להינות מהדרך…

ליהנות מהדרך…

חברים וחברות יקרים ויקרות!  שותפים לדרך…

מה שלומכם ושלומכן?

איך אתם מתעוררים ליום החדש הזה?

האם אתם שמחים אליו ואיתו?

או שאתם מחכים ליום אחר,

להגיע למקום אחר?

כולנו רוצים להגיע לאנשהו.

לכולנו יש שאיפות ויעדים שאנחנו רוצים להגיע אליהם.

וזה טוב ולגיטימי.

היעדים והשאיפות שלנו

הם שגורמים לנו להתפתח ולצמוח…

אך מה קורה כשאנחנו מרוכזים יותר מידי ביעדים שלנו?

מה קורה שאנחנו כל כך מחכים להגיע,

להגיע למקום ולדבר אליו אנחנו רוצים להגיע,

שאנחנו שוכחים ליהנות ממה שיש לנו כבר עכשיו,

וליהנות מהדרך…

אנחנו חושבים שכאשר נגיע לשם,

אז הכל יהיה טוב ובסדר,

וכנגיע לשם אז כבר יהיה לנו טוב ונהנה…

אולם זה אף פעם לא קורה,

זה אף פעם לא ככה…

ויש כמה וכמה סיבות לזה.

ראשית כל, אם אנחנו לא נהנים מהדרך,

מהכאן ועכשיו וממה שיש לנו עכשיו,

אז אנחנו מרגילים את עצמנו

לא ליהנות מהעכשיו,

ורק לצפות למשהו אי שם בעתיד.

וזה הופך להיות הרגל עמוק שלנו,

זה הופך להיות ההתמכרות הסמויה שלנו.

אנחנו מתרגלים למצב הזה של ציפיה לדבר אחר,

ואנחנו נהיים מכורים לתחושה הזו של לחכות לעתיד,

לחכות למשהו אחר…

וזו אשליה שכאשר נגיע לשם

נדע ליהנות מהדבר הזה שחיכינו לו.

כי גם כשנגיע לשם,

ההרגל הזה ישלוט בנו,

ואנחנו נמשיך לצפות לדבר אחר, לדבר הבא…

כי הרי תמיד יש עוד משהו,

תמיד הדרך ממשיכה הלאה…

וזה כלל לא משנה מהו הדבר שאתם מצפים לו.

זה יכול להיות להתחתן ולהביא ילדים.

זה יכול להיות לגור בבית קרקע.

זה יכול להיות לסיים את התואר.

זה יכול להיות להצליח לתחום העיסוק שלכם.

זה יכול להיות לצאת לטיול ארוך…

לא משנה מהו הדבר,

כי אם אתם בציפיה אליו,

ואתם לא נהנים מהדרך, מהכאן ועכשיו,

ממה שיש לכם כאן ועכשיו –

אתם גם לא תיהנו שם.

כי הרגלתם את עצמכם לחכות למשהו.

כי הרגלתם את עצמכם לא ליהנות ממה שיש עכשיו.

וככה גם תהיו שם, כשתגיעו…

החיים הם רק כאן ורק עכשיו.

ואם אנו מצפים לדבר מה בהמשך, בעתיד,

אנחנו מפספסים את החיים,

אנחנו חיים ליד החיים…

תלמדו ליהנות ממה שיש לכם בחיים היום,

תלמדו את עצמכם ליהנות ממה שיש לכם עכשיו…

הכל בנו ניתן לשינוי.

ליהנות ממה שיש עכשיו זהו הרגל,

זהו שריר מנטלי, יכולת מנטלית,

שניתן לפתח ולחזק.

וזה לגמרי תלוי בנו ובגישה שלנו…

ואנחנו יכולים,

באופן מודע ומתוך בחירה,

לבחור ליהנות ממה שיש עכשיו,

ולפתח את היכולת הזו אצלנו,

ליהנות ממה שיש עכשיו,

לא משנה כמה קטן הוא,

לא משנה כמה רחוק הוא

מהמקום אליו אנו רוצים להגיע…

היעדים והשאיפות הם חשובים.

אך אם הם הופכים לעיקר,

אנו עשויים לפספס את הדרך אליהם,

אנו עלולים לפספס את החיים…

וזה תלוי בנו,

ונתון לבחירתנו…

מה אתם בוחרים?

איך אתם רוצים להעביר את היום הזה?

איך אתם רוצים להתעורר כל בוקר?

בציפיה למשהו שאין לכם עדיין?

או בהנאה ושמחה ממשהו שיש לכם כאן ועכשיו…?

לי זה ברור מה אני בוחר… (:

באהבה,

תומר (:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *