אל תמהרו להדליק את המזגן… חלק שני

אל תמהרו להדליק את המזגן… המשך…

חברים וחברות יקרים ויקרות!  שותפים לדרך…

מה שלומכם ושלומכן?

כתבתי אתמול פוסט על הנזק הנגרם

כתוצאה משהות מתמשכת וקבועה במזגן ובמיזוג,

ועל החשיבות של הימצאות חלק מהיום ללא מזגן, בחום,

כדי לאפשר למנגנוני הגוף לעבוד,

ולאפשר לגוף להזיע…

אני רוצה היום להמשיך את הנושא,

אך מכיוון אחר לגמרי,

הכיוון המנטלי-נפשי-רגשי…

העולם בו אנו חיים, העולם המערבי-מודרני,

הוא עולם של נוחות.

אנחנו רגילים לנוחות הזו,

ואנחנו מחפשים ורוצים את הנוחות.

זה התחיל אולי משלט הטלוויזיה,

ועכשיו כבר יש שלט כמעט לכל דבר…

והטכנולוגיה של היום מאפשרת את הנוחות הזו.

נוחות זה סבבה וטוב,

אך כשזה יותר מידי זה עשוי גם לפגוע בנו.

והמזגן זו אחת הדוגמאות לכך.

התרגלנו לשלוט בטמפרטורת הסביבה.

התרגלנו שאנחנו מסדרים את העניינים איך שנוח לנו.

ואז, מה קורה כשהעניינים לא כפי שאנו רוצים?

מה קורה כשאנחנו לא מצליחים

לשלוט ולנווט את הדברים שיהיו כפי שאנו רוצים??

אז אנחנו נהיים מתוסכלים, עצבניים, מדוכאים…

כאילו שהחיים אמורים תמיד להיות נוחים.

כאילו שהחיים אמורים להיות תמיד בדיוק כפי שאנו מצפים ורוצים…

והרי ברור שזה לא כך במציאות, בחיים.

אז אני מציע לכם לקחת את עניין המזגן כתרגיל.

תרגיל של התבוננות.

תרגיל של קבלה.

תרגיל בו את מתבוננים על הקורה,

אך נמנעים מלהגיב ולפעול.

למעשה זו מדיטציה.

אך בשונה ממדיטציה בישיבה,

זו מדיטציה בתוך החיים עצמם.

מה אני מתכוון?

בפעם הבאה שחם לכם,

אז לפני שאתם קופצים להדליק את המזגן,

עם השלט כמובן… (;

תעצרו רגע.

תעצרו רגע,

ופשוט תהיו עם זה.

תהיו עם התחושות והמחשבות שעולות בכם.

תתבוננו על כל מה שמתרחש בתוככם

כתוצאה מכך שחם לכם…

בתוכנו הרי יש כל הזמן, תמיד,

התרחשות בלתי פוסקת,

תיאטרון פנימי אינסופי ובלתי נגמר…

בדרך כלל אנחנו נמצאים עמוק בתוך התיאטרון הזה,

מאמינים שהוא אמיתי,

ומגיבים אליו מבלי לחשוב, באופן אוטומטי…

כל אי נוחות אנחנו מיד ממהרים להעלים.

מגרד לנו – אנחנו מגרדים.

חם לנו – מדליקים מזגן.

אנחנו רעבים – מיד נחפש מה לאכול.

כואב לנו – לוקחים כדור.

העיקר לא לחוש אי נוחות.

ואני אומר לכם,

תנו לעצמכם לחוש אי נוחות,

תאפשרו לעצמכם להיות עם חוסר הנוחות.

למה?

כי זה ייפתח וילמד ויחזק אתכם בהמון דרכים.

קודם כל, זה ייפתח בכם יכולת שלא להגיב מיידית,

אלא להתבונן על המתרחש,

ולהגיב ולפעול בזמן המתאים (אם בכלל)

ומתוך הבחירה שלכם, לא מהאוטומט…

שנית,

זה יחזק ויחסן אתכם.

ותתחילו לעשות דברים שקודם לכן נמנעתם מלעשות,

בגלל אי נוחות שכרוך בהם…

כל עשיה ראויה,

כל התקדמות,

כל יוזמה שתרצו לעשות –

כוללים גם מאמץ ואי נוחות.

אי נוחות עשוי להיות גם אי נוחות רגשי,

כמו למשל כשאנחנו לא מצליחים במשהו,

או כשמישהו דוחה אותנו…

גם אלה מצבים של חוסר נוחות,

ובתת מודע שלנו אין הבחנה

בין חוסר נוחות אחד למישנהו…

ולכן, כאשר אתם חושפים את עצמכם לחוסר נוחות,

כמו על ידי אי הדלקת מזגן

והישארות בחום –

אתם מחזקים את היכולת שלכם לעמוד איתנים

מול כל מיני סוגים של חוסר נוחות.

וכך אתם מלמדים את עצמכם

לקבל גם כל מיני אי נוחויות אחרות בחיים,

כל מיני דברים בחיים שלא רציתם ולא ביקשתם.

אלא שעכשיו אתם מפתחים בעצמכם

יכולת לקבל את אלה בשלווה,

ולהישאר נינוחים ושמחים גם נוכח אותם דברים…

אתם רואים איך על ידי

בחירה קטנה כביכול,

אתם מפתחים בעצמכם יכולות חדשות,

יכולות שעשויות לשנות אתכם

ואת החיים שלכם.

בחירה קטנה ופשוטה.

בחירה שלא להדליק מיד את המזגן,

בחירה להיות זמן מה עם חוסר הנוחות,

בחירה להתבונן בתיאטרון הפנימי ולא לפעול מיידית…

עכשיו יש לכם מלא סיבות

מדוע להיות חלק מהיום ללא מזגן,

גם פיזיולוגית בריאותית,

וגם מנטלית-נפשית-רגשית…

אז מעכשיו,

מזגן זה אאוט,

ולהזיע זה אין,

וגם חוסר נוחות זה אין…  (:

באהבה,

תומר (:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *