האמת על השמש – החשיבות העצומה של השמש לבריאות שלנו!

האמת על השמש:

החשיבות העצומה של השמש לבריאות שלנו!

חברים וחברות יקרים ויקרות! שותפים לדרך…
מה שלומכם ושלומכן היום?

במאמר הזה אני אסביר:

1. מדוע השמש חשובה לבריאות שלנו?!

2. ויטמין D. חשיבותו והתנאים לייצורו בעור.

3. לא רק ויטמין D – כל ספקטרום השמש הינו חשוב!

4. אור השמש ותחמוצת החנקן – בריאות הלב וכלי הדם.

5. מה הקשר בין אור השמש וייצור מלטונין.

6. סרוטונין, דופמין, אנדורפינים, BDNF, וחומרים חשובים נוספים שמיוצרים בזכות אור השמש.

7. אור UV הינו חשוב לבריאות.

8. קרני אינפרה אדום שבשמש – למה הן חשובות?

9. השמש והשעון הביולוגי שלנו – הקשר בין השמש לשינה.

10. השמש וסרטן העור (סרטן מלנומה) – האמת!

11. רשימה של מחלות שהשמש עשויה למנוע!

12. האם תכשירי הגנה מפני השמש אכן מועילים או מזיקים?!

13. מדוע משקפי שמש מזיקות?

14. מתי חשוב לקחת תוסף של ויטמין D?

והאם תוסף ויטמין D יכול להחליף חשיפה קבועה לשמש?

15. השפעת התזונה על נזקי השמש.

16. אז כמה נכון להיחשף לשמש?

17. סיכום.

 

לאחרונה העמקתי את ידיעותיי בכל הקשור לשמש ולחשיבות הגדולה של השמש לבריאות שלנו. לכן החלטתי לכתוב מאמר נוסף חדש על השמש, מדוע השמש כה חשובה לבריאות שלנו, ומהם הדברים הטובים שקורים לנו תודות לחשיפה לשמש, גם גופנית וגם נפשית ורגשית.

אני מכסה במאמר זה הרבה מהיתרונות הבריאותיים החשובים של השמש ואור השמש, ואני ממליץ לכם לקרוא את המאמר עד סופו, כי כל פסקה הינה חשובה ומביאה ידע חשוב וחדש.

כתבתי כבר בעבר שני מאמרים על השמש. אני ממליץ לקרוא גם אותם כי הם נותנים מידע נוסף וחשוב. את המאמר הראשון על השמש ניתן לקרוא כאן, ואת השני כאן.

 

מדוע השמש כה חשובה לבריאות שלנו?!

אלמלא השמש החיים על פני כדור הארץ לא היו מתקיימים. זאת עובדה פשוטה. כל צורות החיים בעולם שלנו חייבות שמש על מנת לחיות ולשגשג. אור השמש על כל טווח התדרים שלו הינו נחוץ על מנת להיות בריאים.

עד לפני זמן לא רב, יחסית להיסטוריה האנושית, אנשים היו נחשפים הרבה יותר לשמש, והיו עובדים יותר בחוץ ולא בבניינים ובמשרדים.

בנוסף, עד לא מזמן יחסית לא הייתה תאורה חשמלית בבתים, ואנשים השתמשו בעששיות או נרות לתאורה, ולכן היו נחשפים למעט אור לאחר שקיעת השמש. גם לכך יש חשיבות רבה, כפי שאני ארחיב בהמשך.

למעשה, עד שנות השישים של המאה הקודמת השמש נחשבה כידידה ומרפאת, ובתי החולים היו חושפים את החולים לשמש באופן קבוע, מכיוון שידעו שהשמש מסייעת בריפוי. היו אפילו בתי חולים שהטיפול העיקרי בהם היה החשיפה לשמש, ובתי חולים אלה הצליחו לרפא גם מחלות קשות.

רק לאחר שחברות הפארמה פיתחו את הקרמים מסנני הקרינה הפכה השמש מידידה לאוייבת, ממרפאת למסוכנת ומזיקה.

 

מחקרים רבים מראים כי ככל שאנשים נחשפים פחות לשמש, כך עולה הסיכון שלהם לחלות כמעט בכל סוגי המחלות, כולל סוגי סרטן רבים, וכולל סרטן העור המסוכן מלנומה!

וההיפך, ככל שאנשים נחשפים יותר לאור השמש, כך הסיכון שלהם לחלות במרבית סוגי המחלות יורד!

 

האמת היא אם כן, שהשמש הייתה ונשארה ידידה חשובה לנו, וחשיפה לשמש הינה חשובה והכרחית לשמירה על הבריאות שלנו. על כך המאמר הזה.

 

ויטמין D. חשיבותו והתנאים לייצורו בעור.

כולנו שמענו על ויטמין D, וכולנו יודעים שויטמין D נוצר על פני העור כאשר אנחנו נחשפים לאור השמש. אולם מעטים יודעים מהם התנאים הדרושים לצורך ייצור של ויטמין D בעור וספיגתו למחזור הדם. מעטים יודעים גם עד כמה ויטמין D חשוב, ולמה הוא חשוב.

 

כיצד נוצר ויטמין D בעור?

לאור השמש יש ספקטרום רחב של תדרים.

יש את האור הנראה לעין האנושית, מהסגול ועד האדום. יש את התדרים הקצרים יותר, מעבר לאור הסגול, הנקראים על-סגול או אולטרה סגול (Ultra Violet, UV), ויש את התדרים הארוכים יותר, מעבר לאור האדום, הנקראים תת-אדום או אינפרה אדום (Infra Red, IR).

יש שלושה סוגי אור אולרה סגול (UV): UVB, UVC.

אור UVC נחסם על ידי האטמוספירה ואינו מגיע אלינו.

אור UVB נחסם חלקית על ידי האטמוספירה ומגיע אלינו רק כאשר השמש נמצאת גבוה בשמיים, בזווית של מעל 45 מעלות.

אור UVA חודר בקלות את האטמוספירה ומגיע אלינו בכל זווית בה השמש נמצאת.

 

אור UVB הוא האחראי לייצור של ויטמין D על פני העור.

כלומר, שאם נחשפים לשמש בשעות הבוקר או אחר הצהריים, כאשר השמש נמוכה יותר מ 45 מעלות, אז לא ייווצר ויטמין D בעור!

רק בשעות הצהריים כאשר השמש גבוהה בשמיים יכול להיווצר ויטמין D.

משמעות הדבר היא, שגם אם אתם נחשפים לשמש כל יום, אך עושים זאת כשהשמש נמוכה בשמיים, אז לא ייווצר ויטמין D בגופכם.

 

דברים נוספים שעשויים למנוע את היווצרות ויטמין D וספיגה שלו למחזור הדם:

1. צבע עור כהה.

ככל שצבע העור הינו כהה יותר כך יידרש יותר זמן חשיפה לאור השמש בכדי שייווצר בעור ויטמין D בכמות מספקת.

כלומר, אדם עם עור שחור צריך להיחשף לשמש כפול או פי שלוש זמן מאשר אדם עם עור לבן. לכן, אנשים עם גוון עור כהה הינם מועדים יותר למחסור חמור של ויטמין D.

גם אדם עם עור שזוף נדרש ליותר זמן חשיפה לאור השמש על מנת להפיק ויטמין D בכמות מספקת. עוד על השיזוף ויתרונותיו בהמשך.

 

2. חשיפה לשמש מאחורי זכוכית.

כמו בתוך האוטו או מאחורי חלון. רוב סוגי הזכוכיות חוסמות את קרני ה- UVB, ולכן הן לא מגיעות לעור ולא ייווצר ויטמין D.

 

3. מריחה של קרם "הגנה".

מריחה של קרם "הגנה" מונע ייצור ויטמין D כמעט לגמרי. זאת מכיוון שקרם עם מסנן קרינה חוסם את קרני ה- UVB.

כלומר, אם אתם נחשפים לשמש הצהריים, הגבוהה בשמיים, אך מרחתם קרם "הגנה", אז לא ייווצר ויטמין D בעור שלכם, או שתיווצר כמות קטנה מאוד.

 

4. מקלחת עם מים חמים/כלור/סבון.

לאחר שנוצר ויטמין D על פני העור, לוקח לו זמן מה עד שהוא נספג פנימה למחזור הדם. מקלחת עם מים חמים, מים עם כלור, או עם סבון תגרום לשטיפה של הויטמין D שנוצר על פני העור, ולכן תמנע את ספיגתו לתוך הגוף.

כלומר, אם אתם מתקלחים כל יום עם מים חמים וסבון, ובמרבית המקומות בארץ מוסיפים כלור למים, אז אתם שוטפים את רוב הויטמין D שנוצר. וכך, גם אם אתם נחשפים כל יום לשמש כאשר היא גבוהה בשמיים, אתם עלולים להיות בחסר של ויטמין D.

הפתרון הוא כמובן להתרגל להתקלח עם מים קרים וללא סבון. אפשר להשתמש בסבון באיזורים האינטימיים. ואולי פעם-פעמיים בשבוע להתקלח עם סבון.

זה נשמע אולי מוזר, לאחר שמתרגלים להשתמש בסבון כל יום, אך הסבון גורם עוד נזקים, כמו הורדת שכבת השומן הטבעית על פני העור. בנוסף, כאשר אוכלים מזון טבעי ובריא אז אין צורך בסבון מכיוון שאין ריח גוף רע.

מקלחות קרות הינן מאוד בריאות. לסרטון שלי על היתרונות הבריאותיים של מקלחות קרות לחצו כאן.

בנוסף, רצוי להוסיף פילטר שמסנן את הכלור במים (או לפני ראש המקלחת, או בכניסת המים לבית). אגב, הכלור במים מזיק בדרכים נוספות, כך שיש יתרונות רבים להוספת מסנן למי המקלחת.

 

5. משקפיי שמש.

משקפי שמש גם הם עלולים לצמצם את כמות הויטמין D שנוצר בעור.

כדי שייצור ויטמין D יהיה אופטימלי, העיניים שלנו צריכות לקבל את מלוא ספקטרום השמש. משקפי שמש חוסמים חלק מהספקטרום ולכן פוגעים בייצור ויטמין D.

משקפי שמש גורמים לנזקים נוספים. על כך בהמשך.

 

6. זיהום אוויר והימצאות בעיר.

זיהום אוויר עשוי לחסום את קרני UVB מלהגיע אלינו ולכן עשוי למנוע היווצרות ויטמין D.

בנוסף, הימצאות בעיר עם בניינים גבוהים החוסמים את אור השמש עשוי גם הוא למנוע יצירת ויטמין D על פני העור. 

 

לסיכום חלק זה, ויטמין D נוצר בעור כתוצאה מחשיפה לאור השמש כאשר השמש גבוהה בשמיים, בצהריי היום, וללא שום קרם "הגנה". חשוב להימנע להתקלח ביום החשיפה לשמש במים חמים, עם סבון, או במים לא מסוננים שיש בהם כלור.

 

מדוע ויטמין D חשוב לבריאות?

ויטמין D חשוב לפעילות התקינה של כל מערכות הגוף, ולמעשה של כל תא ותא ממיליארדי תאי הגוף.

הוא חודר לתוך התאים, שם גורם להפעלה או לכיבוי של מאות גנים. כלומר, הוא "מדבר" עם ה- DNA שלנו ומשפיע עליו! לטובה כמובן.

לקריאת המאמר שלי על אפיגנטיקה ומה למעשה שולט על הגנים שלנו לחצו כאן.

 

מחסור בויטמין D תורם להיווצרות מגוון מחלות. מחקרים רבים הראו קשר בין רמות נמוכות של ויטמין D למחלות רבות, ביניהן:

  • אוסטאופורסיס  (אובדן סידן מהעצמות).
  • סוכרת.
  • לחץ דם גבוה.
  • פיברומיאליה.
  • מרבית סוגי הסרטן.
  • מחלות אוטואימוניות (כמו טרשת נפוצה ודלקת מפרקים).
  • ועוד…

 

לא רק ויטמין D – כל ספקטרום השמש הינו חשוב!

בדרך כלל מקשרים את השמש עם ויטמין D, וזה אכן נכון, אך זה רק חלק מהסיפור, חלק קטן מהסיפור. כי השמש תורמת לבריאות שלנו בעור הרבה דרכים חשובות, שכולן חשובות לצורך הבריאות שלנו. בהמשך המאמר אני אסביר מהם חלק מהדברים החשובים שאור השמש תורם לנו.

 

אור השמש ותחמוצת החנקן – בריאות הלב וכלי הדם ועוד.

תחמוצת החנקן (Nitric Oxide, NO) היא תרכובת חשובה מכל מיני סיבות:

1. תחמוצת החנקן, NO, גורמת להרפייה והגמשה של כלי הדם, ובכך שומרת על בריאות כלי הדם – העורקים, הורידים, וכלי דם הדקים יותר. כתוצאה מכך, NO גם מסייע לשמירה על לחץ דם תקין, ולהורדת לחץ הדם אצל אנשים עם נטיה ללחץ דם גבוה.

2. בנוסף, תחמוצת החנקן, NO, משפרת הולכת חמצן בדם ולכן תורמת לרמת האנרגטיות שלנו. תחמוצת החנקן נמצאה גם כמשפרת תפקודי לב ריאה, ומשפרת ביצועים ספורטיביים.

3. תחמוצת החנקן שומרת על בריאות המוח ומשפרת ביצועים קוגנטיביים.

4. תחמוצת החנקן, NO, גם חשובה ליצירת תאים חדשים ברקמת העור ולכן חשובה לריפוי פצעים.

5. תחמוצת החנקן הינה גם אנטי בקטריאלית וחשובה בהגנה מפני חיידקים מזיקים.

 

ומאיפה הגוף מקבל את תחמוצת החנקן?

יש כמה מקורות, ביניהם באמצעות המזון, ובעיקר עלים ירוקים כהים וסלק, העשירים בניטרט שהופך בגוף לתחמוצת החנקן.

הגוף מייצר NO בדופן הפנימית של מערות האף ובשכבת תאי האפיתל בעורקים.

מקור חשוב נוסף לתחמוצת החנקן הוא קרני אור השמש: כאשר קרני UVA של השמש מגיעות לעור, הן גורמות לייצור של NO, תחמוצת החנקן, שמכאן עוברת לזרם הדם ומגיעה לכלי הדם בכל רחבי הגוף.

השמש אם כך הינה אחד המקורות החשובים לחומר החשוב הזה, תחמוצת החנקן.

 

מה הקשר בין אור השמש וייצור מלטונין.

מלטונין ידוע בעיקר כהורמון השינה. ובצדק: מלטונין אכן הינו ההורמון שבזכותו אנחנו יכולים להירדם ולישון. מלטונין נוצר בבלוטת האצטרובל במרכז המוח, וייצורו מתחיל בשעות הערב, כאשר השמש שוקעת ומשתרר חושך (לפחות בחוץ, בטבע).

ייצור מלטונין במוח מתואם עם מחזוריות השמש, מחזור היום והלילה, ומפקח על כך השעון הביולוגי שלנו, הנקרא גם השעון הצירקדי (Circadian Clock). עוד על השעון הביולוגי בהמשך המאמר.

כלומר, בבוקר, עם עליית החמה, רמת המלטונין יורדת ונשארת נמוכה במשך שעות היום, ורק בערב, עם רדת החשכה, רמת המלטונין מתחילה לעלות שוב, כהכנה לשנת הלילה.

 

אולם למלטונין יש עוד תפקידים.

תפקיד אחד חשוב ביותר. מסתבר כי מלטונין מיוצר לא רק במוח בבלוטת האצטרובל, אלא הוא מיוצר גם בתאים בכל רחבי הגוף. המלטונין מיוצר בתוך המיטוכונדריה בתא.

בכל תא יש הרבה, המון, יחידות של מיטוכונדריה, והן למעשה תחנות הכוח של התא. בתוך המיטוכונדריה מיוצרים יחידות האנרגיה של התא, מעין בטריות קטנות שמספקות אנרגיה לכל צרכי האנרגיה של התא. יחידות אנרגיה אלה נקראות ATP.

מלטונין מיוצר בתוך המיטוכונדריה כתוצאה מחשיפה לאור השמש.

קרני האינפרה אדום, Infra Red Light, של השמש הן האחראיות לייצור מלטונין במיטוכונדריה בתוך התאים. לקרני אינפרה אדום יש חדירות גבוהה, והן חודרות מספר סנטימטרים לתוך העור וגורמות לייצור של מלטונין. אור אינפרה אדום הגורם לנו לחוש חמימות נעימה כאשר אנחנו נחשפים לאור השמש.

כלומר, בלילה מיוצר מלטונין בבלוטת האצטרובל במוח, ואז הוא מתפקד כהורמון השינה. ובמהלך היום מיוצר מלטונין בתאים בכל הגוף כתוצאה מחשיפה לאור השמש.

 

ומדוע מיוצר מלטונין בתאים?

מה תפקידו של מלטונין בתאים, בתוך המיטוכונדריה?

מסתבר כי מלטונין הינו נוגד חמצון עוצמתי ביותר.

נוגד חמצון הוא חומר המגן על התא מפני רדיקלים חופשיים, חומרים שעשויים לגרום נזקים שונים לתא ואף ל DNA, לחומר הגנטי של התא.

במיטוכונדריה, שם כאמור מיוצרים יחידות האנרגיה של התא, נוצרים יחסית הרבה רדיקלים חופשיים שעלולים לפגוע בתפקוד המיטוכונדריה והתא כולו. לכן מיוצר מלטונין, שמנטרל את הרדיקלים החופשיים האלו, וכך שומר על בריאות התא ותפקוד תקין של המיטוכונדריה והתא.

בלילה, כאשר אנחנו ישנים, יש פחות פעילות של המיטוכונדריה בתאי הגוף, ולכן יש פחות צורך בייצור מלטונין בתאי הגוף.

זאת החוכמה המדהימה של הטבע ושל הגוף שלנו: בלילה, כאשר אין אור שמש, מיוצר מלטונין במוח שגורם ומאפשר לנו לישון. ובמהלך היום, כאשר יש את אור השמש, ואנחנו יותר פעילים, אז מיוצר מלטונין בכל תאי הגוף על מנת לשמור על בריאות התאים והמיטוכונדריות.

 

זהו אם כך תפקיד חשוב נוסף של השמש: ייצור מלטונין בתאים, שמסייע לשמירה על מניעת נזקים ושמירה על בריאות ותפקוד תקין של התאים והמיטוכונדריות החשובות לייצור האנרגיה בתאים והגוף כולו.

 

סרוטונין, דופמין, אנדורפינים, BDNF, וחומרים חשובים נוספים שמיוצרים בזכות השמש.

אור השמש תורם לייצור של הרבה חומרים טובים לבריאות בגוף שלנו. בין חומרים אלה:

 

1. סרוטונין.

סרוטונין הוא הורמון השמחה. זהו הורמון הגורם לנו לחוש טוב ולהרגיש שמחה. חוסר של סרוטונין עשוי לתרום למצב של דכדוך או דיכאון.

אור השמש, והמיוחד קרני UV שבאור השמש, גורמות לייצור סרוטונין בגוף. כלומר, חשיפה לשמש גורמת לעליה ברמת הסרוטונין, ולכן משפרת את התחושה שלנו ותורמת לתחושת שמחה.

מחקר הראה כי ביום בהיר עם שמש חזקה יש פי 8 יותר סרוטונין אצל גברים מאשר ביום מעונן.

בחורף, כאשר יש הרבה פחות שעות אור והשמש נמוכה יותר, יש לחלק מהאנשים את תופעת דיכאון החורף, שהוא תוצאה של חוסר סרוטונין בגלל הימים הקצרים. חשיפה לשמש או לנורות מיוחדות המייצרות קרני UV יסייעו לייצור סרוטונין ושיפור דיכאון חורף.

כדורים נוגדי דיכאון אמורים להעלות את רמת הסרוטונין בגוף באופן כימי, תוך סיכון לתופעות לוואי שליליות. חשיפה לשמש מעלה את רמת הסרוטונין באופן יעיל יותר ובטוח יותר.

 

2. אנדורפינים.

אנדורפינים הם קבוצה של חומרים המיוצרים בגוף, ואשר גם גורמים לתחשה טובה ושמחה, וגם משמשים כנוגדי כאבים טבעיים. חשיפה לשמש גורמת לייצור אנדורפינים, וזו עוד סיבה מדוע השמש גורמת לנו להרגיש יותר טוב, ומסייעת גם להפחתת כאבים.

 

3. דופמין.

דופמין הוא הורמון הפעולה. דופמין גורם לנו לפעול וליישם את מה שאנחנו רוצים יותר בקלות ובנחישות. רמת דופמין נמוכה עשויה לגרום לנו להיעדר מוטיבציה לעשות דברים וליתר פסיביות.

חשיפה לשמש גורמת לייצור דופמין.

חוסר דופמין במוח קשור גם למחלת פרקינסון.

מחקרים מראים כי באיזורים מרובי שמש יש פחות מקרי פרקינסון מאשר באיזורים מעוטי שמש. חשיפה קבועה לשמש עשויה להפחית את הסיכון לחלות בפרקינסון (ובעוד הרבה סוגי מחלות, כפי שנראה בהמשך).

 

4. BDNF – Brain Derived Neurotrphic Factor

BDNF הוא חומר המיוצר במוח ואשר מסייע בשמירה על בריאות המוח. BDNF חשוב גם לצורך גמישות המוח ובתהליכי למידה.

מחקרים מראים כי חשיפה לאור חזק (כמו אור השמש ביום בהיר) מעלה ייצור BDNF במוח וגורמת להתפתחות תאי עצב חדשים במוח. חשיפה לשמש מקושרת להתפתחות תקינה של המוח בילדות כמו גם לשמירה על בריאות המוח בגילאים מבוגרים.

חשיפה לאור השמש והעלאת רמת BDNF במוח זו עוד דרך בה השמש מסייעת לשמור על בריאות המוח ועל הבריאות בכלל.

 

5. מלנין.

מלנין (לא להתבלבל עם מלטונין, הורמון השינה) הינו חומר הנוצר בשכבת העור, ואשר גורם לאפקט השיזוף, לצבע השיזוף. מלנין נוצר בעור כתוצאה מחשיפה לשמש (כאשר נחשפים לשמש ללא שום מסנן קרינה וללא משקפיי שמש).

תפקידו של המלנין ליצור הגנה טבעית כנגד חשיפת יתר לאור השמש. כלומר, אדם שזוף הינו מוגן יותר מחשיפת יתר לשמש מאשר אדם שאינו שזוף.

מחקרים מראים כי אנשים שזופים (כלומר, שנחשפים באופן קבוע לשמש) הינם בסיכון מופחת להרבה סוגי מחלות, כולל הרבה סוגי סרטן, כולל סרטן העור מלנומה (על מלנומה עוד בהמשך בסעיף נפרד).

 

6. חומרים נוספים.

למעשה אור השמש גורם לייצור של המון חומרים טובים בגוף ובמוח. חוקרים מגלים עוד ועוד חומרים חשובים שהשמש תורמת לייצורם, ואשר תורמים להפעלה של תהליכים מייטיבים בגוף.

לדוגמא, אור השמש גורם להפעלה של תאי דם לבנים מסויימים ולייצור של ציטוקינים נוגדי דלקתיות, שעוזרים להפחית דלקתיות כרונית בגוף ואשר גם פועלים לסילוק של גורמים עויינים לגוף כמו חיידקים מסויימים ווירוסים.

 

אור UV הינו חשוב לבריאות.

ראינו כבר שאור אינפרה אדום של השמש גורם ליצירת מלטונין בתאים וכך מסייע לשמור על בריאות התא והמיטוכנדריה, האיבר בתא האחראי לייצור אנרגיה.

ראינו גם שאור UVB הינו אחראי לייצור ויטמין D בעור, ושללא אור UVB לא ייווצר ויטמין חשוב זה בגוף.

אך אור UV הינו חשוב בעוד הרבה דרכים. גם UVA וגם UVB הינם חשובים. למעשה אור UV הינו אחראי למרבית הדברים הטובים והחשובים שאור השמש עושה בגוף שלנו ואשר מסייעים לשמירה על הבריאות.

להלן כמה מהדברים בהם תורם אור UV לבריאות:

  • ייצור ויטמין D
  • ייצור תחמוצת החנקן, NO, ושחרורה לזרם הדם.
  • ייצור סרוטונין בעור.
  • ייצור דופמין.
  • ייצור אנדורפינים.
  • ייצור BDNF.
  • טיהור וניקוי הדם מרעלנים שונים, כמו בילירובין.
  • שחרור של ציטוקינים – חומרים אנטי דלקתיים ואנטי סרטניים – על ידי תאי דם לבנים.

 

קרני אינפרה אדום שבשמש – למה הן חשובות?

כשבעים אחוז (70%) מאור השמש הוא אור אינפרה אדום (IR). גם לאור אינפרה אדום יש יתרונות בריאותיים רבים, שאנחנו מקבלים מחשיפה קבועה לשמש.

אלו הם חלק מהדברים הטובים שעושה אור אינפרה אדום:

  • ייצור של מלטונין בתאים, במיטוכונדריה.
  • הגברת ייצור ATP והעלאת תפוקת האנרגיה בתאים.
  • שיפור זרימת הדם.
  • תורם להורדת לחץ דם גבוה.
  • תורם לשמירה על רמת סוכר תקינה בדם.
  • ירידה בסיכון לאירוע לבבי אצל חולי לב.
  • הפחתת כאב כרוני.
  • משפר את פעילות המערכת החיסונית.
  • ממריץ ייצור קולגן בעור ולכן משפר את מראה וגמישות העור.
  • משפר את השינה.
  • מעודד ירידה במשקל.
  • מפחית את רמת הורמון הלחץ קורטיזול ולכן מפחית סטרס ולחץ.
  • משפר את גדילת השיער ובריאות השיער.
  • שיפור הראיה.

 

השמש והשעון הביולוגי שלנו – הקשר בין השמש והשינה.

בגוף שלנו יש שעון, שעון ביולוגי (Circadian Cycle). השעון הביולוגי שולט על מרבית הפעולות המתרחשות בגוף, כמו העיכול, הפרשת הורמונים, רמת המטבוליזם, מחזור עירנות ושינה, תהליכי ניקוי בגוף ובמוח, ועוד…

למעשה השעון הביולוגי הוא כמו המנצח על תזמורת – הוא מאפשר סינכרון בין מיליוני הפעולות שמתרחשות כל הזמן בגוף, ומאפשר את שיתוף הפעולה ההרמוני בין כל איברי הגוף.

אלמלא השעון הביולוגי היה משתרר כאוס וחוסר הרמוניה בגוף כולו. לכן פעולה נכונה וטובה של השעון הביולוגי הינה חשובה לצורך שמירה על הבריאות.

ומה מכוון את השעון הביולוגי של הגוף?

השמש.

השעון הביולוגי מכוון על פי תנועת השמש, הזריחה והשקיעה, היום והלילה. כלומר, כאשר השעון הביולוגי פועל באופן אופטימלי, אז הוא מסונכרן עם תנועת השמש, עם הזריחה ועם השקיעה. ואז יש הרמוניה גם בין תנועת השמש לגוף שלנו, וגם הרמוניה בגוף ובכל איברי הגוף.

לכל איבר יש את השעות בהן הפעילות שלו הינה בשיאה, ויש שעות בהן הפעילות של אותו איבר הינה מינימלית.

לדוגמא, מערכת העיכול מתחילה "להתעורר" בבוקר, כשעה שעתיים לאחר ההשכמה, נמצאת בשיאה בשעות הצהריים, ולקראת הערב הפעילות שלה מתחילה לדעוך. בשעות הלילה מערכת העיכול נמצאת בשפל הפעילות שלה, ולא אמורה לעכל מזון.

דוגמא נוספת היא מחזוריות ההורמונים לאורך היממה. בערב, עם השקיעה ורדת החשכה, מתחיל להיווצר במוח מלטונין, הוא הורמון השינה. רמת המלטונין מגיעה לשיא בזמן בו אנחנו אמורים ללכת לישון. באותו הזמן יורדת הרמה של הורמונים אחרים שקשורים לעירנות, כמו קורטיזול וסרוטונין. זה המצב במהלך הלילה.

ולקראת בוקר, עוד לפני הזריחה, רמת המלטונין מתחילה לרדת, ורמת הקורטיזול מתחילה לעלות, זאת כדי להעיר אותנו ולהביא את הגוף והמוח למצב של עירנות לקראת הבוקר והיום החדש.

 

וכך כל יום ולילה מביא איתו את הגאות והשפל בעוד הרבה הורמונים וחומרים המופרשים וזורמים בדם ובמוח.

גם לכבד יש את הזמנים בהם הפעילות שלו הינה בשיאה. וכך למעשה בכל האיברים בגוף.

בגדול, אפשר לומר שבמהלך שעות הלילה, בזמן שאנחנו אמורים לישון, מתרחשים בגוף תהליכים של ניקוי וריפוי בכל רחבי הגוף והמוח. זאת כאמור תודות לשעון הביולוגי שמתזמן ומסנכרן את כל התזמורת המופלאה הזאת של הגוף.

 

אולם, בעידן בו אנו חיים כיום, אצל הרבה אנשים השעון הביולוגי אינו פועל באופן אופטימלי, ולפעמים הפעולה שלו משובשת עד מאוד. וזה כמובן משפיע על התפקוד של כל מערכות הגוף, תורם להשמנת יתר, ופוגע בבריאות באופן חמור.

הסיבה העיקרית לשיבוש החמור בסנכרון השעון הביולוגי נמצאת בתאורה המלאכותית ובריבוי המסכים בהם אנחנו צופים מרבית שעות העירנות.

לשמש יש את המחזוריות שלה: בזריחה האור הינו לכיוון האדום, אחר כך במשך היום אור השמש נוטה לכחול, ובשקיעה שוב לכיוון האדום. השעון הביולוגי מכוון ומסנכרן את עצמו לפי הצבעים של השמש בזריחה ובשקיעה.

אך כאשר אנחנו חשופים לתאורה מלאכותית בשעות הערב המאוחרות, ובמיוחד לאור כחול, הדבר משבש את פעילות השעון הביולוגי ומוציא אותו מסינכרון. וזה כאמור משפיע לרעה על הפעילות של כל תפקודי הגוף.

אור כחול בשעות הערב הינו מזיק במיוחד – מתאורת לד למשל, או ממסכי טלוויזיה, מחשב, או טלפון סלולרי. אור כחול בשעות הערב פוגע בייצור של הורמון השינה, מלטונין, וגורם לשיבוש בשעון הביולוגי.

 

אז מה אנחנו יכולים לעשות על מנת למנוע את השיבוש בפעולת השעון הביולוגי?

מה ניתן לעשות על מנת לשמור על הסנכרון החשוב של השעון הביולוגי?

יש שלושה דברים חשובים שניתן לעשות בעניין:

 

1. צמצום התאורה בשעות הערב.

  • פחות תאורה ותאורה יותר חלשה.
  • שימוש בנורות ליבון כמו פעם, אשר יוצרות תאורה יותר מאוזנת ונוטה לאור אדום.
  • תאורה מינימלית במיוחד כשעה- שעתיים לקראת השינה.
  • שימוש במשקפיים חוסמי אור כחול בשעות הערב. אלה משקפיים מאפשרות רק לגווני האדום להגיע לעין, וכך מקטינים את הפגיעה בייצור מלטונין וההשפעה על השעון הביולוגי.

 

2. חשיפה לשמש.

  • חשיפה לשמש בבוקר בסמוך לזריחה מסייעת "לאפס" ולסנכרן את השעון הביולוגי.
    החשיפה לשמש צריכה להיות ללא משקפי שמש ולא דרך זכוכית או חלון. חשוב שאור השמש יכנס לעין כמו שהוא (לא חייבים להסתכל ישירות על השמש).
    מספיקות 5-10 דקות של אור השמש בבוקר.
  • חשיפה לשמש במהלך היום, כאשר אור השמש נוטה לכחול, גם עוזרת לאיפוס וסנכרון השעון הביולוגי. חצי שעה – שעה של אור שמש בשעות הצהריים יעשה את העבודה, אך אפשר כמובן גם יותר.

 

3. צמצום חשיפה למסכים לקראת השינה.

  • האור של מסכי הטלוויזיה, מחשב, וסלולרי הינו אור הנוטה לכחול, ולכן הוא מזיק ליצירת הורמון השינה, מלטונין, ומשבש את סנכרון השעון הביולוגי. בשעות הערב לקראת השינה כדאי להיות כמה שפחות מול המסכים האלו.
  • אם בכל זאת נחשפים למסכים בשעות הערב, אז כדאי להשתמש בתוכנות ואפליקציות שמשנות את אור המסך לכיוון האדום. למחשב ניתן להוריד את תוכנת f.lux, תוכנה חינמית מצויינת שאוטומטית משנה את אור המסך עם שקיעת החמה ובזריחה.

 

שלושת הדברים האלה יעזרו לסנכרן את השעון הביולוגי. הם גם ישפרו את השינה שלכם, וישפרו את כל הבריאות שלכם.

לקריאת המאמר שלי על איך לשפר ולרפא את השינה שלכם לחצו כאן.

 

 

השמש וסרטן העור (סרטן מלנומה) – האמת!

ראינו כבר כי אור השמש הינו חשוב בהמון דרכים ומסייע לשמירה על הבריאות. למרות זאת, מרבית האנשים חוששים מהשמש ונמנעים מחשיפה לשמש, ומורחים מסנני קרינה, קרם "הגנה" כאשר הם נחשפים לשמש (על מסנני הקרינה אני מרחיב בהמשך בסעיף נפרד).

ומדוע זאת?
מדוע רוב האנשים פוחדים מהשמש?

כי יש אמונה חזקה שחשיפה לאור השמש עשוי לגרום להיווצרות של סרטן העור, מלנומה.

מלנומה הינה אכן סרטן עור מסוכן וקטלני. אנשים עשויים למות כתוצאה מסרטן מלנומה שלא טופל בשלב מוקדם. ולכן בהחלט חשוב לפעול על מנת למנוע היווצרות של סרטן מלנומה.

אך האם חשיפה לשמש אכן מגבירה את הסיכון להיווצרות סרטן מלנומה?

התשובה היא שלא.

לא גדול!!

 

למעשה, האמת הינה הפוכה.

חשיפה לשמש לא רק שאינה מגדילה את הסיכון לחלות במלנומה, אלא היא מקטינה את הסיכון להיווצרות מלנומה!

 

המון מחקרים מראים שככל שאנשים נחשפים יותר לשמש, כך הסיכון שיהיה להם מלנומה הינו נמוך יותר. וההיפך, ככל שיש פחות חשיפה לשמש, הסיכון לקבל מלנומה הינו גדול יותר. המחקרים מראים זאת באופן ברור כאור היום.

אפילו אנשים שנחשפו המון לשמש ואף נשרפו מהשמש לא פעם, הינם מוגנים מסרטן מלנומה יותר מאשר אנשים שממעטים להיחשף לשמש. כמובן שלא מומלץ "להישרף" בשמש, ואני מביא את המידע הזה רק על מנת שתבינו שאור השמש הינו חשוב דווקא במניעה של סרטן מנלומה (וגם סוגי סרטן אחרים כפי שתיכף נראה).

 

יותר מכך, מרבית גידולי המנלומה מתפתחים במקומות בגוף אשר לא נחשפו כלל לאור השמש או נחשפו מעט מאוד. דווקא באיזורים בגוף שנחשפים יותר לשמש יש פחות סיכוי להיווצרות גידול מלנומה.

יש גידולי עור אחרים, שאינם מסוכנים כמו מלנומה, ואשר הם כן נגרמים כתוצאה מחשיפת יתר לשמש. אך כפי שנראה בהמשך, יש עוד גורמים נוספים שתורמים להיווצרות של גידולים אלה או מניעתם, כמו התזונה ושימוש במסנני קרינה.

 

האמת הינה, אם כך, שחשיפה לשמש מפחיתה את הסיכון להתפתחות סרטן מלנומה.

 

רשימה של מחלות שהשמש עשויה למנוע!

רשימת המחלות שחשיפה קבועה לאור השמש יכולה למנוע הינה ארוכה. למעשה, ניתן לומר שחשיפה קבועה לשמש תסייע לבריאות בכל התחומים, ותסייע למנוע כמעט את כל סוגי המחלות הקיימות. וזו אינה הגזמה.

מחקרים קושרים היעדר חשיפה לשמש או חשיפה מועטה לשמש כגורם סיכון כמעט לכל סוגי המחלות. וההיפך, חשיפה קבועה לשמש נמצאת שוב ושוב כמפחיתה את הסיכון לחלות כמעט בכל סוגי המחלות, כולל סרטן.

הרי רשימה חלקית של מחלות שחשיפה קבועה לשמש מקטינה את הסיכון לחלות בהן:

 

  • סרטן. חלק גדול מסוגי הסרטן הנפוצים. כולל סרטן השד, סרטן המעי הגס, סרטן הערמונית, ועוד הרבה סוגי סרטן.
  • סוכרת סוג 1. חשוב לציין שסוכרת סוג 1 הינה תוצאה בעיקר של תזונה לא נכונה. ועדיין חשיפה קבועה לשמש עשויה להקטין את הסיכון למחלה קשה זו.
  • סוכרת סוג 2. כמו סוכרת סוג 1, גם כאן התזונה והמצב הנפשי הינם גורמי מפתח בהיווצרות המחלה, אך חשיפה קבועה לשמש עשויה להפחית את הסיכון לחלות בסוכרת סוג 2.
  • אוסטאופורזיס, שברים מרובים, ורככת העצמות בילדות.
  • דלקות מפרקים.
  • מחלות לב, התקפי לב, טרשת עורקים.
  • אסטמה.
  • אקנה.
  • מחלות מעיים – קרוהן וקוליטיס.
  • שפעת ודלקת ריאות.

לקריאת המאמר שלי על איך לרפא סוכרת סוג 2 לחצו כאן.

לקריאת המאמר שלי "סרטן – קריאת התעוררות!" לחצו כאן.

 

 

האם תכשירי הגנה מפני השמש אכן מועילים או מזיקים?!

כדי להבין לעומק מדוע מסנני קרינה אינם תורמים לבריאות, אלא מזיקים ואף מעלים את הסיכון לחלות גם במנלומה (דבר אותו הם מתיימרים למנוע) וגם במחלות אחרות, חשוב להבין את הפעולה הטבעית של השמש על העור ועל הגוף כולו.

כאשר אנחנו נחשפים לשמש ללא מסנני קרינה, כלומר ללא קרם "הגנה", וללא משקפי שמש – אז כל ספקטרום אור השמש מגיע לעור ולעיניים, כולל אור UVA, אור UVB, ואור אינפרה אדום. כמו שכבר הבנתם, כל סוגי האור האלה הינם חשובים לבריאות  ומסייעים למנוע מגוון גדול של מחלות.

היות ולאורך מרבית ההיסטוריה האנושית האדם היה חשוף לאור השמש ומחזוריות היום והלילה, גוף האדם הסתגל באופן אופטימלי לאור השמש המלא והטבעי בשעות השונות של היום.

כלומר, היחסים השונים בין UVA לבין UVB בשעות היום השונות, הינם מדוייקים לצרכי הגוף ולצורך הבריאות. וכך גם היחס בין אור UV ובין אור אינפרה אדום בשעות השונות של היום.

 

בנוסף, כאשר אנחנו נחשפים לשמש באופן טבעי (כלומר ללא מסנן קרינה וללא משקפי שמש), אז בגוף מיושמים מנגנוני ההגנה הטבעיים שלו, ביניהם ייצור מלנין שגורם לשיזוף ולצבע העור להיות כהה יותר.

מנגנון הגנה טבעי נוסף הוא תחושת עקצוץ ואי נוחות לאחר זמן מה בשמש, וזהו איתות אזהרה של הגוף שאנחנו צריכים לעבור לצל. אצל כל אחד איתות האזהרה הטבעי הזה ייקח פרק זמן אחר, תלוי במספר גורמים כמו צבע העור והתזונה (על התזונה בהקשר של חשיפה לשמש בסעיף נפרד בהמשך).

 

לעומת זאת, כאשר נחשפים לשמש עם קרם "הגנה", המכיל מסנן קרינה, אז אור השמש משתנה והאיזון הטבעי של ספקטרום השמש מופר. וכאן מתחילות הבעיות ומכאן נובעות חלק מהסכנות שבשימוש של מסנני קרינה.

לדוגמא, רוב מסנני הקרינה מסננים את מרבית ה- UVB, אך רק מקצת או כלל לא של ה- UVA (זאת מכיוון שהחדירות של UVA הינה גדולה יותר מאשר UVB). וכך מופר האיזון הטבעי, ויש לכך השלכות רבות.

למשל, שני סוגי האור האולטרה סגול (UVA וגם UVB) דרושים על מנת לייצר בעור את תחמוצת החנקן החשובה (NO) ושחרורה לתוך זרם הדם. כאשר מופר האיזון אז נוצר NO אך הוא אינו משוחרר לדם ביעילות, ואז הוא מצטבר בעור, דבר התורם לנזקים בעור.

או למשל, כאשר מורחים מסנן קרינה אז אין את איתות האזהרה הטבעי של הגוף לצאת מהשמש, ולכן האדם יישאר הרבה יותר זמן בשמש מתוך מחשבה שהוא מוגן. אולם קרני ה- UVA כן חודרות את מסנן הקרינה ומגיעות לשכבת המלנוציטים בעור. זו השכבה בה עלול להתפתח גידול מנלומה המסוכן.

כלומר, עם קרם "הגנה" עלולים להישאר יותר בשמש, ואז גדל הסיכון להתפתחות מנלומה. כמו שכבר הבנו, חשיפה נכונה לשמש דווקא מפחיתה את הסיכון להיווצרות סרטן מנלומה.

במילים אחרות, ניתן לומר שמסנני הקרינה מונעים פגיעה בשכבת העור החיצונית, ולכן הם מונעים גם את אפקט השיזוף החשוב, אך הם אינן מונעים שריפה ופגיעה בשכבות העור העמוקות יותר, שם נוצרים גידולי מלנומה.

 

עניין נוסף חשוב הוא שמריחה של קרם "הגנה" שמסנן כאמור את קרני ה- UVB, ימנע את ייצור ויטמין D החשוב. זאת אחת הסיבות מדוע יש מחסור בויטמין D אצל כל כך הרבה אנשים, למרות שהם אולי כן נחשפים לשמש, אך הם עושים זאת לאחר מריחת קרם "הגנה".

ויטמין D הינו אנטי סרטני. מחסור בויטמין D מעלה את הסיכון לחלות בסרטן.

 

סיבה נוספת מדוע מריחת קרם "הגנה" הינו מזיק היא החומרים, הכימיקלים, הנמצאים בקרמים אלו. מחקרים מראים שחלק מהכימיקלים הקיימים בקרמים אלו נספגים לתוך העור וחודרים לזרם הדם. לאחר מריחת קרם "הגנה", ניתן למצוא את הכימיקלים האלה בשתן וגם בחלב האם המניקה (והם כמובן מגיעים לתינוק היונק).

כימיקלים אלה הקיימים במסנני קרינה הם גם רעילים, וגם יוצרים שיבוש במערכת האנדוקרינית ובאיזון ההורמונלי בגוף.

יותר מכך, מחקרים מראים כי אור השמש הפוגע בכימיקלים אלו גורם להתפרקות שלהם לחומרים מסוכנים אף יותר, ולרדיקלים חופשיים. וכך נגרם נזק נוסף כתוצאה ממריחת קרמים אלו.

אוקסיבנזון הינו אחד החומרים הנמצאים בהרבה מסנני קרינה וחודר לתוך זרם הדם. אוקסיבנזון הופך מזיק ורעיל כאשר הוא נחשף לשמש. קצת אירוני שחומר שהופך למזיק כתוצאה מאור השמש נמצא בקרמים שאמורים להגן מפני השמש…

 

אני מקווה שהמידע שהבאתי כאן בנוגע לקרמים הנקראים בטעות קרם "הגנה" ישכנע אתכם להפסיק באופן מיידי להשתמש בהם. יש דרכים אחרות למנוע חשיפת יתר לשמש ללא הנזקים של קרמים מזיקים אלה. על כך בהמשך.

 

מדוע משקפי שמש מזיקות?

הרבה אנשים מרכיבים משקפי שמש כאשר הם נמצאים בחוץ במהלך היום, גם אם השמש אינה חזקה ומולם. אנשים מרכיבים משקפי שמש כמעט באופן אוטומטי ומתוך הרגל.

גם אני בעבר השתמשתי במשקפיי שמש. אך לפני כעשור וחצי הפסקתי את המנהג הזה ומאז לא הרכבתי אפילו פעם אחת משקפיי שמש. תיכף אשתף אתכם מה קרה לעיניים שלי ולראיה שלי בעקבות כך.

משקפיי שמש, מעבר להיותם פריט אופנתי, נחשבות למגינות על העיניים מפני נזקים שהשמש עשויה לגרום לעיניים.

 

אך האם יש אמת בטענה זו?

האם משקפי שמש אכן תורמים לשמירה על בריאות העיניים?

או שאולי חלילה ההיפך הוא הנכון??

 

אז האמת היא שמשקפיי שמש הינם מזיקים. מאוד מזיקים.

הם מזיקים גם לעיניים ולראיה, וגם לבריאות בכלל.

 

כבר ראינו עד כה שלחשיפה קבועה לשמש יש יתרונות בריאותיים רבים, כמו ייצור ויטמין D, ייצור סרוטונין, דופמין, אנדורפינים, BDNF, ועוד חומרים החשובים לבריאות הגופנית והנפשית. בכדי שחומרים אלה ייווצרו בגוף ובמוח העיניים חייבות לקלוט את מלוא ספקטרום השמש.

כאשר מרכיבים משקפיי שמש אז חלק מקרני השמש הינן מסוננות, וגם עוצמת אור השמש הינה פחותה. ודבר זה פוגע בייצור של מרבית החומרים הטובים המיוצרים תודות לאור השמש.

לדוגמא, משקפיי שמש פוגעות בייצור ויטמין D וגם בייצור סרוטונין.

כלומר, הרכבת משקפיי שמש מונע מגוון תהליכים חשובים בגוף שמתרחשים תודות לחשיפה לשמש.

ולכן, שימוש קבוע במשקפיי שמש עשוי להגדיל את הסיכון למגוון רחב של בעיות בריאותיות ומחלות.

 

בנוסף, שימוש ממושך וקבוע במשקפיי שמש גורם להתנוונות העיניים. אם אתם מרכיבים משקפיי שמש באופן קבוע, אז יהיה לכם יותר ויותר קשה לצאת לאור השמש ללא משקפיי שמש מבלי להסתנוור ולעצום את העיניים. זה נגרם כתוצאה מהתנוונות בעין.

לעומת זאת, אם תפסיקו להשתמש במשקפיי שמש, אז העיניים שלכם יילכו ויתחזקו בהדרגה, ותוכלו להיות בחוץ ללא משקפיי שמש גם באור שמש חזק.

זה בדיוק מה שקרה לי. בעבר הייתי חייב להיות עם משקפיי שמש כאשר השמש הייתה חזקה, או בנהיגה. ואילו כיום, 15 שנים לאחר שהפסקתי את השימוש במשקפיי שמש, אני נמצא בחוץ ללא שום קושי, ואני לא מסתנוור גם כאשר השמש נמצאת מולי. לעיתים נדירות אני צריך להוריד את מגן השמש תוך כדי נהיגה. העיניים שלי כיום הרבה יותר חזקות מאשר אז בעבר.

 

אני ממליץ לכם לחדול מההרגל של הרכבת משקפיי שמש, או לצמצם ולהפחית אותו באופן משמעותי. בהתחלה זה יהיה לכם קצת קשה, אך עם הזמן אתם תיווכחו שהראיה שלכם משתפרת ומתחזקת.

 

מתי חשוב לקחת תוסף של ויטמין D?

והאם תוסף ויטמין D יכול להחליף חשיפה קבועה לשמש?

כמו שראינו, אחד התפקידים החשובים של השמש הוא ייצור ויטמין D על פני העור שלנו. וכמו שראינו, ויטמין D הינו מאוד חשוב להמון תהליכים בגוף ולצורך התפתחות בריאה ושמירה על הבריאות ומניעה של מגוון גדול של מחלות.

אם אתם לא נחשפים מספיק לשמש, או נחשפים לשמש אך מורחים מסנן קרינה, או מרכיבים משקפיי שמש, אז יש סיכוי גדול שיש לכם חוסר בויטמין D, וזה עלול לגרום בעיות בריאותיות רבות, כולל עליה בסיכון לחלות בסרטן.

אז כמובן שחשוב להיחשף לשמש מספיק זמן, עם כמה שיותר מהגוף חשוף לשמש וללא שום קרם "הגנה", כדי להפיק כמות מספקת של ויטמין D.

 

אבל מה אם אין לכם אפשרות כזאת?

בין אם מכיוון שאתם לובשים ביגוד ארוך באופן קבוע מסיבות של צניעות, או שאתם עובדים רוב שעות היום, או כרגע מתגוררים באיזור ממועט שמש, או בחודשי החורף – בכל אחד מהמצבים האלה עשוי להיווצר מחסור בויטמין D ורמה נמוכה של ויטמין חשוב זה.

 

אז מה עושים?
האם כדאי לקחת תוסף של ויטמין D?

 

לפני שאענה על כך, חשוב להבהיר דבר אחד חשוב:

תוסף ויטמין D אינו יכול לבוא במקום חשיפה קבועה לשמש, ואינו יכול להחליף אותה.

זאת גם מכיוון שכל ספקטרום השמש הינו חשוב לבריאות, ואור השמש תורם לבריאות שלנו בעוד הרבה דברים, כפי שראינו.

וגם מכיוון שתוסף של ויטמין D לעולם אינו יכול להחליף ויטמין D שנוצר בגוף עצמו כחלק ממכלול התהליכים שמתרחשים כאשר נחשפים לשמש. ויותר מכך, בתנאים מסויימים, תוסף של ויטמין D לאורך זמן עלול לגרום לנזקים בריאותיים.

 

כך שחשוב להבין שתוסף של ויטמין D צריך להיות רק במידה ואין ברירה, ולא כתחליף קבוע לחשיפה לשמש.

לאחר שהבהרתי את הנקודה החשובה הזאת, אז מתי כן כדאי לקחת ויטמין D?

 

דרך אחת לדעת אם אתם זקוקים לתוסף היא מידת החשיפה שלכם לשמש:

אם אתם בריאים, והעור שלכם בריא, ואתם נחשפים לשמש באופן קבוע ללא מסנני קרינה – אז סביר להניח שאין לכם חסר משמעותי ואתם לא זקוקים לתוסף.

רק אם אתם מסיבה כלשהי אתם לא נחשפים לשמש באופן קבוע, או נחשפים רק מעט או בחלק קטן מהגוף, אז כדאי לקחת תוסף.

אם אתם נחשפים מעט לשמש, אז יתכן שכדאי לכם לקחת תוסף בחודשי החורף, כאשר השמש נמוכה ומאגרי הויטמין D בגוף יורדים.

 

הדרך השניה היא לעשות בדיקת דם של ויטמין D, ואם יש לכם מחסור חמור, מתחת לערך של כ- 30, אז תיקחו תוסף.

 

אך תזכרו, תוסף אינו יכול להחליף את הדבר האמיתי – את החשיפה לשמש!

ותמיד עדיף ורצוי להיחשף לשמש באופן קבוע ולקבל את כל הטוב שבשמש מאשר לקחת תוסף.

 

השפעת התזונה על נזקי השמש.

לתזונה שאנחנו אוכלים יש השפעה גדולה ומכריעה על היכולת של הגוף לקבל באופן אופטימלי את אור השמש והטוב שבו. תזונה נכונה עשויה לספק הגנה גדולה מפני חשיפת יתר לשמש, בעוד תזונה לא טובה עשויה לעשות ההיפך, ולגרום ליותר נזקים בגלל חשיפת יתר לשמש.

מחקרים מראים כי תזונה עשירה בפירות וירקות, העשירים באלפי נוגדי חמצון וחומרים טובים אחרים (פיטו-נוטריאנטים), מספקת הגנה לעור מפני חשיפת יתר לשמש.

כלומר, כאשר אוכלים הרבה פירות וירקות, והגוף מקבל את כל החומרים הטובים הנמצאים בהם, אז יש לו יותר יכולת לספוג כמות רבה של אור שמש מבלי להישרף ומבלי שייגרם נזק כלשהו.

במילים אחרות, אם אתם אוכלים שפע של פירות וירקות אז אתם יכולים להיחשף יותר זמן לשמש מבלי להישרף ולקבל את כל הטוב של השמש בביטחון.

 

לעומת זאת, תזונה של הרבה מזון מעובד, שומני טראנס, שומנים מוקשים או מוקשים למחצה, ומזון מהחי – תפחית את היכולת של הגוף לספוג ולקבל את אור השמש ללא נזק.

זאת מכיוון שבתזונה כזאת יש הרבה חומרים שהם בעצמם מזיקים לבריאות ורעילים לגוף. כלומר, תזונה כזאת תוסיף לכמות הרעלים איתם הגוף נאלץ להתמודד, ולכן יהיו לגוף פחות משאבים פנויים למנוע נזק מחשיפת יתר לשמש.

בנוסף, בתזונה כזאת אין את כל אלפי החומרים הטובים שיש בפירות וירקות חיים ואשר תורמים ליכולת הגוף למנוע נזקים או לתקן אותם.

 

אפשר אם כן לומר, שלתזונה יש חלק מכריע האם עלולים להיות נזקים כתוצאה מחשיפה לשמש, כולל התפתחות של גידולים או כתמים למיניהם.

תזונה מרובת פירות וירקות עשויה למנוע את הנזקים האלו (כמו גם הרבה בעיות בריאותיות אחרות).

לקריאת המאמר שלי על התזונה שיוצרת ריפוי ובריאות בגוף לחצו כאן.

 

אז כמה נכון להיחשף לשמש?

אם הגעתם עד כאן, אז הבנתם כבר עד כמה חשובה חשיפה קבועה לשמש, וכמה הרבה דברים טובים קורים בגוף ובמוח שלנו כתוצאה מחשיפה לאור השמש.

אז אלו כמה כללי מפתח לצורך חשיפה נכונה לשמש:

 

1. החשיפה העיקרית לשמש צריכה להיות בשעות הצהריים. רק כאשר השמש גבוהה בשמיים (לפחות מעל 45 מעלות) אז יכול להיווצר ויטמין D. יותר מכך, כאשר השמש גבוהה בשמיים אז כל היתרונות של השמש מועצמים.

 

2. זמן החשיפה לשמש תלוי בצבע העור. אנשים בעלי עור כהה זקוקים ליותר זמן שמש – פי 2 או פי 3 – מאשר אנשים עם אור בהיר. לאנשים עם עור בהיר מספיקה חצי שעה של חשיפת מרבית הגוף לשמש. אנשים בעלי עור כהה זקוקים לכשעה ואולי אף יותר.

 

3. החשיפה לשמש הינה כמובן ללא קרם "הגנה" או מסנן קרינה. אלו רק מזיקים.

 

4. חשיפה לשמש ללא משקפי שמש.

 

5. אפשר כמובן להיחשף יותר מהזמן המינימלי, אך מבלי "להישרף".

כמו שהסברתי, הישרפות אינה תגרום לסרטן מלנומה (שניגרם בעיקר עקב אי חשיפה לשמש, תזונה לקויה, וחומרים שנספגים מהקרמים למיניהם), אך כן יכולה לגרום לנזקים אחרים לעור או לגידולי עור אחרים.

 

6. אם מרגישים עקצוץ או תחושת שריפה בעור, זה סימן ואיתות שנחשפתם מספיק והגיע הזמן לעבור לצל. לאחר זמן מה תוכלו לצאת שוב לשמש לעוד חשיפה קצרה.

 

7. חשוב לנסות לחשוף לשמש כמה שיותר מהגוף, מקדימה ומאחורה. אם ניתן, שיזוף בעירום הוא הכי טוב ובריא.

 

8. אם רוצים למנוע חשיפה נוספת, אך נמצאים בשמש, אפשר ללבוש בגד ארוך קל ולחבוש כובע. קרם "הגנה" לא רצוי בשום מקרה, היות והוא רק מזיק.

 

9. חשיפה בבוקר גם היא חשובה!

חשיפה קצרה לשמש סמוך לאחר הזריחה גם היא חשובה. כאן חשוב לחשוף את העיניים לאור השמש בבוקר, אפילו למספר דקות, ואפילו דרך חלון פתוח.

חשיפה כזאת מסייעת לשמור על כוונון וסנכרון נכון של השעון הביולוגי של הגוף, האחראי לפעולה תקינה של כל מערכות ואיברי הגוף, ולכן חשובה ביותר לשמירה על הבריאות.

 

10. לשיפור החשיפה לשמש ולשיפור הבריאות, מומלץ לעמוד יחפים על האדמה או על דשא, וכך להפיק את המירב גם מהשמש וגם מהמגע עם האדמה (הארקה).

לקריאת המאמר שלי "הארקה ובריאות – חשיבות החיבור החשמלי לאדמה"לחצו כאן.

 

 

סיכום.

ראינו שחשיפה לשמש הינה חשובה לבריאות ותורמת לשמירה על הבריאות בהרבה דרכים. כל ספקטרום אור השמש הינו חשוב על מנת לקבל את כל הטוב שמתרחש בגוף ובמוח כתוצאה מחשיפה לשמש.

ראינו כי:

  • על מנת לייצר ויטמין D חשוב להיחשף לשמש דווקא בשעות הצהריים כאשר השמש נמצאת גבוה בשמיים, ללא מסנן קרינה וללא משקפיי שמש.
  • גם אור אינפרה אדום וגם אור אולטרה סגול (UVA וגם UVB) הנמצאים באור השמש הינם חשובים להרבה תהליכים בגוף, כמו: שחרור של חומרים רבים שתורמים לבריאות הגופנית והנפשית, העלאת רמת אנרגיה בגוף, הגנה מרוב סוגי המחלות כולל סרטן, ועוד…
  • תוסף של ויטמין D עשוי לעזור במקרה של חוסר חמור בויטמין D, אך אינו יכול להחליף בשום צורה חשיפה קבועה לשמש על כל הטוב שהשמש תורמת לנו.
  • לתזונה יש השפעה גדולה על מידת היכולת של הגוף למנוע נזקים כתוצאה מחשיפת יתר לשמש. תזונה עשירה בפירות וירקות חיים מספקת הגנה מקסימלית מפני נזקי השמש ותורמת למניעת מחלות בכלל.
  • חשיפה קבועה לשמש דווקא מסייעת למנוע סרטן מנלומה, זאת בניגוד לאמונה הרווחת. דווקא היעדר חשיפה לשמש והימנעות מהשמש גורמים לעליה בסיכון לחלות במנלומה.
  • הקרמים הנקראים בטעות קרם "הגנה" הינם למעשה מזיקים ותורמים בעצמם להיווצרות סרטן עור. זאת בגלל שהם משנים את הספקטרום הטבעי של השמש וגם בגלל החומרים הכימיים המזיקים המצויים בקרמים אלו ואשר חודרים לתוך העור וזרם הדם.
  • משקפיי שמש הינם מזיקים לבריאות. הם מונעים מאיתנו לקבל את כל הטוב של השמש, והם גם תורמים להתנוונות העיניים.

 

לסיכום, חשיפה נכונה לשמש באופן קבוע הינה חשובה לבריאות וצריכה להיות חלק משגרת החיים הבריאה של כל אחד ואחת הרוצים לשמור על בריאות תקינה עד לגילאים מתקדמים.

אני מקווה מאוד שהידע שהבאתי כאן במאמר המעמיק הזה יבהיר לכם עד כמה חשובה השמש והחשיפה הקבוע לשמש, ושבעקבות ההבנה הזאת אכן תתחילו להיחשף לשמש באופן קבוע וללא שום מסנני קרינה וללא משקפי שמש.

 

אני בטוח שהבריאות שלכם חשובה לכם!

(וגם של הילדים שלכם 🙂

עכשיו אתם יכולים לקחת אותה בידיים שלכם בכל מה שקשור לשמש.

 

אני ממליץ מאוד לקרוא את הספר החשוב "לחבק את השמש" של ד"ר עדיאל תל אורן, ד"ר מארק סורנסון, וד"ר ויליאם גרנט. חלק מהחומר לצורך כתיבת המאמר לקוח מהספר, ואני ממליץ לכל אחד ואחת לקרוא אותו!

ואני כמובן תמיד כאן לכל מי שזקוק לסיוע והכוונה…

תזכרו לנשום עמוק,
לראות את הטוב שיש לכם בחיים,
ולחייך הרבה…

באהבה,
תומר (:
*****

  • לפרטים על סדנת היפנוזה עצמית אינטרנטית לחצו כאן (:
  • לקריאת המאמר "הכוח המרפא של מיצי ירקות ופירות" לחצו כאן (:

 

Print Friendly, PDF & Email

13 thoughts on “האמת על השמש – החשיבות העצומה של השמש לבריאות שלנו!

  1. רינה אלעד Reply

    תומר יקר,
    אני מודה לך מאד על כל המאמרים הנהדרים שאתה שולח ,הם מענינים ,מלאי ידע חשוב, הלוואי שאצליח להפנים ,ליישם ולהעביר לאחרים.
    כל טוב רינה

    • ד״ר תומר סברון Post author

      רינה היקרה והאהובה תודה תודה!
      בשמחחה ובאהבה…
      תומר (:

  2. רונית שניידר Reply

    תומר תודה רבה על מאמר חשוב ומלמד.
    יישר כוח.

    • ד״ר תומר סברון Post author

      רונית היקרה והאהובה תודה תודה!
      בשמחה ובאהבה!
      תומר (:

  3. אבישג Reply

    תומר שלום,
    שמחתי מאוד לקרוא את המאמר המקיף שלך אודות קרינת השמש , אין ספק שכעת חשיבות החשיפה לשמש היא יותר ברורה , מודה לך על מאמר מקצועי שנותן אור על דברים כה בסיסיים .

    • ד״ר תומר סברון Post author

      אבישג היקרה והאהובה תודה תודה!
      בשמחה ובאהבה!
      החשיפה לשמש היא אכן ממש חשובה לנו… (:
      תומר (:

  4. רעות Reply

    היי תומר, תודה על מאמר מקיף ומעמיק.
    שאלה בקשר לשהות בבריכה או בים- אומרים שבמים הקרינה חזקה יותר ובאמת במים משתזפים הרבה יותר בקלות אפילו בלי שמרגישים, בלי להרגיש את אותו עקצוץ של שהות ממושכת בשמש. אם כך השאלה היא האם לדעתך כן מומלץ למרוח קרם הגנה כאשר שוהים במים? (ידוע שקרם הגנה נשטף מהעור מהר במים)

    • ד״ר תומר סברון Post author

      רעות היקרה והאהובה תודה תודה!
      שאלתך טובה וחשובה!
      ראשית נבהיר – קרם "הגנה" קונבנציונלי לא כדאי לשים ולמרוח בשום מקרה! כי יש בו חומרים מזיקים שחודרים לעור ותורמים להיווצרות סרטן עור.
      כך שגם אם מורחים משהו, אז חשוב מאוד שזה יההיה מוצר טבעי באמת, שאין ברשימת המרכיבים שלו כל מיני מילים לא מובנות ומספרים למיניהם…

      אם נמצאים שעות ארוכות בשמש ובים, אז אולי אפשר למרוח משהו טבעי.
      אך אני חושב שעדיף לא למרוח שום דבר. יותר טוב ונכון לשים בגד ארוך קל אם צריך. זו ההגנה הטבעית הטובה ביותר.

      בנוסף, לתזונה יש חשיבות עצומה במניעת נזקי השמש כאשר אנחנו נחשפים הרבה לשמש ובכלל. בירקות ופירות חיים יש אלפי פיטו-נוטריאנטים, חומרים שעוזרים לשמור על הבריאות, וביניהם יש גם חומרים שמסייעים לשמור על עור בריא ועוזרים למנוע נזקים מהשמש. למעשה זאת ההגנה הטובה ביותר – פשוט לאכול מזון בריא וטבעי מהצומח, עם שפע של פירות וירקות חיים… (:

  5. מיכאל Reply

    יש ימים מאוד חמים בסתיו/ חורף.אבל אולטרה סגול נמוך יחסית.האם ניתן להשרף?.יש לנו נטיה לחשוב שאם חם ,אז בהכרח נשרפים.אבל חום זה מקרניים האדומות ? נכון?

    • ד״ר תומר סברון Post author

      מיכאל היקר והאהוב תודה תודה!
      אכן רוב החום שאנחנו מרגישים כאשר אנחנו בחוץ בשמש מגיע מקרני האינפרא-אדומות (IR).
      עקרונית, ככל שהשמש גבוה בשמיים כך יותר קרני UV מגיעים אלינו.
      מניסיוני ומהידע שלי, אם אנחנו אוכלים מזון מלא בריא מהצומח, ובעיקר הרבה פירות וירקות שעשירים בהרבה חומרים מייטיבים, פיטו-נוטריאנטים, אז יש לנו הגנה טבעית מפני השמש.
      בנוסף, חשובה בהתחלה חשיפה הדרגתית לשמש, כדי לאפשר לעור ולגוף להסתגל ולפתח את המנגנונים המתאימים הקיימים בו… (:
      באהבה, תומר ❤❤❤

  6. מאיר מונאוי Reply

    תומר התותח נשארת תמיד תותח תמשיך כך עם כל המאמרים נתראה בוואצפ

    • ד״ר תומר סברון Post author

      מאיר היקרה והאהוב תודה תודה!
      בשמחה ובאהבה כמובן!
      ❤❤❤

    • ד״ר תומר סברון Post author

      תודה תודה מאיר היקר והאהוב! ❤❤❤

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *