לעשות פרצופים
חברים וחברות יקרים-יקרות! שותפים לדרך…
זה פוסט קצרצר, אולי הכי קצר שכתבתי מזמן.
פוסט קצר ושטותניקי… (;
מתי פעם אחרונה שעשיתם פרצופים?
אתם יודעים, כמו שילדים קטנים עושים לפעמים כל מיני פרצופים מצחיקים. לפני שהנורמות החברתיות סגרו אותם…
אני ארחיב את השאלה:
ממתי לאחרונה השתטיתם? השתובבתם?
בטח לפני המון המון זמן… אתם אולי אפילו לא זוכרים מתי זה היה…
החיים שלנו כל כך רציניים. ואנחנו צריכים כל הזמן לשמור על ארשת רצינות, ועל הנורמות החברתיות, להיות מנומסים, להיות "בסדר"…
וזה סוגר אותנו, מקפיא אותנו.
תתבוננו על אנשים ברחוב, בעבודה, במעלית.
אנשים כמעט ולא מחייכים. הם עם ארשת פנים רצינית שכזו.
חיים כבויים.
ילדים אינם כך. כשהם עדיין קטנים, הם מחייכים וצוחקים הרבה, הם משתובבים, הם מתנסים בכל מיני דברים, הם סקרניים…
אך כשאנו גדלים אנו מאבדים את זה.
ויחד עם זה אנו מאבדים משהו מעצמנו, משהו מהחיים.
כשאני עולה לבד במעלית, אני הרבה פעמים עושה פרצופים מול המראה, הכי הזויים ומצחיקים שאני יכול. וגם בבית לפעמים. זה מצחיק אותי, זה גורם לי לחייך, זה גורם לי לצחוק קצת על עצמי ולא לקחת את עצמי יותר מידי ברצינות… זה מזכיר לי שהחיים לא צריכים להיות כאלה קודרים ורציניים. זה מכניס פרופורציות לחיים. בכל מצב ובכל זמן ומקום, אנחנו יכולים להצחיק את עצמנו, ואולי גם את מי שנמצא איתנו.
והצחוק מרפא.
והקלילות מרפאת.
אז קדימה, תשתחררו קצת, ותאפשרו לעצמכם להיות כמו ילדים קטנים, ילדים שאין הם שום דאגות של מבוגרים על הראש.
תשתחררו קצת, ותאפשרו לעצמכם להשתטות קצת, בכל דרך שנראית לכם (כל עוד השטותניקיות שלכם לא תיפגע באדם אחר, כמובן).
תשתחררו קצת, ותתחילו לעשות פרצופים מצחיקים מול המראה ובכלל…
זה יעשה לכם ממש ממש טוב… (:
באהבה,
תומר (:
אכן. כך הייתה דרכו של רבי נחמן מברסלב , וכך הנחה את חסידיו לעשות מעשי שטות מדי פעם
ראובן היקר והאהוב!
תודה תודה!
שמח לשמוע…
באהבה, תומר (: