כשהגוף חלש…
חברים וחברות יקרים ויקרות! שותפים לדרך…
מה שלומכם הבוקר?
אני רוצה הבוקר לשתף אתכם
בהתנסות ותובנה שהיו לי אתמול.
אתמול בבוקר יצאתי לרכיבת אופניים,
בפארק הירקון ולאורך הים עד יפו.
אני רוכב באופניי ידיים,
אלו כמו אופניים רגילות, עם הילוכים והכל,
רק עם שלושה גלגלים ודהפדלים בידיים…
ואתמול היה אחד מהימים האלה,
שאין כל כך אנרגיות,
הגוף עייף, חלש…
והרכיבה היתה קשה ויחסית איטית…
הרבה יותר כייף כמובן
בימים בהם הגוף במיטבו,
מלא כוח וחזק…
אך אתמול הגוף היה עייף וחלש.
ותוך כדי הרכיבה הארוכה,
עלתה בי הבנה חשובה.
זו תובנה שאני כבר יודע,
אך משהו התחדד והעמיק בה,
כי ככה הם התהליכים בתוכנו…
הבנתי שכאשר הגוף מלא אנרגיות וחזק,
אז אנחנו לא צריכים להפגין חוזק מיוחד.
אך כאשר הגוף בחולשה כלשהי,
תהיה הסיבה אשר תהיה,
אז אנחנו נאלצים להפגין חוזק.
חוזק פנימי,
חוזק נפשי,
חוזק מנטלי…
אפשר לומר שהחוזק הפנימי שלנו
מפצה על חוסר הכוח הגופני…
שהרי הגוף הוא רק הגוף,
הוא רק הכלי שמשמש אותנו כאן,
והוא לא אנחנו…
אז כשהגוף בחולשה,
זו למעשה הזדמנות.
הזדמנות עבורנו להיות חזקים!
למעשה זה שינוי הגישה,
שינוי האופן בו אנחנו
רואים, תופשים, ומפרשים
את הדברים…
שינוי גישה מ-
"איזה באסה… אני ממש חלש היום"
ל-
"הגוף עכשיו חלש, אז זו הזמנות עבורי
להראות את החוזק שלי! הזדמנות להתחזק!"
מגישה של התבכיינות וחולשה,
לגישה חיובית של חוזק וצמיחה!
למעשה זה נכון לגבי כל דבר ועניין,
ואפשר להרחיב את שינוי הגישה הזה
לכל תחום והתרחשות בחיים.
כי כל קושי, כל כאב, כל משבר –
יכול להוות עבורנו הזדמנות.
הזדמנות להתחזק, להתפתח, ולצמוח.
הזדמנות לפתח יכולות חדשות בעצמנו…
שינוי גישה קטן
שעושה הבדל גדול…
והכל מתחיל כמובן מהדיבור הפנימי שלנו,
ממה שאנחנו בוחרים לומר לעצמנו,
והאם אנחנו פועלים וחושבים
מהאוטומט, מהדפוסים האוטומטיים,
או שאנחנו מודעים ובכאן ועכשיו,
ובוחרים במודע את המחשבות שלנו,
ועוברים מדיבור פנימי מחליש ושלילי,
לדיבור פנימי מחזק וחיובי…
כי כל קושי,
ולמעשה כל מה שקורה לנו –
הוא הזדמנות עבורנו.
הזדמנות בתחפושת של קושי…
וכל יום, כל בוקר
אפשר לבחור אחרת,
לבחור נכון,
לבחור בחוזק ובחיובי…
כל רגע ורגע אפשר לבחור אחרת…
שם וכאן הבחירה שלנו…
ומה אתה בוחר?
מה את בוחרת?
באהבה,
תומר (:
