לאהוב את עצמנו
פרק שני – אהבה עצמית או סיפוקים מיידיים?!
חברים וחברות יקרים ויקרות! שותפים לדרך…
מה שלומכם ושלומכן הבוקר והיום?
זהו המאמר השני בסדרת המאמרים על אהבה עצמית, על לאהוב את עצמנו.
כבר אמרתי והבהרתי שאני כמובן לא מתכוון לאהבה עצמית נרקיסיסטית, אלא לאהבה עצמית בריאה.
אהבה עצמית איתה אנחנו באים לעולם כתינוקות, ואשר נפגעת ונעלמת כתוצאה מדברים שאנחנו חווים, והאופן בו אנחנו מפרשים את הדברים, בשנים הראשונות של חיינו, ובעיקר בעשור-עשור וחצי הראשונים…
מהי אהבה עצמית בריאה?
והיום אני רוצה לכתוב על מהי בכלל אהבה עצמית בריאה?
מה זה אומר לאהוב את עצמנו בצורה בריאה?
אני אגע היום באספט אחד חשוב בנושא. במאמרים הבאים אמשיך לאספקטים נוספים.
והיום אני רוצה לגעת בבלבול שקיים אצל הרבה אנשים.
בכדי להבהיר מהי אהבה עצמית בריאה, אני חייב לפתור בלבול שקיים אצל רוב האנשים בנוגע לאהבה עצמית.
קיים בלבול בין אהבה עצמית בריאה, לבין סיפוק מיידי, הנאה רגעית.
אהבה עצמית וסיפוקים מיידיים.
הרבה אנשים חושבים בטעות שלאהוב את עצמם אומר שהם צריכים להעניק לעצמם הנאה וסיפוקים.
כמו לאכול את עוגת השוקולד, או הגלידה, למרות שהם בתוכם יודעים שזה מזיק להם.
או בכלל לאכול אוכל שהוא אמנם מספק ומהנה, אך מזיק ויוצר חולי.
או כמו שתיית אלכוהול בכמות או עישון סיגריות.
או לצפות בסרטים או פרקים מסדרה עד מאוחר בלילה.
ועוד ועוד…
צד נוסף של ללכת עם ההנאה הרגעית והסיפוק המיידי הוא כאשר אנחנו לא עושים את הדברים שעושים לנו טוב.
אנחנו מעדיפים להישאר על הכורסא ולצפות בעוד פרק.
או להמשיך לישון עוד שעה-שעתיים…
ואנחנו לא עושים את הדברים החשובים, שאמנם דורשים מאיתנו מאמץ ואקטיביות, אך אנחנו יודעים שהם חשובים למען הבריאות שלנו.
גם גופנית וגם נפשית.
כמו ללכת לחדר הכושר,
לצאת לריצה,
לעשות מדיטציה,
להכין לעצמנו (ולמשפחה) ארוחה בריאה,
וכו'…
אפשר לסכם זאת בקצרה במשפט הבא:
אנחנו מוותרים לעצמנו.
או בעצם,
אנחנו מוותרים על עצמנו.
האם אתם מוותרים על עצמכם?
שלא תבינו אותי לא נכון,
הנאה הינה בהחלט חשובה!
אני לרגע לא אומר או רומז שאנחנו צריכים למנוע מעצמנו דברים שעושים לנו טוב ומהנים אותנו.
אנחנו לא צריכים לחיות חיים סגפניים ונזיריים…
* בסוגריים אומר משהו שסותר את זה:
הנאה הינה בראש.
ואנחנו יכולים ללמוד ליהנות מכל דבר.
גם מהדברים היומיומיים הפשוטים.
לכן, גם מישהו שחי חיים "נזיריים" יכול ליהנות ואפילו ליהנות מאוד ולהיות מאושר.
אבל אנחנו לא צריכים לחיות חיים סגפניים ונזיריים…
ממש לא.
וזה כמובן בסדר שאנחנו נאפשר לעצמנו דברים שנותנים לנו את הסיפוק המיידי הזה, ואת ההנאה.
אך זה עניין של מינון.
זה עניין של איזון.
ועוד יותר מכך –
זה עניין של מי שולט במי.
מי באמת בעל הבית כאן.
האם הצורך בסיפוק המיידי שולט בך?
האם הצורך בסיפוקים המיידיים ובהנאות רגעיות שולט בכם?
או שאתם אלו ששולטים בהם??
מי שולט במי?
מי בעל הבית?
סיפוקים מיידיים הינם ממכרים.
זאת עובדה.
בין אם זה משחק מחשב,
או עוגה טעימה או שוקולד,
או הסיגריה (שנותנת למעשן תחושת הנאה ואשליה של רוגע),
או קניית עוד מוצר כלשהו (שאתם ממש אבל ממש לא צריכים אותו),
ועוד ועוד…
סיפוקים מיידיים הינם ממכרים.
ברמה הפיזיולוגית, סיפוקים מיידים הינם ממכרים מכיוון שהם גורמים להפרשה של דופמין, חומר שגורם לנו לתחושה טובה.
נחזור לדופמין בהמשך.
אגב, פייסבוק ידעו את זה כשהם יצרו את שיטת הלייקים שלהם ושכללו אותה לכדי מכשיר ממכר שקשה להפסיק איתו.
אם כך, נשאלת השאלה:
אז אם לא סיפוק מיידי, מה זאת אהבה עצמית בריאה?
כי אם אני אוהב את עצמי, אז אני אעשה לעצמי טוב, נכון?
ואם לאכול את העוגה, להמשיך לראות עוד סרטון או פרק, לקנות עוד משהו –
אם כל אלה עושים לי טוב, גורמים לי להרגיש טוב, אז האם זו לא אהבה עצמית?
הרי זה גורם לי להרגיש טוב…
וכאן בדיוק נמצא שורש הבלבול.
כי כל פעולה של סיפוק מיידי למעשה פוגעת בנו במובן מסויים.
זאת מכמה סיבות.
1. כל פעולה של סיפוק מיידי באה במקום פעולה אחרת שתורמת לנו במובן עמוק יותר ולטווח הארוך. כמו לאכול בריא, כמו להתמיד בפעילות גופנית, כמו לכתוב, לקרוא, ללמוד משהו חדש, וכו'…
2. ככל ש"ניתן" לעצמנו יותר סיפוקים מיידיים, כך יהיה לנו קשה יותר לעשות את הדברים שבאמת עושים לנו טוב בטווח הארוך.
זאת גם בגלל הפרשת הדופמין המיידית, וכך אנחנו הופכים להיות מכורים לדופמין מיידי.
הדברים שבאמת טובים לנו אינם גורמים להפרשת דופמין מיידית, אלא להפרשה הרבה יותר מתונה, אך רציפה ויציבה, של דופמין. זה ההבדל בין להיות ברכבת הרים של עליות וירידות, לבין להיות עם תחושת סיפוק יציבה ומתמשכת. רכבת ההרים אולי ממכרת, אך לא מובילה אותנו לשום מקום טוב…
3. כל פעם שאנחנו "נותנים" לעצמנו סיפוק מיידי, אנחנו למעשה מחלישים את עצמנו. מחלישים את המהות הפנימית שלנו, את כוח הרצון שלנו.
וההיפך, כל פעם שאנחנו חזקים ולא מתפתים לסיפוק המיידי, אז אנחנו מחזקים את עצמנו, את כוח הרצון שלנו, את המהות הפנימית שלנו.
4. אם אנחנו "נותנים" לעצמנו יותר מידי סיפוקים מיידיים, אז אנחנו יוצרים הרגל. ואנחנו יוצרים דפוס במוח שלנו, בתת המודע שלנו. דפוס של סיפוקים מיידיים. דפוס של להתפתות לסיפוק המיידי. דפוס בו אנחנו חלשים מול הפיתויים וזקוקים להם.
כלומר, למרות שזה בסדר לאפשר לעצמנו סיפוקים רגעיים מידי פעם, אנחנו חייבים להיות מאוד זהירים ו"קמצניים" בעניין.
בגלל שזה כל כך ממכר.
בגלל שזה בקלות משתלט עלינו והופך להרגל ששולט בנו.
אנחנו רוצים, וצריכים, לקבל את ההנאה והסיפוק (ואת הדופמין), מדברים שעושים לנו טוב בטווח הארוך.
מדברים שמפתחים אותנו בכיוונים אליהם אנחנו רוצים להתפתח.
ומדברים ששומרים על הבריאות שלנו.
אנחנו צריכים להיות בעלי הבית.
אנחנו צריכים להיות בשליטה על הסיפוקים המיידיים, ולא שהם ישלטו בנו.
אתם אולי שואלים את עצמכם מה הקשר בין כל זה לבין אהבה עצמית בריאה…?
זה פשוט.
אם אני באמת אוהב את עצמי, אז אני לא אוכל את העוגה שאני יודע שמזיקה לי.
אם אני באמת אוהב את עצמי, אז אני אעשה הכל בכדי להפסיק לעשן.
אם אני באמת אוהב את עצמי, אז אני "אכריח" את עצמי לכבות את הטלויזיה, מחשב, סלולרי וללכת לישון בשעה סבירה…
אם אני אוהב את עצמי, אז אני אעשה פעילות גופנית, מדיטציה, נשימות למרות שזה קשה ומאמץ.
וכו' וכו'…
אפשר לומר שהסיפוקים המיידיים מתחפשים לאהבה עצמית, אך זו אינה באמת אהבה עצמית.
האם הייתם נותנים לילד שלכם או למישהו שאתם אוהבים, משהו שאתם יודעים שמזיק לו?
סביר להניח שלא…
כמו שכבר אמרתי, מידי פעם זה בסדר לאפשר לעצמנו את הסיפוק המיידי.
את הטעימה מהעוגה,
או קצת אלכוהול,
או לראות סרט…
ברור שזה בסדר וחשוב.
אך תזכרו שזה מדרון די חלקלק.
תזכרו שלדברים האלה יש כוח ממכר מאוד חזק.
תזכרו שמהר מאוד ובקלות הם ישתלטו עליכם.
לזהות את הסיפוק המיידי לעומת אהבה.
כדי לעזור לעצמכם לזהות את הסיפוקים המיידיים, שכאמור מתחפשים לאהבה עצמית, אתם יכולים לשאול את עצמכם את השאלות הבאות:
האם זה עושה לי טוב בטווח הארוך?
כמה זמן תישאר ההנאה מהדבר הזה?
האם זה מחזק אותי או מחליש אותי?
האם לעשות את זה כל יום יהיה טוב ובריא לי?
האם הייתי נותן לילד שלי לעשות את זה (הרבה)?
אלה שאלות שיעזרו לכם להבין מהי פעולה שבאה מאהבה עצמית בריאה,
ומהי פעולה שבאה מסיפוק מיידי שלמעשה פוגע בכם ומחליש אתכם.
תבחרו נכון. תבחרו אהבה אמיתית.
אז מה המסר להיום?
תהיו מודעים לכל אותם סיפוקים מיידיים והנאות קצרות טווח, ואל תתפתו, אל תתנו להם לשלוט בכם.
תמנעו, על פי רוב וכמעט תמיד, מאותם סיפוקים מיידיים.
ותבחרו בדברים שעושים לכם טוב בטווח הארוך.
כלומר, אותם דברים שמחזקים אתכם,
ששומרים על הבריאות שלכם,
שמקדמים אתכם בתחומים בהם אתם רוצים להתקדם ולהתפתח.
שיוצרים בכם סיפוק מתמשך, שמחה, ותחושת משמעות.
זהו להיום.
ואני כמובן תמיד כאן לכל מי שזקוק לסיוע והכוונה…
לקריאת הפרק הראשון של הסדרה על אהבה עצמית לחצו כאן.
לקריאת הפרק הבא של הסדרה על אהבה עצמית לחצו כאן.
ובינתיים תזכרו לנשום עמוק,
לראות את הטוב שיש לכם בחיים,
ולחייך הרבה…
אוהב אתכם,
תומר (:
* * * * *
- לפרטים על הקורס האינטרנטי "לחיות מתוך רוגע – להשתחרר מלחץ וחרדות" לחצו כאן (:
- לפרטים על הסדנא ללימוד היפנוזה עצמית לחצו כאן (:
