יום לאחר יום כיפור
חברים וחברות, יקרים ויקרות! שותפים לדרך…
מה שלומכם ושלומכן?
איך עבר עליכם יום הכיפור?
ביום כיפור, וגם לפניו, אנחנו אמורים לבקש סליחה.
סליחה מעצמנו,
סליחה מקרובים ואחרים שאולי נפגעו מאיתנו,
סליחה מאלוהים, מהיקום, מכדור הארץ, מהאחד…
אז ביקשנו סליחה,
ניקינו את זה.
ניקינו את העבר מדברים שאולי הכתימו אותו.
וזה מצויין וטוב…
אך מה קורה עכשיו,
מה קורה ביום למחרת?
ובעוד שבוע?
חודש?
אם ביקשנו סליחה אך לא למדנו והפנמנו
את השיעור הטמון במעשינו,
אז מה הטעם?
אם ביקשנו סליחה,
אך אנחנו ממשיכים לנהוג אותו הדבר,
אז מה הטעם?
אם ביקשנו סליחה,
ולא שינינו מאומה בעצמנו,
בהתנהגות שלנו, בצורת המחשבה שלנו,
אז מה הטעם??
זה כמו אותו אדם
שמבקש סליחה על משהו שעשה,
אך חוזר ועושה זאת שוב ושוב…
הסליחה נועדה לנקות את העבר,
לאפשר לנו להתחיל בדף נקי,
לעשות תיקון מסויים,
תיקון באיך שאנחנו חושבים ומתנהלים כאן בעולם הזה…
יום כיפור והצום מסייעים לנו,
להתכוונן למה אנחנו רוצים לשנות,
להתכוונן לאיך אנחנו רוצים להיות,
לקבל החלטות בנוגע להמשך…
אז אם אנחנו ממשיכים אחרי יום כיפור,
כדרכנו מתמול שלשום,
ואם לא שינינו מאומה בעצמנו –
אז פיספסנו את ההזדמנות
שנותן לנו יום כיפור.
הזדמנות להתבונן על עצמנו,
ממש להתבונן פנימה,
בכנות ובאומץ,
ולשנות את שדורש שינוי…
אם לא עשיתם כך,
זה עדיין אפשרי.
זה תמיד אפשרי.
יום כיפור מהווה הזדמנות מצויינת לכך,
תודות לסליחות,
תודות לצום,
תודות לשקט שיש ביום כיפור…
אך עקרונית השמיים תמיד פתוחים,
ותמיד ניתן לעשות את השינוי
ואת העבודה הפנימית הזו…
ועדיף עכשיו…
שתהיה שנה של המשך הצמיחה, השחרור, והריפוי…
שנה מלאה בשמחה, הודיה, ואהבה…
שנה מהנה ופורה ושל עשיה נכונה…
באהבה,
תומר (:
