חברות וחברים יקרות ויקרים! שותפים לדרך… !
מה שלומכן ושלומכם?
אני רוצה היום לכתוב על דרכים להיכנס למצב של הרפיה עמוקה וטראנס היפנוטי.
זהו מצב בו אנו יכולים לעשות דברים מופלאים.
כמו למשל לעשות שינוי עמוק בדפוסי מחשבה והרגלים שלנו,
או כמו להתכונן לאיזה אירוע שיש לקראתו פחד או חרדה (הרצאה, ראיון, פגישה, מבחן…),
או להיות מסוגלים שלא לחוש, או כמעט שלא לחוש, כאב.
אני לפני כשנה, כשהחלפתי את כל הסתימות בפי מאמלגם שמכיל כספית לסתימות לבנות – הכנסתי את עצמי למצב היפנוטי, ולמרות שהייתי לגמרי ער למתרחש ותקשרתי עם רופא השיניים, עשיתי זאת ללא זריקת הרדמה והכאב שחשתי היה עמום ורחוק. זו היתה חוויה מדהימה !
אז הריי כמה שיטות שבאמצעותן תוכלו ללמוד להכניס את עצמכן-ם למצב כזה, של טראנס היפנוטי לצורך היפנוזה עצמית:
1. נשימות.
נשימות הן דרך המלך להרפיה (ולעוד הרבה דברים).
יש המון דברים להשתמש בנשימה, אך כאן עכשיו אספר לכן-ם על דרך אחת.
שבו כמובן במקום נוח ושקט, שלא יהיו לכם-ן הפרעות, ועצמו עיניים. עצימת העיניים חשובה, כי כשאנו בעיניים פקוחות אז יש הרבה גירויים מבחוץ. כשעוצמים עיניים ניתן ביתר קלות להיכנס להרפיה ולהרפיה עמוקה. מאוחר יותר, כשתהיו מתורגלים וזה יבוא לכם-ן בקלות, תוכלו לעשות זאת גם בעיניים פקוחות.
נשמו נשימות עמוקות ובקצב איטי. אך לא עמוק מאומץ, אלא עמוק באופן כזה שהנשימה תהיה לכן-ם נוחה ונטולת מאמץ. וגם הקצב, שיהיה יחסית איטי, אך נוח וטבעי.
אחרי מספר נשימות כאלה אתם כבר בדרך להיכנס להרפיה. עכשיו תראו ותדמיינו שבזמן שאיפת האוויר פנימה אתם-ן כאילו עולים מעלה ובאותה העת מתרחבים, כאילו אתם גדלים במרחב ונהיים יותר ויותר גדולים. ובזמן שאתם-ן נושפים אוויר החוצה תראו ותדמיינו שאתם נכנסים פנימה, אל תוך עצמכם, יותר ויותר עמוק פנימה לתוככם.
זה ייצור תנועה בו בזמן גם של התרחבות מעלה והחוצה וגם של כניסה פנימה.
אחרי זמן מה סביר להניח שתחושו שאתם מאבדים את תחושת המרחב ושהגוף שלכן כאילו "נעלם", כאילו אתן רק תודעה מרחפת בחלל. יחד עם זה תבוא תחושה עמוקה של שקט ושלווה פנימיים ותחושה של אינסוף. זה יכול לקחת מספר דקות, או יותר. ואולי ייקח לכם מספר פעמים עד שתצליחו בכך. זה בסדר. כי הקצב הינו מאוד אישי והרבה מאוד גם עניין של תרגול והתמדה.
כשתחושו זאת – הגעתם-ן לשם…
ועכשיו, שם אתן יכולות לעשות עבודה מודעת על אותו עניין שברצונכן לעבוד עליו. אך המשיכו בנשימות והמשיכו להיות בעיניים עצומות.
2. ראיית עצמכן-ם מבחוץ.
היכולת לראות את עצמנו מבחוץ היא יכולת שניתן לפתח אותה ולהיות מיומן בה.
מה זאת אומרת לראות את עצמנו מבחוץ?
הכוונה שאנחנו כאילו נמצאים בחוץ לגוף שלנו, מהצד או מלמעלה, ומתבוננים על עצמנו, על הגוף "האמיתי" שלנו. לא מדובר כאן בחוויה חוץ-גופית, אלא בשימוש בדימיון. אתן יכולות למקם את עצמיכן קרוב או רחוק מהגוף, יותר או פחות גבוה. איך שמתאים לכן. ואפשר פשוט לשחק עם זה ולנסות כל מיני זוויות ומרחקים. הכל בדימיון. וזה גם טוב ובריא למוח… 🙂
גם כאן שבו במקום שקט ונוח, עיצמו עיניים, נשמו מספר נשימות עמוקות איטיות – והתחילו להשתעשע בדימיון…
כשתצליחו לראות את עצמיכם כאילו שאתם מתבוננים מבחוץ על עצמכם – הגעתם!
זו טכניקה שהיא טובה ויעילה במיוחד למצבים בהם צריך להתמודד עם כאב.
אך לא רק. היות ולרוב במילא נכנסים להרפיה וטראנס מסויימים כשעושים זאת, ניתן לעבוד על כל עניין פנימי שחפצים לעבוד עליו.
3. התמקדות בנקודה.
דרך יעילה נוספת להיכנס להרפיה וטראנס הינה על ידי מיקוד הראיה בנקודה מסויימת. זה כלל לא משנה במה אתן בוחרות להתמקד, כל עוד זו נקודה ברורה. זה יכול להיות פינה של רהיט או של החדר, זה יכול להיות חפץ קטן (כמו אבן חן), וזה יכול אפילו להיות הציפורן שלכן… וזה יכול להיות גם הלהבה של נר דולק.
גם כאן, כמו בשאר הטכניקות, שבו במקום נוח ושקט ונטול הפרעות.
אך עכשיו אתם כמובן נשארים בעיניים פקוחות.
חשובים מספר דגשים לצורך הצלחת השיטה הזו:
ראשית, חשוב שתמנעו ממצמוץ ככל שתוכלו. אפשר למצמץ, אך השתדלו כמה שפחות.
שנית, הישארו עם מבטכן על החפץ/נר/נקודה שבחרתן. אל תזיזו את מבטכן, כי אם תזיזו זה מיד יוציא אתכן מהטראנס אליו אתן שואפות להגיע. המבט צריך להיות מכוון לאובייקט.
שלישית, השתדלו שלא לזוז. תזוזה פיזית – של יד, רגל, שינוי תנוחה – תוציא אתכם מהדרך להרפיה. אל תזוזו.
רביעית, אחרי זמן מה (דקה או עשר. שוב, זה אישי ותלוי תרגול) הראיה שלכם תאבד את הפוקוס ותתחילו לראות מטושטש, מעורפל. זה טוב, כי זה מעיד שאתם נכנסים לתוך ההרפיה העמוקה. אל תיבהלו מזה. ואל תזיזו את המבט, גם לא קצת. כי אם תסיטו את מבטכם, רוב הסיכויים שמיד תחזרו לראיה חדה ומפוקסת ותצאו חלקית מההרפיה.
ולבסוף, אחרי זמן מה, כשזה ירגיש לכן נוח ונכון וכשתחושו שאתן בהרפיה עמוקה דיה, אתן יכולות לעצום את העיניים ולהישאר בהרפיה שהשגתן.
ועכשיו זה הזמן לעשות את מה שרציתם לעשות בתוככם.
נתתי כאן קווים מנחים לשלוש טכניקות לכניסה למצב של טראנס היפנוטי. אתם יכולים לנסות את כולן, או להשתמש רק באחת מהן, זה לא משנה. אך תזכרו שכמו בכל דבר, התרגול חשוב. ככל שתעשו ותתרגלו זאת יותר, כך תוכלו להיכנס להרפיה עמוקה ומצב היפנוטי יותר בקלות ויותר מהר.
כדאי לבחור ולהגדיר לעצמיכם מהו הנושא או הדבר עליו אתם רוצים לעשות עבודה. כך, עוד לפני הכניסה לעומק הטראנס, אתם כבר מתכווננים לדבר מסויים ולשינוי שהינכם רוצים להשיג.
כשאנו נמצאים בהרפיה עמוקה המוח עובר לגלים ארוכים יותר (אלפא או תטא) ולמעשה נמצא במצב היפנטי. במצב זה התת מודע פתוח ונגיש יותר וניתן לעשות בו שינויים ביתר קלות, לשחרר אמונות ודפוסים ישנים שאינם רצויים לנו, ולהשתיל אמנות ודפוסים חדשים במקומם. החלק המודע של המוח נשאר ער למתרחש, אך הוא פחות דומיננטי באשר במצב עירנות רגיל. אולם עדיין אנו יכולים להשתמש בחלק המודע לצורך ניווט והכוונה בזמן ההיפנוזה העצמית. המודע הוא זה שמפקח ומכוון את התהליך שמעוניינים לעבור בהיותנו בטראנס ההיפנוטי.
נקודה שחשוב לי להדגיש היא עניין ההתמדה והתהליך שבשינוי.
נכון, היפנוזה והיפנוזה עצמית הם כלים חזקים ורבי עוצמה לשינוי !
אך שום דבר אינו מטה-קסם.
לפעמים אכן קורה בהחלט שבפעם אחת של היפנוזה מתרחש שינוי משמעותי ועמוק שמחזיק מעמד לאורך זמן. אך במרבית המקרים, נדרשת עבודה מתמשכת וחוזרת בכדי להביא לשינוי עמוק וקבוע. הסיבה לכך היא שבדרך כלל הדפוסים שאנו מעוניינים לשנות נובעים ממקומות עמוקים בנו, מדפוסי חשיבה והתנהגות שנלמדו והופנמו בגיל צעיר מאוד והם נוכחים ופועלים רוב חיינו. ולכן, אם אתם בני ארבעים למשל, אז אותו דפוס חשיבה מסויים נמצא בנו מזה שלושים שנה לפחות. קשה לצפות שדפוס כה עמוק ומושרש ישתנה כהרף עין. לכן זה תהליך מתמשך של עבודה על המקום הזה. ואם נתמיד, השינוי יילך ויתרחש, הדפוס הישן יילך וידעך ויחלש, ואילו הדפוס החדש יילך ויתחזק…
זו נקודה שאני מוצא את עצמי נדרש להסביר ולהזכיר שוב ושוב למטופלים, שמצפים לשינוי מהיר ומיידי הרבה יותר. לפעמים זה קורה, לרוב נדרש תהליך.
קחו את זה כמו משחק. תשתעשעו עם זה, תחקרו את זה כמו ילד שחוקר חפץ חדש שהיגיע לידיו. ככה תוכלו גם להפיק את המירב מהטכניקות האלה, וגם תיהנו מכך…
להתראות במעמקים… ((:
באהבה,
תומר (:
לפרטים על הסדנאות הקרובות לחצו כאן (:
מדהים שאני כל החיים עושה את זה בלי מודעות למה שאני עושה וכבר תקופה ארוכה מחפשת מדיטציה או משהו כזה ובעצם עשיתי כך כל חיי רק לא ידעתי איך להמשיך. תודה מאוד גדולה לך!!!
סשה היקר והאהוב !
מתנצל שרק עכשיו אני כותב לך כאן… (:
שמח מאוד לשמוע שאתה עושה את זה אינטואיטיבית. תמשיך ככה… (:
באהבה, תומר (:
תודה על נדיבות ליבך
טל היקר/ה והאהוב/ה!
בשמחה ובאהבה…
תומר (: