על סדר היום שלי

על סדר היום שלי…

חברים וחברות יקרים-יקרות!  שותפים לדרך…

מה שלומכם היום?

איך נראה היום שלכם?

האם יש לכם, ולכן, איזשהו סדר בסדר היום שלכם?

יצא לי ארוך היום…

אך חשוב חשוב!

אני רוצה בפוסט הזה,

לדבר על סדר היום,

על איך כדאי לבנות את סדר היום שלכם,

ומדוע בכלל כדאי

שיהיה איזהו סדר יום יחסית קבוע…

לאחרונה נתבקשתי לכתוב על סדר היום שלי.

ומכיוון שאני כיום רואה חשיבות רבה

בסדר היום שלי

ושלכם,

נעתרתי לבקשה והרי אני כותב לכם על כך…

אז איך נראה יום שלי?

לפני שאספר ואפרט,

אני רוצה להקדים ולומר כמה דברים.

ראשית, זה סדר היום שלי.

ואני בשום פנים ואופן

לא אומר לכם שכך צריך להיות גם שלכם…

כל אחד ומה שנכון ומתאים לו.

אך אני כן אומר לכם –

תצרו ותבנו איזשהו סדר יום

שיתמוך בכם.

שיתמוך בבריאות שלכם,

שיתמוך במטרות שלכם ובדברים

החשובים לכם…

שיתמוך בכיוון אליו אתם רוצים להתפתח…

ואם אין לכם כיוון כזה –

אז כדאי מאוד שתשבו עם עצמכם,

ותגבשו מה באמת חשוב לכם,

ולאן אתם רוצים ללכת ולהתפתח…

ועכשיו לפני ראש השנה זה

זמן מצויין לכך…  (:

שנית,

שלהיות בסדר יום שכזה,

ולהצליח להישאר ולהתמיד בו,

זה לא עניין מובן מאליו,

וזה לא תמיד קל…

וגם לי ואצלי,

לא תמיד יכולתי להתמיד

בסדר יום הזה.

גם שכבר קיבלתי את זה,

וידעתי שכך אני רוצה,

ושכך אני אמור וטוב לי,

עדיין לא הצלחתי תמיד להישאר

עם סדר היום הזה לאורך זמן…

וזה בסדר.

זה תהליך.

זה תמיד תהליך…

כי ההרגלים והדפוסים הישנים חזקים.

וגם כי הפחדים וכל מיני אמונות ישנות

מתנגדות לסדר היום הזה –

דווקא בגלל שהוא עשוי להיות

כל כך עוצמתי ומעצים לכם ואתכם…

אז כשהגדרתם והחלטתם

מה סדר היום שמתאים ונכון לכם

ושמאפשר לכם להתקדם כל יום עוד צעד

לכיוון אליו אתם רוצים להתקדם –

תשאפו כל יום ויום

להיות עם סדר היום הזה,

אך תקבלו את עצמכם באהבה

גם כשאתם לא מצליחים.

ואם תתכווננו לכך ותתמידו –

אז תוכלו יותר ויותר

להישאר בו…

וגם כשסוער בחוץ ואולי גם אתם בסערה,

וכשיש גלים גבוהים,

שמאיימים להפיל אתכם –

עדיין תוכלו להישאר יציבים בסדר היום שלכם.

אתם מסוגלים אז לשמור

על סדר היום שלכם,

והוא שומר עליכם… (:

אז סופסוף אני מגיע לסדר יום שלי… (:

בעצם, עוד משהו.

הגעתי לסדר יום הזה,

אחרי הרבה ניסוי וטעיה…

והוא מאוד מדוייק לי ועבורי,

כרגע…

אני יודע כיום,

שזה המצפן שלי,

וכשאני מקפיד עליו,

אני עף, אני מחובר עמוק וגבוה,

היצירה והאנרגיות זורמות דרכי בעוצמה…

זה עוזר לי לשמור עליו,

הידיעה הזו…

אז לסדר היום שלי:

אני קם כל יום בחמש ורבע.

ממש קופץ מהמיטה כשהשעון מצלצל,

והוא משמיע צליל נעים של קערה טיבטית…

לרוב אני כבר ער במיטה עוד מלפני,

מחכה לצלצול ההשכמה,

ובינתיים, עוד במיטה,

כבר יוצר את היום שאני יודע ורוצה שיהיה…

דבר ראשון אני שותה כחצי ליטר מים,

מים נקיים מאוסמוזה הפוכה.

בשעה הראשונה של היום

אני שותה ליטר מים.

זה מנקה, מעורר, מחזיר חיות ומים לגוף…

אני מתארגן במהירות,

ויושב למדיטציה של 20 דקות.

מדיטציה שקטה, של הקשבה,

הקשבה לנשימה, לפעימות הלב,

לזרימה…

כשנשמע צליל הסיום אני

נותר עוד דקה במדיטציה,

בהודיה ובתודה…

הודיה על כל המופלא והנפלא

הזה שיש בחיי,

שיש בכל תא מתאי גופי…

שוב התארגנות קצרה,

מכין כוס גדולה של קפה או תה ירוק,

שם מוזיקה מסויימת, מזרח-רחוק, שהיא מאוד

אנרגטית ועם תדר ורטט

שמכניסים אותי לתדר הנכון…

ועכשיו,

עד שמונה-שמונה וחצי,

אני בכתיבה, ביצירה…

אני יושב על הספה שלי,

בישיבה מזרחית, חצי לוטוס,

וכותב…

זה יכול להיות פוסט כמו זה,

זה יכול להיות תשובות למיילים,

וזה יכול להיות כתיבה לספר,

או דברים אחרים…

בשמונה-שמונה וחצי,

מסתיים הפרק הזה של הבוקר,

ואני מתארגן ומתחיל את

ההתעמלות-יוגה שלי.

אני קורא לה הת'יוגה בקיצור.

ההת'יוגה הזו התפתחה בי ומתוכי

בעשור וחצי האחרונים.

זה התחיל ממספר תרגילים פשוטים,

ומתוך הקשבה עמוקה לגוף,

וההבנה שיש לי על מנגנוני הגוף,

זה הלך והתפתח עוד ועוד,

עד שזה שהגיע למה שזה כיום…

וההת'יוגה הזו היא מדהימה ועוצמתית!

אני מפעיל את כל הגוף בה,

אין שריר שלא פועל ועובד,

וגם שרירים שעדיין אין לי יכולת להפעיל באופן רצוני,

יש תרגילים מסויימים ותנוחות מסויימות,

בהם גם השרירים האלה "נאלצים" לפעול…

ויש בה גם מתיחות חשובות,

מתיחות לכל הכיוונים,

לכל השרירים,

לכל המרידיאנים…

וההת'יוגה הזו היא גם מאוד מדיטטיבית ואנרגטית.

אני נכנס ומתחבר עמוק וגבוה,

וזורמת בי ודרכי אנרגיה מאוד חזקה…

אני עושה את זה בערך שעתיים.

שעתיים עשוי להיראות לכם המון זמן,

אך אני כלל לא חש את הזמן הזה.

כי אני כל כך בתוך זה,

התנועה של הגוף,

בהקשבה,

בזרימה הזו –

שאין כמעט זמן שם,

והשעתיים עוברות בצ'יק…

המוסיקה איתה אני עושה את ההת'יוגה,

חשובה מאוד אף היא.

זו שוב מוסיקה מאוד אנרגטית.

והמוסיקה גם שומרת על מסגרת זמן,

כי אין שעון לידי…

כשאני מסיים את ההת'יוגה

השעה כבר בערך אחת עשרה.

עד 12 -12 וחצי

אני עושה דברים אחרים –

משיב למיילים/הודעות פייס/טלפונים…

אחרי זה היום פתוח.

כלומר, אני מעכשיו "חופשי"

לעשות מה שבא לי ודברים אחרים.

בימים שאני מטפל, אז בשעה 12

מתחילים הטיפולים.

ובימים אחרים, מה שתכננתי או נכון לי לאותו היום.

אוכל.

אני אוכל רק בערב.

חלון האכילה היומי שלי מצומצם לשעתיים-שלוש.

זה לקח לי זמן להגיע לכך ולהתמיד בזה,

וזה נפלא ומופלא.

הגוף שלנו לא זקוק לאוכל כל משך היום,

והוא יודע להסתדר מצויין עם אכילה רק

בשעות אחה"צ-ערב.

למעשה, יש המון המון יתרונות לאופן אכילה כזה.

אך זה לא המקום לפרט על כך.

כתבתי על כך בעבר.

זה יוצר ותורם לשקט עמוק ורחב בתוכי.

כי אין את כל ההתעסקות עם האוכל,

גם מנטלית, כל המחשבות על

מה לאכול וכמה לאכול ומתי לאכול…

וגם קונקרטית,

אין את כל ההכנה של האוכל,

האכילה עצמה,

והסידור לאחר מכן…

האוכל שלי הוא אוכל פשוט,

טעים לי, ובריא…

והעובדה שזה רק בערב,

יוצרת שקט…

עוד משהו חשוב.

הסלולרי.

הסלולרי הזה שבקלות כה רבה

גונב מאיתנו את הזמן שלנו,

ולמעשה גם את עצמנו…

בערב, לפני השינה,

אני מעביר את הסלולרי למצב טיסה,

ומתנתק מכל הרעש הזה…

הוואטסאפ, הסמסים, המיילים, הטלפונים…

ולא במצב "שקט",

אלא מצב טיסה,

כי אני גם לא רוצה את הקרינה בלילה.

ואני מוציא אותו ממצב טיסה

רק אחרי ההת'יוגה…

כל שעות הבוקר הוא מנותק,

ולי יש שקט בזכות זה…

לפעמים קורה שאני צריך על הבוקר

לפתוח אותו לענות למישהו לדוגמא,

אך גם אז אני מיד אחזיר אותו למצב שקט

ואשים אותו רחוק ממני.

והמשפחה יודעים,

ואם הם רוצים או זקוקים,

יש את הטלפון הקווי בבית… (:

הלילה כבר כאן, בחוץ חשוך.

אני הולך לישון בדרך כלל

סביב 11…  פלוס מינוס…

לפעמים בעשר,

ולפעמים בשתיים-עשרה…

ובמיטה,

לקראת ההירדמות,

אני נושם עמוק, אומר שוב תודה…

תודה על עוד יום מופלא,

תודה לגוף שלי שמאפשר לי,

תודה לעצמי שמאפשר לי,

תודה לבורא/ליקום/לאחד,

לאחד שאנחנו חלק ממנו…

נרדם עם חיוך,

מהיום שהיה,

ולקראת היום שיהיה…

כך, בממוצע,

נראה היום שלי כיום.

וזה, כאמור,

אחרי דרך  א ר ו כ ה … (:

מה סדר היום שיעשה לכם טוב?

שיאפשר לכם כל יום

להקצות זמן ואנרגיה לדברים החשובים לכם…

כי אפשר להעביר חיים שלמים

בכל הפעולות היומיומית הרגילות,

בשגרת היום, העבודה, מחשב ובוואטסאפ…

אך אם אתם רוצים גם לנוע ולהתפתח,

אתם חייבים לפנות לשם כך זמן,

כל יום ויום.

אחרת הימים טסים והחיים חולפים…

עשו לעצמכם סדר יום מאתגר ומפתח,

ובמבט לאחור,

בעוד שנה או חמש שנים,

תודו לעצמכם על כך,

כשתראו לאן הגעתם

תודות לסדר היום הזה שיצרתם לעצמכם…

באהבה,

תומר (:

על סדר היום שלי…

חברים וחברות יקרים-יקרות!  שותפים לדרך…

מה שלומכם היום?

איך נראה היום שלכם?

האם יש לכם, ולכן, איזשהו סדר בסדר היום שלכם?

יצא לי ארוך היום…

אך חשוב חשוב!

אני רוצה בפוסט הזה,

לדבר על סדר היום,

על איך כדאי לבנות את סדר היום שלכם,

ומדוע בכלל כדאי

שיהיה איזהו סדר יום יחסית קבוע…

לאחרונה נתבקשתי לכתוב על סדר היום שלי.

ומכיוון שאני כיום רואה חשיבות רבה

בסדר היום שלי

ושלכם,

נעתרתי לבקשה והרי אני כותב לכם על כך…

אז איך נראה יום שלי?

לפני שאספר ואפרט,

אני רוצה להקדים ולומר כמה דברים.

ראשית, זה סדר היום שלי.

ואני בשום פנים ואופן

לא אומר לכם שכך צריך להיות גם שלכם…

כל אחד ומה שנכון ומתאים לו.

אך אני כן אומר לכם –

תצרו ותבנו איזשהו סדר יום

שיתמוך בכם.

שיתמוך בבריאות שלכם,

שיתמוך במטרות שלכם ובדברים

החשובים לכם…

שיתמוך בכיוון אליו אתם רוצים להתפתח…

ואם אין לכם כיוון כזה –

אז כדאי מאוד שתשבו עם עצמכם,

ותגבשו מה באמת חשוב לכם,

ולאן אתם רוצים ללכת ולהתפתח…

ועכשיו לפני ראש השנה זה

זמן מצויין לכך…  (:

שנית,

שלהיות בסדר יום שכזה,

ולהצליח להישאר ולהתמיד בו,

זה לא עניין מובן מאליו,

וזה לא תמיד קל…

וגם לי ואצלי,

לא תמיד יכולתי להתמיד

בסדר יום הזה.

גם שכבר קיבלתי את זה,

וידעתי שכך אני רוצה,

ושכך אני אמור וטוב לי,

עדיין לא הצלחתי תמיד להישאר

עם סדר היום הזה לאורך זמן…

וזה בסדר.

זה תהליך.

זה תמיד תהליך…

כי ההרגלים והדפוסים הישנים חזקים.

וגם כי הפחדים וכל מיני אמונות ישנות

מתנגדות לסדר היום הזה –

דווקא בגלל שהוא עשוי להיות

כל כך עוצמתי ומעצים לכם ואתכם…

אז כשהגדרתם והחלטתם

מה סדר היום שמתאים ונכון לכם

ושמאפשר לכם להתקדם כל יום עוד צעד

לכיוון אליו אתם רוצים להתקדם –

תשאפו כל יום ויום

להיות עם סדר היום הזה,

אך תקבלו את עצמכם באהבה

גם כשאתם לא מצליחים.

ואם תתכווננו לכך ותתמידו –

אז תוכלו יותר ויותר

להישאר בו…

וגם כשסוער בחוץ ואולי גם אתם בסערה,

וכשיש גלים גבוהים,

שמאיימים להפיל אתכם –

עדיין תוכלו להישאר יציבים בסדר היום שלכם.

אתם מסוגלים אז לשמור

על סדר היום שלכם,

והוא שומר עליכם… (:

אז סופסוף אני מגיע לסדר יום שלי… (:

בעצם, עוד משהו.

הגעתי לסדר יום הזה,

אחרי הרבה ניסוי וטעיה…

והוא מאוד מדוייק לי ועבורי,

כרגע…

אני יודע כיום,

שזה המצפן שלי,

וכשאני מקפיד עליו,

אני עף, אני מחובר עמוק וגבוה,

היצירה והאנרגיות זורמות דרכי בעוצמה…

זה עוזר לי לשמור עליו,

הידיעה הזו…

אז לסדר היום שלי:

אני קם כל יום בחמש ורבע.

ממש קופץ מהמיטה כשהשעון מצלצל,

והוא משמיע צליל נעים של קערה טיבטית…

לרוב אני כבר ער במיטה עוד מלפני,

מחכה לצלצול ההשכמה,

ובינתיים, עוד במיטה,

כבר יוצר את היום שאני יודע ורוצה שיהיה…

דבר ראשון אני שותה כחצי ליטר מים,

מים נקיים מאוסמוזה הפוכה.

בשעה הראשונה של היום

אני שותה ליטר מים.

זה מנקה, מעורר, מחזיר חיות ומים לגוף…

אני מתארגן במהירות,

ויושב למדיטציה של 20 דקות.

מדיטציה שקטה, של הקשבה,

הקשבה לנשימה, לפעימות הלב,

לזרימה…

כשנשמע צליל הסיום אני

נותר עוד דקה במדיטציה,

בהודיה ובתודה…

הודיה על כל המופלא והנפלא

הזה שיש בחיי,

שיש בכל תא מתאי גופי…

שוב התארגנות קצרה,

מכין כוס גדולה של קפה או תה ירוק,

שם מוזיקה מסויימת, מזרח-רחוק, שהיא מאוד

אנרגטית ועם תדר ורטט

שמכניסים אותי לתדר הנכון…

ועכשיו,

עד שמונה-שמונה וחצי,

אני בכתיבה, ביצירה…

אני יושב על הספה שלי,

בישיבה מזרחית, חצי לוטוס,

וכותב…

זה יכול להיות פוסט כמו זה,

זה יכול להיות תשובות למיילים,

וזה יכול להיות כתיבה לספר,

או דברים אחרים…

בשמונה-שמונה וחצי,

מסתיים הפרק הזה של הבוקר,

ואני מתארגן ומתחיל את

ההתעמלות-יוגה שלי.

אני קורא לה הת'יוגה בקיצור.

ההת'יוגה הזו התפתחה בי ומתוכי

בעשור וחצי האחרונים.

זה התחיל ממספר תרגילים פשוטים,

ומתוך הקשבה עמוקה לגוף,

וההבנה שיש לי על מנגנוני הגוף,

זה הלך והתפתח עוד ועוד,

עד שזה שהגיע למה שזה כיום…

וההת'יוגה הזו היא מדהימה ועוצמתית!

אני מפעיל את כל הגוף בה,

אין שריר שלא פועל ועובד,

וגם שרירים שעדיין אין לי יכולת להפעיל באופן רצוני,

יש תרגילים מסויימים ותנוחות מסויימות,

בהם גם השרירים האלה "נאלצים" לפעול…

ויש בה גם מתיחות חשובות,

מתיחות לכל הכיוונים,

לכל השרירים,

לכל המרידיאנים…

וההת'יוגה הזו היא גם מאוד מדיטטיבית ואנרגטית.

אני נכנס ומתחבר עמוק וגבוה,

וזורמת בי ודרכי אנרגיה מאוד חזקה…

אני עושה את זה בערך שעתיים.

שעתיים עשוי להיראות לכם המון זמן,

אך אני כלל לא חש את הזמן הזה.

כי אני כל כך בתוך זה,

התנועה של הגוף,

בהקשבה,

בזרימה הזו –

שאין כמעט זמן שם,

והשעתיים עוברות בצ'יק…

המוסיקה איתה אני עושה את ההת'יוגה,

חשובה מאוד אף היא.

זו שוב מוסיקה מאוד אנרגטית.

והמוסיקה גם שומרת על מסגרת זמן,

כי אין שעון לידי…

כשאני מסיים את ההת'יוגה

השעה כבר בערך אחת עשרה.

עד 12 -12 וחצי

אני עושה דברים אחרים –

משיב למיילים/הודעות פייס/טלפונים…

אחרי זה היום פתוח.

כלומר, אני מעכשיו "חופשי"

לעשות מה שבא לי ודברים אחרים.

בימים שאני מטפל, אז בשעה 12

מתחילים הטיפולים.

ובימים אחרים, מה שתכננתי או נכון לי לאותו היום.

אוכל.

אני אוכל רק בערב.

חלון האכילה היומי שלי מצומצם לשעתיים-שלוש.

זה לקח לי זמן להגיע לכך ולהתמיד בזה,

וזה נפלא ומופלא.

הגוף שלנו לא זקוק לאוכל כל משך היום,

והוא יודע להסתדר מצויין עם אכילה רק

בשעות אחה"צ-ערב.

למעשה, יש המון המון יתרונות לאופן אכילה כזה.

אך זה לא המקום לפרט על כך.

כתבתי על כך בעבר.

זה יוצר ותורם לשקט עמוק ורחב בתוכי.

כי אין את כל ההתעסקות עם האוכל,

גם מנטלית, כל המחשבות על

מה לאכול וכמה לאכול ומתי לאכול…

וגם קונקרטית,

אין את כל ההכנה של האוכל,

האכילה עצמה,

והסידור לאחר מכן…

האוכל שלי הוא אוכל פשוט,

טעים לי, ובריא…

והעובדה שזה רק בערב,

יוצרת שקט…

עוד משהו חשוב.

הסלולרי.

הסלולרי הזה שבקלות כה רבה

גונב מאיתנו את הזמן שלנו,

ולמעשה גם את עצמנו…

בערב, לפני השינה,

אני מעביר את הסלולרי למצב טיסה,

ומתנתק מכל הרעש הזה…

הוואטסאפ, הסמסים, המיילים, הטלפונים…

ולא במצב "שקט",

אלא מצב טיסה,

כי אני גם לא רוצה את הקרינה בלילה.

ואני מוציא אותו ממצב טיסה

רק אחרי ההת'יוגה…

כל שעות הבוקר הוא מנותק,

ולי יש שקט בזכות זה…

לפעמים קורה שאני צריך על הבוקר

לפתוח אותו לענות למישהו לדוגמא,

אך גם אז אני מיד אחזיר אותו למצב שקט

ואשים אותו רחוק ממני.

והמשפחה יודעים,

ואם הם רוצים או זקוקים,

יש את הטלפון הקווי בבית… (:

הלילה כבר כאן, בחוץ חשוך.

אני הולך לישון בדרך כלל

סביב 11…  פלוס מינוס…

לפעמים בעשר,

ולפעמים בשתיים-עשרה…

ובמיטה,

לקראת ההירדמות,

אני נושם עמוק, אומר שוב תודה…

תודה על עוד יום מופלא,

תודה לגוף שלי שמאפשר לי,

תודה לעצמי שמאפשר לי,

תודה לבורא/ליקום/לאחד,

לאחד שאנחנו חלק ממנו…

נרדם עם חיוך,

מהיום שהיה,

ולקראת היום שיהיה…

כך, בממוצע,

נראה היום שלי כיום.

וזה, כאמור,

אחרי דרך  א ר ו כ ה … (:

מה סדר היום שיעשה לכם טוב?

שיאפשר לכם כל יום

להקצות זמן ואנרגיה לדברים החשובים לכם…

כי אפשר להעביר חיים שלמים

בכל הפעולות היומיומית הרגילות,

בשגרת היום, העבודה, מחשב ובוואטסאפ…

אך אם אתם רוצים גם לנוע ולהתפתח,

אתם חייבים לפנות לשם כך זמן,

כל יום ויום.

אחרת הימים טסים והחיים חולפים…

עשו לעצמכם סדר יום מאתגר ומפתח,

ובמבט לאחור,

בעוד שנה או חמש שנים,

תודו לעצמכם על כך,

כשתראו לאן הגעתם

תודות לסדר היום הזה שיצרתם לעצמכם…

באהבה,

תומר (:

Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *