הסיפור על טאי –
צירוף מקרים
או
הכוונה גבוהה?!
חברים וחברות יקרים ויקרות! שותפים לדרך…
מה שלומכם ושלומכן היום?
אני רוצה היום לספר לכם היום את הסיפור על טאי.
מי מכם שעדיין לא מאמין שהכל כאן מחובר אנרגטית ושיש כאן הכוונה גבוהה, אולי ישתכנע בעקבות הסיפור הזה. אני כבר משוכנע ויודע מזמן…
אז זה הסיפור. סיפור אמיתי לגמרי כמובן.
טאי היא חתולה, אחת משלושה.
לפני כשנה וחצי מצאנו שלושה גורים קטנטנים ליד החצר שלנו, שאמם נעלמה. נתנו להם אוכל, כי אחרת הם לא היו שורדים. וככה הם אימצו אותנו ואנחנו אותם.
שלושה חתולים, זכר ושתי נקבות.
קראנו להם טאי, צ'י, קונג. מטאי-צ'י, וצ'י-קונג.
צ'י הזכר חתול שחור חתיך, גדול וחזק, אך קצת פחדן.
קונג האפורה, יפייפיה ועדינה.
וטאי חתולה סקרנית וחוקרת, יוצאת למרחבים.
לפני כחצי שנה אירע דבר.
קוץ של עשב שיבולת שועל נכנס לטאי בעין ופגע לה קשות בעין. לאחר ניתוח ועוד טיפול היא שרדה את הפציעה אך נותרה עם עין אחת. והיא מסתדרת עם זה מצויין.
זה מדהים לראות איך חתולים, וחיות בכלל, מסתגלים כל כך מהר למציאות חדשה. לנו, בני האדם, היה לוקח הרבה יותר זמן להסתגל לאובדן של עין. אצלה ההסתגלות הייתה כמעט מיידית!
אך לאחר הפציעה שלה, האיזון בין שלושתם הופר, וטאי עברה להיות רוב הזמן בחצר של הבית שממול לבית בו אנחנו גרים. היא מגיעה כל בוקר לאכול, ומידי פעם במהלך היום. אך רוב הזמן היא שם.
אני תיכף מגיע לפואנטה של הסיפור.
הבית ממול, שם טאי מבלה את זמנה, עמד ריק בחודשים האחרונים. והיא יכלה להיות שם ללא מפריע. אך עכשיו בעל הבית אמר לנו שעומדים להיכנס דיירים חדשים בקרוב.
תהינו מי ייכנס, והאם הם יקבלו את טאי ואולי יטפלו בה.
כאן חשוב לציין שבעוד כארבעה חודשים אנחנו עומדים לעזוב את הבית הזה בו אנו גרים עכשיו, ולעבור לדרום רמת הגולן. לבית הנוכחי הגענו מראש כתחנת ביניים. כשנעבור, החתולים יישארו כאן. כך החלטנו, כי כאן הבית שלהם וזו הסביבה שהם מכירים. ויש כאן שכנים שמוציאים אוכל לחתולים.
לכן חשבנו על טאי ועל הדיירים החדשים שיגיעו לבית ממול.
ואז, אתמול, הדיירים החדשים באו להביא כמה דברים לבית. דיברנו איתם בנוגע לטאי החתולה.
ומה שגילינו פשוט היה מדהים.
זה זוג צעיר, שכאמור גרו כמה שנים ברמת הגולן, ועכשיו עוברים לכאן.
ואיך קוראים לגבר?
רוצים לנחש??…
קוראים לו… טאי!!
מה הסיכוי שיעבור לכאן מישהו שקוראים לו טאי??
זה הרי לא שם נפוץ…
וזה לא מסתיים בזה.
מסתבר שיש להם חתול.
ולא סתם חתול, אלא חתול שחסרה לו רגל.
אתם קולטים…?
הם באים מרמת הגולן. אנחנו הרי עוברים לגולן.
קוראים לו טאי. בדיוק כמו לחתולה טאי.
ויש להם חתולה ללא רגל. טאי כזכור ללא עין.
מה הסיכוי של צירוף מקרים כזה??
אפס…
לי ברור לגמרי שיש כאן הכוונה.
שזה תוצאה של היות הכל מחובר אנרגטית, של היות הכל חלק משלם אחד.
אני קורא ל "צירופי המקרים" האלה קריצות מהיקום.
תזכורות על כך שהכל אחד ומחובר.
אז אם עדיין יש לכם ספק שהכל מחובר, שהכל אחד –
אז הסיפור הזה אולי יעזור לכם לשחרר את הספק, ולהבין ולדעת שאכן הכל אחד ומחובר.
הכל.
כשמבינים את זה, הכל משתנה. הכל מקבל משמעות אחרת.
כשמבינים שהכל אחד ומחובר, אז מבינים שאין מה לצבור רכוש וכסף.
מבינים שנתינה היא גם קבלה.
מבינים שקבלת האחר היא הדבר היחיד הנכון.
מבינים כמה חשוב להיות בתדר של אהבה.
לחשוב מתוך אהבה, ולפעול מתוך אהבה.
כי הכל אחד ומחובר.
לקריאת המאמר שלי "אז מה המדע אומר על זה? הוכחות מדעיות ומחקריות לחיבוריות של הכל – חלקיקים, קוונטים, מים, ועוד…" לחצו כאן.
זהו להיום.
מקווה שהסיפור הקטן המופלא הזה הזיז בכם משהו…
ואני כמובן תמיד כאן אם אתם זקוקים לסיוע והכוונה כלשהן…
תזכרו לנשום עמוק,
לראות את הטוב שיש לכם בחיים,
ולחייך הרבה…
באהבה,
תומר (:
*****
- לפרטים על סדנת היפנוזה עצמית אינטרנטית לחצו כאן (:
-
לקריאת המאמר שלי "הכל ידוע מראש והרשות נתונה" לחצו כאן.
מדהים, מעצים ומחבר. הגיע בזמן. תודה
דן היקר והאהוב תודה תודה!
שמח לשמוע שהגיע בזמן…
בשמחה ובאהבה… תומר (:
היי תומר,מה שלומך?מקווה שטוב
סיפור מעניין, תודה
שלמה
שלמה היקר והאהוב תודה תודה!
בשמחה ובאהבה… תומר (:
וואוו סיפור מדהים ומיוחד, גם אני אינני מאמינה במקריות ושאכן הכל מכוון, תודה על השיתוף ושבוע טוב.
יהודית היקרה והאהובה תודה תודה!
שמח לשמוע…
בשמחה ובאהבה… תומר (:
ווואוווו תודה ♥️
לילך היקרה והאהובה!
בשמחה ובאהבה… תומר (:
לא הבנתי
אז הם הסכימו לטפל בה או לא?
דוד היקר והאהוב!
נראה שכן…
באהבה… תומר (:
היי תומר, אכן סיפור מדהים. גם אני מאמינה שאין מקריות ויש חיבורים והכל מכוון.
תודה על כל הדברים שאתה משתף אותנו בהם והמאמרים המחזקים ומלאי התובנות.
תקוה.
תקוה היקרה והאהובה תודה תודה!
בשמחה ובאהבה… תומר (:
סיפור מביך שלא מוכיח כלום מלבד שאתה נוטש את החתולים שלך לגורלם.
היי יקר ואהווב !
לא נוטש… הצלנו אותם בזמנו כגורים. הם גדלו כאן בסביבה ורגילים לסביבה הזו. והם חייים בחוץ ומסתובבים הרבה באיזור.
ומה יותר נכון – לתלוש אותם מהסביבה בה הם גדלו רק כי אנחנו חושבים שזה יותר נכון להם?
מי שם אותנו להחליט עבורם ולשלוט בהם ככה??
הדברים כאן הם לא שחור לבן…
הסיפור שהבאתי כאן עם השכנים החדשים מצביע שהיקום/הבורא דווקא תומך בהחלטה הזו שלנו… (:
באהבה, תומר (:
תןמר יקר! לאחר קריאת הסיפור על טאי רכשתי ספר ("לפגוש את אלוהים ברמזור") וחוברת תזונה משלך.
שיהיו לך חיים טובים בגולן.
עמוס לויתן.
עמוס היקר והאהוב תודה תודה!
שמח לשמוע ובטוח שתהנה ותפיק משניהם… (:
באהבה, תומר (:
סיפור מדהים . מאמינה שאין מקריות בעולם
ריקי היקרה והאהובה תודה תודה!
שמח לשמוע… (:
באהבה, תומר (:
סיפור מדהים, תודה רבה!
דפנה היקרה והאהובה תודה תודה!
בשמחה ובאהבה… תומר (: