ויזואליזציה – דמיון מודרך עצמי
חברים וחברות יקרים-יקרות! שותפים לדרך…
מה שלומכם ושלומכן הבוקר?
הקטע המובא כאן הינו פרק בספר שלי
"להתעורר! מדריך רוחני-מעשי".
בתהליכי הריפוי המתוארים, ויזואליזציה (דמיון מודרך עצמי) היא חלק מהותי וחשוב. בוויזואליזציה אני מתכוון לראיית תסריט בדמיון, תסריט שמעוניינים בהתרחשותו. התסריט, או הסרט, חייב להיות מוחשי ואמיתי ככל האפשר, וחשוב שיכלול פרטים רבים ככל האפשר ושיעשה שימוש רב בכמה שיותר חושים. זהו לא סרט אילם וחד־ממדי, אלא סרט חי ורב־ממדי. צריך לדמיין כאילו הדבר מתרחש באמת ולא בדמיון. מדובר בדמיון מודרך שאנחנו עושים לעצמנו – דמיון מודרך עצמי.
כאשר אנו רואים משהו באופן ברור לאורך זמן, אנו מכוונים את עצמנו לשם והיקום מתגייס לעזרתנו – ובמוקדם או במאוחר נגיע לשם.
לשם כך נחוץ להיכנס קודם כול למצב תודעה עמוק וחופשי יותר מהמצב התודעתי שלנו בערנות רגילה. כשאנו במצב תודעתי זה של הרפיה וסוג של טראנס, המוח עובר לגלים ארוכים יותר ואז המוח הימני פעיל יותר, זהו חצי המוח האחראי על יצירתיות, דמיון ועוד.
זה אולי נשמע מורכב וקשה, אך עם קצת אימון אפשר לרכוש את המיומנות להיכנס למצב תודעה זה של הרפיה חלקית, ועם הזמן זה נהיה יותר ויותר קל ומהיר. אני יכול כיום להיכנס למצב תודעתי כזה ברגע, בתוך עפעוף עיניים אחד, וכל הגוף והמוח נכנסים לשקט עמוק.
פעולת הדמיון המודרך העצמי.
אם מדמיינים את התסריט הרצוי במצב של ערנות רגילה, הוא יהיה הרבה פחות אפקטיבי, אם בכלל. דבר זה שקול להכנסת תקליטור וידאו למכשיר הקורא רק תקליטורי CD, אודיו. במקרה הטוב אולי נשמע את הפסקול של הסרט, ובמקרה הפחות טוב המכשיר כלל לא יזהה את התקליטור. כאשר אנו נכנסים למצב הרפיה־טראנס אנו משתמשים ביכולות ובאנרגיות שונות לגמרי בגוף ובמוח שלנו.
המוח שלנו אינו יודע להבדיל בין מציאות לדמיון.
כאשר אנו עושים דמיון מודרך לעצמנו, ומדמיינים משהו בצורה חיה ומוחשית, כאילו הוא ממש מתרחש במציאות, מבחינת המוח זה כאילו הדבר אכן מתרחש במציאות. אותם מסלולים עצביים מופעלים ופועלים. סריקות מוח הראו כי אותם אזורים מופעלים במוח הן בזמן פעולה ממשית והן בשעת הדמיית אותה פעולה.
וכך, סיטואציה שנדמיין כמה פעמים תהפוך ל"מוכרת" למוח שלנו, ולכן גם לנו עצמנו. לדוגמה, אם יש לכם קושי או פחד מסוים, כמו מפני ראיון עבודה או פגישה עיוורת, אתם יכולים לדמיין את הסיטואציה מתחילתה עד סופה, כפי שהייתם רוצים שתהיה. ואם תדמיינו זאת מספיק פעמים, התסריט הרצוי יהפוך למוכר, ללא מפחיד, לאוטומטי. וזהו דמיון מודרך עצמי.
דמיון מודרך עצמי ככלי רב עוצמה ליצירת מציאות!
דמיון מודרך עצמי הינו חשוב לא רק בתהליכי ריפוי, אלא למעשה בכל תהליך שבו אתם רוצים להשיג משהו. דמיון מודרך עצמי הוא כלי רב עוצמה בתהליכי יצירת מציאות. ריפוי הוא דוגמה פרטית של יצירת מציאות, מציאות של הבראה. בין שאתם רוצים לשנות וליצור מציאות חדשה בגוף שלכם, בדפוסי ההתנהגות שלכם, ביחסים עם מישהו או בכל תחום אחר – ויזואליזציה היא אחד הכלים החשובים והיעילים לצורך כך.
ספורטאי־על נוהגים זה שנים רבות להשתמש בטכניקות של דמיון מודרך עצמי בכדי לשפר את הביצועים שלהם. בין שהם שחיינים, אצנים, שחקני כדורסל או עוסקים בהתעמלות קרקע – שימוש בדמיון משפר באופן משמעותי את היכולות שלהם. הסיבה לכך היא שבדמיון אנו מסוגלים לשחק כרצוננו, לעשות למעשה הכול. בדמיון הספורטאי יכול לדמיין את עצמו מבצע באופן מושלם פעילות גופנית מורכבת וקשה, גם אם במציאות הוא עדיין אינו מסוגל להגיע לדרגת שלמות כזאת.
וכאשר הוא מדמיין זאת שוב ושוב, אופן הביצוע בפועל ילך ויתקרב לרמת הביצוע שהוא מדמיין! הדבר נכון גם לגבי נגינה, ואמנים נוהגים אף הם לשפר את הטכניקה שלהם בעזרת הדמיון. הפסנתרן הידוע גלן גולד נהג להתכונן לקראת
הקלטות כמעט רק בדמיון.
אותו תהליך בדיוק יכול להתרחש בכל תחום, לא רק בספורט. כמה ניסויים מדהימים המחישו את העוצמה של הדמיון.
בניסוי שנערך על ידי אלווארו פסקואל־ליאונה, אנשים שמעולם לא ניגנו בפסנתר חולקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת התאמנה על קטע נגינה פשוט במשך שעתיים ביום על פני חמישה ימים, ואילו חברי הקבוצה השנייה ישבו מול האורגן ורק דמיינו את עצמם מנגנים את הקטע במשך אותו פרק זמן. לאחר מכן נבדקה באופן ממוחשב רמת הביצוע של משתתפי הניסוי. נמצא שהביצוע של קבוצת המדמיינים נפלה ברמתה אך במעט
מקבוצת המנגנים בפועל, פער שנסגר כאשר המדמיינים הורשו להתאמן בפועל פעם אחת למשך שעתיים.
בניסוי אחר בדקו גואנג יואה וקלי קואל אם שריר יתחזק אך ורק באמצעות הפעלתו בדמיון. לקבוצה אחת ניתנו הנחיות לתרגיל מסוים, שאותו ביצעו במשך ארבעה שבועות, וקבוצה שנייה הונחתה לדמיין את התרגיל למשך אותו פרק זמן. הם דמיינו שהם מכווצים את השריר בחוזקה בעוד שמישהו דמיוני מעודד אותם בקול "יותר חזק, חזק יותר!"
בעוד אצל הקבוצה המעשית השריר התחזק בשלושים אחוזים, אצל המדמיינים התחזק השריר בעשרים ושניים אחוזים. כלומר, הניסוי הוכיח כי די בהדמיית פעולה פיזית על מנת לחזק את השרירים!
דמיון מודרך עצמי, אם כן, הוא טכניקה רבת עוצמה ביצירת שינויים, במציאות הפנימית שלנו ובמציאות החיצונית.
באהבה,
תומר (:
לרכישת הספר "להתעורר! מדריך רוחני מעשי" לחצו כאן (:
