הכל מחובר – חלק 2

חברים וחברות יקרים ויקרות,

שותפים למסע…!

לפני שבועיים התחלתי לכתוב בנושא "הכל מחובר" – האם הכל מחובר וכיצד?

היום אני רוצה להמשיך בנושא.

כפי שראינו בעולם החלקיקים, העולם הקוואנטי, אכן החלקיקים מחוברים ביניהם באופן מופלא כלשהו. זהו עולם בו קיימים דברים וחוקים שהמוח הרציונלי והחושים שלנו מתקשים לקבל. הדואליות חלקיק-גל, הקפיצה הקוואנטית, עקרון אי-הוודאות, התקשורת הבין-חלקיקית, והתודעה הקובעת אם ייווצר חלקיק או גל.

זהו עולם שונה מאוד מהעולם של עצמים גדולים, שם מתקיימים החוקים ה "רגילים" מאז ימי ניוטון.

אך מה כל זה קשור לענייננו?

כיצד החוקים המוזרים של העולם הקוואנטי קשורים לאמירה שהכל מחובר?

ובכן, חוקרים רבים מצאו כי השפעה שכזו קיימת לא רק בעולם הקוואנטי ועל חלקיקים בגודל הקוואנטי, אלא גם בין דברים גדולים בהרבה.

נתחיל במים.

המולקולה הפשוטה הזו, מים, H2O, מהווה כ 70% מגופנו, ומכסה כשמונים אחוזים משטח כדור הארץ. אלמלא המים, סביר להניח שלא היו מתקיימים חיים כאן. מה הקשר שלנו למים? או של המים אלינו?

ד"ר מרסל ווגל, מדען שעבד כשלושים שנה במחקר ב IBM, החליט לבדוק האם מים מושפעים באופן כלשהו ממה שאנחנו משדרים אליהם. הוא ערך ניסוי על פי כל הכללים המדעיים המחמירים, ניסוי double-blind, בו לא מעביר הניסוי ולא המתנדב בניסוי יודעים מה הנסיין נותן ומה המתנדב מקבל. הכל חסוי בכדי למנוע השפעות והטיות בניסוי. מרסל בדק מים ששידרו אליהם מסרים של אהבה, כלומר שחשו כלפיהם רגש של אהבה, לעומת מים רגילים שלא קיבלו אהבה. ההוא מצא כי כשנותנים לאנשים לטעום את המים, המים שקיבלו אהבה היו מתוקים יותר בעיני הטועמים. עד כמה שזה נשמע דימיוני, מים ששדרו אליהם אהבה הופכים למתוקים יותר! ויותר מכך, הוא גם מצא כי מולקולת המים שקבלה אהבה משנה קצת את צורתה, והזווית שנוצרת בין שני אטומי המימן לאטום המים הופכת להיות רחבה יותר מאשר במים שלא קבלו אהבה. כלומר, כאשר אתם חים רגש של אהבה, או רגש חיובי אחר, כגון תודה והוקרה, המים מגיבים אליכם ומשנים צורה וטעם!

חוקר אחר, ד"ר מאסארו אמוטו היפני, חקר את המים בטכניקה שונה. ד"ר אמוטו פיתח שיטה בה הוא מקפיא טיפת מים קטנטנה בתנאים קבועים, ובתנאים אלה מים מזוקקים יוצרים גביש משושה יפה. הוא בדק מים ממקורות שונים ביפן ומצא שמים נקיים יוצרים גביש שלם ויפה, וככל שהמים יותר מזוהמים כך הם יוצרים גביש יותר שבור ופגום. ואז הוא החליט לבדוק מה יקרה למים שקבלו מסרים שונים. הוא הדביק על צנצנות מים מדבקה עליה כתבו מילה מסויימת ואחרי לילה בדק איזה גביש ייווצר מהמים האלה. הוא הדביק על צנצנות המים מילים כמו "תודה", "אהבה", "בבקשה", ומנגד "לך לעזזל", "שנאה", "לך תעשה!". הוא גילה כי מים שנחשפו למילה חיובית, כגון תודה, יוצרים גביש שלם ויפייפה. המים הגיבו באופן שונה שמילים השונות, ולכל מילה היה גביש אופייני שנוצר. לעומת זאת, מים שנחשפו למסרים שליליים יצרו גביש שבור וחלקי, או שלא נוצר גביש כלל. תוצאות הניסויים של ד"ר אמוטו מסוכמים בספר הנפלא "מסרים מהמים".

המים, אם כן, מגיבים למחשבה ולכוונה שלנו. עכשיו עצרו לרגע, וחשבו אילו מחשבות ורגשות עברו ושלטו בכם במהלך השעה האחרונה? היום האחרון? המים הנמצאים בגופכם, בתוככם, מושפעים ישירות ממחשבותיכם ורגשותיכם. כאשר אתם כועסים או מדוכאים, כאשר אתם חושבים מחשבות שליליות, כל מולקולת מים שבתוככם מגיבה בהתאם! חשבו על ההשפעה שיש לכך על בריאותכם…

ומה בנוגע למים שנמצאים סביבכם? באנשים אחרים? בבעלי חיים? בצמחים?

נעבור לרמת התא. הגוף שלנו, כמו כל בעלי החיים והצמחים, בנוי  מתאים. בגוף האדם יש כמאה מיליארד תאים, כמות שקשה לנו לתאר בדימיוננו. כל אחד מהתאים האלה מבודד מהסביבה על ידי קרום התא, ועדיין מתקשר עם התאים אחרים דרך אותו קרום עצמו. קרום התא הינו מעין מעבר גבול חי וחכם שמכניס פנימה רק מה שצריך ומשחרר החוצה מולקולות שונות על פי הצורך. יש דיבור קבוע ומתמשך בין כל תא ותא לבין שאר תאי הגוף, גם הרחוקים ביותר. קרום התא גם מקבל ומעביר באופן מבוקר אנרגיה מהסביבה, בצורת גלוקוז, ומוציא החוצה חומרי פסולת שונים שדורשים פינוי והרחקה מהגוף או המרה לחומרים בלתי רעילים ומועילים, המרה שנעשית לרוב על ידי הכבד. כל תא הוא עולם ומלואו בפני עצמו, יש את גרעין התא בו נמצא ה- DNA הוא החומר הגנטי, מפעלי ייצור של חלבונים, הורמונים, וכל חומר אחר שנדרש ולפעולתו התקינה. יש לו גם מפעלים לייצור יחידות אנרגיה לשימוש התא. כל תא מבצע כמות אדירה של פעולות כל שניה, לפעמים אלפי פעולות בכל רגע נתון. כל תא הוא יחידה עצמאית בפני עצמה ועדיין תלויה בסביבה ובפעולה הרמונית ושיתוף פעולה עם כל שאר תאי הגוף. כל אלה מדהימים ומופלאים לכשעצמם, אך מופלא עוד יותר הינה העובדה כי התאים נמצאים בתקשורת טלפתית ומיידית בינם לבין עצמם.

קליב בקסטר, מדען במרכז צ'ופרה למחקר, חקר בין היתר תאי דם לבנים שהוא בודד מהרוק. את  התאים הוא חיבר לאלקטרודת זהב בכדי לקרוא את המתח החשמלי שלהם, אותו יכול היה לראות על גבי מסך. בשלב מסויים הוא החליט לבדוק מה יקרה אם הוא ייקח סכין מעבדה וידקור את עצמו. הוא הלך לחפש סכין שכזו, וכשחזר לתאים ולמסך, הוא ראה להפתעתו שהמתח החשמלי של התאים הגיב כבר בסדרה של קפיצות חדות מעלה ומטה. כלומר, התאים הגיבו למעשה למחשבה ולכוונה שלו לדקור את עצמו. הוא חזר על ניסוי זה במגוון ווריאציות ועם אנשים שונים וקיבל תוצאות דומות. תאים שבודדו והוכנסו למבחנה או כל כלי אחר, הגיבו באופן מיידי לכוונות האדם ממנו הם הוצאו!

קליב בקסטר היה גם מומחה למכונת אמת, פוליגרף, בניו יורק. בפברואר 1966, מספר שנים קודם לניסויים שעשה עם תאי דם, הוא החליט לחבר דווקא את הצמחים שבמשרדו לפוליגרף, ומכאן החלה סדרה של ניסויים וגילויים מדהימים. הוא גילה כי הצמחים מגיבים למחשבות ולכוונות של האדם הנמצא בחדר. כך, כאשר מישהו חשב והתכוון להשקות את הצמח, נקראה תגובה מסויימת בפוליגרף. אך כאשר אותו אדם או מישהו אחר חשב והתכוון להצית גפרור ולשרוף את אחד מעלי הצמח, היתה תגובה שונה לגמרי בפוליגרף, תגובה שאצל בני אדם נחשבת כתגובה של מצוקה. הצמחים גם הגיבו כאשר אדם שבעבר פגע בהם באופן כלשהו נכנס לחדר, כלומר היתה להם יכולת לזכור ולזהות אדם מסויים ולהגיב אליו בהתאם.

ניסויים אחרים הראו שיש תקשורת דומה גם בין כלבים לבעליהם, במיוחד כאשר יש קשר קרוב ביניהם. המדען רופרט שלדרייק מאנגליה מצא כי כלבים מסויימים חשים באופן כלשהו מתי בעליהם מתחיל לחזור הביתה, גם אם זה במרחק קילומטרים רבים מהבית, ואז הם יתמקמו באיזור הכניסה לבית וימתינו לבואו. במחקר אחד הוא מיקם מצלמות וידאו ברחבי הבית בכדי לעקוב אחר תנועות הכלב. בעלת הכלב קיבלה הוראות לאן לנסוע רק לאחר שיצאה מהבית, ובשלב מסויים, באופן אקראי, היא קיבלה הוראה להתחיל לחזור לביתה. בדיוק כשהסתובבה והחלה בדרכה חזרה הביתה, כלבה אי שם בבית, הלך לכיוון הדלת, התיישב מולה וכשכש בזנבו בציפיה לבעליו החוזר…

גם בין אנשים שעושים יחד מדיטציה לאורך זמן נוצר קשר פנימי חזק של סינכרוניזציה. המדענים גרינברג וזילברבאום ערכו ניסוי בו תיעדו פעילות גלי המוח באמצעות מכשיר אלקטרואנצפלוגרף אצל זוגות אנשים המודטים יחד. אצל חלק מהזוגות נמצא דימיון רב בין גלי המוח בזמן המדיטציה. זוגות אלה הופרדו, כך שכל אחד מהם מדט בחדר סגור נפרד. לאחד מהם הוקרנו במהלך המדיטציה הבזקי אור חזקים, ולמרות שהיה שקוע במדיטציה ולא הגיב כלפי חוץ, גלי המוח הראו עליות חדות בזמן ההבזקים. הדבר המרתק הוא שגם אצל המודט בחדר האחר, שלא נחשף להבזקי אור, נרשמו אותן קפיצות בגלי המוח ובאותו העיתוי!

מהרישי מהש יוגי, יליד הודו ומהיוגים המפורסמים והמשפיעים במאה ה-20, פיתח את טכניקת המדיטציה הטרסנדנטלית, אותה הביא לעולם המערבי בשנות השבעים. מהרישי, אשר למד גם מתמטיקה ופיזיקה, פיתח תיאוריה על פיה אם 1% מכלל האוכלוסיה של עיר או איזור מסויים יתרגלו בבוקר ובערב מדיטציה טרסנדנטלית, אזי יווצר מצב אנרגטי של קוהורנטיות והרמוניה שישפיע לטובה על מגוון פרמטרים באיזור כולו: עליה בנטיות החיוביות וירידה בנטיות השליליות בפרט ובחברה, התנהגות מתואמת והרמונית יותר, ירידה ברמת הפשיעה והתאונות. אותו אפקט ניתן להשגה כאשר מספר אנשים השווה לשורש ריבועי של 1% מאוכלוסיית האיזור יתרגל רמה גבוהה יותר של מדיטציה, הנקראת "תעופה יוגית". תופעה זו נקראת על שמו של מהרישי: "אפקט מהרישי".

אפקט מהרישי נבדק מאז סוף שנות השיבעים במחקרים רבים, שהוכיחו כי האפקט אכן מתרחש במציאות. המחקר המפורסם ביותר נערך ביולי 1993 בבירת ארה"ב וושינגטון, בה רמת פשיעה מהגבוהות בארה"ב. 4000 מודטים, מ 62 מדינות, תרגלו בוקר וערב מדיטציה טרנסנדנטלית. ממצאי המחקר הראו בבירור כי רמת הפשיעה הקשה ירדה באותה תקופה ב 21% ! מחקרים רבים הראו תוצאות דומות. מעניין לציין כי מספר של 1800 מודטי תעופה יוגית עשויים להוריד את רמת האלימות ולהעלות את ההרמוניה וחיוביות במזרח תיכון כולו. על מנת להשפיע על העולם כולו נדרשים 7000 מודטים, שימדטו יחדיו.

דבר דומה התרחש כאשר בשנת 1987, לאחר מספר שנות בצורת בארץ, התכנסו ברחבת הכותל המערבי אלפי אנשים שהתפללו יום ולילה לירידת גשמים. לאחר שלושה ימים החל לרדת גשם זלעפות. ובאופן דומה, ד"ר מאסארו אמוטו, אותו חוקר יפני שחקר מים, מצא כי כאשר נזיר בודהיסטי התפלל ליד אגם מים מזוהמים לטובת טיהור המים, המים יצרו גבישים יפייפיים לאחר התפילה, בעוד שלפני כן יצרו גבישים שבורים או כאוטיים.

כל הניסויים האלה מראים באופן ברור ביותר כי כל הדברים בעולמנו קשורים באיזשהו אופן בקשר אנרגטי כלשהו. זה נכון ברמה המזערית ביותר, הרמה הקוונטית התת-אטומית, כמו גם לרמת המולקולה, התא, והאורגניזם השלם. הכל מחובר, כולנו מחוברים זה לזה ולשאר הדברים הנמצאים בעולמנו, כולנו משפיעים ומושפעים אנרגטית בין אם אנו מודעים לכך ובין אם לאו.

נותר לי רק לצטט שוב את איינשטיין, שאמר:

”האדם הוא חלק מהכוליות שאנו קוראים לה "היקום", חלק מוגבל בזמן ובמרחב. הוא חווה את עצמו, את מחשבותיו ואת תחושותיו, כנפרדים מהשאר – כמין אשליה אופטית של ההכרה.

האשליה הזו היא מעין כלא עבורנו, היא מגבילה אותנו לתאוותינו האישיות ולחיבה לאנשים הספורים הקרובים אלינו.

משימתנו חייבת להיות שחרור עצמנו מהכלא הזה, באמצעות הרחבת מעגל ההבנה והחמלה, כדי שנחבק כל יצור חי ואת כל יפעת הטבע."       אלברט איינשטיין

עוד על הנושא בפוסטים הבאים…

ועד אז, נסו לזכור ולהזכיר לעצמכם את עובדת היות הכל מחובר,

הכל מחובר, הכל אחד…

הכל זה למעשה אנרגיה.

נסו להיות באנרגיה חיובית,

ברגש חיובי,

בשמחה,

באהבה…

בחמלה.

כלפי עצמכם-עצמכן

וכלפי כולם…

באהבה,

תומר (:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *