התגובה הראשונית ואתם…
חברים וחברות יקרים ויקרות! שותפים לדרך…
מה שלומכם הבוקר?
איך המוח הקופץ שלכם הבוקר?
האם אתם שמים לב ומתבוננים בו,
או שאתם נשאבים
לתוך כל ההמולה המחשבתית הזו,
ובטעות חושבים שהיא זה אתם…
התבלבלתם?
תנו לי להסביר לאן אני מכוון…
המוח שלנו הרי כל הזמן מייצר מחשבות מעצמו,
כל הזמן קופץ ממקום למקום,
וכל הזמן מגיב למה שקורה…
בבודהיזם משווים את התודעה שלנו לקוף
קוף שקופץ כל הזמן מענף לענף,
חסר מנוחה…
המדיטציה כמובן היא שמסייעת לנו
להתבונן על זה,
להתבונן על כל הקופצנות חסרת המנוחה הזו
של המוח-תודעה שלנו…
וכשאנחנו מתבוננים על זה,
במקום להישאב לתוך זה,
אז מתחיל להיווצר מרחק ומרווח
ביננו לבין כל הרעש המחשבתי הזה…
אני אחזור תיכף למרווח הזה,
כי הוא חשוב.
אז אם תתבוננו,
תגלו שהמוח שלכם מגיב כל הזמן
ולכל דבר כמעט…
ושהמחשבות שלכם קופצות אף הן,
עוברות מדבר לדבר,
ללא רגע של מנוחה…
וחלק גדול מהמחשבות שקופצות
הן תגובה למתרחש,
מחשבה-תגובה למה שקורה סביבנו,
וזה מתרחש כל הזמן…
זה יכול להיות תגובה
לכאב שיש לכם הבוקר ברגל,
או על הנהג שחתך אתכם,
או על משהו ששמעתם ברדיו…
זה יכול להיות כל דבר.
זו התגובה הראשונית,
התגובה הראשונית האוטומטית של המוח שלכם.
על כך אין לנו שום שליטה.
זה קופץ מעצמו,
מיידית ואוטומטית.
ואנחנו לא יכולים למנוע את זה.
כפי שנראה,
בטווח הארוך אנחנו בהחלט יכולים
לשנות גם את התגובה הראשונית,
ובהמשך אסביר איך.
מיד אחרי התגובה הראשונית
באה שרשרת של מחשבות/תגובות.
וזה כל כך מהיר
שאנחנו עשויים שלא לשים לב לכך,
ולחשוב שזה הכל רצף אחד.
אך זה לא.
כי יש את התגובה הראשונית,
המיידית והאוטומטית.
ויש את מה שבא אחריה.
ולמה זה חשוב?
כי על התגובה הראשונית כאמור אין לנו שום שליטה.
אך על מה שבא לאחר מכן
בהחלט יש לנו שליטה,
שם אנחנו יכולים לשלוט ולבחור.
וכאן אני חוזר למרווח ההוא,
המרווח שנוצר ביננו לבין המחשבות שלנו.
כאשר קיים המרווח הזה,
אנחנו יכולים לעצור את התהליך
ולשנות אותו.
אנחנו יכולים לראות את התגובה הראשונית,
המרווח הזה מאפשר לנו להתבונן על זה,
ואז להיכנס לפעולה ולבחור את ההמשך,
לבחור את המחשבות שיבואו לאחר מכן…
ללא ההתערבות שלנו,
ללא הפעולה שלנו לשנות את ההמשך,
אז גם ההמשך יהיה אוטומטי,
ויבוא מהדפוסים הישנים שלנו.
אך ההתערבות שלנו מאפשרת לנו
לבחור באופן מודע את ההמשך,
את מה שיבוא לאחר אותה תגובה ראשונית…
וככל שנעשה את זה יותר ויותר,
כך אנחנו יוצרים ומחזקים,
דפוסי מחשבה חדשים,
מסלולים עצביים חדשים,
כאלה שאנחנו רוצים ובוחרים בהם.
לדוגמא,
אם אתם בדרך לעבודה,
ובתור שמשתרך ברמזור מגיע נהג מהצד,
ומנסה להיכנס לפניכם,
"לגנוב" את התור,
התגובה הראשונית שלכם
עשויה להיות כעס ורצון לחסום אותו…
וזה עשוי לעלות בכם אוטומטית,
תוך חלקיק שניה,
וללא כל שליטה מצידכם.
אך מה יהיה בהמשך?
אם אתם בתוך הסיפור של המוח שלכם,
ונשאבתם פנימה,
אז אתם תמשיכו באותו קו מחשבה והתנהגות,
ותגיבו בעצבים ותחסמו ולא תאפשרו לו להיכנס…
אך אם אתם מתבוננים על זה,
וקיים המרווח הזה,
בינכם לבין המחשבות שעולות בכם,
ואתם רואים ומודעים לתגובה הראשונית הזו שלכם,
אז אתם יכולים ומסוגלים,
לעצור את זה,
ולשנות את קו המחשבה שלכם,
ואולי לחשוב משהו כמו
"אולי הוא מאחר לפגישה חשובה…"
"אולי הוא לא שם לב לפניה…"
או כל מחשבה אחרת שתבחרו,
ואז ההתנהגות שלכם תשתנה בהתאם,
ואתם עשויים לחייך אליו,
ולתת לו להשתלב לפניכם…
ככה זה בכל דבר וכל הזמן.
אם אתם בהתבוננות הזו,
וקיים המרווח הזה,
אז אם יכולים לשלוט ולבחור
את המחשבות שלכם
ולכן גם את התגובה בפועל שלכם…
אך אם אין את המרווח,
ואתם שרויים ונשאבתם לגמרי
לתוך המחשבות שלכם,
כאילו שהן אתם,
ואז אין לכם שום בחירה ושליטה…
ואם אתם עושים את זה
לאורך זמן וברציפות,
ובוחרים שוב ושוב את התגובה שלכם,
לאחר שהתגובה הראשונית קפצה –
אז עם הזמן גם התגובה הראשונית
תתחיל להשתנות
בהתאם לאופן המחשבה שבחרתם…
ככל שאנחנו עושים את זה יותר זמן,
כך אנחנו נשנה דפוסים יותר ויותר עמוקים…
כמובן שהמרווח הזה
אפשרי רק כאשר אנו נמצאים בהתבוננות,
כלומר נוכחים כאן ועכשיו,
נוכחים ברגע הזה…
ואת היכולת להיות נוכחים
אפשר כמובן ללמוד לפתח.
ועל כך אכתוב מתישהו בפעם אחרת… (:
דבר חשוב שעולה מהדברים הללו,
זה ההבנה החשובה
שהתגובה המחשבתית הראשונית
שקופצת בנו,
היא אוטומטית ואין לנו שום שליטה עליה.
ולכן אין שום סיבה ושום טעם,
בלכעוס על עצמנו,
או להתאכזב מעצמנו,
על כך שמחשבות מסויימות קופצות בנו.
כי אין לנו שליטה על כך,
והמוח מייצר מעצמו את זה…
אך בהחלט יש לנו יכולת לשלוט
אם עכשיו לחפור בזה ולהגדיל את זה,
או לשנות ולבחור אחרת… (:
אז תתחילו להתבונן
להתבונן על המחשבות,
להתבונן על המחשבות שקופצות בכם,
ותשנו ותמירו אותם
במה שאתם רוצים ובוחרים,
באיך שאתם רוצים ושואפים להיות…
ותהיו השינוי שאתם רוצים לראות בעולם… (:
באהבה,
תומר (:
לקריאת המאמר "איך לשמור על המוח שלנו" לחצו כאן (:
לצפיה בסרטון "מה המקור לסבל שלך ואיך להשתחרר מהסבל" לחצו כאן (:
