ה כ ל א ח ד… ה כ ל מ ח ו ב ר…!
חברים וחברות יקרים-יקרות! שותפים לדרך…
אני רוצה היום לשתף אתכם בהתנסות מדהימה ועוצמתית שהיתה לי הבוקר במדיטציה שלי.
אני קם מוקדם ומתחיל את היום בפעילות אירובית מאוד אינטנסיבית של כעשרים דקות, ומיד לאחריה אני עושה מדיטציה של עשרים דקות.
זו השעה הראשונה של היום וזה מדהים לפתוח ככה את היום.
אכתוב על כך בהזדמנות אחרת.
במדיטציה הבוקר חוויתי דברים מאוד עוצמתיים ועמוקים ובהירים.
ועל אחד מהם אני רוצה לספר לכם כאן עכשיו.
נכנסתי למדיטציה – מדיטציה שקטה, ללא מוסיקה.
מדיטציה של פשוט להיות, פשוט להיות נוכח, פשוט להתבונן…
ומיד כשנכנסתי, נכנסתי עמוק…
ואז זה קרה.
חשתי איך אני הופך להיות אחד עם הכל.
חוויתי את ההמשכיות של הכל,
שהכל הוא בעצם אחד,
שהכל מחובר,
שהכל זה למעשה רצף אחד מתמשך…
ורק אנחנו חווים את עצמנו כנפרדים מכל השאר…
אשליית הנפרדות.
חשתי איך אני מהווה רצף אחד עם כל מה שסביבי,
עם כל היקום…
איך הגוף שלי הוא בעצם בהמשכיות עם כל מה שמסביבו…
זה לא משהו שכלי,
זו לא היתה מחשבה.
זו היתה תחושה עמוקה,
זה היה לחוות ולהרגיש את זה,
את ההמשכיות הזו,
את הרצף של הכל,
את היות הכל אחד…
וזה היה מ ד ה י ם !!!
זו התנסות מעירה ומאירה,
התנסות של התעוררות והארה…
כבר חוויתי את זה בעבר,
ואני יודע את זה,
גם ברמה השכלית,
וגם עמוק בתוכי.
אך מזמן לא חשתי את זה בעוצמה ובעומק ובבהירות שכאלה…
אחרי התנסות כזו משהו משתנה בנו,
לא חוזרים להיות כמו קודם,
כי הכל משתנה…
אני כבר התנסתי בכך ויודע את זה,
שהכל מחובר ואחד,
ואני גם כותב על כך בספר שלי
"להתעורר! מדריך רוחני-מעשי",
אך זה זמן מה שלא חוויתי וחשתי את זה כל כך עמוק וחזק…
ואני רוצה להעביר אליכם ולכם
את הדבר המופלא והמדהים הזה,
אני רוצה שמשהו מעוצמת החוויה הזו
ייכנס בכם…
ימלא אתכם…
יעשיר אתכם…
ושניצוץ מהחוויה והידיעה האלה ייכנסו לתוככם,
ויעירו אתכם,
לאמת.
לידיעת האמת,
שהכל מ ח ו ב ר,
שהכל א ח ד…
וזו אינה סתם מטאפורה,
זה לא כאילו…
זה באמת וממשי לגמרי.
בפיזיקת הקוואנטים כבר יודעים את זה,
שהכל זה אנרגיה,
ושהכל מחובר ומהווה למעשה רצף אחד מתמשך…
ושהגבולות בין הדברים אינם באמת קיימים,
הם קיימים רק בגלל המוגבלות של החושים שלנו.
בדיוק כפי שאנו לא יכולים לראות או לחוש
את גלי הרדיו המגיעים למכשיר הרדיו שלנו.
או הגלים המגנטיים של מגנט.
כך אנו גם לא מסוגלים לראות ולחוש
את האנרגיה שמחברת וזורמת
בין כל הדברים,
בין הכל.
ושהכל הינו למעשה אחד.
ואיך אפשר לפחד כשיודעים שהכל אחד?
ואיך אפשר לדאוג?
או לשנוא?
אי אפשר…
כי הכל אחד.
אנחנו זה הם,
והם זה אנחנו…
ואין באמת הם ואנחנו,
אין באמת אני והוא,
כי הכל אחד.
כשיודעים את האמת הפשוטה הזו,
יש רק אהבה ושמחה,
והודיה…
והלב מתרחב,
כל כך מתרחב עד כי נדמה שהוא מכיל את כל העולם הזה…
וזו חוויה ותחושה של אושר,
ושמחה,
ותחושת תודה,
כה גדולים ורחבים,
כה אינסופיים,
שאי אפשר לשים אותה כאן במילים…
אך אולי בכל זאת אפשר להעביר
מהטעם והמהות שלה,
מעין טעימה…
כדי שכאשר תטעמו ממנה,
דרך המילים האלה כאן,
היא תצמח ותגדל בכם,
כמו שעץ צומח וגדל מזרע קטן…
תודה !
באהבה,
תומר (:
