הכל אחד ומחובר!
האם אכן הכל מחובר?!
חברים וחברות יקרים ויקרות! שותפים לדרך…
מה שלומכם ושלומכן היום?
"האדם הינו חלק משלם הנקרא על ידינו "היקום". הוא חווה את עצמו, את מחשבותיו, ואת תחושותיו כמשהו ניפרד מיתר היקום, מעין אשליה אופטית…" איינשטיין.
במאמר חשוב זה אני אתייחס לנקודות הבאות:
1. האם יתכן שהכל אכן מחובר?
2. האם החיבור חייב להיות פיזי?
3. האם אנחנו רואים או חשים את החיבור הזה?
4. החיבור הינו העברת ידע ותקשורת!
5. שלושת הסיבות מדוע איננו רואים וחשים את החיבור הזה.
6. סיפור אישי על החיבור הקיים ביננו.
7. מחקרים שמראים את החיבור הקיים בכל: מהחלקיק לאדם.
8. מה משמעויות של החיבור הזה הקיים בין הכל?
האם יתכן שהכל מחובר? שהכל אחד??
האם יכול להיות שכל מה שאנחנו רואים מחובר למרות שאנחנו לא רואים ולא מרגישים את זה??
התשובה היא כמובן כן.
במאמר הזה אני אסביר כיצד זה יכול להיות, מדוע אנחנו לא רואים וחשים זאת, ומה המשמעויות של עובדת הכל אחד ומחובר.
שאלה:
האם חיבור חייב להיות פיזי?
האם החיבוריות הזאת בין הכל צריכה להיות פיזית?
התשובה היא כמובן שלא.
חיבור יכול להיות גם אלחוטי. כמו טלפון אלחוטי, סלולרי, טלוויזיה, רדיו, מכשיר קשר. אלה הכל דוגמאות לדברים שאנחנו מכירים שהם מחוברים ביניהם באופן לא פיזי אלא אלחוטי – כלומר אנרגטי, באמצעות גלים, אנרגיה.
אז אנחנו מקבלים את העובדה שדברים יכולים להיות מחוברים גם באופן לא פיזי אלא אלחוטי, באמצעות גלים (גלי רדיו, גלים סלולריים, וכו'). כלומר, אפשרי שדברים יהיו מחוברים אנרגטית, ללא שום חיבור פיזי ביניהם.
למעשה, אנחנו משתמשים בדברים האלה באופן יומיומי קבוע, אך פשוט לא נותנים את דעתנו למשמעות של היותם מחוברים אנרגטית.
שאלה:
האם אנחנו רואים את החיבור הלא פיזי הזה, החיבור האלחוטי, האנרגטי הזה??
לא. אנחנו לא רואים אותו.
אנחנו לא רואים את גלי הרדיו שמגיעים למכשיר הרדיו, זאת למרות שהוא יכול לקלוט שידורים מעשרות ואולי אף מאות תחנות רדיו. כלומר, גלי הרדיו של מאות תחנות נמצאים כל הזמן מסביבנו (כי מכשיר הרדיו יכול לקלוט אותם), אך אנחנו לא רואים אותם בכלל!
ואותו הדבר נכון גם בנוגע לטלפון הסלולרי: אנחנו לא רואים את הגלים שיוצאים מהמכשיר הסלולרי או מגיעים אליו כאשר אנחנו מדברים בטלפון או שולחים הודעה בוואטסאפ…
אז אנחנו לא רואים את כל הגלים האלה, את כל האנרגיה הזאת, שנמצאת סביבנו כל הזמן.
אנחנו עיוורים לכך.
האם אנחנו מרגישים את החיבור האלחוטי הזה?
לא. בדרך כלל אנחנו לא מרגישים אותו בכלל. רוב האנשים אינם מרגישים את החיבור הזה כלל.
קיימים אנשים שרגישים לחלק מהגלים האלה, לחלק מסוג האנרגיה הזאת, והם חשים את זה בכל מיני צורות ותופעות פיזיות ופיזיולוגיות. עשויים להיות להם כל מיני סימפטומים גופניים כאשר הם נמצאים ליד גלים אלה, ליד סוג האנרגיה הזאת.
אבל גם האנשים הרגישים לגלי הסלולרי לא מרגישים את רוב הגלים האחרים המחברים בין דברים, כמו למשל גלי רדיו.
החיבור הינו העברת מידע, תקשורת!
לפני שאמשיך חשוב לי להבהיר ולחדד נקודה חשובה.
החיבור הזה עליו אני מדבר אינו סתם חיבור, כמו למשל שני חפצים שקשורים יחד בחוט.
החיבור הזה משמעו מעבר מידע, ידע. בדיוק כפי שבטלפון אלחוטי ניתן להעביר מידע קולי, ובטלוויזיה או סלולרי ניתן להעביר מידע קולי וויזואלי. ודרך שלט ניתן לשלוח למכשיר מסויים הוראות הפעלה, כלומר מידע.
אז החיבור עליו אני מדבר הוא למעשה תקשורת בין הדברים המחוברים.
תקשורת.
זו נקודה חשובה להבין.
עכשיו לשאלה:
מדוע אנחנו לא רואים ומרגישים את החיבור הזה, את התקשורת הזאת?
כמו שאמרנו, אנחנו לא רואים את גלי הרדיו למרות שהם כל הזמן נמצאים סביבנו. יש מאות תחנות רדיו סביבנו כל הזמן, אך אנחנו לא רואים ולא חשים מאומה. כלום.
וכך גם עם כל סוגי האנרגיה המקשרת ומחברת הזאת: טלפון אלחוטי, גלים סלולריים למשל, וכו'…
אז למה אנחנו לא רואים ולא חשים את זה?
יש שלוש סיבות עיקריות מדוע אנחנו לא רואים ולא חשים באנרגיה הזאת.
1. כי החושים שלנו הינם מוגבלים. מוגבלים מאוד.
הסיבה הראשונה היא שהחושים שלנו הינם מאוד מוגבלים. למשל חוש הראיה.
הראיה.
חוש הראיה הוא החוש הדומיננטי שלנו, החוש הכי חזק ומשפיע.
לחוש הראיה שלנו יש טווח גלים שהעין האנושית מסוגלת לקלוט, וזה טווח מאוד קטן יחסית לכל טווח הגלים הקיים.
וכך גם חוש השמיעה.
וכך כל החושים.
זה עניין פיזיולוגי. ככה הגוף שלנו בנוי.
אך יש עוד עניין שמונע מאיתנו לראות ולחוש את האנרגיה את הגלים, המחברים בין דברים:
2. האמונות שלנו והאופן בו חינכו אותנו.
הסיבה השניה לחוסר יכולתנו לראות ולחוש את החיבוריות הזאת היא האמונות שלנו והאופן בו גידלו ו "חינכו" אותנו, או יותר נכון לומר עשו לנו שטיפת מוח…
לימדו אותנו מגיל אפס, "חינכו" אותנו, להאמין רק למה שאנחנו רואים ויכולים לגעת בו.
"חינכו" אותנו להאמין ב"מדע".
"חינכו" אותנו שהעולם הוא חומרי, שאנחנו חומר, גוף.
וככה כולנו גדלנו וחונכנו להאמין. וזה כל כך עמוק שאנחנו כלל לא מודעים לאמונה הזאת וזה עבורנו אמת, האמת. זה כלל לא משהו שיש עליו איזשהו ספק. אנחנו גוף, חומר. הכל הינו חומר.
בנוסף, בעולם המערבי הרציונל והחשיבה הרציונלית נחשבת הדבר החשוב ביותר, ונותנים משקל גדול מאוד בפיתוח היכולות הרציונליות על חשבון יכולות אחרות שקיימות בנו, אך יחסית מנוונות ומנודות בעולם המערבי. עד לפני זמן לא רב יכולות כמו תקשור או ראיית הילות קיבלו התייחסות של זלזול ונידוי. כיום המצב קצת יותר טוב, אך עדיין רוב האנשים חושבים ומאמינים שדברים כאלה אינם קיימים באמת.
בתרבויות אחרות – כמו האינדיאנים באמריקה, האבורג'ינים באוסטרליה, השבטים באפריקה, ואחרים – האנשים היו הרבה יותר פתוחים וידעו לחוש ולראות אנרגיות ודברים שמעבר למימד החומר. הם ידעו לתקשר ולקבל ידע ומסרים מהאנרגיה המחברת את הכל. והם גם חיו בידיעה שהם חלק מכל מה שקיים.
כלומר, יש לנו בני האדם יכולות שבעולם המערבי אינן באות לידי ביטוי. יכולות שהוזנחו והיו מוקצות ונלעגות ולכן הלכו והתנוונו. אך היכולות האלה עדיין קימות בנו, ובשנים האחרונות אנחנו רואים התעוררות שלהם גם בעולם המערבי.
בלוטת האצטרובל. העין השלישית.
בלוטת האצטרובל היא בלוטה קטנטנה שממוקמת די באמצע המוח, בקו ישר מאחורי מרכז המצח. עד לפני שנים לא רבות המדענים לא ידעו מה התפקיד של בלוטת האצטרובל, וחשבו שזאת אולי עין שהתנוונה ושקעה פנימה לתוך המוח. חשבו כך כי לבלוטת האצטרובל יש מבנה הדומה למבנה של עין.
רק יחסית לאחרונה גילו שלבלוטת האצטרובל יש תפקידים חשובים ומגוונים. הבלוטה הקטנה הזו קולטת מתי יש אור ומתי חושך והיא אחראית להפרשת הורמון המלטונין במוח, הורמון השינה שנחוץ לנו לצורך השינה.
בלוטת האצטרובל גם קשורה לאיזון השעון הביולוגי, להפרשת הורמוני גדילה, ולדברים חשובים נוספים.
יש הטוענים שבלוטת האצטרובל היא "העין השלישית" לה מיוחסים יכולות תקשור וראייה מעבר למימד הפיזי. ויתכן שאכן זה אחד מהתפקידים של הבלוטה הקטנה הזו. לקריאה על בלוטת האצטרובל לחצו כאן.
3. מוגבלות המדע.
הסיבה השלישית מדוע אנחנו לא רואים ולא חשים את החיבור הזה הקיים בין הכל (בהמשך אני אתן ראיות לקיומו של החיבור בין הכל) זה המדע.
חונכנו להאמין במדע אמונה מוחלטת. חונכנו שעל מנת שדבר מסויים יהיה אמיתי ולגיטימי אז צריך "הוכחה" מדעית לקיומו. אך המדע הינו מוגבל, מוגבל מאוד. הוא מוגבל קודם כל על ידי המכשור שנמצא ברשותו. ככל שהמכשור הולך ומשתכלל כך המדע מגלה עוד ועוד דברים שלפני כן לא היו ידועים והיו מבחינת לא קיימים.
כך, לפני המצאת המיקרוסקופ לא ידעו על קיום חיידקים. לפני פיתוח המיקרוסקופ האלקטרוני, שמסוגל להגדיל הרבה הרבה יותר מאשר מיקרוסקופ רגיל, לא ידעו על כל האברים הקיימים בכל תא ועל עוד דברים רבים אחרים.
לפני כמה מאות שנים עדיין האמינו שהעולם הינו שטוח. לאחר מכן חשבו שהעולם הינו מעין כדור, אך שכדור הארץ הוא מרכז היקום ושהכל סובב סביבו. ורק אח"כ גילו והבינו שכדור הארץ אינו מרכז היקום אלא כוכב לכת שחג סביב השמש, ושיש עוד מליארדיי שמשות וכוכבי לכת ביקום…
אז המדע הינו מוגבל וכל הזמן מתפתח ומשתנה. כל הזמן מתגלים דברים חדשים ששופכים אור חדש ומפריכים "אמיתות" ישנות.
אך יש סיבה נוספת מדוע המדע הינו מוגבל:
הדוגמiת המדעיות.
דiגמה היא אמונה. ממש כמו אמונה דתית. משהו שהוא אקסיומה ובלתי ניתן לערעור. לקריאה על מהי דiגמה לחצו כאן.
ובמדע יש כל מיני דiגמות כאלה.
וכאשר יש ממצאים שמרמזים שהדiגמה אולי אינה נכונה, אז מתייחסים לממצאים אלה כאל "טעות", ואל החוקר הסורר מתייחסים בזלזול במקרה הטוב ובנידוי מוחלט במקרים אחרים.
אחת הדiגמות המדעיות קשורה ל DNA ולתפקידיו.
במדע וברפואה מתייחסים עדיין אל ה- DNA כאילו שממנו מוכתב הכל הוא הסיבה והגורם לכל מה שקורה בתא ובגוף, והסיבה והגורם למחלות. זאת למרות מחקרים רבים ולמעשה ענף שלם במדע – מדע האפיגנטיקה – שמראים בבירור שהגנים הם רק תבנית, ומה ששולט בגנים ומשפיע על הביטוי שלהם זה למעשה דברים כמו אורח החיים, התזונה, והחשיבה שלנו.
אפשר לשמוע עוד על הדiגמות של המדע כאן וגם כאן.
בהקשר הזה אני ממליץ לקרוא את ספרו המצויין והחשוב של ד"ר ברוס ליפטון "הביולוגיה של האמונה".
דiגמה מדעית נוספת קשורה להיותנו גוף, חומר, ורק גוף וחומר.
אין רוח, אין נשמה, אין שום דבר מעבר לגוף החומרי. המדע פשוט אינו מוכן לעסוק בכך. זאת למרות שיש ראיות התומכות בכך שאנחנו לא רק גוף וחומר. וגם כאן, מדענים שמעיזים לחקור את התחומים האלה ומביאים ראיות הסותרות את היותנו רק גוף וחומר הינם מנודים ומושמים ללעג על ידי המדע המרכזי ומוסדות המדע.
סיפור אישי –
מרציונליות מוחלטת להבנה שיש חיבור בלתי נראה.
בתחילת חיי הבוגרים היית מאוד רציונלי. חשבתי והאמנתי שרק מה שניתן לראות ולגעת בו קיים. היית במדע, חוקר מדעי במכון ויצמן למדע, שם עשיתי את הדוקטורט שלי בנוירוביולוגיה, והייתי כאמור לגמרי רציונלי.
אך בתחילת שנות השלושים שלי אירעו כמה אירועים שזעזעו את "חומת" הרציונליות שלי ופתחו פתח להבנה שיש דברים מעבר, דברים שאנחנו לא יכולים לראות או לחוש, אך הם בכל זאת אמיתיים וקיימים.
הסיפור הבא הוא אחד מאותם אירועים שסייעו לפקוח את עיני…
לפני כשלושים שנים השתתפתי בקורס ערב בתל אביב. באחד הערבים הגעתי לקורס, החניתי את האוטו, ומכיוון שלא יכולתי לעלות מהכביש למדרכה בשל היעדר עליה מותאמת שתאפשר זאת התגלגלתי עם כיסא הגלגלים על הכביש בצד המכוניות החונות.
לפתע ידי הימנית החליקה מהגלגל, ובטעות מעצור הגלגל הימני נלחץ וננעל. בבת אחת הכיסא הסתובב ונטה בחדות ימינה, לעבר הכביש ולקראת מכונית שנסעה מולי. לרגע ראיתי את הפגיעה הבלתי נמנעת. את המוות שלי. הנהג הצליח לבלום ופספס אותי כחוט השערה. ליבי פעם בחוזקה בחזי. עצרתי, נשמתי עמוקות, התעשתי והתאוששתי. ולאחר שניות ספורות המשכתי בדרכי לשיעור.
הגעתי הביתה בסביבות עשר בערב, ואשתי אז, שאלה אותי אם קרה לי משהו. חשבתי לרגע ועניתי: "לא, שום דבר מיוחד. למה את שואלת?" הייתה לה תחושה, השיבה, שהייתי בסכנה, שמשהו רע קרה לי. "לא, שום דבר", עניתי. שכחתי לגמרי את מה שקרה שם על הכביש. "באיזו שעה בערך?" שאלתי, בניסיון להיזכר במשהו, והיא ענתה – "רבע לשבע". לא זכרתי כלום והעניין נסגר.
אבל במקלחת זה חזר אליי. נזכרתי יש מאין באותו אירוע עם האוטו, על הכביש, וטראח, נפל לי אסימון גדול. זה קרה הרי ממש לפני הקורס, כלומר כרבע שעה לפני שבע. איך היא חשה במה שאירע לי, איך היא יכלה להרגיש שהייתי בסכנת חיים? מובן ששיתפתי אותה, והשאלה המשיכה להדהד בי.
היה ברור לי שהחוויה שלי חצתה את הקילומטרים שהפרידו בינינו, הגיעה אליה ונחוותה באופן כלשהו על ידה. הרי זו טלפתיה. סדק גדול נוסף נפער בחומה שסגרה אותי בעולם רציונלי.
(הקטע הזה לקוח מהספר שלי "להתעורר! מדריך רוחני-מעשי")
אז בואו נראה איזה מחקרים קיימים שמראים את החיבוריות שבין כל הדברים.
יש המוני מחקרים שמראים את החיבוריות הזאת, שאינה נראית לעין, בין הכל להכל.
חשוב לציין שהמדע המרכזי מתנגד למחקרים אלה ולתוצאות שלהם. כפי שהסברתי מקודם, למדע יש דiגמות, וכל מה שסותר את הדiגמה נחשב לטעות, וכל מי שמביא ראיות שסותרות את הדiגמות המרכזיות מושמץ ומושם ללעג. לכן כל המחקרים האלה, גם אם הם מחקרים שנעשו לפי כל כללי המדע המחמירים, מבוטלים כהזיה על ידי המדע המרכזי ורוב המוסדות המדעיים.
נתחיל מהקטן לגדול.
חלקיקים.
זאת הרמה הקטנה ביותר, הרמה החלקיקית, הקטנה יותר מהאטום. כבר לפני קרוב למאה שנים חזו איינשטיין ואחרים תיאורתית ששני חלקיקים שיוצאים מאותו המקור יהיו "מחוברים" ביניהם אנרגטית וישפיעו אחד על השני, גם כאשר הם רחוקים פיזית.
כאשר התאפשר טכנולוגית לערוך ניסוי כזה, נמצא שאכן כך: שני חלקיקים שיצאו מאותו מקור מתקשרים ומשפיעים האחד על השני, לא משנה כמה הם רחוקים פיזית. התקשורת וההשפעה ביניהם הינה מיידית ללא תלות במרחק הפיזי, והיא מוחלטת, כלומר עוברת במלואה ללא היחלשות (כפי שקורה לאור או לקול שנחלשים ככל שהמרחק גדל).
לתופעה הזו קוראים "שזירה קוונטית" (Entanglement), וככל שהיא מוזרה וקשה לעיכול, הראו שוב ושוב שהיא אכן אמיתית.
יותר מכך, בעולם החלקיקים, העולם הקוונטי, יש כמה מוזרויות קשות לעיכול. אחת מהן שגם היא קשורה לענייננו, היא "אפקט הצופה" (The Observer Effect).
אפקט הצופה הוא ההשפעה שיש לתודעה שלנו על החלקיקים. מבלי להיכנס כאן להסברים עמוקים, חשוב רק לומר ולהבין שמחקרים בפיזיקה קוונטית הראו שוב ושוב שלתודעה שלנו, לכוונה שלנו, יש השפעה על החלקיקים ברמה הקוונטית.
עצם ההתבוננות, כלומר היותנו צופים מהצד, משפיעה על מהלך החלקיק ועל התוצאה של התרחשות מסויימת.
נקודה נוספת למחשבה היא שעל פי המדע כל היקום כולו התחיל מנקודה אחת: הביג בנג ("הפיצוץ הגדול", The Big Bang). כלומר, על פי המדע הכל התחיל ממקור אחד, ולכן כל החלקיקים הינם "שזורים", מחוברים, וקיימת ביניהם תופעת השזירה הקוונטית.
אז המדע מראה כי בעולם החלקיקים הכל אכן מחובר, שזור זה בזה.
הכל החל מנקודה אחת, והכל שזור ואחד.
לקריאת מאמר שלי בו אני מסביר את פיזיקת הקוונטים באופן ברור ופשוט לחצו כאן.
מים.
מחקרים רבים מראים שלתודעה שלנו, למחשבות שלנו, יש השפעה ממשית על מים.
אחד הראשונים שחקר והראה זאת הוא מאסארו אמוטו, חוקר יפני. מאסארו אמוטו הראה שמים שקיבלו כוונה חיובית – על ידי מילה כמו "אהבה", "תודה", "אני אוהב אותך" – יצרו גבישים משושים יפייפיים. לכל מילה נוצר גביש ייחודי לה.
לעומת זאת, מים שקיבלו כוונה שלילית – דרך מילים שליליות כמו "שנאה", לך לעזאזל", "אני שונא אותך" – יצרו גבישים שבורים או לא יצרו כלל גביש!
תוצאות המחקר של מאסארו אמוטו מובאים בספר נפלא הנקרא "מסרים מהמים" (כיום לא בדפוס). התמונות מהמחקרים שלו נמצאים גם באינטרנט.
חוקר נוסף, ד"ר מרסל ווגל, מדען שעבד במשך כשלושים שנה במחקר ב־IBM, החליט לבדוק אם מים מושפעים באופן כלשהו ממסרים שאנחנו משדרים אליהם. הוא ערך ניסוי, על פי כל הכללים המדעיים המחמירים, ניסוי double־blind. מרסל בדק מים ששידרו אליהם מסרים של אהבה, כלומר שחשו כלפיהם רגש של אהבה, לעומת מים רגילים שלא קיבלו אהבה.
הוא מצא שכאשר נתנו לאנשים לטעום את המים, המים שקיבלו אהבה היו מתוקים יותר לדעת הטועמים.
יתרה מכך, ווגל מצא גם כי מולקולת המים שקיבלה אהבה שינתה במקצת את צורתה, והזווית שנוצרת בין שני אטומי המימן לאטום החמצן הופכת להיות רחבה יותר מאשר במים שלא קיבלו אהבה.
כלומר, כאשר אתם חווים רגש של אהבה, או רגש חיובי אחר, כגון תודה והוקרה, המים מגיבים אליכם ומשנים צורה וטעם!
מחקרים אחרים הראו שמים זוכרים. באופן כלשהו המים נושאים איתם את זיכרון הדברים איתם באו במגע.
כל זה עשוי להישמע מוזר ואף הזוי, אך כבר ראינו בפיזיקת הקוונטים שדברים יכולים להיות מאוד מוזרים לפי תפישתנו אך הם עדיין לגמרי אמיתיים וקיימים…
עכשיו תחשבו על כך שבגוף שלנו יש כ- 70% מים!
תחשבו כיצד כל המים שבגוף שלכם מושפעים מהמחשבות שלכם…
DNA.
כן, גם הגנים מושפעים מהמחשבות ומהרגש שלנו. כאשר אנחנו עם מחשבה ורגש חיוביים – כמו שמחה, אהבה, חמלה, הודיה – אז גנים שמסייעים לשמירה על הבריאות מופעלים.
והיפך, כאשר יש אנחנו עם מחשבה ורגש שליליים – של כעס, ביקורת, אשמה, פחד – אז מופעלים גנים שלאורך זמן פוגעים בבריאות ומסייעים ביצירת מחלות.
זהו למעשה חלק ממדע האפיגנטיקה. אפיגנטיקה הוא ענף במדע החוקר מה משפיע על הגנים וגורם להפעלה של גנים כאלה או אחרים.
לקריאת מאמר שלי על אפיגנטיקה לחצו כאן.
התאים.
הגוף שלנו מורכב ממיליארדי תאים, וכל תא הינו עולם ומלואו ומסוגל להתקיים בזכות עצמו. ועדיין, כל מיליארדי התאים האלה משתפים פעולה ופועלים יחד באופן הרמוני ומסונכרן בכדי לאפשר את הקיום של הגוף ואת הקיום שלנו.
מסתבר שגם התאים קשובים ומגיבים למחשבות ולרגש שלנו!
מחקרים מראים כי תאי דם לבנים שהוצאו מהדם ונמצאים במבחנה מגיבים למחשבות של האדם ממנו הוצאו ולתגובה הרגשית שלו. התגובה הזו של התאים מתרחשת גם ממרחק של קילומטרים, בדומה לחלקיקים שמגיבים מכל מרחק פיזי.
אז גם התאים מגיבים למחשבות ולרגש שלנו!
צמחים.
גם צמחים מגיבים למחשבות שלנו. כאשר מחברים צמח למיכשור מתאים, כמו פוליגרף (מכונת אמת), אז רואים שהצמח מגיב למחשבות של האדם שלידו. מחשבה לפגוע בצמח, כמו למשל לשרוף עלה עם גפרור, תגרום לתגובה מסויימת, תגובת "לחץ". ואילו מחשבה חיובית, כמו להשקות את הצמח, תגרום לתגובה אחרת, תגובת "רוגע".
חיות.
כן, גם חיות מגיבות למחשבות שלנו.
רופרט שלדרייק, חוקר אנגלי, הראה בסדרת מחקרים כי כלבים מגיבים למחשבות ולכוונה של הבעלים שלהם, גם כאשר הבעלים נמצאים במרחק פיזי גדול.
בני אדם.
מחקרים רבים הראו השפעה של אדם אחד על אדם אחר, או את ההשפעה של קבוצת אנשים שעושה מדיטציה משותפת על אדם אחר.
השפעות אלה עשויות להיות גם כאשר האדם שמקבל את ההשפעה נמצא במרחק פיזי גדול.
חפצים.
קיימים מחקרים שמראים גם את ההשפעה שיש לתודעה ולכוונה שלנו על מכשירי חשמל ואלקטרוניקה.
אם יש לכם תקופה בה מתקלקלים בבית הרבה מכשירים אז יתכן מאוד שאתם (או מישהו אחר בבית) לחוצים ובסטרס או במחשבות ורגשות שליליים אחרים.
לקריאה יותר מעמיקה של מחקרים אלה המראים את השפעת התודעה על תאים, צמחים, כלבים, ובני אדם לחצו כאן.
אז המחשבות והתודעה שלנו משפיעים על הכל!!
מרמת החלקיק והמולקולות ועד לחיות ובני אדם אחרים.
מה המשמעות של החיבוריות הזאת??
יש משמעויות רבות וחשובות לחיבוריות הזו, לעובדה שהכל מחובר אנרגטית, ולעובדה שהתודעה שלנו משפיעה על הכל.
חילקתי את המשמעויות לשלוש רמות, מעגלים:
1. בריאותית. נפשית וגופנית.
ראינו כי המחשבות והתודעה שלנו משפיעות על כל הרמות:
מים, DNA, תאי דם לבנים, צמחים, חיות, אנשים אחרים, מכשירים חשמליים.
מכאן קל להבין עד כמה המחשבות והמצב הרגשי שלנו עשוי להשפיע על הבריאות הגופנית ועל התהוות מחלות למיניהן.
כמובן שלא כל מחשבה ולא כל רגש ישפיעו מיידית על המצב הבריאותי ולא יגרמו למחלה באופן מיידי. זה לא עובד ככה…
על מנת להשפיע משמעותית על הבריאות, המחשבה או רגש צריכים להיות דומיננטיים ונוכחים הרבה ובאופן די יומיומי. למחשבה חולפת או רגש חולף לא תהיה השפעה ניכרת, אולי השפעה זמנית חולפת. אך אם האדם נמצא חלק משמעותי מזמנו עם מחשבות שליליות או רגש שלילי, אז הדבר בהחלט עשוי לתרום ליצירת מחלה כזו או אחרת.
לכן חשוב כל כך לעשות עבודה פנימית ולשנות את דפוסי החשיבה ואת הדפוסים הרגשיים לדפוסים חיוביים של מחשבות חיוביות, מחזקות, מרגיעות. ולעשות עבודה על מנת לשנות את הדפוס הרגשי ולהיות רוב הזמן עם רגשות חיוביים של שמחה, קבלה, חלמה, הודיה, ואהבה.
כפי שאמר הרב נחמן מאומן:
"אתה נמצא היכן שהמחשבות שלך נמצאות, אז וודא שהמחשבות שלך הינן היכן שאתה רוצה להיות!".
התודעה שלנו משפיעה השפעה גדולה ועמוקה על כל מולקולה ותא בגוף שלנו, ולכן על הבריאות שלנו. לכן עבודה תודעתית פנימית הינה כה חשובה.
העבודה הפנימית, של שינוי הדפוסים והאמונות ושחרור מפחדים, הינה חשובה ביותר. השינוי תמיד מתחיל מתוכנו ומקרין החוצה.
אך גם פעולה במישור החיצוני הינה חשובה והכרחית, כמו למשל:
ועוד…
2. יחסים בינאישיים.
התודעה שלנו משפיעה גם על אחרים.
בני זוג, הורים, ילדים, חברים, קולגות, ואחרים – כולם מושפעים מהתודעה ומהמחשבות שלנו, והקשר איתם מושפע אף הוא מהתודעה שלנו.
כדי לשנות את איכות וטיב הקשר עם מישהו, אנחנו צריכים לשנות את עצמנו קודם, את המחשבות ואת ההתייחסות והגישה שלנו כלפי אותו אדם. אם אנחנו נעבור ממחשבות שליליות – כמו כעס, ביקורת, פחד – למחשבות חיוביות – כגון קבלה, הודיה, אהבה – אז התדר ישתנה והקשר והאינטראקציות עם אותו אדם ישתנו אף הם.
הרבה פעמים אנחנו מצפים מהשני שהוא ישתנה, שהוא יעשה שינוי. זה בדרך כלל לא עובד, והיחסים רק עשויים להתדרדר עוד.
הדרך היחידה ליצור שינוי בקשר עם אדם אחר היא על ידי שינוי פנימי שלנו, ואז במרבית המקרים יתחולל שינוי בקשר וביחסים.
השינוי הפנימי שלנו כלפי אותו אדם עשוי גם להשפיע על הבריאות שלנו, ואפילו על הבריאות של האדם האחר.
ככל שאנחנו נדע ונוכל להיות יותר בחיובי, במחשבות של קבלה, הודיה, ואהבה, כלפי אנשים אחרים, כך טיב הקשרים בחיים שלנו יילך וישתפר.
אנחנו עושים שינוי פנימי שמקרין החוצה ויוצר שינוי בכל מערכות היחסים שלנו, מיחסים הקרובים ביותר ואלה המרוחקים יותר.
וזה פועל כמו קסם.
כמו קסם, אך זה לא קסם.
זה תוצאה פשוטה של היות הכל מחובר!
3. העולם כולו.
ההשפעה שיש לנו כאנשים יחידים, על העולם, הינה אולי קטנה, אך קיימת. יש דוגמאות למכביר של אנשים יחידים שיצרו שינוי גדול ומשמעותי באמצעות הגישה הפנימית שלהם והפעולות שלהם במימד החיצוני.
אך גם אם ההשפעה שלנו נותרת יחסית מצומצמת, צריך לזכור שהאוקיינוס העצום מורכב מהמוני טיפות, ושיטפון גדול נוצר מהמוני טיפות גשם… כך גם ההשפעה שלנו.
ככל שיותר ויותר אנשים יהיו בגישה חיובית ובתדר וחשיבה של קבלה ואהבה, כך ההשפעה על העולם תהיה גדולה ועצומה יותר. וכאשר ההשפעה תגדל מספיק, אז זה יהיה כמו שיטפון של אהבה ואור שישפיע על כל העולם ועל כל אדם בעולם.
נעשו הרבה מחקרים שמראים את ההשפעה החיובית שיש לקבוצה של אנשים שנמצאים בתדר של הודיה ואהבה.
כמו למשל הניסוי בוושינגטון D.C. באוגוסט 1993. ארבעת אלפים מודטים התקבצו מכל העולם ובמשך חודש ימים עשו יחד מדיטציה בבוקר ובערב. כתוצאה מכך רמת האלימות הקשה בעיר וושינגטון ירדה ב- 21%!!
אנחנו יכולים לשנות רק את עצמנו.
אם ננסה לשנות מישהו אחר התוצאה תהיה שלילית.
אנחנו כמובן יכולים לסייע לאחרים במסע שלהם ולתת להם ידע וכלים, אך הם צריכים לעשות את השינוי הפנימי בעצמם.
לכן התפקיד שלנו והאחריות שלנו הינה ליצור שינוי פנימי בתוכנו ולהיות אנחנו בתדר ובמחשבות של קבלה, הודיה, שמחה, ואהבה. כך אנחנו מקרינים אהבה החוצה ויוצרים השפעה סביבנו.
ככל שיותר מאיתנו יעשו את השינוי הפנימי כך ההשפעה על כל העולם תלך ותגדל.
כמובן שיחד עם השינוי הפנימי יבוא גם שינוי חיצוני בפעולות שלנו.
כפי שאמר מהטמה גנדי:
"היה השינוי שהינך רוצה לראות בעולם!".
סיכום.
הבנו שהחיבוריות בין דברים יכולה להיות לא פיזית אלא אלחוטית, או במילים אחרות אנרגטית.
הבנו כי החיבוריות הינה למעשה תקשורת, העברת מידע. כמו ברדיו, בטלוויזיה, ובטלפון הסלולרי.
הבנו גם מה הן הסיבות מדוע אנחנו איננו רואים וחשים את החיבוריות הזאת הקיימת בין כל הדברים.
ראינו שיש עדויות ומחקרים שמראים את החיבוריות הזאת בכל הרמות: מרמת החלקיק, דרך מים וה- DNA, תאי הגוף, צמחים, חיות, ולבסוף בנו אדם אחרים.
הבנו את המשמעויות העצומות שיש לחיבוריות הזו ולהשפעה של התודעה והמחשבות שלנו על כל הרמות וכל המעגלים: עלינו עצמנו, גם בריאותית; על היחסים שלנו עם אחרים, קרובים יותר וקרובים פחות; ועל העולם כולו ועל המתרחש בעולם.
כן, יש לנו השפעה!
יש לנו יכולת להשפיע!
גם על הבריאות שלנו עצמנו, גם על היחסים עם אחרים, ולמעשה על העולם כולו.
לבסוף, הבנו כי לאור כל זאת חשוב לעשות עבודה פנימית על מנת להשתחרר מדפוסים, אמונות, ופחדים ששולטים בנו, ולהיות מסוגלים יותר ויותר להיות במחשבות ובתדר חיוביים, של שמחה, קבלה, הודיה, ואהבה.
כל אחד יכול לשנות רק את עצמו.
ולכן על כל אחד מוטלת האחריות לעשות את העבודה הנדרשת על מנת להיות אהבה ולהגדיל את התדר האהבה בעולם.
לשם כך הרי באנו לכאן!
ובינתיים,
תזכרו לנשום עמוק,
לראות את הטוב שיש לכם בחיים,
ולחייך הרבה…
באהבה,
תומר (:
* * * * *
-
לפרטים על הסדנא שלי ללימוד היפנוזה עצמית לחצו כאן (:
-
לפרטים על הקורס האינטרנטי "לחיות מתוך רוגע – להשתחרר מלחץ וחרדות" לחצו כאן (:
-
לספרים שלי לחצו כאן (:
-
לצפיה בהקלטה של מפגש הזום "הכל מחובר?!" לחצו כאן (:
הכרת תודה על המאמר הנפלא הזה שרוחב היריעה שלו עצום. המאמרמלא זיזים של מידע, תובנות והארות שמאפשרים היאחזות וה תקדמות להמשך עבודה פנימית משמעותית. רבה תודה על זיכוי הרבים בנדיבות ואהבה ללא תנאי.
דן היקר והאהוב תודה תודה!
בשמחה ובאהבה תמיד… ❤❤❤