הינך מסטר!
הבוקר עשיתי מדיטציה לצלילי דיסק מדהים של קערות טיבטיות עתיקות עליהם מנגן נזיר טיבטי נצר לשושלת נזירים שידעו את סודותיה של הקערה הטיבטית. זה דיסק שרכשתי לא מכבר, והוא אחד העוצמתיים שיש לי.
נכנסתי עמוק, עמוק מאוד…
הגוף שינה צורה והלך והתפוגג עד שנעלם, נשארה התודעה המרחפת…
ובתוך הכלום הזה קיבלתי מסר, שזה תוכנו:
YOU ARE A MASTER !
YOU ARE STRONG !
YOU ARE POWERFULL !
REMEMBER…
YOU ARE A MASTER
YOU CONTROL YOUR LIFE !
YOU CONTROL YOUR BODY !
YOU ARE THE MASTER OF YOUR LIFE !
YOU CAN HEAL YOURSELF…
YOU CAN HELP OTHERS HEAL THEMSELVES…
REMEMBER…
YOU ARE A MASTER !
היה המשך למסר, אך הוא היה אישי יותר, ולכן לא אשתפו כאן.
כולנו באנו לכאן למסע של צמיחה, מסע של היזכרות וצמיחה.
בכולנו יש את הניצוץ האלוהי, החלק הנשמתי-רוחני.
כולנו מסטרים.
אך כשאנו נולדים ובמהלך הילדות וההתבגרות אנו שוכחים את הידע הזה, את היותנו חלק מהאחד השלם, את היות הכל מחובר, את היותנו מסטרים.
ותחת זאת אנו עוטים את מסכת האגו, הפחד, הניפרדות. אנו חיים באשליה שהגוף הוא הוא אנחנו, ושמה שחושינו רואים וקולטים זו המציאות, ואנו נהיים שבויים בתפיסת העולם הכה חלקית ומצומצמת הזו, בה החומר הוא העיקר. אנחנו חווים את עצמנו כיישויות עצמאיות ונפרדות מהאחרים סביבנו, ואת העולם כמסוכן ומנוכר, עולם בו אנו חייבים להיאבק ולהתחרות כדי שיהיה לנו. עולם תחרותי וכוחני. עולם בו הפחד נמצא מתחת לפני השטח.
בעבר היו תרבויות ועמים שידעו את האמת לאורך חייהם. האבורג'ינים, האינדיאנים, המצרים הקדומים, הטיבטים, בני המאיה – אלה רק מקצת מאלה שידעו שהכל אחד ומחובר, שהגוף הינו רק כלי לנשמה שבתוכו, וחיו על פי אמת זו. אולם אמת זו נזנחה ונשכחה במאות האחרונות ובמיוחד בעידן המודרני, עת המדע והגישה הניוטונית-חומרנית הפכה לשלטת. ומצב האנושות וכדור הארץ שלנו משקפים את התפיסה החומרנית-כוחנית הזו ואת האשליה שאנו וכל מה שסובב אותנו ניפרדים.
אולם עכשיו יותר ויותר אנשים ברחבי העולם מתחילים להיזכר ולהתעורר. הידע כי אנו אחד ומחוברים, ושאנו יישות רוחנית בתוך כלי חומרי – הגוף – מתחיל להתפשט עוד ועוד. זה תהליך של התעוררות מחלום למציאות.
תהליך שכל אחד ואחת מאיתנו צריכים לעבור, ושהאנושות כולה צריכה לעבור.
וזה תהליך קשה ומורכב, שיש בו מכשולים ואתגרים רבים. כי תפיסת העולם הישנה שלנו לא מרפה בקלות. האגו והפחד, הרציונל, האמונות הישנות, החושים – אוחזים בנו חזק וכמו מסרבים להרפות ולהיעלם… זה תהליך שיש בו נסיגות רבות, ולפעמים נדמה לנו שאנו כבר במקום גבוה ומואר ואז בא משהו ומפיל אותנו חזרה ארצה, לחומרי, לפחד, לניפרדות. וכל פעם אנו נאלצים לחזור לקום ולהמשיך במסע ובתהליך. אט אט, האור והאהבה תופסים יותר ויותר את מקום החושך והפחד.
יש מאיתנו שהתהליך יהיה להם יותר קל ומהיר, ויש שהתהליך יהיה להם קשה וארוך ולפעמים מתיש.
אך כולנו אמורים בסופו של דבר להתעורר ולפתוח את עינינו. להיזכר באמת. להיזכר במי ובמה שאנחנו.
כולנו יחד כאן באותו מסע, כולנו באנו לכאן על מנת לעשות עבודה של צמיחה והתעוררות, צמיחה מהחושך אל האור. כולנו אחים לאותו המסע ממש. וחובה על כל אחד ואחת מאיתנו שכבר נמצא בתהליך התעוררות לסייע לאחרים במסע שלהם. לסייע ממקום של אהבה, קבלה, וחמלה. הרבה פעמים עצם היותנו יותר באור, בשקט פנימי, בידיעת האחדות מסייעת לפתוח את לבבותיהם של אלה שאיתנו אל האור ואהבה…
העשיה והלחץ היום-יומיים שואבים אותנו לחומרי, לפחדים שלנו. לא קל להישאר גם בעשיה החומרית-ארצית וגם ברוחני, בידיעת האחד והאחדות. רגל פה ורגל שם. ואנו נאלצים להזכיר לעצמנו שוב ושוב את המציאות המלאה, את מי שאנחנו באמת. תמצאו לכם דרכים ודברים שמזכירים לכם: עץ או פרח, שקיעה או מראה הירח, חיוך או חיבוק… יש אלפי תיזכורות כל הזמן, אנו רק צריכים לעשות בהם שימוש. אחרת אנו צוללים לשיכחה ולטייס האוטומטי…
כל אחד ואחת והמסע שלו שלה…
עמוק בתוכך, הינך מסטר !
באהבה,
תומר (:
