על החשיבות של הנוכחות וההתבוננות
חברים וחברות יקרים ויקרות! שותפים לדרך…
מה שלומכם ושלומכן הבוקר והיום?
אני רוצה לדבר בפוסט הזה על חשיבות הנוכחות.
על החשיבות של להיות נוכח.
ראשית כל, אני רוצה להסביר מה הכוונה בלהיות נוכח.
אני כמובן לא מתכוון על נוכחות פיזית,
שזה עניין אחר לגמרי, וחשוב גם הוא.
אני מדבר על הנוכחות הפנימית.
על להיות נוכח בתודעה בתשומת הלב שלנו.
אנחנו נוכחים כאשר אנחנו שמים לב למה שאנחנו עושים ולמה שקורה בתוכנו ומסביבנו.
מתי אנחנו לא נוכחים?
כאשר אנחנו שוקעים במחשבות וברגשות שלנו.
אז אנחנו למעשה מאבדים את עצמנו,
ואז אנחנו כלל לא נוכחים.
מושג חשוב הקשור לנוכחות הוא ההתבוננות.
להתבונן על הדברים כאילו מהצד.
כאשר אנחנו נשאבים למשהו, אז אנחנו לא בהתבוננות, ואנחנו גם לא בנוכחות.
לעומת זאת, כאשר אנחנו מתבוננים על הדברים אז אנחנו גם נוכחים.
וכאשר אנחנו שוכחים מההתבוננות הזאת, אז אנחנו גם לא נוכחים.
מה הכוונה להתבונן על הדברים?
הכוונה להתבונן על כל מה שמתרחש, בתוכנו ומחוצה לנו, כמו מהצד.
כאילו שאנחנו צופים בסרט.
אז אנחנו לומדים להתבונן מהצד, כמו צופה בסרט,
על המחשבות שעולות בנו,
על הרגשות שעולות בנו,
על התחושות השונות בגוף שלנו,
על הדחפים והרצונות,
על הפחדים והחרדות…
במקום להישאב לתוך כל אלה,
אנחנו לומדים להתבונן עליהם מהצד,
כאילו שאנחנו צופים בסרט…
זה כמובן בהתחלה לא קל בכלל.
כי אנחנו כל כך רגילים להישאב לכל מה שקורה בתוכנו –
למחשבות, לרגשות, לתחושות, לפחדים, לרצונות –
אנחנו רגילים להאמין להם ולהזדהות איתם לגמרי.
אך כל אלה הם לא אנחנו, ואנחנו לא הם.
כל אלה הם תוצר של דפוסים שנוצרו בעבר שלנו,
דפוסים של מחשבות,
דפוסים של רגשות ותחושות,
דפוסי התנהגות…
כאשר אנחנו מתחילים להתבונן מהצד על כל אלה,
אנחנו כבר לא כל כך מזדהים איתם,
ונוצר איזה מרווח ביננו לבינם,
והשליטה שלהם עלינו הולכת וקטנה.
אנחנו הולכים ומשחררים את עצמנו.
נחזור עכשיו לעניין הנוכחות.
כאשר אנחנו נוכחים, כלומר תשומת הלב שלנו הינה למה שקורה עכשיו,
אז אנחנו גם בהתבוננות.
למעשה שני הדברים האלה כרוכים אחד בשני.
אם אנחנו מתבוננים מהצד על מה שקורה,
אז אנחנו גם נוכחים.
וההיפך, אם אנחנו נוכחים,
אז אנחנו גם מתבוננים על המתרחש.
ואם אנחנו לא נוכחים,
אנחנו גם לא יכולים להתבונן מהצד על מה שקורה.
ולמה חשובה הנוכחות?
למה חשובה ההתבוננות מהצד?
כי כאשר אנחנו לא נוכחים ולא מתבוננים מהצד,
אז אנחנו שוקעים לדפוסים האוטומטיים,
אלה הם אותם דפוסים שנוצרו אי שם בעבר שלנו,
קרוב לוודאי בילדות ובגיל ההתבגרות.
וכאשר אנחנו לא נוכחים אז הדפוסים האוטומטיים האלה שולטים בנו.
הם קיימים עמוק בתת המודע שלנו,
וכשאנחנו לא בתשומת לב, כלומר לא נוכחים,
אז הם מופעלים ולמעשה שולטים בנו.
ואז אנחנו נשלטים על ידי אותם דפוסים אוטומטיים,
מבלי שאנחנו אפילו מודעים על כך ויודעים שזה קורה,
כי כאמור אנחנו לא נוכחים ולא מתבוננים על מה שקורה…
ואז יוצאות כל מיני התנהגויות אוטומטיות,
קרוב לוודאי התנהגויות שאנחנו לא אוהבים ולא רוצים.
זה יכול להיות אכילה כפייתית,
זה יכול להיות התפרצות כעס,
זה יכול להיות בדפוסי השינה שלנו,
זה יכול להיות הסתגרות פנימה והתנתקות מבן הזוג,
וכל דפוס אחר אפשרי…
ככה אנחנו מוצאים את עצמנו מתנהגים כמו אחד ההורים שלנו,
למרות שאנחנו מאוד לא רוצים להיות ככה…
כאשר אנחנו נוכחים ומתבוננים מהצד על המתרחש בתוכנו,
אז זה פחות מנהל אותנו, ויש לנו יותר יכולת לשלוט על עצמנו,
על החשיבה שלנו, על ההתנהגות שלנו, על הרגשות שלנו.
וככל שנתאמן בכך,
ככל שנהיה יותר בנוכחות ובהתבוננות,
ככה נוכל יותר ויותר לבחור אנחנו את המחשבות שלנו ואת ההתנהגויות שלנו.
ככה אנחנו משחררים את עצמנו מהדפוסים הישנים ששולטים בנו.
ככה אנחנו חוזרים להיות בעלי הבית של עצמנו ושל החיים שלנו.
ועדיף וכדאי להתחיל כבר היום… (:
נתראה בפוסט הבא… (:
ובינתיים,
תיזכרו לנשום עמוק,
תיזכרו לראות את הטוב שיש לנו תמיד בחיים,
תיזכרו לחייך הרבה…
אוהב אתכם,
תומר (:
*****
לפרטים על קורס ההיפנוזה העצמית האינטרנטי לחצו כאן (:
לפרטים על הסדנא לשחרור מלחץ וחרדות, לחיות מתוך רוגע, לחצו כאן (:
תודה רבה לך תומר,העבודה הזאת מייצרת הרבה שלווה ונחת.
אור היקר(ה) והאהוב(ה) תודה תודה !
שמח לשמוע… לשם כך אני הרי עושה מה שאני עושה… (:
באהבה, תומר (: