ריפוי שן

חברים וחברות יקרים-יקרות! שותפים לדרך…

אני מביא לכם כאן עוד קטע מהספר שלי "להתעורר! מדריך רוחני-מעשי".

והפעם על ריפוי בשיניים.

הדוגמא הזו מעניינת, מכיוון שהיא מערבת אלמנטים מנטליים, אנרגטיים, וחומריים. כולם היו חלק מהריפוי כאן. וכך קורה הרבה פעמים, שהדבר הנכון הוא לערב כלים גם מהרמה הגופנית-חומרית, וגם כלים במישור המנטלי-אנרגטי. בעיקרון, אפשר לרפא הכל באמצעות התודעה, אך אנחנו רובנו הגדול עדיין לא פיתחנו מספיק את היכולות התודעתיות לכך, ולרובנו יש אמונות עמוקות שמפריעות לריפוי שכזה. אך האנושות נמצאת בהתפתחות, ויותר ויותר אנשים פתוחים לאפשרות של ריפוי על ידי תודעה ואנרגיה, ויותר ויותר אכן מסוגלים לכך ועושים זאת.

אז הרי המקרה הזה של ריפוי שן, שהתרחש לפני כעשר שנים:

"סוכות 2005

בערב חג סוכות עמית הזמין אותי לארוחת ערב. התלבטתי אם ללכת כי הרגשתי לא כל כך טוב, חשתי שאני אולי מפתח הצטננות או מחלה כלשהי. אך לא התחשק לי להישאר בבית והחלטתי ללכת. כשעתיים לפני שיצאתי מהבית התחיל לי כאב בצד השמאלי של הפנים, בין השיניים הטוחנות העליונות לאוזן. הכאב היה חזק והלך והתעצם. חשבתי שאולי נפל לי הכתר, אך בדקתי והוא היה במקומו. לפני שיצאתי מהבית הכאב כבר היה חזק מאוד. לקחתי חתיכת ג'ינג'ר טרייה ללעוס בדרך, מתוך ידיעה שלג'ינג'ר יש סגולות אנטיביוטיות. חשבתי שזה עשוי לעזור ולהקל. אולם במהלך הנסיעה הכאב הלך והתגבר. הוא הקרין לאוזן וכל הצד השמאלי כאב. גם כשפתחתי את הפה חשתי כאב, וכשפתחתי אותו לרווחה הכאב התחזק. יתרה מכך, חשתי איזשהו עיוות בתוך הפה, חשתי שהלסתות אינן נסגרות כתמיד, אלא שהצד הימני נסגר בעוד הצד השמאלי לא. אף על פי שחיצונית לא יכולתי להבחין בעיוות או בנפיחות היה נראה שמשהו אקוטי מתפתח שם, אולי דלקת חריפה בשורש השן או באוזן.

ואז החלטתי החלטה חשובה.

החלטתי שאעשה כל מה שאני יודע ויכול כדי לרפא את זה בכוחותיי שלי. תוך כדי נסיעה התחלתי לעסות בעדינות את המקום הכואב, היכן שהרגשתי את המוקד של הכאב. בנוסף, עשיתי בפה אותה תנועה שאני עושה כשנתפס לי שריר – עשיתי דווקא את התנועות שהכי הכאיבו לי, כלומר לפתוח את הפה כמה שיותר ולהניע את הלסת התחתונה מצד לצד. זה כאב מאוד, אך המשכתי בזאת למרות הכאב. מדי פעם הפסקתי את העיסוי ורק הנחתי את ידי על האזור הכואב, מקרין אנרגיות ריפוי מיידי. ובאותו הזמן עשיתי מעין מדיטציה של שליחת כוחות ריפוי פנימיים לאזור הפגוע. כל זאת בלי לאבד את תשומת ליבי מהנהיגה.

הכאב המשיך כל הערב. כשאכלתי, כל ביס כאב. מדי פעם המשכתי בעיסוי קל ובהקרנת אנרגיה מהיד, וחרף הכאב העז השתתפתי בשיחה סביב השולחן כאילו אין לי שום כאב. את האוכל לעסתי במכוון בצד שמאל, אף שחשתי שהלעיסה מוזרה ולא אפקטיבית, בגלל אותו עיוות שחשתי בפה. בדרך חזרה המשכתי בכל אותן פעולות. הכאב לא הרפה במאומה.

עברה בי מחשבה שאולי זו התחלה של דלקת בעצב הפנים, ושאולי אקום בבוקר ואגלה שחצי מפניי משותק. להפתעתי, זה לא הטריד אותי ביותר – הרגשתי וידעתי שאם זה מה שיקרה, אתמודד עם זה כמו עם כל דבר אחר. חשתי תחושה עילאית ונפלאה של קבלה מוחלטת של כל מה שיבוא. גם כשהלכתי לישון חשתי עדיין כאב כמו במשך כל הערב. הנחתי יד מתחת ללחי שמאל כדי ללחוץ על המקום הכואב וכדי להקרין ריפוי. נרדמתי תוך כדי שליחת כוחות ריפוי פנימיים לאזור הכאב. ובאופן פרדוקסלי, במקביל לניסיונות הריפוי שלי, חשתי רוגע ושלווה מוחלטים כשחשבתי באיזה מצב אקום בבוקר.

באמצע הלילה התעוררתי ושמתי לב שהכאב כבר פחות חזק, ובבוקר הכאב כמעט נעלם. שעות ספורות לאחר שקמתי כמעט לא היה זכר לאותו כאב עז ונוראי, וגם תחושת העיוות נעלמה.

ייתכן שזה היה עובר בכל מקרה, אך לא נראה לי סביר שכך היה קורה, אני חושב שעמדה להתפתח שם דלקת חריפה. אין לי ספק שהפעולות השונות שלי – כוונת הריפוי, המדיטציה, האנרגיות ששלחתי מבחוץ ומבפנים, וגם הג'ינג'ר – כל אלה הביאו לריפוי כה מהיר של הדבר!"

אל תמהרו להישמע לרופאי השיניים, הממהרים להציע טיפולי שורש ועקירות שיניים. לי המליצה רופאת שיניים לעקור שן שיש בה טיפול שורש שהיה אז דלקתי. זו אותה שן עליה אני מספר כאן. היא טענה בתוקף שחייבים לעקור, ולשאלתי אמרה שהדלקות יחזרו שוב ושוב, וחייבים לעקור. אני לא עקרתי, וריפאתי עצמאית את הדלקת. כיום, כעשר שנים לאחר מכן, השן עדיין בפה שלי, מתפקדת וללא שום דלקת או כאב…!!

אפשר לרפא הכל.

רק צריך אמונה, סבלנות והתמדה, ולמצוא את הדרך והכלים הנכונים.

באהבה,

תומר (:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *