רוגע, אושר, ועוררות…

רוגע, אושר, עוררות, וביולוגיה…

חברים וחברות יקרות-יקרים, שותפים לדרך… !

אני רוצה היום לשתף אתכן ואתכם בחוויה שהיתה בקורס ההיפנוזה העצמית שאני מעביר כאן אצלי.

במפגש השני בקורס אני בין היתר מסביר בפירוט ולעומק על מערכת העצבים האוטונומית, שכוללת את המערכת הסימפתטית והמערכת הפרה-סימפתטית. ואני גם מדגים בעזרת מערכת ביו-פידבק את העובדה שכולנו ביום-יום נמצאים במצב של אי-שקט פנימי ורמה מסויימת של מתח ולחץ. בביו-פידבק רואים את זה בצורה גרפית מאוד ברורה ומוחשית. ואני מלמד את המשתתפים טכניקה פשוטה מאוד של נשימות לעבור מהמצב הזה של לחץ ואי-שקט, למצב של שקט פנימי ורוגע. הנשימות שעושות את הטריק הן נשימות עמוקות ואיטיות. כתבתי על כך בעבר, ולכן לא ארחיב בנושא עכשיו. רק אוסיף שנשימות כאלה, כשנעשות נכון, מעבירות אותנו באופן מהיר מאוד למצב בו הגוף נכנס למצב של שקט ופעולה הרמונית. כאמור, בביו-פידבק רואים את זה באופן מאוד מוחשי ויפה.

זה כל פעם מחדש מרגש אותי ומופלא לראות את זה.

ארבעה ממשתפי הקורס באו, אחד אחרי השני, והתחברו לביו-פידבק על ידי חיישן קטן. בדקה-שתיים הראשונות הם במצב הרגיל שלהם והביו-פידבק מראה למעשה את המצב הנוכחי, את המצב הרגשי הבסיסי שלהם (ה- baseline). הצבע השולט – אדום, כלומר מצב של אי-שקט ופעולה בלתי הרמונית של הגוף. ואז הם מתחילים לנשום את הנשימות האלה, העמוקות-איטיות. אני נושם יחד איתם, לתת את הקצב. וזה מדהים לראות איך תוך שתיים-שלוש נשימות המצב משתנה מקצה לקצה: הצבע עובר לירוק, שזה מצב של שקט ורוגע פיזי-רגשי ופעולה הרמונית של הלב-ריאות והגוף כולו. זה פועל כמו קסם. כך היה עם כל הארבעה.

זו חוויה פוקחת עיניים למרבית האנשים. כי בילדותנו, במערכת החינוך, לימדו אותנו המון דברים, רובם לא ממש נחוצים וחשובים, אך את הדבר הכל כך חשוב הזה לא לימדו אותנו: להיות מודעים האם אנו במצב של לחץ או ברוגע, וכיצד לעבור מלחץ לרוגע. וזה כה חשוב, ויש לכך כה הרבה השלכות בריאותיות, גם גופנית וגם נפשית. וכאן, המשתתפים גם רואים את זה ויזואלית, וגם מקבלים כלי פשוט מאוד ויעיל מאוד. ולעובדה שזה נעשה בקבוצה יש אפקט מעצים, כי רואים איך זה עובד על כולם וכמה מהר זה פועל. כאמור, זו התנסות פוקחת עיניים ועם פוטנציאל של התמרה.

למחרת המפגש שלחה לי אחת המשתתפות סמס:

היי תומר איש יקר,

ביו פידבק, מדהים.

אבל משהו חסר לי בהבנה.

האם מצב של עוררות מעיד בהכרח על סבל?

האם ייתכן שאדם בעוררות לפי הסימנים אך מדווח על אושר?

האם אושר הוא ביולוגי?

האם רגיעה היא אושר?

אלה השאלות… (:

מחכה ליום שני.

ערב נעים ותודה שאתה.

זאת היתה תשובתי אליה:

שושנה (שם בדוי) היקרה ואהובה בוקראור!

שאלתך יפה וטובה!

עוררות אינה כלל מעידה על סבל. אי שקט פנימי קשור לסבל, אך עוררות זה משהו אחר לגמרי! אדם יכול להיות בעוררות נפלאה ומלאת שמחה ואושר, כמו למשל בריקוד או בפעילות גופנית… ואדם יכול להיות בעוררות אך מתוך לחץ וחרדה…

כך שהמדד החשוב אינו העוררות מול רוגע אלא המצב הרגשי של האדם, מצב רגשי חיובי לעומת לכיוון השלילי, לכיוון האהבה או לכיוון הפחד…

אז מישהו עשוי להיות בעוררות מתוך שמחה או מתוך חרדה ופחד, ובאותה המידה אפשר להיות בקצה השני של ציר העוררות, כלומר להיות פאסיבי, ולהיות בשמחה ואושר או בפחד וחרדה…

ואגב, במצב של עוררות חיובית, התמונה הפיזיולוגית תהיה קצת שונה כי הדופק עשוי להיות מהיר יותר וכו' – אך עדיין הגוף יפעל באופן הרמוני, בשונה מהדיסהרמוניה שקיימת במצב החרדתי ובפחד…

בתשובתי אליה שכחתי להתייחס לשאלה האם אושר הוא ביולוגי?

אז אשלים זאת עכשיו… (;

הגוף והנפש הם אחד ומושפעים זה מזה באופן הדוק ומיידי. אפשר לומר שהגוף הוא השתקפות של התודעה והמצב הרגשי שלנו. כלומר, כשאנחנו במצב רגשי מסויים זה באופן מיידי ישפיע על אספקטים מסויימים בגוף ועל התמונה הביוכימית והורמונלית של הגוף. למשל, מחקרים מראים כי כאשר אנו מחייכים מופרשים בגוף הורמוני שמחה ואושר. גם כשאנו מתחבקים עם מישהו. כשאנו ברגש חיובי כמו שמחה ואהבה הגוף מגיב מיידית על ידי הפרשת הורמוני אושר ועוד שינויים ביוכימיים. ולהיפך, כשאנו ברגש שלילי, כמו עצב, כעס, פחד – התגובה הגופנית תהיה הפרשת הורמוני לחץ ומצוקה. אפילו ה DNA  שלנו מגיב ומשתנה כאשר אנחנו ברגש חיובי לעומת רגש שלילי.

ויש כמובן גם השפעות הפוכות, מהגופני לרגשי. למשל, פעילות אירובית תביא לשחרור הורמוני אושר ולתחושה של שמחה ואופוריה. מחקרים מראים כי לתנוחה הגופנית שלנו יש השפעה מיידית על התמונה ההורמונלית: עמידה או ישיבה זקופה ופתוחה תביא להפרשת הורמוני אושר, בעוד עמידה או ישיבה כפופה וסגורה תגרום לעליה בהורמוני הלחץ. וגם המזון משפיע. סוכר לדוגמא יגרום להפרשת הורמון האושר דופמין. אולם כאן נכנס עניין נוסף: התרגלות המערכת. ככל שאנו צורכים עוד סוכר כך נזדקק ליותר סוכר על מנת לקבל את אפקט האושר. יש מזונות שיתרמו לתחושת השקט הפנימי, ויש שיגבירו את חוסר השקט הפנימי (כמו סוכר, בגלל התנודות הקיצוניות שהוא גורם).

אז האם אושר הוא ביולוגי?

יהיה נכון יותר לומר שאושר בא לידי ביטוי גם במישור הביולוגי-פיזיולוגי.

כי כאמור, הגוף והתודעה חד הם ומשפיעים האחד על השני מיידית.

אך מי מחליט להזקיף את הישיבה ועל ידי כך להגביר את ה "אושר"?

ומי מחליט לנשום עמוק ולהביא לשקט פנימי תחת חרדה?

ומי מחליט לצאת לריצה על מנת לחוש טוב יותר?

אנחנו.

אותה מהות פנימית בתוכנו שמקבלת החלטות.

לנו יש את הבחירה כל רגע ורגע לנהוג כך או אחרת ולהגדיל את השמחה/אושר/שקט פנימי שלנו, או לנהוג אחרת ולהגביר את חוסר השקט והדכדוך/עצב/חרדה שלנו…

במה אתם ואתן בוחרים ובוחרות??

מה אתן ואתם רוצים לחזק ולהגדיל בחייכם ובעולמכם הפנימי??

אני מניח שאת השמחה/אושר/רוגע… ((;

באהבה,

תומר (:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *