האם את(ה) מזדהה או מזהה?

האם את(ה) מזדהה או מזהה?

חברים וחברות יקרים ויקרות!  שותפים לדרך…
מה שלומכם ושלומכן הבוקר והיום?

 

האם אתם מזדהים או מזהים?

זה עניין כה מהותי, שקשה להפחית בחשיבותו.
כמו ההבדל בין הלילה ליום, בין חושך לאור.

מה הכוונה בשאלה האם אתם מזדהים או מזהים?

הכוונה כלפי כל מה שקורה.
גם בעולם החיצוני, אך במיוחד ובעיקר בעולם הפנימי שלכם.

אני אתייחס היום לעולם הפנימי,
כי הוא החשוב, והכל נובע מתוכו.

לכולנו יש מחשבות,
לכולנו יש רגשות.
לכולנו יש גוף ותחושות גופניות שונות.

מחשבות עולות בנו כל הזמן, ללא הפסקה.
וכך גם רגשות ותחושות.

כל הזמן יש בתוכנו זרם בלתי פוסק של מחשבות, תחושות, ורגשות.
וזה נמשך כל הזמן.
רק כאשר אנחנו ישנים יש לנו אולי הפסקה מזה.

אז האם אתם מזדהים עם כל זה?
האם אתם מזדהים עם כל מה שעולה בכם כל הזמן?
האם אתם מזדהים עם המחשבות שלכם?
עם הרגשות?
התחושות?

רוב האנשים, ולכן יש סיכוי שגם אתם כך,
אכן מזדהים עם המחשבות והרגשות והתחושות שלהם.

וכאשר אנחנו מזדהים עם כל זה,
אז זה הופך להיות אנחנו, ואנחנו הופכים להיות זה,
ואז יש לכל זה הרבה כוח והשפעה עלינו.

ואכן מרבית האנשים חושבים, בטעות, שכל אלה הם שלהם.
שהמחשבות, רגשות, תחושות הגוף – הם שלהם, הם אנחנו.

מרבית האנשים מאמינים לכל מה שעולה בהם,
המחשבות, רגשות, התחושות –
כאילו שזו האמת,
כאילו שזה אמיתי.

אך זה לא.

המחשבות לא באמת שלכם, לא באמת אתם.
וכך גם בנוגע לרגשות ותחושות.
הם לא באמת אתם ולא באמת שלכם…

הם לא אתם, ואתם לא הם.

איך זה יכול להיות?

רוב המחשבות שלכם הם מחשבות אוטומטיות.
מחשבות אוטומטיות שהמוח מייצר מעצמו על סמך דפוסים ומסלולים עצביים שנוצרו איי שם בעבר שלנו, בעיקר בעשור וחצי הראשונים לחיינו.

רוב המחשבות מיוצרות על ידי המוח עצמו,
וללא שום בחירה מצידנו.

למעשה אין לנו שום בחירה ושום ברירה:
המחשבות האלה יעלו בין אם נרצה ובין אם לא.
אין לנו שום שליטה על כך.

זה המשמעות של מחשבות אוטומטיות.
לפעמים יש שקוראים להם בטעות מחשבות "טורדניות".

וכך גם מרבית הרגשות והתחושות שעולים בכם.
גם הם תוצר של דפוסים ישנים שחקוקים בכם.
דפוסים רגשיים ודפוסים תחושתיים.

ואין לנו שליטה על כך.
אין לנו שליטה על מה שעולה בנו כל הזמן וללא הפסקה.

אך כן יש לנו שליטה על משהו אחד:
על התגובה שלנו.

יש לנו שליטה כיצד אנחנו מגיבים לכל מה שעולה בנו.

אנחנו יכולים להזדהות עם מה שעולה,
להאמין לזה, לחשוב שזה באמת שלנו ואנחנו –
ואז זה הופך להיות אנחנו,
ואז זה משפיע עלינו ושולט בנו.

דוגמא.

אם עולה בכם מחשבה שהכאב שיש לכם זה אולי גידול וסרטן,
או אם בן זוגכם מאחר ועולה בכם מחשבה שאולי הייתה לו תאונה כלשהי –

ואתם מזדהים עם המחשבה הזאת,
ומתחילים להתעסק איתה ולחפור בה –
אז אתם מתחילים לייצר תסריטים שליליים,
אתם מתחילים להילחץ,
הורמוני לחץ זורמים במוח ובגוף שלכם…

המחשבה שולטת בכם.
התחושה והרגש שולטים בכם.

אז אם אתם מזדהים עם המחשבות וכל מה שעולה בכם,
אז אתם למעשה נותנים להם לשלוט בכם.

אך כיצד אפשר שלא להזדהות עם המחשבות שעולות בנו?
כיצד אפשר שלא להזדהות עם הרגש שעולה בנו?
או אם התחושה הגופנית?

אם אנחנו מזהים אותם, אז אנחנו לא מזדהים איתם.

מה הכוונה מזהים אותם?
הכוונה שאנחנו מזהים אותם כמחשבה, כרגש, או כתחושה.

ברגע שאנחנו מזהים את המחשבה כמחשבה,
אנחנו כבר לא מזדהים איתה.

כי עצם פעולת הזיהוי יוצרת מרחק ביננו לבין המחשבה.

עצם העובדה שאנחנו מזהים את המחשבה אומרת שהיא לא אנחנו.

פעולת הזיהוי מזכירה לנו שהמחשבות הן לא אנחנו ולא שלנו.
שזו רק מחשבה. סתם מחשבה.
סתם מחשבה שהמוח ייצר מעצמו.

והיא לא שלנו ולא אנחנו.

אז כאשר אנחנו מזהים את המחשבה –
אנחנו לא מזדהים איתה.

וכך גם עם הרגשות והתחושות.
ברגע שאנחנו מזהים אותם,
ואנחנו זוכרים שאלו סתם תוצרים של דפוסים אוטומטיים –
אז אנחנו לא מזדהים איתם,
לא מזדהים עם כל מה שעולה בנו.

אנחנו יודעים וזוכרים שאנחנו לא הם והם לא אנחנו.

אנחנו מתבוננים על כל מה שעולה בנו,
מזהים ולא מזדהים.

ואז אנחנו משחררים את עצמנו מהשליטה של הדפוסים האוטומטיים האלה.

משחררים את עצמנו להיות איך שאנחנו רוצים להיות.

חוזרים להיות בעלי הבית של עצמנו.

ואז אנחנו יכולים לבחור את המחשבות שאנחנו רוצים.

וכאשר נשנה את המחשבות, ישתנו גם הרגשות והתחושות.
אולי לא באופן מיידי, אך עם הזמן וההתמדה זה ישתנה.

בטווח הקצר, בכל רגע נתון,
אין לנו יכולת לשלוט על המחשבות שעולות בנו.
המוח מייצר מה שהוא מייצר באופן אוטומטי.
ואין לנו שליטה על כך.

אך כן יש לנו שליטה על התגובה שלנו.
אנחנו יכולים לבחור האם להזדהות או לזהות.

וכאשר אנחנו לא מזדהים אלא מזהים,
אז יש לנו יכולת ליצור שינוי גם בדפוסים האוטומטיים.

וזה ייקרה כעבור זמן.

כלומר, בטווח הארוך יותר,
יש לנו יכולת ליצור שינוי עמוק בתוכנו ובמוח שלנו,
וממש ליצור שינוי בדפוסים ובמסלולים במוח שלנו…

וכל זה תודות לעובדה שאנחנו לא מזדהים,
אלא מזהים.

כל זה מתוך הידיעה וההבנה שאנחנו לא המחשבות שעולות בנו.
ואנחנו גם לא הרגשות והתחושות.

והידיעה הזאת היא המפתח לחופש,
היא המפתח לשחרר את עצמנו וליצור את עצמנו כפי שאנחנו רוצים ובוחרים להיות.


ואיך אתם בוחרים להיות?

על כך אולי בפוסט בהמשך…

ובינתיים,
תזכרו לנשום עמוק,
לראות את הטוב שתמיד יש לנו בחיים,
לחייך הרבה, להיות אהבה…

אוהב אתכם,
תומר (:

*****

 

*  לפרטים על סדנת הגיבורים!
     לחצו כאן (:

*  לפרטים על סדנת ההיפנוזה העצמית האינטרנטית לחצו כאן (:

*  לרכישת הספרים שלי לחצו כאן (:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *