להיות ברוגע בתוך המאמץ
חברים וחברות, יקרים ויקרות! שותפים לדרך…
זה נשמע כמו פרדוקס.
נשמע כמשהו סותר ובלתי אפשרי –
להיות רגוע בתוך המאמץ.
אך זה אפשרי.
אנחנו יכולים להיות רגועים גם בתוך מאמץ.
אנחנו יכולים ללמוד להיות רגועים
גם תוך כדי מאמץ,
ותוך כדי הקושי…
מאמץ הוא כל מאמץ.
כלומר, מאמץ יכול להיות
מאמץ גופני-פיזי,
או מאמץ מנטלי-נפשי.
בכל מקרה, ולמעשה בכל מצב
ניתן להיות רגועים.
אנחנו יכולים ללמד את עצמנו
להיות רגועים בכל מצב.
וזה לא אומר שאנחנו מנותקים.
לא.
אנחנו מעורבים ומחוברים,
ועדיין נשארים רגועים.
בתוך המאמץ, בתוך הקושי,
אפילו בתוך הכאב…
איך זה אפשרי?
זה מתאפשר כי אנחנו
לא המחשבות והרגשות שלנו.
אנחנו נמצאים מעליהם…
ואם אנחנו מבינים שאנחנו לא הם,
ואנחנו לומדים שלא להזדהות איתם,
ואנחנו לומדים שלא להישאב לתוכם,
ואנחנו לומדים להתבונן עליהם,
מהצד או מלמעלה –
אז אנחנו משתחררים מההשפעה שלהם עלינו,
אנחנו משחררים את עצמנו
מהשליטה שלהם עלינו…
אנחנו חוזרים להיות "בעלי הבית"
של עצמנו…
ולכן אנחנו יכולים להישאר רגועים
בכל מצב ועם כל מה שקורה לנו וסביבנו…
זה לא ניתוק ואדישות.
זה מודעות לכך שאנחנו זה אנחנו,
ושאנחנו לא המחשבות-רגשות-תחושות
שעולים בנו כל הזמן…
כשאתם הולכים לסרט,
אז אפילו אם אתם ממש מזדהים עם הסרט,
אתם הרי יודעים שאתם לא הוא…
ואותו הדבר ממש אתם יכולים ללמוד לעשות
עם כל מה שמתרחש בתוככם ומחוץ לכם.
ואז אתם יכולים לא רק להיות ברוגע
בתוך המאמץ והקושי,
אלא שאתם עכשיו יכולים לפעול מתוך בחירה.
לפעול מתוך מודעות ובחירה.
אם עד כה פעלתם הרבה פעמים
מתוך האוטומט והדפוסים האוטומטיים,
ואולי מתוך אימפולסיביות –
אז עכשיו אתם יכולים יותר ויותר
לבחור איך אתם מגיבים ופועלים.
והחיים שלכם ישתנו ללא הכר.
הבריאות שלכם תשתפר,
גם הגופנית וגם הנפשית-רגשית.
כן.
אפשר להיות ברוגע בתוך המאמץ.
ועצם הידיעה וההבנה הזו,
פותחת את האפשרות לכך…
שיהיה יום נפלא ומופלא,
יום מלא שמחה והודיה,
יום מלא קסם…
באהבה,
תומר (:
