עיט או עורב? ומה זה משנה?…
חברים וחברות יקרים-יקרות! שותפים לדרך…
מה שלומכם ושלומכן הבוקר?
אני רוצה הבוקר לשתף אתכם בהתנסות שהיתה לי.
ביום שישי נסעתי לטייל ביערות כאן באיזור,
יער אשתאול והסביבה…
והכל ירוק ומלא צבעים ופרחים.
ממש מדהים.
ולפתע התרוממה ציפור גדולה מאחד העצים,
ראיתי אותה לרגעים מבין העצים,
ולא הייתי בטוח אם זה עיט או עורב.
זה עיט או עורב?? –
נשאלה בתוכי השאלה…
ומיד עלתה בי תגובה לשאלה,
חשתי מעין התרגשות אם זה אכן עיט,
וסוג של אכזבה אם זה עורב.
שהרי עיט ציפור גדולה ונדירה יותר,
והעורב קטנה יותר ורואים הרבה…
אך מיד גם ראיתי את הגיחוך שבדבר.
כיצד המוח/אגו/דפוסים שלי יוצרים ציפייה ואכזבה.
איך נוצר מצב בו העיט "טוב" והעורב "לא טוב",
איך המוח ודפוסי המחשבה יוצרים העדפה,
ואם יש העדפה אז יש גם ציפיה ואכזבה…
וציפיה ואכזבה הם הרי אחד הגורמים
לסבל שלנו כאן.
וראיתי את הגיחוך בעניין:
כי הרי העיט והעורב שתיהן ציפורים,
שתיהן יפות, שתיהן מדהימות,
שתיהן תוצר מופלא של הטבע והעולם הזה בו אנו חיים…
וזה רק המוח שלי שיצר את ההבדל ביניהן,
שהפך אחת לטובה יותר ושווה יותר.
כי במציאות ובטבע שתיהן שוות, שתיהן "טובות".
בטבע אין הבדל בין פרח קטן לפרח גדול,
אין הבדל בין פרח לבן לפרח צבעוני,
וציפור הדרור שווה לנשר ההדור…
ואם תתבוננו בילד רך,
לפני שאנחנו הגדולים
והחברה עם החוקים שלה הספקנו לקלקל אותו,
תראו שהוא, הילד, מתלהב ומתרגש מכל דבר,
קטן כגדול, ולא משנה איך קוראים לו…
כי ככה אנחנו בנויים במקור,
סקרניים וחקרניים להכל.
וככה הטבע בנוי,
שהכל שווה בו.
אנחנו יכולים ליהנות מקטן כגדול.
אנחנו יכולים ללמוד ליהנות מכל דבר.
מעלה בעציץ, מענן חולף בשמיים, מציוץ ציפור,
משיר, מטעם המים,
מהנשימה שלנו,
מפעימת הלב שלנו,
מכל דבר ודבר…
זה רק הדפוסים וההרגלים והאמונות שלנו
שמונעים מאיתנו ליהנות מכל דבר,
ולחיות מתוך התלהבות והנאה מתמשכות,
יום יום…
למזלנו אפשר לשנות את זה.
למזלנו המוח שלנו גמיש.
אפשר לשנות את הדפוסים וההרגלים,
וללמוד וללמד את עצמנו אחרת,
ללמד ולתכנת את המוח שלנו אחרת,
ויותר ויותר להיות מסוגלים
אכן לחיות מתוך הנאה ושמחה,
מכל דבר וכל יום…
זה אפשרי.
גם לך ועבורך.
שיהיה יום מקסים ומלא בקסם,
יום של שמחה והודיה,
וחיבוקים חמים,
באהבה,
תומר (:
