קיבלת אבחנה של פוסט טראומה מורכבת?

מה זה אומר ומה לעשות עם זה…?!

 

חברים וחברות יקרים ויקרות! שותפים לדרך…
מה שלומכם ושלומכן היום?

במאמר הזה אני אסביר:

1. מה זה "פוסט טראומה מורכבת"?
2. האם כל מי שחווה "טראומות" בילדות יהיה פוסט טראומה מורכבת?
3. מדוע "פוסט טראומה מורכבת" הינה אבחנה מסוכנת ומזיקה?
4. מה אפשר וצריך לעשות אם קיבלת אבחנה כזאת?
5. המוח שלנו הינו גמיש – שינוי הינו אפשרי!
6. התודעה הקוונטית: התודעה שלנו הינה חופשיה והכל אפשרי!

 

אני רוצה היום לכתוב על אבחנה של פוסט טראומה מורכבת.
באנגלית זה נקרא:

Complex post traumatic disorder.

מידי פעם מגיעים אלי אנשים שקיבלו את האבחנה הזאת – פוסט טראומה מורכבת. זו אבחנה שנחשבת קשה, כפי שהשם שלה מרמז. ונראה שיותר אנשים מקבלים את האבחנה הזאת לאחרונה.

 

מה זה "פוסט טראומה מורכבת"?

אלו אנשים שבעבר שלהם, בעיקר בילדות אך אולי גם בגילאים מאוחרים יותר, חוו מספר אירועים טראומטיים שהותירו בהם חותם פנימי עמוק. או שהילדות שלהם הייתה כולה טראומטית. זה יכול להיות הורים לא מתפקדים, אלימים ודורסניים מילולית או פיזית, ניצול מיני, הזנחה קיצונית, ועוד ועוד…

החוויות האלה בדרך כלל יוצרות בתת המודע של האדם אמונות שליליות על עצמו, על אנשים, ועל העולם. לאנשים אלו יהיו בדרך כלל מגוון פחדים שקשורים ליחסים עם אחרים ולחיים בכלל. התת מודע הוא המקום בו נמצא הכוח הגדול והשולט, ולכן האנשים האלה יחוו שוב ושוב את אותם הדברים – אנשים שמנצלים אותם, פוגעים בהם, חוסר הצלחה בתחומים מסויימים, ועוד…

כל עוד הם לא ישנו את מה שנמצא בתת מודע שלהם, אז הם ימשיכו ליצור ולזמן לחייהם את הדברים הללו, ולחוות זאת שוב ושוב…

האמונות והפחדים האלו שנמצאים בתת מודע יגרמו להם כמובן גם להתנהג באופן מסויים, באופן שימשוך וייצור ו- "יוכיח" את האמונות שלהם. התנהגויות אלה יבואו לידי ביטוי בעיקר ביחסים הבינאישיים שלהם, בין אם בני משפחה, חברים, בני זוג, או בעבודה.

וכמובן שהאנשים האלה סובלים. לפעמים אפילו סובלים מאוד. הם חיים את האמונות והפחדים שלהם, ששולטים בהם. הם אכן מאמינים שהעולם הינו מקום קשה ואכזר, שאנשים הינם רעים ורוצים לנצל או לפגוע בהם, והם תמיד יעמדו על המשמר שלא להיפגע שוב. אך כמובן שהם יחוו אישורים לאמונות ולפחדים שלהם – כל עוד הם לא ישנו את מה שיש להם בתת מודע…

והם גם יחווה בדרך כלל חרדה, לפעמים הרבה חרדה. 

אז אדם יקבל את האבחנה הזאת – פוסט טראומה מורכבת – על סמך הסבל והקשיים שהוא חווה, על סמך התפקוד וההתנהגויות שלו, ועל סמך ידיעה כלשהי על הילדות שלו שהיתה ככל הנראה טראומטית באופן קיצוני.

כמו הרבה אבחנות נפשיות- פסיכיאטריות, גם האבחנה הזאת אינה מבוססת על משהו מוצק, על בדיקה כלשהי שמראה באופן ברור שלאדם יש את האבחנה. אלא האבחנה ניתנת על סמך אוסף של התנהגויות וסימפטומים, וידיעה מסויימת על עברו של האדם.

בהמשך נראה מהן הבעיות והסכנות באבחנה כזאת.

 

האם כל מי שחווה "טראומות" בילדות יהיה פוסט טראומה מורכבת?

אני רוצה להדגיש כמה נקודות חשובות לפני שאמשיך לשאלות חשובות בנוגע לאבחנה הזאת (ואבחנות דומות אחרות):

1. לא כל מי שחווה דברים קשים בילדות יהיה בהכרח "פוסט טראומה מורכבת", ולא יחווה את הקשיים האלה בחיים שלו. יש אנשים, שלמרות דברים קשים שעברו, מצליחים לחיות ללא הסבל הזה (זה לא אומר שאין להם סבל בכלל, אך לא הסבל הספציפי הזה), מצליחים לקיים יחסים טובים ובריאים עם אחרים, להקים זוגיות ומשפחה בריאים, וחשים טוב עם עצמם ועם החיים שלהם. זה לא ואמר שהם לא חווים קשיים, אך אלה קשיים דומים לאלה שרוב האנשים חווים.

העובדה שיש אנשים שחוו ילדות קשה ואפילו קשה מאוד אך חיים חיים נורמטיביים ובריאים כבר מרמזת שיש אפשרות כזאת, ושהדברים שחווינו בעבר לא בהכרח חייבים לשלוט עלינו ועל חיינו. זאת נקודה חשובה!

 

2. מישהו שקיבל אבחנה כזאת של "פוסט טראומה מורכבת" אינו בהכרח חי את הטראומות שחווה. כלומר, הדברים שעבר נמצאים אי שם בעבר, והם לא עולים בו כל הזמן ומציפים אותו, ואין לו בדרך כלל פלשבקים או חלומות על האירועים ההם. לפעמים אפילו האדם לא זוכר את האירועים ההם, ויודע עליהם רק מהורה או קרוב משפחה, או שיש לו איזה זיכרון מאוד עמום ומעורפל.

כלומר, האדם סובל ומשחזר בחייו את הדברים שחווה לא בגלל שהוא "חי" את הטראומות, אלא בגלל מה שנוצר במוחו ובתת המודע שלו בעקבות אותן אירועים שחווה בעברו.

כלומר, האדם סובל בגלל מה שקיים עכשיו במוח ובתת המודע שלו.

 

3. אין אדם שלא חווה "טראומות" בילדותו. כן, כל ילד חווה "טראומות" במהלך הילדות שלו. זה בלתי נמנע. אני מרחיב על בספרי "להתעורר! מדריך רוחני-מעשי". אך לא כל ילד יהפוך לפוסט טראומטי. גם כי "טראומה" נוצרת כתוצאה מהתפישה והפרשנות שלנו לאירוע, ולא מהאירוע עצמו. ולכן שני ילדים או אנשים שיתנסו באותה התרחשות יפרשו אותה באופן שונה ולכן יחוו אותה באופן שונה. ושוב אנחנו רואים שלאדם יש יכולת לשנות ולבחור את הפרשנות שלו להתרחשויות ולהשפעה שלהן עליו.

 

אני רוצה עכשיו לעבור לשאלה האם יש טוב באבחנה הזאת?

ומדוע למעשה "פוסט טראומה מורכבת" הינה אבחנה מסוכנת ומזיקה?

 

מדוע "פוסט טראומה מורכבת" הינה אבחנה בעייתית ומזיקה?

כאשר אדם מקבל אבחנה, אז מצד אחד זה אולי מרגיע אותו, כי הוא "יודע" מה יש לו. יש שם לסבל שלו ולקשיים שהוא חווה. וזה בפני עצמו עשוי ליצור הקלה מסויימת. ואם יש אבחנה, אז גם אולי יש דרך לטפל בבעיה, באותה אבחנה שיש לו. וגם זה אולי יוצר הקלה.

אז מה הבעיה עם נתינת האבחנה?

 

1. ראשית, ההקלה הזאת הינה כמובן רק זמנית וחולפת. האבחנה בפני עצמה לא יוצרת שום שינוי ושום ריפוי.

 

2. אך מעבר לכך, עצם קיום האבחנה עלול דווקא לקבע את המצב הקיים ולמנוע שינוי אמיתי. לאדם יש "לגיטימציה" לסבל שלו ולאיך שהוא מרגיש וחווה את החיים. עצם קיום האבחנה שמה אותו במסגרת נתונה, תחת כותרת מסויימת, בתוך ריבוע נתון. האבחנה מארגנת בתוכו, במוחו, בתודעה שלו, את מה שהיה ומה שצפוי להיות, ויוצרת תסריטים ידועים מראש של העבר ושל העתיד.

זה נכון לכולנו: ברגע שאנחנו אומרים לעצמנו "אני ככה וככה" או "ככה אני" – אז אנחנו אכן נהיה ככה ונישאר ככה.

במילים אחרות, אבחנה הינה לרוב מנוגדת לשינוי. ובמיוחד אבחנות נפשיות כמו "פוסט טראומה מורכבת". מרגע קבלת האבחנה, יש לדבר שם ומסגרת, ונהיה הרבה יותר קשה ליצור שינוי. זה לא אומר ששינוי אינו אפשרי, אך בכדי ליצור שינוי האדם יצטרך קודם כל לוותר על האבחנה ולשחרר אותה, ולהבין שהאבחנה אינה אומרת מאומה עליו כאדם.

 

3. בעיה נוספת שיש באבחנה "פוסט טראומה מורכבת" זה שהיא שמה את הפוקוס על העבר. עצם המונח "פוסט טראומה" שם את המשקל העיקרי על העבר ועל מה שהאדם חווה בעבר.

כמובן שלעבר יש השפעה עצומה איך האדם חווה את עצמו ואת החיים, ועל איך הוא חי את חייו, אופן התפקוד שלו, והיחסים הבינאישיים שהוא יוצר. זה ברור. אך מה שהתרחש בעבר שייך לעבר. ואם אנחנו מתמקדים בעבר ובאירועים שהיו בעבר, אז יש סכנה שאנחנו רק נחזק אותם בתודעה ובתת מודע שלנו. כי ככה המוח פועל: ככל שניתן יותר תשומת לב לדבר מסויים, כך הוא יתחזק ויתגבר במוח ובתודעה שלנו.

במילים אחרות, עיסוק יתר עם העבר ואירועי העבר עלול רק להגביר את הסבל שהאדם חווה!

זו נקודה מאוד חשובה במיוחד נוכח העובדה שהטיפול באנשים שאובחנו כ"פוסט טראומה מורכבת" הינו לרוב חזרה ל"טראומות" העבר ו"עיבוד" שלהם. לפעמים שוב ושוב ושוב. התוצאה לרוב אינה חיובית אלא הפוכה ושלילית.

 

ככל שמתעסקים וחופרים יותר בעבר, כך מנציחים ומחזקים אותו.

 

אני לא בא לומר שלא צריך לדעת ולהבין מה היה בעבר של האדם. אך העיסוק בעבר צריך להיות מינימלי, ואין שום צורך לדוש ולחפור בו עוד ועוד.

כאשר בה אליי מישהו לטיפול, אני בדרך כלל מקדיש פגישה אחת לדיבור על הילדות ועל העבר. לפעמים תהיה סיבה מדוע להקדיש יותר זמן למה שהיה בעבר, ולפעמים אכן תהיה "טראומה" פעילה שיש צורך לחזור אליה ולעשות שם עבודה. אך זה קיים אצל מעטים, וגם אז העבודה תהיה ממוקדת וקצרה. בדרך כלל מספר פגישות סביב אותו אירוע טראומטי בכלי טיפולי מתאים, וזהו. הטראומה הופכת להיות עוד זיכרון. בדרך כלל ואצל רוב האנשים אין צורך בכך.

 

אם לסכם את הנושא, אז אבחנה של "פוסט טראומה מורכבת" הינה מסוכנת מכיוון שהיא עלולה לקבע ולהנציח את המצב ואת הסבל של האדם, והיא עלולה לגרור התמקדות בעבר והתעסקות יתר עם הילדות ואירועי העבר ובכך רק לחזק עוד יותר את מה שנוצר בתת המודע עקב אותם אירועי עבר.

 

אם כך, מה כדאי לעשות במקרה שקיבלתם אבחנה כזאת?

 

מה אפשר וצריך לעשות אם קיבלת אבחנה של "פוסט טראומה מורכבת"?

לפני שאסביר מה כדאי וצריך לעשות במקרה של אבחנה כזאת, חשוב לי לומר ולהדגיש שאני לרגע אחד לא מזלזל במשמעות של אבחנה כזאת. להיפך. מישהו שקיבל אבחנה כזאת בדרך כלל נמצא בהרבה סבל וכאב נפשיים ופיזיים, וחווה המון קושי בחיים, בתפקוד, וביחסים שלו.

וכמו שאמרתי, ברור שהסבל והקשיים שלו מקורם בילדות ובאירועי העבר.

אך חשוב להבין שאין טעם בעיסוק יתר בעבר.

חשוב להבין שהשינוי והריפוי נמצאים כאן ועכשיו. אך ורק כאן ועכשיו.

השינוי יבוא לא באמצעות עיסוק בעבר, אלא על ידי יצירת שינוי בהווה, כאן ועכשיו.

על ידי יצירת מה שאנחנו רוצים ואיך שאנחנו רוצים להיות במוח ובתת המודע שלנו.

ואיך ניתן לעשות זאת?

 

באמצעות תהליכים של היפנוזה עצמית.

היפנוזה עצמית היא מכלול של כלים ותהליכים שבעזרתם אנחנו יכולים ליצור במוח ובתת המודע שלנו את מה שאנחנו רוצים במקום מה שנוצר שם בילדות שלנו.

באמצעות היפנוזה עצמית ניתן לתכנת מחדש את תת המודע שלנו ולתכנת את התוכנות החדשות כפי שאנחנו מעוניינים ובוחרים עכשיו כאנשים בוגרים ומודעים.

אני במכוון אומר תהליכים של היפנוזה עצמית, מכיוון שהיפנוזה עצמית הינה מכלול של כלים ותהליכים שהשילוב שלהם מאפשר שינוי אמיתי ועמוק בצורה מהירה יחסית.

וגם מכיוון ששינוי הינו תמיד תהליך וחשוב לזכור את זה.

למי שרוצה ללמוד את נושא ההיפנוזה העצמית לעומק, וללמוד לעשות היפנוזה עצמית, אני ממליץ לעשות את הסדנא האינטרנטית שלי ללימוד היפנוזה עצמית. זו סדנא של שלוש וחצי שעות בה תקבלו גם המון ידע חשוב ביותר, וגם תלמדו מהי היפנוזה עצמית וכיצד לעשות בעצמכם היפנוזה עצמית.

היפנוזה עצמית היא כלי פשוט ובטוח ויחד עם זאת עוצמתי ביותר!

לפרטים על הסדנא שלי ללימוד היפנוזה עצמית לחצו כאן.

 

המוח שלנו הינו גמיש – שינוי הינו אפשרי!

המוח שלנו הינו גמיש באופן מדהים.

למעשה כמעט הכל ניתן לשינוי במוח שלנו.

למי שמתקשה להאמין שהכל ניתן לשנוי במוח אני ממליץ לקרוא את הספר "המוח הגמיש" מאת נורמן דויטש. לאחר קריאת הספר תהיה לכם הבנה מעמיקה עד כמה המוח הינה אכן גמיש ושממש הכל ניתן לשינוי במוח.

אך נשאלת השאלה המתבקשת:

אם המוח הינו כה גמיש, מדוע שינוי הינו כה קשה??

הסיבה מדוע שינוי הינו קשה היא שמרבית האנשים מזדהים עם המחשבות האוטומטיות שהמוח מייצר מעצמו, ונותנים הרבה תשומת לב למחשבות אלו. וכך גם לרגשות ולתחושות.

וכך, כל אותם דפוסים אוטומטיים שנמצאים בתת המודע (תת המודע פועל באמצעות דפוסים אוטומטיים. עוד על כך במאמר כאן) מקבלים הרבה תשומת לב ולכן הם נשארים חזקים ודומיננטיים.

לכן למרות הגמישות הגדולה של המוח הוא נשאר עם הדפוסים הישנים, האמונות הישנות, והפחדים הישנים, וללא שינוי – לא בגלל היעדר גמישות, אלא בגלל שכל הזמן הדפוסים הישנים הם אלה שמחוזקים ומתודלקים.

לצורך שימוש נכון בגמישות המוח ויצירת שינוי אנחנו צריכים ללמוד להתעלם מכל המחשבות והתחושות האוטומטיות ולהעביר את תשומת הלב שלנו למה שאנחנו רוצים ליצור ולחזק במוח, בתת המודע שלנו, בתודעה שלנו. כך ייווצר שינוי אמיתי במוח הגמיש שלנו, ייווצרו מסלולים עצביים חדשים במוח והם יילכו ויתחזקו.

יש לנו יכולת ליצור שינוי במוח שלנו ובעצמנו, אך זה דורש מאיתנו להפסיק להזין את הדפוסים הישנים ולחזק את מה שאנחנו רוצים ליצור בעצמנו ואיך שאנחנו רוצים ליצור את עצמנו.

 

וזה נכון לגבי כל שינוי שאנחנו רוצים לעשות.
וזה נכון לגבי כל אחד ואחת.

גם לגבי מישהו שקיבל אבחנה של "פוסט טראומה מורכבת".

כמובן שזה לא קורה ביום אחד וגם לא בחודש.

אך זה אפשרי.

ואם עושים את העבודה הדרושה, אם משתמשים בתהליכי היפנוזה עצמית בכדי ליצור ולחזק את מה שאנחנו רוצים במוח – אז השינוי אכן יתרחש ויקרה, גם במוח ובתת המודע, וגם בנו עצמנו.

 

התודעה הקוואנטית: התודעה שלנו הינה חופשיה והכל אפשרי!

התודעה שלנו הינה קוואנטית וחופשיה.

הדמיון שלנו הינו כל יכול: אנחנו יכולים לדמיין כל מה שאנחנו רוצים.

ולכן הכל אפשרי, וכל שינוי הינו אפשרי.

הדבר היחיד שמגביל אותנו ומונע שינוי זה אנחנו עצמנו.

בכך שאנחנו מקובעים בדפוסים הישנים אנחנו בעצם מנציחים את המצב הקיים ומונעים מעצמנו שינוי. אך למעשה שינוי, כל שינוי, הינו אפשרי.

התודעה שלנו הינה חופשיה וקוואנטית!

לקריאת מאמר שלי על הכל ידוע מראש והכל פתוח ואפשרי לחצו כאן.

 

לסיכום.

בכל אבחנה יש את הסכנה של הינעלות והתקבעות על האבחנה.

כל אבחנה שמה אותנו בתוך מסגרת ו"תפקיד" מסויים.

באבחנה של "פוסט טראומה מורכבת" יש סכנה נוספת של עיסוק יתר באירועי העבר, והתמקדות בעבר, שעשויים לחזק עוד יותר ולהנציח את המצב הקיים, ולמנוע משינוי אמיתי להתרחש.

אך שינוי הינו אפשרי.

שינוי הינו אפשרי בכל מצב וגם לאדם עם אבחנה של פוסט טראומה מורכבת.

כי המוח שלנו הינו גמיש באופן מדהים, והתודעה שלנו הינה חופשיה וקוואנטית במהותה.

שימוש נכון בתודעה ובכלים כמו היפנוזה עצמית הינו הכרחי וחשוב בכדי לנצל את גמישות המוח וליצור דפוסים חדשים, לחזק אותם, וליצור שינוי בעצמנו.

 

המסר אם כן הינו ששינוי הינו אפשרי!

תתחילו לעשות את זה, כבר עכשיו, היום…

ואני כמובן תמיד כאן אם אתם זקוקים לסיוע והכוונה כלשהן…

תזכרו לנשום עמוק,
לראות את הטוב שיש לכם בחיים,
ולחייך הרבה…

באהבה,
תומר (:
*****

• לפרטים על הקורס האינטרנטי "לחיות מתוך רוגע – להשתחרר מלחץ וחרדות" לחצו כאן (:

• לקריאת סדרת מאמרים שלי על אהבה עצמית בריאה לחצו כאן.