כוחו של התת מודע! חלק א'

כוחו של התת-מודע (חלק א')

חברים וחברות יקרים, שותפים לדרך…
אני רוצה לכתוב היום על נושא חשוב ביותר:
כוחו של התת-מודע והשפעתו על חיינו ועל המציאות שלנו.

מהו בכלל תת-המודע?
התת-מודע הוא אותו חלק במוח שלנו,
או בתודעה שלנו,
שהוא לא מודע,
כלומר שאנו איננו מודעים וערים אליו.

למעשה התת-מודע הוא החלק העיקרי של התודעה שלנו, בעוד החלק המודע הוא קטן הרבה יותר.

הדבר דומה לקרחון הצף באוקיינוס:
האם ידעתם שהקרחון שרואים מעל לפני המים הוא למעשה חלק קטנטן מגדלו המלא של הקרחון?

זאת בגלל שמרבית הקרחון שקוע בתוך המים ואיננו רואים אותו! אם תשימו קוביית קרח בכוס מים תראו שמרביתה שקועה במים ורק מקצתה בולט מעל לפני המים שבכוס.

אותו הדבר בדיוק נכון לגבי קרחון עצום מימדים. מכאן למעשה בא הביטוי המוכר "קצה הקרחון"…

באותו אופן, גם המודע שלנו הוא רק קצה הקרחון של כלל התודעה שלנו,
והתת-מודע מקביל לחלק הארי השקוע מתחת למודעות שלנו, נסתר מעיננו.

מה נמצא בתת-מודע?
המון!
יש שם את כל הזיכרונות שלנו,
חוויות שחווינו במהלך חיינו
ובמהלך ההריון ואף מגלגולים קודמים,
יש שם את האמונות העמוקות שלנו
וחלק מהפחדים העמוקים וגדולים שלנו,
יש שם דחפים, צרכים, וכמיהות למיניהן.
יש שם ידע, הרבה ידע,
גם כזה שצברנו במהלך חיינו,
אך הרבה מעבר לכך…

כי יש שם למעשה את כל הידע הקיים ביקום (זה חלק מהתת-מודע שאולי ניתן לקרוא לו על-מודע, אך עדיין הוא לרוב נסתר מאיתנו כל עוד לא נעשה עבודה פנימים לחשוף אותו).

ויש גם את התת-מודע הקולקטיבי,
מושג שיצר הפסיכולוג השוייצרי קארל יונג.
התת-מודע הקולקטיבי מכיל ידע, פחדים, אמונות הקיימים בחברה מסויימת ובכלל האנושות, ואשר נמצאים גם בנו כי הכל מחובר ומקושר אנרגטית.

אגב, יש ראיות מחקריות לקיומו של תת-מודע קולקטיבי כזה, אך לא אכנס לכך עכשיו כאן.

תת המודע פועל באופן הרבה יותר מהיר ועוצמתי מאשר המודע.
המידע שהתת-מודע מסוגל לקלוט הינו עצום
ורב בהרבה לעומת מה שאנו מסוגלים לקלוט באופן מודע.

המדענים מעריכים שבתת-מודע אנו קולטים כ- 4 מיליארד (4,000,000,000) נתונים לשניה, בעוד שהמודע מסוגל לקלוט רק כ- 20,000 נתונים בשניה!! 

ומהתת מודע יכולים לנבוע ידע וחוכמה עמוקים ומופלאים.

ניתן לראות זאת למשל כאשר אנו מתלבטים בסוגיה או בעיה מסויימת, או מוטרדים משאלה מסויימת, או מנסים להיזכר במשהו.

אם נתאמץ במודע לחשוב על פתרון,
לפעמים אכן יעלה פתרון ותשובה,
אך אם נרפה ממאמצינו ופשוט נניח לכך,
בהרבה מקרים תעלה כמו מעצמה תשובה ופתרון,
לפעמים כה פשוטים וחכמים עד כי נמצא את עצמנו אומרים "וואוו! איך לא חשבתי על זה…!".

כי כשמניחים לתהליכים להתרחש בתת-מודע, מתחברות שם פיסות ידע שאינן זמינות לנו במודע, והדבר מאפשר יצירה של פתרון שבמודע לא היינו מגיעים אליו.

ניתן לחזק תהליכים אלה על ידי פעילות מדיטטיבית כגון מדיטציה, שמיעת סוגי מוסיקה מסויימים, הליכה, יוגה, ועוד…

הרבה פעמים כשאני עושה את ההתעמלות-יוגה שלי קופצות מאליהן כל מיני תובנות ותשובות לשאלות שמתרוצצות בי…

אך לתת-מודע יש גם צדדים פחות יפים וחיוביים לנו.
מעצם עוצמתו, ומעצם היותו לא מודע לנו,
הוא שולט בחיינו ומנטב את חיינו,
יוצר מציאות מסויימת בחיינו –
מבלי שאנו כלל נדע ונהיה ערים לכך

הכיצד זה?
בתת-מודע נמצאים כאמור האמונות העמוקות שלנו,
שלחלקן אנו כלל לא מודעים, ולחלקן אנו עשויים להיות מודעים ברמה כזו או אחרת.

בתת-מודע נמצאים גם דפוסי המחשבה וההתנהגות העמוקים שלנו. אלה הדפוסים האוטומטיים שלנו:
כמו אותם מחשבות שקופצות במוחנו שוב ושוב ושוב, גם אם ננסה להפסיק לחשוב אותן…

וכמו כל מיני התנהגויות ותגובות שאנו מוצאים את עצמינו עושים ללא שרצינו כלל.
זה פשוט "קורה" לנו מעצמו,
כמעט ללא שליטה שלנו בכך.

מדוע זה קורה?
כאן המקום להסביר כמה דברים חשובים על התת-מודע שלנו.

1.  התת-מודע, מעצם טבעו, פועל בדפוסים אוטומטיים.
זה טבעו וכאן כוחו.

לדוגמא, כאשר אנו לומדים לנהוג, בהתחלה אנו צריכים להיות עם מלוא תשומת הלב והמודעות לפעולת הנהיגה, לסיבוב ההגה, להילוכים, למהירות, למכוניות שסביבנו, לרמזורים, וכו'.
אולם אט אט, ככל שנצבור יותר שעות נהיגה, הנהיגה תהפוך יותר ויותר אוטומטית.
אוטומטית עד כדי כך, שלפעמים נשקע בשיחת טלפון או במחשבות תוך כדי הנהיגה, וכעבור זמן מה נגלה שלא שמנו כלל לב לדרך ולנהיגה. ובכל זאת נהגנו ולא נגרמה תאונה (על פי רוב…).

זאת בגלל שיכולת הנהיגה על כל המורכבות שבה נטמעה בתת-מודע וכאשר המודע שלנו היה עסוק בטלפון/מחשבות, התת-מודע הוא זה שנהג באוטו…

אותו הדבר קורה כאשר תינוק לומד ללכת.
פעולת ההליכה הינה מורכבת מאוד ודורשת תיאום בין פעילות ותנועתיות של עשרות ומאות שרירים בגוף, ייצוב שיווי המשקל, בחירת כיוון, ועוד.

כשהתינוק מתחיל ללכת, הוא חייב לעשות זאת באופן מודע. הוא לומד צעד צעד, תרתי משמע, איך ללכת. ועם הזמן, פעולת ההליכה המורכבת הופכת להיות אוטומטית והוא לא צריך להפנות תשומת לב לכך.

כך עם כל פעילות:
עם הזמן היא תהפוך להיות מוטמעת בתת-מודע ואוטומטית.
התת-מודע יכול להכיל כמות אדירה של דפוסים אוטומטיים כאלה.

2.  כאשר אנו לא בתשומת לב ובמודעות למשהו ולפעולה מסויימת שאנו עושים – התת-מודע לוקח את הבקרה והשליטה.

זה מה שמאפשר לנו לעשות כמה דברים במקביל. 

3.  המודע, לעומת זאת, אינו פועל בדפוסים אוטומטיים, אלא מתוך חשיבה וכוונה מודעים.

אך המודע כאמור מוגבל יותר בנפח "העבודה" שהוא מסוגל לעשות בזמן נתון. לכן כשאנו מדברים בטלפון בזמן נהיגה ושוקעים בשיחה, התת-מודע נכנס לפעולה ולוקח את השליטה על פעולת הנהיגה.

גם כאשר אנו חושבים על העבר או העתיד, המודע עסוק בכך והתת-מודע לוקח את הפיקוד על מה שאנו עושים באותו הזמן. 

בדיקות מצביעות על כך שרובנו, רוב הזמן, איננו מודעים לכאן-ועכשיו, לרגע הזה. כ- 95% מהזמן אנו לא במודעות אלא בדיבור הפנימי שלנו, דאגות, תכנונים, ומחשבות שונות. 

אנחנו יכולים ללמוד להגדיל את היכולת שלנו לעשות יותר דברים באופן מודע, אך זה תהליך הדורש עבודה מתמשכת ומודעת.
בדיוק כפי שדרושה עבודה ומאמץ על מנת לחזק את שרירי הגוף.

בתת-מודע נמצאים לא רק דפוסים אוטומטיים של פעילויות שונות, כמו נהיגה, אלא גם דפוסים אוטומטיים של חשיבה ותגובה.
אלה דפוסים שהוטמעו עמוק בתוכינו עוד בשנים הראשונות לחיינו. 

כיצד זה קורה?
כיצד מוטמעים בנו אותם דפוסי חשיבה ותגובה אוטומטיים?
על כך בחלק ב' של המאמר.

באהבה,
תומר (:

לקריאת חלק ב' של המאמר 
"כוחו של התת מודע"
לחצו כאן (:

לפרטים על הסדנאות הקרובות לחצו כאן (:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *