מה הסיפור שלך…?!
חברים וחברות יקרים-יקרות! שותפים לדרך…
מה שלומכם ושלומכן??
חברים וחברות יקרים ויקרות! שותפים לדרך…
מה שלומכם היום?
על מה אתם מתבוננים?
לאן מופנה המבט הפנימי שלכם?
לאן הולכות המחשבות שלכם?
אני רוצה לשתף אתכם בפגישה טיפולית שהייתה לי אתמול.
מזל בחורה צעירה בת עשרים פלוס,
סיפרה לי על הבדידות שלה
וכמה רע יש לה בחיים,
כמה אף אחד לא עושה למענה,
ולאף אחד לא אכפת ממנה…
מוכר לכם?
הרי רובנו חושבים כך…
היא סיפרה על יום ההולדת שהיה לה,
ואיך היא היתה לגמרי לבד,
וכמה עצוב ובודדה היא חשה…
היא סיפרה גם איך במקום העבודה שלה
הבוס שלה אינו מעריך אותה ועושה חלק מהדברים שהיא אמורה לעשות…
וכך סיפרה בדומה על החבר שלה.
בתחילה, קל ללכת שולל אחרי הדברים…
הרי נראה כי אכן היא היתה לבד ביום ההולדת שלה,
והבוס מתנהג כניראה כפי שהיא מתארת,
וגם מה שהיא מספרת על החבר מין הסתם נכון…
אולם בתוך דבריה ומבין השורות,
עלה משהו אחר.
היו גם הרבה דברים טובים ויפים והיו כמה וכמה אנשים שהיו איתה ושניכר שאכפת להם ממנה…
אז למה ומדוע מזל אינה רואה זאת?
ומדוע אינה חשה בכך ובהתאם?
התשובה טמונה כמובן בדפוסי העבר שלנו
ובאמונות העמוקות שלנו…
האמונות שיש לנו על עצמנו,
על האנשים סביבנו ובכלל,
ועל העולם…
כי האמונות והדפוסים שלנו הם הגורמים לנו
לראות משהו אחד ולא אחר,
לראות רק חלק מהתמונה,
לפרש את ההתרחשויות באופן מסויים ולא אחר…
חשוב לשים לב כאן למשהו חשוב.
יש את העובדות,
ויש את הפרשנות שלנו,
הפרשנות שאנו נותנים לעובדות,
הסיפור שאנו מספרים לעצמנו…
והפרשנות שלנו היא תמיד
נובעת מהדפוסים ומהאמונות שלנו…
וכמעט תמיד הפרשנות שלנו הינה מוטעית… מעוותת…
אך אנו בטוחים שזו האמת.
למעשה, מרביתנו לא יודעים ולא מודעים ולא ערים
לכך שמה שאנו אומרים ומספרים לעצמנו
זו בסך הכל פרשנות שלנו ולא האמת…
כך קרה למזל,
וכך קורה לכולנו, כל הזמן…
רק כאשר אנו נהיים מודעים
לכך שמה שאנו אומרים ומספרים לעצמנו
זו לא האמת…
ורק כאשר אנחנו נצמדים לעובדות
ולא מפרשנים אותם –
רק אז אנחנו יכולים לראות
שיש בעצם עוד הרבה דרכים
לפרש ולראות את ההתרחשויות…
ואז אנחנו מתחילים להשתחרר…
להשתחרר מהאמונות ומהדפוסים
הישנים השולטים בנו…
מובן שזה לא קל…
ומובן שזהו תהליך ממושך,
שיש בו הרבה עליות ומורדות ונפילות…
אך כל עוד אנו מחזירים את עצמנו
שוב ושוב ושוב
ומזכירים לעצמנו
שמה שאנחנו אומרים לעצמנו
זה רק סיפור,
זו רק פרשנות,
ושזה לא האמת –
אז נהיה יותר ויותר משוחררים…
יותר ויותר משוחררים…
יותר ויותר חופשיים…
יותר ויותר מסוגלים לחשוב ולפעול
מתוך חופש פנימי
ומתוך בחירה…
לסיום הסיפור,
אספר שהפניתי את תשומת ליבה של מזל
לכך שזו הפרשנות שלה שבאה מתוך דפוסי העבר,
ושיש גם הרבה טוב ויפה,
ושיש אנשים בחייה שדואגים לה
ואוהבים אותה…
היא יכלה לראות את זה,
ונפתח בה ואצלה
פתח להסתכלות חדשה על הדברים…
ומה איתכם?
איפה אתם מפרשנים ומעוותים
את העובדות?
איפה אתן מפספסות את היפה והטוב,
ורואות תחתיו את האפל והחשוך…?
באהבה,
תומר (:
