מדוע יש לך חרדה והתקפי חרדה ואיך להשתחרר מהם ולחזק את הרוגע שלך?
חברים וחברות יקרים ויקרות! שותפים לדרך…
מה שלומכם ושלומכן היום?
האם יש לך חרדה?
האם יש לך מידי פעם התקף חרדה?
במאמר הזה אני אסביר:
1. מה זה חרדה?
2. שני סוגים של פחד.
3. אז למה יש לך חרדה?
ולמה אולי יש לך חרדה ואינך מודע/ת לכך?
4. מה ההבדל בין חרדה ביומיום להתקף חרדה?
5. למי עשוי להיות התקף חרדה?
6. כיצד ניתן לצמצם את החרדה?
7. כיצד לחיות מתוך רוגע.
מה זה חרדה ולמה יש לך חרדה?
חרדה היא הביטוי הגופני של חוויית פחד. כלומר, כאשר עולה בנו פחד, אז מתחוללים שינויים מסויימים בגוף כתגובה לפחד, וזאת החרדה.
כאשר עולה בנו פחד, מיד מתרחשים מספר שינויים בכל מערכות הגוף: במוח, במערכת העצבית, במערכת ההורמונלית, במערכת הדם. הכל משתנה:
- מופרשים הורמוני לחץ – אדרנלין ונוראדרנלין.
- מערכת העצבים הסימפתטית מופעלת בעוצמה גבוהה יחסית.
- הלב מתחיל לפעום מהר וחזק יותר.
- הנשימה נהיית שטוחה ומהירה יותר.
- הדם מופנה יותר לשרירים הגדולים של הידיים והרגליים.
- מתרחש שינוי בזרימת הדם גם במוח, מהחשיבה הגבוהה לאיזורים האינסטינקטואליים.
- עשויה להיות יציאה או התרוקנות שלפוחית השתן.
- ועוד…
השינויים האלה הם מה שאנחנו קוראים חרדה.
אך מדוע הגוף והמוח מייצרים חרדה?
הרי התגובות האלה הן תגובות טבעיות למצב של פחד?
אז למה בכלל יש לנו חרדה??
בכדי להבין מדוע בכלל יש לנו חרדה, אנחנו צריכים להבין נקודה חשובה: יש שני סוגים של פחד.
שני סוגים של פחד.
אפשר לחלק את הפחדים לשניים:
1. פחד אמיתי מציאותי.
זהו פחד אמיתי ומוצדק, והוא עולה כאשר אנחנו נמצאים בסכנה אמיתית, סכנה קיומית כלשהי.
בעבר, כאשר חיינו יותר קרוב לטבע, היו לנו יותר סכנות אמיתיות מאשר כיום, בחיים הנוחים והמודרניים. היינו אולי נתקלים בדוב או נמר רעבים, או בנחש, או כל סכנה אחרת שמסכנת את עצם הקיום שלנו, את החיים עצמם.
כיום סכנות מהסוג הזה הינן יחסית נדירות. ועדיין יתכן שיעלה בנו פחד אמיתי. למשל: אם כלב מתקיף אותנו, אדם שמתקיף אותנו, מכונית שדוהרת לכיוון שלנו. אך למרביתנו, אלה אירועים נדירים ובוודאי לא יומיומיים…
כאשר עולה פחד אמיתי, מופעלת בעוצמה מערכת העצבים הסימפתטית, ומופעלת בגוף תגובת "הילחם או ברח!".
ואז מתרחשים כל השינויים שציינתי למעלה. לכל השינויים האלה יש מטרה אחת: להגדיל למקסימום את הסיכוי שנצליח לשרוד את הסכנה הקיומית המאיימת עלינו. על ידי לחימה או בריחה.
לפעמים במקום שני אלה נוצר מצב של שיתוק, של קפיאה במקום. גם זאת אסטרטגיית הישרדות, שעשויה להיות יעילה במקרים מסויימים (של פחד אמיתי).
כלומר, כל השינויים שמתרחשים בזמן פחד אמיתי נועדו להציל אותנו, והם מגבירים מאוד את היכולות הפיזיות ואת מהירות התגובה.
זה פחד אמיתי, וזו התגובה לפחד אמיתי. אין כאן חרדה, יש כאן תגובה מותאמת לפחד האמיתי ולסכנה המאיימת עלינו.
2. פחד שאינו אמיתי.
פחד שאינו אמיתי הוא פחד מדומה, פחד מדומיין.
פחד מדומיין, שאינו אמיתי קיים רק אצל בני אדם. הוא אינו קיים אצל חיות, ובוודאי לא אצל חיות שחיות בטבע.
גם אצלנו, בני האדם, לא תמיד היו פחדים מדומיינים. הם התפתחו בנו יותר ויותר במיוחד בעידן המודרני.
בעבר, כאשר חיינו יותר קרוב לטבע, כאשר חיינו בכפרים ויישובים קטנים, והחיים היו הרבה יותר נינוחים (פחות נוחים אולי, אך הרבה יותר נינוחים…), אז לא היה לנו פחד מדומיין, או אולי ממש באופן מועט ומינורי.
פחד לא אמיתי, פחד מדומיין, הוא תוצאה של החיים המודרניים שאנחנו חיים. והוא תוצר של המוח, הוא לא פחד אמיתי.
מה מבדיל בין פחד אמיתי לבין פחד מדומיין ולא אמיתי?
הזמן.
פחד אמיתי הוא תמיד כאן ועכשיו!
אנחנו עכשיו בסכנה כלשהי, סכנה אמיתית עכשווית.
לעומת זאת, פחד מדומיין הוא תמיד בעתיד.
אנחנו פוחדים ממשהו עתידי, שאולי יקרה. אין שום סכנה נוכחית, כרגע, אלא זה הכל במחשבה, בדמיון.
כמו שאומרים – הכל בראש!
זה לא אומר שאין איזשהו גרעין של אמת בפחד המדומיין. בהחלט עשוי להיות, ובחלק מהמקרים יש גרעין של אמת. אך בהרבה מקרים, הפחד הינו דמיוני לגמרי. הכל בראש והכל נמצא במחשבות.
פחד מדומיין עשוי להיות בכל מיני תחומים ונושאים:
- פחד כלכלי.
- פחד בריאותי.
- פחד על הילדים, ההורים, בן/בת הזוג, חברים.
- פחד מתאונה.
- פחד מטיסות.
- פחד מנטישה.
- פחד מתוקפנות של אחרים או ממלחמה.
- ועוד ועוד…
המוח שלנו אלוף ביצירת כל מיני סוגים של פחד מדומיין.
לכולנו יש פחדים כאלה.
אין אדם שהמוח שלו לא מייצר מחשבות של פחד מדומיין. לכולנו יש פחדים מדומיינים שעולים בנו.
השאלה החשובה היא כמה.
כמה הרבה פחד מדומיין עולה בכם?
כמה חזק ודומיננטי הפחד המדומיין?
אם עולה בכם פחד כזה פעם ביום או פעם בכמה ימים, אז הכל בסדר.
אך אם פחדים כאלה עולים בכם כל הזמן, הרבה פעמים במהלך כל יום, אז זה לא מצב תקין וטוב, וכדאי לכם לעשות עבודה ולשנות את זה. על כך אפרט בהמשך.
ושאלה נוספת חשובה היא:
האם אתם מאמינים לפחד המדומיין?
האם אתם מזדהים עם הפחדים האלה?
האם אתם מאמינים למחשבות האלה??
אם אתם מאמינים למחשבה, לפחד אז אתם נותנים לו הרבה כוח.
אם אתם מזדהים עם המחשבה הזאת ועם הפחד, אתם נותנים לו הרבה כוח.
כפי שכבר הסברתי, המוח מייצר מעצמו את כל מחשבות הפחד האלה. אם אתם לא מתייחסים למחשבה הזאת, ופשוט מתעלמים ממנה, מניחים לה להיות, ולא נותנים לה תשומת לב – אז אין לה שום כוח עליכם.
רק אם אתם נבהלים ממנה, מתחילים להתעסק איתה, לחפור בה, להתווכח עם זה – אז אתם נותנים למחשבה הזאת המון המון כוח.
ואז היא למעשה שולטת בכם.
כן, ממש כך, אם אתם נותנים לה תשומת לב ומאמינים לה, אז המחשבה והפחד האלה ישתלטו עליכם.
כי ככל שתיתנו למחשבה הזאת יותר תשומת לב, ככל שתתעסקו איתה יותר, כך היא תלך ותתחזק במוח ותעלה יותר ויותר!
תשומת הלב שלכם היא מה שמזין ומחזק את המחשבה הזאת במוח.
ולהיפך – ככל שתמעיטו להתייחס למחשבה ולפחד האלה, ותתעלמו מהם – ככה הם ילכו וייחלשו במוח, ויעלו בכם פחות ופחות.
לקריאת המאמר על מסלולים עצביים במוח לחצו כאן.
נחזור לשאלה: למה יש לך חרדה?
אז למה יש לך חרדה?
אצל רוב אם לא כל האנשים שיש להם חרדה באופן קבוע ויומיומי, החרדה נובעת מדפוס אוטומטי שנוצר בעבר, בילדות. הדפוס האוטומטי של החרדה הוא דפוס גם מחשבתי וגם תחושתית.
כלומר, באדם עולות באופן קבוע ואוטומטי מחשבות של פחד, דאגה, תסריטים שליליים, וכו'… זה החלק המנטלי, המחשבתי של דפוס החרדה.
ועולות בו באופן קבוע ואוטומטי גם תחושות של לחץ, סטרס, חרדה.
וזה עולה מעצמו. לכן זה דפוס אוטומטי.
ולאדם עצמו אין שום שליטה על כך. הוא לא יכול ולא מסוגל למנוע מהמחשבות האלה לעלות, והוא לא מסוגל למנוע מהתחושות האלה לעלות ולהופיע. המוח מייצר את המחשבות האלה, והגוף מייצר את התחושות האלה. ולאדם עצמו אין שום שליטה על כך!
זו נקודה סופר חשובה, והיא מהווה את המפתח לשחרור מהדפוס האוטומטי הזה ולשחרור מהחרדות.
אני אומר זאת שוב:
לאדם עצמו אין שום שליטה על המחשבות והתחושות האלה של פחד וחרדה. הן עולות מעצמן באופן אוטומטי וקבוע, וכל ניסיון להתנגד להן רק מחזק אותן!
ברגע שהבנתם שאין לכם שליטה על כך, וברגע שהבנתם שלמעשה אלה לא מחשבות שלכם, ואלה לא תחושות אמיתיות שנובעות מפחד אמיתי (אלא תוצר של דפוס אוטומטי) – אז אתם יכולים להתחיל להתעלם מהם ולא להיבהל מהם, וגם לא לחוש אשמה שזה עולה בכם, שזה קיים בכם.
זו עוד נקודה מאוד חשובה:
האשמה שהרבה אנשים חשים עקב המחשבות שעולות בהם ועל עצם קיום החרדה. הרבה אנשים מרגישים לא בסדר, "מקולקלים", "משוגעים", ושמשהו בהם לא בסדר…
אבל זה כמובן לא נכון, כי כל המחשבות והתחושות האלה הן תוצר של דפוס אוטומטי שנוצר בילדות שלהם. ובילדות אין לנו שום מודעות לדברים האלה, ואין לנו שום יכולת למנוע את היווצרות הדפוס האוטומטי הזה במוח ובגוף שלנו. הוא נוצר בילדות שלנו כתוצאה מהדברים שאנחנו חווים בילדות שלנו.
לקריאה מעמיקה יותר בנושא אני ממליץ מאוד לקרוא את הספר שלי "לחיות מתוך רוגע – המדריך המלא לשחרור מלחץ וחרדה". לפרטים על הספר ורכישה לחצו כאן.
מה ההבדל בין חרדה יומיומית מתמשכת לבין התקף חרדה?
אז מה ההבדל בין חרדה מתמשכת לבין התקף חרדה?
ושאלה נוספת חשובה:
מה זה בכלל התקף חרדה?
נחזור לרגע להסבר מה זאת חרדה: חרדה זה התגובה הגופנית לפחד מדומיין, פחד לא אמיתי, פחד שנובע ממחשבה על משהו עתידי מדומיין.
חרדה עולה כאשר מערכת העצבים הסימפתטית מופעלת, ומופעלת בגוף תגובת "הילחם או ברח". ואז האדם יחוש חרדה.
בחרדה יומיומית ומתמשכת, תגובת "הילחם או ברח" אינה מופעלת בעוצמה מלאה, אלא בעוצמה נמוכה יחסית. כלומר, מערכת העצבים הסימפתטית מופעלת חזק יותר ממה שהיא אמורה לפעול במצב רגיל ובריא, אך לא באופן ממש חזק. וזה יוצר את החרדה המתמשכת היומיומית.
וכמובן שזה נע בטווח, נאמר בין 20% לבין 60% או 70%.
20-70% של הפעלת המערכת הסימפתטית ותגובת "הילחם או ברח". לא הפעלה במלוא העוצמה.
כאשר יש התקף חרדה, אז מערכת העצבים הסימפתטית ותגובת "הילחם או ברח" מופעלים בעוצמה חזקה וקרובה למקסימום. ממש כאילו אנחנו באמת נמצאים בסכנה קיומית כלשהי, ממש כאילו נמר עומד לקפוץ עלינו…
בזמן התקף חרדה התגובה היא 80% עד 100%.
ממש חזק ועצמתי.
ולכן בזמן התקף חרדה האדם חש שהוא הולך למות. כי התגובה היא שכאילו באמת יש סכנה קיומית אמיתית, ואנחנו מפרשים את הסימפטומים הגופניים כאילו שאנחנו עומדים למות, בעוד שלמעשה זו רק תגובה טבעית של הגוף למצב אמיתי של סכנה קיומית.
תזכרו:
חרדה היא בסך הכל התגובה הטבעית של הגוף לפחד.
התקף חרדה זו התגובה הטבעית של הגוף למצב של סכנה קיומית כאילו אמיתית.
זה ההבדל העיקרי בין חרדה מתמשכת ויומיומית לבין התקף חרדה.
הבדל נוסף הוא שחרדה מתמשכת יומיומית הינה… מתמשכת (:
בעוד שמצב של התקף חרדה אינו יכול להימשך לאורך זמן.
התקף חרדה הינו לרוב יחסית קצר.
התקף חרדה יכול להימשך יחסית זמן קצר, לרוב חצי שעה-שעה.
לעיתים הוא עשוי להימשך יותר זמן, כמה שעות, אך אז זה התקף חרדה שאינו במלוא העוצמה. כלומר, התקף חרדה שנמשך יותר מחצי שעה הוא בדרך כלל פחות חזק ועוצמתי. למרות שהאדם עצמו עשוי לחוות את התקף החרדה בצורה מאוד חזקה ועוצמתית…
למי עשוי להיות התקף חרדה?
זו שאלה מאוד חשובה:
למי עשוי להיות התקף חרדה?
האם לכל אחד יכול פתאום להיות התקף חרדה, ככה כאילו משום מקום?
התשובה היא לא.
לאדם שאין לו חרדה מתמשכת יומיומית לא יהיה התקף חרדה.
במילים אחרות, רק למישהו שיש לו חרדה יומיומית מתמשכת, כלומר שיש לו דפוס אוטומטי של פחד, דאגה, חרדה – עשוי להתפרץ פתאום התקף חרדה.
כלומר, התקף חרדה "יושב" תמיד על דפוס אוטומטי של פחד וחרדה. תמיד.
ובכל זאת, קורה לפעמים שמישהו מעיד שלא היתה לו חרדה מתמשכת, ועדיין פתאום התפרץ אצלו התקף חרדה חזק. ואחרי זמן מה אולי הגיע התקף חרדה נוסף. ואז בדרך כלל האדם מתחיל להיות בפחד ובחרדה מעוד התקף חרדה שעשוי לבוא…
אז איך זה קורה?
למה זה קורה?
התשובה היא שלאדם כזה בהחלט היה דפוס אוטומטי של פחד, דאגה, וחרדה. אך הוא לא היה מודע לכך.
איך הוא לא היה מודע לכך?
איך יכול להיות שמישהו לא יהיה מודע שיש לו דפוס כזה של פחד וחרדה??
התשובה הינה פשוטה – התרגלות.
התרגלות והסתגלות של המוח ושלנו למצב מסויים מתמשך.
מה זאת אומרת?
המוח שלנו, ואנחנו, יתרגל ויסתגל לכל מצב מתמשך וקבוע. זה אחד המאפיינים הבסיסיים של מערכת עצבים והמוח.
לדוגמא, אם אתם מפעילים את המזגן בחדר, אז בהתחלה אתם תשמעו ותהיו מודעים לרחש של פעולת המזגן. אך לאחר זמן מה המוח יתרגל לרחש הקבוע הזה, ואתם תפסיקו לשמוע את זה. הרחש עדיין שם, אך אתם לא תשימו לב אליו. זה קורה כמעט לכל מצב מתמשך קבוע.
וזה קורה גם במצב של לחץ וחרדה ברמה נמוכה מתמשכים.
כלומר, אם לאדם יש דפוס אוטומטי של מחשבות דאגה ופחד, ויש לו תחושות של לחץ וחרדה באופן מתמשך וקבוע מגיל צעיר – אז זה המצב המוכר לו, זה המצב שמוכר לו מאז שהוא זוכר את עצמו. ולכן מבחינתו זה המצב הנורמלי.
והוא כל כך רגיל למצב הזה, שהוא כלל לא יודע ומודע לכך שהוא נמצא ברמה נמוכה של סטרס וחרדה.
זה נשמע אולי מוזר שהאדם עצמו לא מודע ולא יודע לכך שיש לו סטרס וחרדה קבועים, אך זה קורה להרבה הרבה אנשים.
למעשה, בעולם המודרני, האינטנסיבי, והלחוץ והמלחיץ כל כך – מרבית האנשים נמצאים רוב הזמן בסטרס ובחרדה ברמה נמוכה. אך הם כל כך רגילים למצב הזה, שהם לא יודעים שהם למעשה נמצאים בחרדה נמוכה.
אם אדם כזה ייבדק במכשיר ביו-פידבק, שבודק לפי פרמטרים גופניים מסויימים אם האדם נמצא בלחץ וסטרס, כלומר נמצא ברמה מסוימת של חרדה – אז הביו-פידבק יראה שהאדם אכן נמצא בלחץ, בחרדה.
זה לא התקף חרדה, וזאת לא חרדה חזקה ומורגשת, אלא זאת חרדה בעוצמה נמוכה שאינה מפריעה לתפקוד, אלא קיימת ברקע. האדם התרגל לזה, אך במכשיר ביו-פידבק רואים שהוא בסטרס, ועם חרדה מסויימת.
ולכן, לאדם כזה, שאינו מודע לכך שהוא למעשה הולך כל הזמן או רוב הזמן עם תגובת "הילחם או ברח" בעוצמה נמוכה, עשוי פתאום להתפרץ התקף חרדה.
זה עשוי לקרות משלוש סיבות עיקריות:
1. כתוצאה מאיזשהו טריגר חיצוני.
טריגר חיצוני יכול להיות פרוייקט בעבודה, מבחן גדול, משבר בנישואין, פיטורין, בעיה גופנית, ועוד…
ואז, כתוצאה מהאירוע החיצוני הזה, רמת הפחד קופצת מדרגה ומתפתח התקף חרדה.
2. התחזקות הדפוס האוטומטי של החרדה.
אם לאדם יש דפוס אוטומטי של פחד וחרדה, גם אם הוא עצמו לא מודע לכך, אז לאורך זמן הדפוס האוטומטי יילך ויתחזק. זה קורה מעצמו תודות לגמישות של המוח.
זה תהליך מתמשך ואיטי, ויכול לקחת שנים וגם עשרות שנים. אך זה תהליך שקורה, אלא אם האדם עושה עבודה מודעת על מנת לשנות את הדפוס האוטומטי הזה וליצור דפוס חדש של ביטחון, רוגע ונינוחות.
וכאשר הדפוס האוטומטי של החרדה יתחזק מספיק, אז בשלב מסויים יפרוץ התקף חרדה.
3. התעייפות ושחיקה של המערכת העצבית.
אם הדפוס האוטומטי של חרדה ופחד מתמשך עוד ועוד, אז הדבר ייצור שחיקה במערכת העצבית, עד למצב שהגוף כבר אינו מסוגל להכיל את החרדה, ואז יפרוץ התקף חרדה…
לצורך הבהרת העניין אפשר להשתמש במטאפורה הבאה:
אתם שמים חלב בסיר קטן, ושמים על אש קטנה. החלב הולך ומתחמם יותר ויותר. הטמפרטורה שלו הולכת ועולה. אם לא תכבו את האש (החרדה), אז בשלב מסויים החלב יגלוש מהסיר החוצה… זה התקף חרדה.
עד שלא תכבו את האש (החרדה והדפוס האוטומטי של חרדה ופחד), אתם בסיכון להתקף חרדה.
לכן, לאדם שאין דפוס של חרדה, לא יתרחש התקף חרדה.
למשל, אני. לי אין שום חשש שיפרוץ לי לפתע התקף חרדה. כי הדפוס האוטומטי והדומיננטי שלי הוא דפוס של רוגע ונינוחות, דפוס של שקט פנימי וביטחון. וזה כמובן תוצאה של עבודה פנימית מתמשכת.
כמו שחלב בסיר ללא אש לעולם לא יגלוש…
אגב, למרות הדוגמא של החלב, אני ממש ממש לא ממליץ לשתות חלב או לאכול מוצרי חלב. אלה מזיקים מאוד לבריאות ותורמים להיווצרות רוב המחלות. לקריאת המאמר שלי על התזונה שיוצרת ריפוי ובריאות מתמשכים לחצו כאן.
כיצד ניתן לצמצם את החרדה?
כיצד ניתן לחיות מתוך רוגע?
אז הגענו לשאלה החשובה, איך ניתן להפחית ולצמצם את החרדה ולחיות מתוך רוגע?
ויותר מכך – איך ניתן להשתחרר מהחרדה ולחזק את הרוגע והשקט הפנימי שלנו?
האם זה אפשרי? בוודאי שכן!
אם אנחנו עושים עבודה פנימית עם הידע והכלים הנכונים, אז אנחנו יכולים ליצור דפוס חדש שאנחנו יוצרים במכוון ומתוך בחירה ומודעות.
המוח שלנו הינו גמיש, ולמעשה כל מערכות הגוף הינן גמישות וניתנות לשינוי. כלומר, אנחנו יכולים ליצור דפוס חדש של מחשבות ותחושות של רוגע, ביטחון, ושקט פנימי.
מובן שהשינוי אינו מתרחש ביום אחד, וגם לא בשבוע או בחודש. כי הדפוס האוטומטי הישן הינו עמוק וחזק. לפעמים יש לנו את הדפוס הזה הרבה זמן, והוא שולט בנו ומנהל אותנו הרבה שנים. לכן השינוי הינו תהליך מתמשך. אך הוא בהחלט אפשרי!
אני אפרט עכשיו מהם הדברים החשובים שצריך לעשות על מנת להחליש ולצמצם את החרדה ולחזק את הדפוס החדש של רוגע וביטחון.
אלו הם העקרונות החשובים:
1. חיזוק מערכת העצבים הפרה-סימפתטית.
מערכת העצבים הפרה-סימפתטית היא המערכת היוצרת מצב של רוגע ונינוחות בגוף ובמוח ולמעשה בכל מערכות הגוף. המערכת הפרה-סימפתטית היא המערכת העצבית שאמורה לפעול רוב הזמן, ולא המערכת הסימפתטית כפי שקורה אצל כל כך הרבה אנשים.
המערכת הפרה-סימפתטית יוצרת גם רוגע וגם ריפוי בגוף. כלומר, ריפוי אינו יכול להתרחש כאשר המערכת הסימפתטית היא הדומיננטית, אלא רק כאשר המערכת הפרה-סימפתטית הינה חזקה ודומיננטית.
לכן חשוב לחזק את המערכת הפרה-סימפתטית, גם לצורך שחרור מהחרדות וחיזוק הרגוע, וגם על מנת לסייע בריפוי הגוף כולו.
וכיצד ניתן לחזק את המערכת הפרה-סימפתטית?
על ידי תרגול יומיומי של נשימות עמוקות ומלאות.
נשימות עמוקות ומלאות מפעילות את המערכת הפרה-סימפתטית, דרך עצב הוואגוס (The Vagus Nerve).
ותרגול יומיומי של נשימות עמוקות ומלאות מחזק את המערכת הפרה-סימפתטית, בדיוק כמו שהפעלת שרירים מחזקת את השרירים המופעלים.
תרגול יומיומי קבוע של נשימות עמוקות ומלאות מחזק את הרוגע והשקט הפנימי ומצמצם ומחליש את החרדות והסטרס.
ההמלצה שלי היא לתרגל נשימות עמוקות ומלאות 20-30 דקות כל יום. אפשר לחלק את זה לפעמיים-שלוש 10 דקות, או בהתחלה לכמה פעמים של 5 דקות.
התרגול נעשה בישיבה נוחה, יחסית זקופה, בעיניים עצומות. תשימו טיימר לזמן שאתם רוצים, כדי שלא תצטרכו להציץ בשעון…
התרגול היומיומי הזה של נשימות עמוקות מלאות יוצר נפלאות!!
ובנוסף, תשתדלו לזכור לנשום עמוק גם במהלך היום, תוך כדי פעילויות שונות. זה יזרז את התהליך של חיזוק המערכת הפרה-סימפתטית וחיזוק הרוגע.
לקריאת מאמר מעמיק שלי על הנשימות שיוצרות רוגע ומחזקות את מערכת העצבים המרגיעה לחצו כאן.
2. שינוי דפוס החשיבה במוח.
הדבר השני החשוב מאוד לצורך השחרור מהדפוס האוטומטי של חרדה ופחד, זה ליצור שינוי בדפוס החשיבה.
כזכור, יש את דפוס החשיבה האוטומטי, שגורם לכך שהמוח מייצר כל הזמן מחשבות של פחד ודאגה. ואם אנחנו רוצים להשתחרר מהחרדות, אז אנחנו חייבים לשנות את הדפוס האוטומטי וליצור דפוס חדש במוח. אנחנו חייבים ליצור במוח דפוס חשיבה חדש של מחשבות של רוגע וביטחון.
המוח הינו גמיש, גמיש ביותר. ובאמצעות הכלים הנכונים, אנחנו יכולים לתכנת במוח את מה שאנחנו רוצים ובוחרים.
איך עושים את זה?
על ידי ניסוח של מספר משפטים שמייצגים את הדפוס החדש אותו אתם רוצים ליצור במוח.
ואז באמצעות חזרתיות ותהליכי היפנוזה עצמית, יוצרים ומחזקים את הדפוס החדש בתוך המוח ובתוך התת מודע.
לפרטים על הסדנא שלי ללימוד היפנוזה עצמית לחצו כאן.
מובן שהמשפטים החדשים, שמייצגים את דפוס החשיבה החדש שאתם יוצרים במוח, ייראו לכם בהתחלה מוזרים וזרים, ואתם תרגישו שזה "מלאכותי" ושאתם משקרים לעצמכם…
זה טבעי שתרגישו ככה, כי כל שינוי מרגיש ככה בהתחלה…
אך עם הזמן והתרגול, וככל הדפוס החדש יילך ויתחזק במוח, אתם תרגישו יותר נוח וטבעי עם המשפטים, והם יהפכו להיות חלק מהאמת החדשה שלכם.
אתם ממש מתכנתים מחדש את המוח ואת התת מודע שלכם.
משפטים טובים לצורך חיזוק דפוס של רוגע וביטחון:
- אני רגוע/ה ואני שולט/ת ברוגע שלי!
- אני יכול/ה להיות רגוע/ה בכל מצב ובכל מקום!
- הכל בסדר והכל נמצא בהכוונה!
ואפשר להוסיף עוד משפט או שניים יותר ספציפיים לפחד וחרדה הספציפיים שלכם.
חשוב שלא יהיו יותר מחמישה משפטים.
בעניין הזה כל המוסיף גורע!
וחשוב שהמשפטים יהיו קצרים ומנוסחים בלשון החיובי.
אלה הם שני הדברים הכי חשובים. אך יש עוד כמה דברים שחשובים ותומכים ביצירת רוגע ושקט פנימי:
3. פעילות גופנית קבועה.
לקריאת המאמר שלי על חשיבות פעילות גופנית לחצו כאן.
4. חשיפה נכונה לשמש.
לקריאת המאמר שלי על חשיבות השמש לבריאות לחצו כאן.
5. שינה נכונה ובשעות הנכונות.
לקריאת מאמר שלי על ריפוי השינה לחצו כאן.
לקריאת מאמר שלי על שינה ומלטונין לחצו כאן.
6. תזונה נכונה ובריאה.
לקריאת מאמר שלי על התזונה הבריאה שיוצרת בריאות וריפוי בגוף לחצו כאן.
לקריאת מאמר שלי על חשיבות חיידקי המעיים לחצו כאן.
לשמיעת הרצאה שלי על התזונה שיוצרת ריפוי ובריאות מתמשכים לחצו כאן.
אם תיישמו את הדברים האלה, אתם תלכו ותשחררו את עצמכם מהפחד והחרדה ותהיו יותר ויותר רגועים ונינוחים ועם תחושה של רוגע וביטחון.
ויותר מכך, כל הדברים שציינתי כאן יעזרו לכל היבט בחיים שלכם, גם נפשית ורגשית, וגם גופנית ובריאותית.
אתם תרגישו הרבה יותר רגועים, בטוחים, אנרגטיים, חזקים, שמחים…
אפשר להשתחרר מחרדות!
וזה בהישג ידיך…
ואני כמובן תמיד כאן לכל מי שזקוק לסיוע והכוונה…
ובינתיים תזכרו לנשום עמוק,
לראות את הטוב שיש לכם בחיים,
ולחייך הרבה…
באהבה,
תומר (:
*****
- לפרטים על הקורס שלי "לחיות מתוך רוגע – להשתחרר מלחץ וחרדות" לחצו כאן (:
- לפרטים על סדנת היפנוזה עצמית אינטרנטית לחצו כאן (:
- לקריאת המאמר "לרפא סוכרת ולשמור על רמת סוכר תקינה" לחצו כאן (:
