מה נותן לי את הכוח…?!
חברים וחברות יקרים-יקרות! שותפים לדרך…
רעות, חברה יקרה כאן
שאלה אותי מה המניע שלי,
מה נותן לי את הכוח…?
הרי תשובתי,
שחשובה היא גם לכם… (:
רעות היקרה והאהובה בוקראור !
שמח לשמוע שרכשת את הספר שלי!
אני בטוח שתקבלי המון ממנו ודרכו.
ואני יודע את זה מהתגובות שאני מקבל… (:
אגב, איזה מהספרים רכשת?
את להתעורר! מדריך רוחני-מעשי,
או את לפגוש את אלוהים ברמזור?
שניהם מביאים המון לקורא,
ונותנים ידע וכלים
של התעוררות ושחרור…
בנוגע לשאלתך,
זה מצחיק, כי אנשים שאלו אותי את זה לאחרונה,
ואני מתכוון לכתוב על פוסט… (:
מהיכן הכוח?
מאיפה יש לי את הכוח לכל מה שאני עושה?
מה המניע, הדרייב, שלי??
תחושת שליחות עמוקה.
הכרה שהלכה והתבססה בי בשנים האחרונות,
ושהעמיקה והתחדדה והתחזקה מאוד
בשנתיים האחרונות…
ידיעה עמוקה פנימית
שלשם כך אני כאן.
אני קיבלתי המון ידע במסע שלי,
במסע הלא פשוט והמפותל הזה שלי…
המון ידע ומתנות…
ואני יודע וחש עמוק עמוק
שעלי להעביר את שקיבלתי אני,
לכמה שיותר אנשים,
לכמה שיותר מאיתנו…
מתוך ידיעה והכרה
שהכל מחובר,
שהכל הרי אחד…
הכל.
בדיוק כפי שכל מיליארדי התאים בגוף שלנו,
שכל אחד מהם הינו יישות עצמאית
ועולם שלם בפני עצמו –
יוצרים יחד יישות גבוהה יותר –
את הגוף שלנו,
אותנו.
כך גם אנו בני האדם,
החיות,
הצומח,
הכל…
וכיום יש בי ידיעה עמוקה של כך.
זו לא הבנה ברמה השכלית.
זה משהו הרבה יותר עמוק…
ויש בי תחושת מחוייבות עמוקה.
זה מה שמניע אותי.
מניע אותי לכתוב עוד ועוד,
מניע אותי לדבר עם אלה שפונים אליי,
מניע אותי בטיפולים ובסדנאות,
מניע אותי כמעט בכל מה שאני עושה…
להעביר את הידע,
לסייע לאחרים באשר הם,
להשתחרר,
לחיות את החיים במלואם
ממקום של שקט וחופש פנימיים…
וזה מקום מדהים להיות בו.
מ ד ה י ם !!!
יש בו, במקום הזה –
כלומר, בי –
ים של שמחה ושקט בתוכי…
אוקיינוס.
שקט ואושר
שהם רחבים ועמוקים כמו האוקיינוס…
עבורי נתינה
זה קבלה.
כשאני נותן,
אני מקבל.
זה לא מטאפורית.
אני ממש חש וחווה את זה ככה.
וכמובן שזה לאחר דרך ארוכה שעשיתי,
של להשתחרר עוד ועוד
מהכבלים והאמונות הפנימיים,
מאשליית החומר והנפרדות,
מהאגו המתעתע…
דרך שהיא ניקוי, שחרור, וריפוי
גם במובן הגופני,
וגם במובן המנטלי,
והרוחני-אנרגטי…
וכמובן כמובן שיש לי עוד דרך לעשות… (:
אז זה על קצה המזלג
מה שמניע אותי,
מה שמזין אותי,
מה שנותן בי כוח ושמחה ושקט…
והמקום הזה פתוח ונגיש לכולנו.
כל אחד, כל אחת,
שיתחבר פנימה,
ללב שלו,
לתחושת השליחות וידיעת האחד –
יהיה יותר ויותר במקום הזה.
בו נתינה היא קבלה,
בו יש אושר ושקט,
שנובעים מתוכנו פנימה,
בו זקוקים לכה מעט,
בו הלב פתוח ורחב…
זה נגיש ופתוח לכולנו.
רק צריך לרצות, להתכוונן, ולפעול
בכיוון… (:
ונראה שדרך תשובתי אלייך
כבר נכתב הפוסט הזה שרציתי… (:
את מבינה רעות היקרה,
הכל מחובר.
הכל.
גם את חלק מהאחד הזה שהוא הכל.
השאלה שלך באה בתזמון המדוייק,
והדברים שהיו אמורים להיכתב,
נכתבו עכשיו כמו מעצמם,
תודות לשאלה שלך… (:
אז תודה תודה!! (:
באהבה,
תומר (:
