדי להפריש יציאה וכך גם מערכת השתן, כל זאת כדי להוריד ממשקל הגוף ולאפשר תגובה טובה יותר. במקרה הצורך הטחול משחרר לדם את מאגר החירום של תאי דם אדומים כדי לסייע בהולכת חמצן לתאים ולשרירים ובפינוי חומרי פסולת. התגובות האלה הן מהירות מאוד, ועשויות להתרחש בתוך חלקיקי שנייה! כל אלה מכניסים את הגוף כולו למצב חירום של "הילחם או ברח" (Fight or Flight), ומכשירים אותו להפיק את המקסימום על מנת לשרוד במצבי סכנה.

נוסף על שינויים אלה, מתרחשים עוד שני דברים משמעותיים כאשר המערכת הסימפתטית מופעלת והאדם נכנס למצב "הילחם או ברח".
הראשון קשור למערכת החיסונית. תפקוד המערכת החיסונית דורש כמות ניכרת של אנרגיה, וכדי להפנות את מרב האנרגיה לצורך ההישרדות בזמן סכנה קיומית, הגוף בחוכמתו הרבה מקטין את הפעילות החיסונית למינימום ההכרחי. יש בכך היגיון: כאשר אנו בורחים למשל מאריה שרוצה לאכול אותנו, אין טעם להשקיע אנרגיה במאבק בווירוסים וחיידקים...
באותו אופן, כשאנו נמלטים על חיינו, וכל חלקיק שנייה עשוי להיות קריטי, יהיה זה לא חכם להשתמש בתהליכי חשיבה מורכבים וגבוהים האורכים זמן רב יחסית, ויהיה זה מן התבונה להשתמש דווקא ברפלקסים ואינסטינקטים הטבועים בנו, שהם מהירים הרבה יותר. לפיכך, כשהמערכת הסימפתטית קופצת לפעולה, זרימת הדם במוח מופנית מהאזורים ה"גבוהים" במוח אל האזורים העמוקים במוח האחראים על האינסטינקטים. זו הסיבה שבזמן של לחץ אנו הרבה פעמים לא זוכרים דברים או לא מסוגלים לחשוב בבהירות. דוגמה לכך היא "חרדת המבחנים": אנו יודעים את החומר למבחן, אך בשעת אמת פשוט לא זוכרים כלום.

מערכת העצבים הפרא־סימפתטית, לעומת זאת, פועלת במצבי רגיעה ומביאה לירידה ברמת המתח בגוף ולהתרחשויות הפוכות מהמערכת הסימפתטית. מופרשים הורמוני רוגע כגון האנדורפינים, הדם מופנה לאיברים הפנימיים ומאפשר פעולה תקינה והרמונית שלהם, הלב פועם בנינוחות, הדופק יורד והנשימה מואטת והופכת לעמוקה יותר. הדם במוח חוזר לזרום לאזורי החשיבה הגבוהה, והמערכת החיסונית חוזרת אף היא לפעילות מלאה.

בעבר הרחוק, כשהאדם חי בטבע, למערכות עצביות אלה הייתה חשיבות גדולה בהישרדות. האדם היה צריך להישמר מסכנות כגון חיות טורפות או חיות גדולות וחזקות ממנו, מפני פגעי טבע שונים וכולי. הסכנות היו מיידיות ומוחשיות, והמערכת הסימפתטית נועדה לתת מענה לסוג זה של סכנות, ולאפשר לאדם להילחם או לברוח באופן המיטבי. לאחר חלוף הסכנה יורדת פעילות המערכת הסימפתטית, והמערכת הפרא־סימפתטית נכנסת לפעולה. ואז האדם והגוף חוזרים למצב רגיעה, שהוא המצב הרגיל כאשר אין סכנה. כלומר, בהיעדר סכנה או סיבה אחרת, המערכת הסימפתטית פעילה פחות ואילו המערכת הפרא־סימפתטית, המרגיעה, פעילה יותר. מצב זה חשוב לצורך פעילות תקינה של מערכות הגוף השונות ולצורך שמירה על בריאות הגוף והנפש. זה המצב אצל כל היונקים בטבע, לא רק אצל האדם.

בעידן המודרני, סכנות קיומיות המאיימות על חיינו הן נדירות יותר. רובנו חיים בערים גדולות שבהן חיות טרף אינן מסתובבות חופשי, וכדי להשיג את המזון שלנו אנו לא יוצאים לציד שעלול להיות מסוכן. הסכנות הקיומיות שבהן אנו נתקלים הן מועטות יחסית: למשל אם מישהו תוקף אותנו או אם מכונית שועטת לכיווננו.
אולם האגו, הפחדים והאמונות שלנו גורמים לנו לראות ולפרש נסיבות רבות אחרות כסכנות קיומיות - לחץ בעבודה, ריב עם בת הזוג, לחץ כספי, ילדים, תחרותיות, בעיות בדימוי העצמי ועוד (אני מתייחס לאגו במובן הרחב, כפי שתופסים אותו בבודהיזם. ארחיב על כך בהמשך). כפועל יוצא מכך, חלקנו הגדול נמצאים רוב הזמן במצב של לחץ נפשי. אנחנו מסתובבים לחוצים, עמוסי דאגות ומחשבות. והגוף מגיב בשחרור של הורמוני הלחץ ובפעילות יתר של המערכת הסימפתטית. אך הגוף אינו בנוי לפעילות מתמשכת של מערכת הלחץ. זוהי מערכת שנועדה לתת מענה למצב חירום ולהפיק לזמן קצר את המקסימום מהגוף מבחינה פיזית. כאשר מערכת זו פועלת לאורך זמן, הגוף מתחיל להיפגע מכך. העיכול עלול להיפגע, וכך גם פעילות הכבד, ודי בשני אלה כדי שיתחיל תהליך שבו הגוף מקבל פחות מהחומרים הדרושים לו מצד אחד וצובר רעלים מצד אחר. ומכאן קצרה הדרך לפגיעה ברמה התאית בכל איברי הגוף, בגלל חסרים תזונתיים ופינוי לא יעיל של חומרי פסולת. בנוסף, הנשימה במצב לחץ היא רדודה ואיכות הנשימה נפגעת, דבר הגורם למחסור כרוני בזמינות חמצן לתאי הגוף ולפינוי לא מספק של חומרי פסולת המפונים דרך הריאות. הלחץ עשוי לפגוע גם בשינה, ושינה לא מספקת עשויה לפגוע אף היא במערכות שונות בגוף. גם המוח נפגע מכל אלה, ועשויה להיות פגיעה ביכולות מנטליות (דוגמת זיכרון, ריכוז, ראיית התמונה הכוללת והסקת מסקנות).

הדרך להימנע מהימצאות בלחץ רוב הזמן ומהפגעים הנגרמים בשל כך היא לפתח מודעות וללמוד להיכנס להרפיה. כשאני אומר מודעות, אני מתכוון למודעות לכך שאנחנו נמצאים במצב של לחץ. זוהי מודעות מתמשכת, on-line, למצב הנפשי והגופני שלנו. וכאשר אנחנו מודעים להיותנו לחוצים, אנחנו יכולים להרפות את הגוף. וכשהגוף נכנס למצב הרפיה, גם הנפש נרגעת. יש טכניקות שונות להרפיית הגוף, וכל אחד יכול ללמוד שיטה או שתיים שיתאימו לו.

אחד העצבים המרכזיים במערכת הפרא־סימפתטית הוא העצב התועה הנקרא גם עצב הוואגוס. זהו עצב ראשי המתחיל בגזע המוח (החלק הקדום של המוח האחראי על פעילויות אוטומטיות למיניהן) ויורד ומגיע בין היתר ללב, לריאות ולמערכת העיכול. זהו העצב "המרגיע" הראשי, וכאשר הוא מופעל אנו נכנסים למצב של הרפיה ורוגע. עצב חשוב זה מושפע בין היתר מהנשימה שלנו ומופעל כאשר אנו נושמים נשימות איטיות ועמוקות. כלומר, יש כאן התרחשות מעגלית המחזקת ומגבירה את עצמה: פעולה של עצב הוואגוס גורמת בין היתר להאטת והעמקת הנשימה, ונשימה שכזאת היא אחד הדברים המפעילים את העצב הזה. הנקודה החשובה כאן היא שיש לנו יכולת לשלוט בנשימה שלנו, ועל ידי ביצוע נשימות עמוקות ואיטיות אנו יכולים להביא להפעלתו של עצב הוואגוס, וכך להירגע ממתח ומלחץ ולהיכנס למצב הרפיה.

שימוש נכון בנשימה הוא טכניקה יעילה וקלה ללימוד העוזרת להביא את הגוף להרפיה. אני מלמד את רוב המטופלים שלי הרפיה בדרך זו, בעזרת מערכת ביופידבק שממחישה ומציגה את השינוי ברמת הלחץ וההרפיה באופן גרפי ברור. איך משיגים הרפיה באמצעות הנשימה? פשוט מאוד. מתחילים לנשום נשימות עמוקות ואיטיות. עמוקות, אך לא באופן כזה שעצם הנשימה יהיה מאמץ. חשוב לנשום עמוק ולאט, ובייחוד להוציא את האוויר לאט לאט. זאת מכיוון שכאשר אנו נושפים אוויר החוצה לאט, הדבר גורם להפעלה של עצב הוואגוס החשוב התורם להרגעת הגוף. כלומר, עקרונית, מספיק שננשום נשימות עמוקות ואיטיות כדי להפעיל את עצב הוואגוס, ובעקבות כך ניכנס להרפיה. הרפיה היא דבר נלמד, כמו רוב הדברים. כשם שלומדים לרכוב על אופניים - ומפעם לפעם זה נהיה קל יותר, מהיר יותר ויעיל יותר - כך ככל שנתאמן נוכל להיכנס להרפיה עמוקה יותר ובמהירות רבה יותר. בדרך כלל אין צורך להיכנס להרפיה עמוקה, אלא מספיק להגיע למצב של הרפיה חלקית. העיקר שנהיה בכיוון ההרפיה ולא בלחץ.

כשאני מלמד ומנחה אנשים להיכנס להרפיה ולשקט, רובם מגלים בתוכם משהו שטרם ידעו על קיומו. הם מגלים זאת כאשר הם עוצמים את העיניים ונכנסים פנימה, כלומר מפנים את תשומת ליבם ואת מבטם פנימה, לתוך עצמם. בשלב כלשהו הם מגיעים מספיק עמוק פנימה ומגלים שבתוכם קיים מקום שקט ועמוק מאוד. זו חוויה של שקט ועומק אינסופיים. יש שם מרחב אינסופי, שקט עמוק, שמחה, תחושת אחדות וביטחון. מרחב מופלא זה קיים שם בתוכנו. בתוך כל אחד ואחת מאיתנו. המקום הזה הוא כמובן מטאפורי. אני לא חושב שהוא באמת קיים. אך החוויה אמיתית ומוחשית מאוד. ובמחשבה שניה, אולי המקום הזה באמת קיים, מי יודע? כשנכנסים להרפיה עמוקה, משתנים פרמטרים פיזיולוגיים הניתנים למדידה, דוגמת פעילות מוגברת בחצי הימני של המוח, שינוי בגלי המוח ומעבר לגלי אלפא ותטא, וכאמור, המערכת הפרא־סימפתטית ועצב הוואגוס מופעלים, וכל הגוף נכנס למצב של רוגע והרמוניה.

כשמישהו מגיע למקום הפנימי הזה וחווה אותו, משהו בו משתנה באופן בלתי הפיך. כשחווים זאת, מתחילים להבין שהאושר האמיתי נמצא בתוכנו, ושהוא תמיד נמצא איתנו, בכל מקום ובכל זמן. וזוהי חוויה מטמירה. זה כמו לראות פתאום באופן בהיר מאוד את המהות האמיתית שלנו, את מי שאנחנו. ואחר כך, גם אם זה מתעמעם או נעלם, נשאר הזיכרון. והזיכרון הזה הוא כוח מניע, הוא מקור לשינוי ולתקווה גם בימים קשים, כאשר במישור החומרי אנו חווים קשיים וכאב. הזיכרון הזה הוא כמו זרע שמתחיל לנבוט ולצמוח מרגע שנגענו בו. זרע של שקט, רוגע ואושר.

המטרה היא, כמובן, שההגעה והכניסה למקום הזה בתוכנו לא תהיה חוויה חד־פעמית, אלא חוויה מתמשכת שמעצימה אותנו ומעמיקה בנו. ודבר זה יכול להיות מושג על ידי כניסה חוזרת להרפיה ולמקום העמוק הזה בתוכנו. ככל שנבקר ונהיה בו יותר כך הזרע הזה ילך ויצמח, ובנו ילכו ויגדלו השקט, הרוגע, תחושת השמחה והאושר ותחושה של כוחות ועוצמה מול קשיי החיים. המטרה היא שחלק מאיתנו יהיה נוכח במקום הפנימי הזה, בכל זמן ובכל סיטואציה.

באהבה,

תומר (:

  
לפגוש את אלוהים ברמזור  
להתעורר! מדריך רוחני-מעשי
לסובב את הגלגל - הספר
איך לעשות היפנוזה עצמית ולהוציא את עצמך מהסבל  
איך לעשות מדיטציה  
משחקיות זה שם המשחק...  
מי הוא זה שרוצה??  
הדרכת מגן הדוד  
אם זה היה היום/חודש/שנה האחרונים שלך...??!  
בזכות הפשטות  
יש לכם יום קשה? תעשו רסט...  
מה נותן לי את הכוח?!  
לחבר את הלבבות  
מדיטציה מדיטציה מדיטציה... ?!  
על הפער שיש לכולנו  
לעזור לעצמנו להתמיד...  
האם אתם משקים את הזרעים שלכם?  
שלושת התפים...  
להפוך עליה לירידה...  
להתעלם מהקיים  
יש גם ימים קשים  
שלוש נקודות למחשבה  
בעניין משמעת עצמית  
בעניין משמעת עצמית 2  
על מדיטציה - מהספר  
כשלא נרדמים בלילה  
נולדנו לחופש! מהם הפחדים שעוצרים אותך?  
מדיטציות בצום – מהספר "להתעורר! מדריך רוחני-מעשי"  
להשתחרר מחרדות - על טיפול טבעי בחרדות  
לשחרר את העבר או להשתחרר מהעבר?  
בחירה חופשית -מהספר  
של מי הרגשות שלך??  
כמה מילים על כאב...  
כמה מילים על כאב... – כאב נפשי  
לבחור בחיים... לבחור בשמחה...!  
לאתגר את עצמנו ולפגוש את העוצמה שבתוכנו!  
לאתגר את עצמנו ולפגוש את העוצמה שבתוכנו - 2  
אפיגנטיקה – האם אנו קורבנות של הגנים שלנו ??  
עוצמת הנשימה 3 – נשימות עוצמה  
עוצמת הנשימה 2  
עוצמת הנשימה!  
סרטן - קריאת התעוררות!  
הסרטן כקריאת התעוררות 2  
המוח הגמיש - סיפור מקרה  
מגנוט זוגיות בריאה של אהבה  
מיהו ומהו האגו הזה?  
הווייז הפנימי שלנו  
להמשיך למרות הקושי  
יש פתרון לחרדה  
עוד על חרדה - אפשר להשתחרר בכל גיל  
על הפחד  
על הפחד 2  
על הפחד 3  
הכל ידוע מראש והרשות נתונה  
הכל ידוע מראש והרשות נתונה - גורל וקארמה  
הכל ידוע מראש והרשות נתונה - הזויית המדעית  
האם אנו יכולים לשלוט על המחשבות שלנו? המשך...  
האם אנו יכולים לשלוט על המחשבות שלנו?  
האם יש לכם שליחות?!  
לקבל באהבה או לפעול לשינוי?  
האם אתם חיים או מעבירים את החיים  
נוח ונעים או...  
מה הגישה שלכם?  
אנחנו עוף החול  
הגוף כהשתקפות התודעה  
הגוף כהשתקפות התודעה - מהו בעצם אפקט פלאסבו?  
מי אני?? - להחזיר את עצמנו לעצמנו...  
חיים ללא קושי...  
8 דרכים לחולל מהפך בחיים שלכם  
לשים סימן שאלה...  
אפיגנטיקה - להיות חופשי מהסיפור הגנטי שלך  
מיתוס החלבון  
מיתוס הסוכר והסכרת  
מיתוס השמש והסרטן  
כמה אחוז שומן יש בחלב 3% ?  
מיתוס החלב, הסידן, והעצמות  
ריפוי עצמי-טבעי באמצעות צום !  
מיתוס ארוחת הבוקר  
מה השנאה והכעס עושים לנו?  
נזקי הלחץ וכיצד לעבור מלחץ לרוגע והרפיה  
דרכים להיכנס להיפנוזה עצמית  
מדיטציה - על מה ולמה?  
ריפוי טבעי-עצמי פרק 1  
ריפוי טבעי-עצמי פרק 2  
היפנוזה, היפנוזה עצמית, ויצירת מציאות  
ערוצים עצביים והמוח הגמיש  
אמונות יוצרות מציאות  
התת-מודע ושליטתו בנו... חלק א'  
התת-מודע ושליטתו בנו – חלק ב'  
אם הייתי ראש הממשלה...  
להיות שק חול...  
למה אני לא נכנס לממ"ד?  
הינך מסטר!  
להרגיש  
חיים ללא קושי  
הומלס על הדרך...  
מה שלומך? עניין קטן גדול...  
על עליות ונפילות...  
טרנספורמציה - חלק ראשון  
טרנספורמציה - חלק שני  
אכילה כמדיטציה  
שיעור בשחרור  
כשמגיע הזמן לעזוב...  
אשת לוט, תקווה, ואמונה...  
ריפוי עצמי 1  
ריפוי עצמי 2  
ריפוי עצמי 3  
ריפוי עצמי - צום4  
מדיטציה בבארותיים  
לקום אתמול בבוקר  
מה עושים לנו דיווחי התנועה  
נקודות למחשבה...
הדרך לאיתקה  
מעשה בבן מלך  
קונפציוס על בני האדם  
מדוע מת הפרפר  
קישורים מעניינים  
משפטים לחיים  
ספרים שכדאי לקרוא...  
חדשות


14/02/2015

פותח ע"י סופטמדיה בניית אתרים