על הפחד 3 – עוד על הפחדים שלנו…
חברים וחברות יקרים ויקרות! שותפים לדרך…
העליתי כאן לפני כשבועיים פוסט על הפחדים שלנו, שהוא בעצם קטע מהספר שלי.
וכשבוע אח"כ העליתי פוסט נוסף: "על הפחד 2 – איך להשתחרר מהפחדים שלנו?"
אני רוצה היום, לאור שאלות ששאלו אותי, לגעת במספר נושאים נוספים הקשורים לפחדים שלנו.
1. חלק מהפחדים שלנו הם אמיתיים, או לפחות יש בהם גרעין של אמת. בניגוד לפחדים שהם לגמרי תוצר של הדימיון והאמונות שלנו (שזה רוב הפחדים שלנו), יש גם כאלה שיש בהם איזשהו גרעין מציאותי. ולפחדים האלה כדאי להקשיב. דיברתי על כך בפוסט הראשון על הפחד לפני כשבועיים, שם נתתי דוגמא שאם אתם נוהגים ברכב ואתם נוסעים קרוב למכוניות חונות, ועולה בכם פחד ותסריט אימה של ילד שקופץ מבין המכוניות ואתם דורסים אותו – אז זה בהחלט איתות מהלא-מודע שלכם שאתם נוסעים צמוד מידי למכוניות החונות או מהר מידי, וכדאי מאוד לשנות בהתאם ולשמור על מרחק מהן ולהאט.
אותו הדבר אם אתם גרים בקומה גבוהה ואין לכם סורגים בחלונות, ויש לכם פחד שהילד שלכם עלול ליפול מהחלון למטה. זה גם פחד מציאותי וכדאי מאוד להקשיב לו.
איך מבדילים בין הפחדים שהם לגמרי תוצר שלנו ופחדים שיש בהם מין המציאות? קצת היגיון בריא יעזור לכם כאן. ברור שבכל פחד יש איזשהו גרעין מציאותי, כמו בפחד מטיסה. מטוס אכן עשוי להתרסק. אך מה הסיכוי לכך? אולי אחת לעשר מיליון טיסות… מיזערי ביותר. מה הסיכוי שילד (או חתול או כלב) עלול לקפוץ מבין המכוניות? בהחלט זה משהו שעשוי לקרות…
ויש פעמים שיותר קשה לדעת אם פחד מסויים הוא דימיוני או שיש בו אלמנט מציאותי. לפעמים עשוי להיות בלבול בין העבר לבין מה שמתרחש כאן ועכשיו. מהניסיון שלי אני יכול לומר שבדרך כלל במקרים כאלה הפחד הוא בעיקר פרי הדימיון וחוויות העבר, ופחד כזה עלול להביא לשחזור של חוויות העבר שוב ושוב (מה שכמובן יחזק את הפחד ויצדיק אותו, למרות שמה שקורה כאן זה שחזור של העבר במציאות העכשווית).
2. הפחדים שלנו הם תוצר של האמונות שלנו. רוב הפחדים שלנו הם כאמור פרי דימיוננו בעיקר, והם נובעים ובאים מהאמונות שלנו. והאמונות שלנו נוצרו בנו בעיקר במהלך ילדותינו וכתוצאה מחוויות העבר. אם יש למישהי פחד מגברים וחשש שהגבר יהיה אלים ויפגע בה, סביר להניח שיש בה איזשהי אמונה על כך שגברים הינם אלימים ומסוכנים. יתכן שאביה היה אדם כזה, ומשם נוצרה האמונה הזו, איי שם בתת-מודע.
ולכן, דרך הפחדים שלנו אנו יכולים להסיק וללמוד על האמונות שלנו. אך כפי שכתבתי כבר בעבר, זה לא ממש חשוב ונדרש לדעת מהן האמונות שלנו בכדי להשתחרר מהן ולשנות אותן לאמונות שיחזקו ויתמכו בנו. מה שחשוב לדעת זה מה אנו רוצים ליצור ואיך אנו רוצים להיות. אך זה כבר נושא בפני עצמו… (:
3. הפחדים שלנו הם כמו מצפן המראה לנו את הכיוון אליו אנו צריכים להתפתח בכדי להשתחרר ולחיות חיים מתוך בחירה וחופש פנימי-חיצוני. הפחדים שלנו מצמצמים אותנו. ככל שנכנע יותר לפחדים, כך החיים שלנו יילכו ויהיו יותר ויותר מצומצמים. אני מכיר אנשים, שבתהליך של שנים הלכו ונכנעו עוד ועוד לפחדים שלהם, עד למצב שהם לא יצאו כלל מהבית למשך שנים, לעיתים עד מותם. זה עצוב.
אז הפחד מראה לנו בדיוק את הכיוון והדרך אליהם עלינו ללכת. כאמור, לעשות בדיוק את הדבר ממנו פוחדים (מלבד כמובן אותם פחדים שיש בהם אלמנט מציאותי… 😉
4. נשאלתי לגבי הפחד "מה אנשים יחשבו עליי?" וכמובן זה פחד מהנפוצים ביותר. להרבה מאוד מאיתנו יש את הפחד הזה, לפעמים עד לרמה כזו שאנו ממש כמשותקים ואיננו מסוגלים לדבר או לעשות משהו.
מובן שהפחד הזה "מה יחשבו/יגידו עליי?!" נובע גם הוא מהאמונות שלנו, במקרה הזה מהאמונות שלנו על עצמנו. זה פחד שקשור לדימוי עצמי שלילי ותחושת ערך עצמי נמוכה. וכמובן שכמו כל האמונות שלנו, זו רק אמונה שהתקבעה בנו, זו אינה האמת.
אז מה עושים כדי למגר ולהשתחרר מהפחד הזה?
בגדול, ההתייחסות לפחד שכזה הינה בדיוק כמו לכל שאר הפחדים, כפי שפירטתי בפוסט הקודם על הפחד, לפני מספר ימים. כלומר, יש את העבודה הפנימית, ויש את העבודה החיצונית.
פנימית – להבין שהפחד הזה הוא בסך הכל מחשבה אוטומטית שהמוח שלנו מייצר על סמך המסלולים העצביים שבו, שנוצרו הם כתוצאה מאותן אמונות שהוטמעו בנו. ומרגע שהבנו שזו רק מחשבה ולא האמת – אז אנו לא מאמינים לה, ומפנים את עצמנו ואת תשומת לבנו מהמחשבה והתסריט של הפחד, ומייצרים מחשבות ותסריטים חיוביים/מרגיעים/מחזקים. כך יתחילו להיווצר במוח מסלולים עצביים חדשים ובמקביל יתחילו להיווצר בנו אמונות חדשות. אלא שעכשיו אלה אמונות שאנו בחרנו בהן באופן מודע, ולא אמונות שהוטמעו לתוכנו בילדות ללא כל שליטה ובחירה מצידנו.
וחיצונית – לעשות למרות הפחד. אם אתם פוחדים ללבוש בגד מסויים או צבע מסויים כי מה יחשבו עליכם, אז תלבשו דווקא את הבגד/צבע האלה. לא פעם, לא פעמיים – אלא כמה שיותר. והפחד ייעלם… תעשו את הדבר ממנו אתם פוחדים, למרות הפחד.
5. חרדות. נשאלתי גם מה עושים עם חרדה? והאם זה אותו הדבר כמו פחד?
התשובה היא כן ולא… (;
חרדה הינה תוצר של הפחדים שלנו. חרדה זה למעשה התגובה הגופנית לפחד: הלב מתחיל לפעום מהר, הנשימה מהירה ורדודה, מיחושים בבטן, הזעה אולי, ועוד… אז חרדה הינה בסך הכל תגובה לפחד. דוגמא קלסית ונפוצה הינה פחד ממעליות, וכתוצאה ממנו חשים חרדה.
אולם חרדה עשויה להתפתח גם כתגובה לפחד שהוא בתת-מודע שלנו, כלומר, פחד שאנו כלל לא מודעים אליו. ואז החרדה פתאום מתחילה לעלות, כאילו בלי סיבה. אך תמיד יש איזשהי סיבה. אנחנו פשוט איננו מודעים לה. וזה גם לא חשוב לדעת מה הסיבה שגרמה לחרדה.
למידע על סדנת שחרור מלחץ וחרדות >>
אז מה עושים?
ראשית, אם זו חרדה שקשורה לפחד ידוע וברור, כמו עם המעליות, אז כמובן מתייחסים לזה כמו אל שאר הפחדים, ופשוט עושים את הדבר ממנו פוחדים, למרות הפחד ולמרות החרדה.
ושנית, יש דרכים פשוטות ויעילות להפחית חרדה. שתי דרכים כאלה הן שינוי המחשבה ונשימה. כתבתי על כך בעבר וזה נושא גדול שאולי ארחיב עליו שוב מתישהו, אך חשוב שתדעו ששני הכלים האלה – נשימה ושינוי המחשבה הם כלים עוצמתיים מאוד להשתחרר מחרדה.
שינוי המחשבה – בדוגמא של המעליות, לשנות ולעבור למחשבות חיוביות/מרגיעות/תומכות, כפי שהסברתי בפוסט "על הפחד 2". זה כמובן רק אם הפחד שגורם את החרדה ידוע לנו.
נשימה – להתחיל לנשום נשימות עמוקות ואיטיות. כלומר נשימות מלאות, למלא עד כמה שניתן את הריאות, כולל הרמת החזה, ולהוציא ולרוקן את הריאות עד כמה שניתן, לנשוף הכל החוצה. ולעשות זאת יחסית לאט. נשימות אלה מפעילות את מערכת העצבים המרגיעה, הפרה-סימפתטית, והגוף נכנס להרפיה ולרוגע, וגם אנו.
דבר חשוב – אם אתם חרדתיים, כלומר שיש לכם יחסית הרבה חרדה כבר זמן רב, חודשים או שנים, אז נוצר בכם דפוס חזק של חרדה. ואז אתם צריכים לתרגל את הנשימות האלה לא רק כשעולה החרדה (כי אז זה עשוי להיות לכם קשה לנשום כך. אפשרי אך יותר קשה), אלא לנשום כך כמה שיותר בזמן שאתם נינוחים ורגועים. כי על ידי הנשימות האלה ברגיעה, אתם מחזקים את מערכת העצבים המרגיעה שלכם, בדיוק כמו שמחזקים שרירים. ואז יהיה לכם הרבה יותר קל להתמודד עם החרדה כשהיא תבוא ולפוגג אותה.
זהו. וואו… לא תכננתי לכתוב כלכך הרבה, אך זה זרם ויצא… (:
אז תשתמשו במצפן הזה של הפחד, ותשחררו את עצמכם על מנת לחיות חיים שיש בהם יותר ויותר חופש ובחירה פנימיים ולכן גם חיצוניים…!
שיהיה יום נפלא ומלא שמחה והודיה,
באהבה,
תומר (:
