אז מה המדע אומר על זה?
הוכחות מדעיות ומחקריות לחיבוריות של הכל – חלקיקים, קוונטים, מים, ועוד…

 

חברים וחברות יקרים ויקרות! שותפים לדרך…
מה שלומכם ושלומכן היום?

המאמר הזה הינו פרק מהספר שלי "להתעורר! מדריך רוחני-מעשי".

 

מה זאת אומרת שהכול מחובר?
שהכול רשת אנרגטית אחת?

עד לפני כמאה שנים שלטה במדע הגישה הקלאסית, הניוטונית, האומרת שבעולם שלנו הכול ניתן לניבוי, והכול הוא עניין של סיבה ותוצאה. לדוגמה, אם אתם משחקים ביליארד או מטקות, תוכלו לדעת מה תהיה מהירות וכיוון הכדור ולאן יגיע לפי עוצמת החבטה בכדור וכיוונה, התנגדות המשטח או האוויר וכולי.

ואכן, תאוריה זו סייעה לנבא במדויק תהליכים רבים. היא אפשרה לאדם להגיע לירח ולשלוח חלליות למקומות מרוחקים יותר, ולהגיע לאחר מסע של שנים ביום המתוכנן ולמקום הרצוי.

אולם בשנות העשרים של המאה העשרים התגלה שהחוקים הניוטוניים נכונים בנוגע לעצמים גדולים, אך מרגע שיורדים לרמה האטומית ופחות מכך, חוקים אלה חדלים להתקיים. איינשטיין התווה את הכיוון בתאוריית היחסות שלו, ובהמשך פותחה התאוריה הקוונטית, שהיא הבסיס לפיזיקה המודרנית של ימינו.

תאוריה זו עוסקת בחלקיקים בגודל של אטום ומטה. קוואנט הוא חלקיק או חבילת אנרגיה שאינם ניתנים לחלוקה. האור שייך לקטגוריה זו, שכן חלקיק האור, הפוטון, אינו ניתן לפיצול ולחלוקה נוספים.

בעולם הקוונטי שולטת אי הוודאות, ועקרון אי הוודאות (שניסח הייזנברג) הוא עיקרון בסיסי ומהותי כאן, ברמה הקוונטית. עקרון אי הוודאות אומר כי לעולם לא נוכל לדעת את כל המידע על חלקיק מסוים. תמיד יישאר איזשהו אלמנט של חוסר ודאות.

המדענים נתקלו שוב ושוב בגילויים שלא ידעו כיצד להתמודד איתם, מכיוון שגילויים אלו סתרו כל היגיון ותפיסה שכלית קודמת.

למשל, האור. האם האור הוא חלקיק או גל?

בעבר האמינו מדענים שהאור מורכב מחלקיקים, אולם ניסויים מאוחרים יותר הראו בבירור שהאור הוא גל. לגל יש תכונות שונות בתכלית מחלקיק, כמו התאבכות והתפשטות. אז האור הראה תכונות גליות מובהקות, ובכך נסגר הוויכוח המדעי בנוגע לאור.

האומנם?

זמן מה לאחר מכן, עם התפתחות הטכנולוגיות המדעיות, התקיימו ניסויים שהראו באופן ברור ושאינו ניתן לערעור שהאור הוא חלקיק, כלומר – שיש בו תכונות מובהקות הייחודיות אך ורק לחלקיקים!

בהמשך התברר כי כל הניסויים צודקים: האור הוא גם חלקיק וגם גל. וזה מוזר בערך כמו לומר שהנך גם גבר וגם אישה. יותר מכך, חלקיק הוא חומר, משהו מוצק ומוחשי, ואם הוא היה גדול יותר, עקרונית היינו יכולים לגעת בו ולמשש אותו. ואילו גל הוא אנרגיה, ואי אפשר לגעת בו ולמששו.

אז האור הוא גם גל וגם חלקיק. זוהי רק תחילת הדרך המסתורית שמותווית על ידי העולם הקוונטי.

למעשה, הפוטון, יחידת הבסיס של האור, הוא רק פוטנציאל. פוטנציאל להתממשות כחלקיק או כגל. ובכל רגע ורגע הפוטון עשוי ויכול להתממש ולהפוך או לחלקיק או לגל. הפוטון הוא חלקיק־גל, וכך למעשה כל חלקיק בעולם הקוונטי.

וזה אכן מטורף ונוגד כל היגיון שכלי שלפיו הורגלנו לחשוב ולראות את העולם. למעשה, זה סותר לגמרי את הדרך שבה אנו חווים ורואים את העולם מבעד לעינינו וחושינו.

אבל רק עכשיו אני מגיע לחלק הפיקנטי באמת בסיפור הקוונטי. המדענים גילו שוב ושוב, בכל מיני דרכים וניסויים, שהדבר שקובע למה יתממש הפוטון, האור – לגל או לחלקיק – הוא לא אחר מאשר כוונת ותודעת עורך הניסוי.

כלומר – כאשר הנסיין מחפש חלקיקים הוא ימצא חלקיקים, וכאשר הוא מחפש גלים הוא יקבל גלים. זה כאילו האור קורא את מחשבת עורך הניסוי ומגיב בהתאם!

דברים אלו התגלו לראשונה בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת, ומאז הם נמצאו שוב ושוב באינסוף וריאציות ומערכות. המדענים, כאמור, לא יודעים איך להתמודד עם הדברים כי התפיסה הרציונלית שלנו מתקשה עד מאוד לקבל ולעכל גילויים אלה.

 

בעולם הקוואנטי קיימים עוד כמה דברים מוזרים. אחד מהם הוא הקפיצה הקוונטית. רובנו יודעים שבאטום יש גרעין ואלקטרונים, ושהאלקטרונים נעים סביב הגרעין במסלולים מסוימים. כאשר אלקטרון מקבל מנת אנרגיה ממקור כלשהו (אור, חום) הוא יכול לקפוץ למיקום ולמסלול מרוחקים יותר מהגרעין. אך כשזה מתרחש, האלקטרון אינו עובר שום דרך המחברת את מיקומו הישן למיקומו החדש – הוא פשוט נעלם במקום אחד ובו בזמן מופיע במקום האחר. וההתרחשות הזאת נקראת הקפיצה הקוונטית.

ברמה הקוונטית קיימת גם תקשורת השונה מאוד מזו שאנו מכירים מהיומיום בעולם המוחשי שאותו אנו חווים דרך חושינו. בעולם הקוונטי החלקיקים (שהם בעצם חלקיקים־גלים, פוטנציאלים להתממשות כחלקיק או כגל) קשורים ביניהם באמצעות תקשורת שיש לה שלושה מאפיינים חשובים: היא בלתי מתווכת, מיידית ומוחלטת.

בלתי מתווכת, כי זו תקשורת שאינה זקוקה לשום נשא או אנרגיה על מנת לעבור מחלקיק־גל אחד לחלקיק־גל אחר.

מיידית, כי המידע עובר באופן מיידי והתקשורת לא זקוקה לזמן כלשהו כדי לעבור מחלקיק־גל לחלקיק־גל.

ומוחלטת, כי היא תמיד תעבור באופן מלא ללא שום השפעה מהמרחק ומהמרחב שמשתרעים בין החלקיקים.

אז ברמה הקוונטית, בגדלים הקטנים ביותר, החלקיקים הם רק פוטנציאל להתהוות, הם בו בזמן גם גל וגם חלקיק, גם אנרגיה וגם חומר, והם נמצאים במספר רב של מקומות באותו הזמן.

אגב, גם אותו אלקטרון הוא למעשה עננה של פוטנציאל שיכול בכל רגע להתממש כחלקיק אלקטרון. הוא אינו באמת חלקיק הנע סביב הגרעין במסלול מוגדר כפי שלמדנו בבית הספר.

 

ומה קשור כל זה לענייננו?

ובכן, חוקרים רבים מצאו כי התודעה והמחשבה שלנו משפיעות לא רק בעולם הקוואנטי ועל חלקיקים בגודל הקוונטי, אלא גם בדברים גדולים בהרבה.

 

נתחיל במים.

המולקולה הפשוטה הזו, מים, H2O, מהווה כ־70 אחוזים מגופנו, ומכסה כ־80 אחוזים משטח כדור הארץ. אלמלא המים, סביר להניח שלא היו מתקיימים חיים.

מה הקשר שלנו למים?
או של המים אלינו?

ד"ר מרסל ווגל, מדען שעבד במשך כשלושים שנה במחקר ב־IBM, החליט לבדוק אם מים מושפעים באופן כלשהו ממסרים שאנחנו משדרים אליהם. הוא ערך ניסוי, על פי כל הכללים המדעיים המחמירים, ניסוי double־blind. בניסוי כזה גם עורך הניסוי וגם המתנדב אינם יודעים מה המתנדב מקבל. כל האינפורמציה חסויה כדי למנוע השפעות והטיות בניסוי.

מרסל בדק מים ששידרו אליהם מסרים של אהבה, כלומר שחשו כלפיהם רגש של אהבה, לעומת מים רגילים שלא קיבלו אהבה. הוא מצא שכאשר נתנו לאנשים לטעום את המים, המים שקיבלו אהבה היו מתוקים יותר לדעת הטועמים.

יתרה מכך, ווגל מצא גם כי מולקולת המים שקיבלה אהבה שינתה במקצת את צורתה, והזווית שנוצרת בין שני אטומי המימן לאטום המים הופכת להיות רחבה יותר מאשר במים שלא קיבלו אהבה.

כלומר, כאשר אתם חווים רגש של אהבה, או רגש חיובי אחר, כגון תודה והוקרה, המים מגיבים אליכם ומשנים צורה וטעם!

 

חוקר אחר, ד"ר מאסארו אמוטו היפני, חקר את המים בטכניקה שונה. ד"ר אמוטו פיתח שיטה שבה הוא מקפיא טיפת מים קטנטנה בתנאים קבועים, שבהם מים מזוקקים יוצרים גביש משושה יפה.

הוא בדק מים ממקורות שונים ביפן ומצא שככל שהמים נקיים יותר כך הם יוצרים גביש שלם ויפה יותר, וככל שהמים מזוהמים יותר כך הם יוצרים גביש שבור ופגום יותר. ואז הוא החליט לבדוק מה יקרה למים שקיבלו מסרים שונים.

הוא הדביק על צנצנות מים מדבקות שעליהן נכתבו מילים מסוימות, ואחרי לילה בדק איזה גביש ייווצר מהמים האלה. הוא הדביק על צנצנות המים מילים כמו "תודה", "אהבה", "בבקשה", ולעומת זאת גם מילים כמו "לך לעזאזל", "שנאה", "לך תחפש את החברים שלך!".

הוא גילה כי מים שנחשפו למילה חיובית, כגון "תודה", יוצרים גביש שלם ויפהפה. המים הגיבו באופן שונה למילים השונות, ומכל צנצנת נוצר גביש אחר. לעומת זאת, מים שנחשפו למסרים שליליים יצרו גביש שבור וחלקי, או שלא נוצר גביש כלל.

תוצאות הניסויים של ד"ר אמוטו מסוכמים בספר הנפלא "מסרים מהמים" (כיום לא נמצא בחנויות).

 

המים, אם כן, מגיבים למחשבה ולכוונה שלנו. עכשיו עצרו לרגע, וחשבו אילו מחשבות ורגשות עברו ושלטו בכם במהלך השעה האחרונה? במהלך היום האחרון?

המים הנמצאים בגופכם, בתוככם, מושפעים ישירות ממחשבותיכם ומרגשותיכם. כאשר אתם כועסים או מדוכאים, כאשר אתם חושבים מחשבות שליליות, כל מולקולת מים שבתוככם מגיבה בהתאם! חשבו על ההשפעה שיש לכך על בריאותכם.

ומה בנוגע למים שנמצאים סביבכם – באנשים אחרים? בבעלי חיים? בצמחים? המחשבות וההרגשות שלנו משפיעות גם על המים שבסביבה שלנו ולא רק על המים שבתוכנו.

 

נעבור לרמת התא.

הגוף שלנו, כמו גופם של כל בעלי החיים והצמחים, בנוי מתאים. בגוף האדם יש כמאה מיליארד תאים, כמות שקשה לנו לתאר אפילו בדמיוננו. כל אחד מהתאים האלה מבודד מהסביבה על ידי קרום התא, ועם זאת מתקשר עם התאים האחרים דרך אותו קרום עצמו. קרום התא הוא מעין מעבר גבול חי וחכם שמכניס פנימה רק מה שצריך ומשחרר החוצה מולקולות שונות על פי הצורך.

יש "דיבור" קבוע ומתמשך בין כל תא ותא לבין שאר תאי הגוף, גם אלה הרחוקים ביותר. קרום התא גם מקבל ומעביר באופן מבוקר אנרגיה מהסביבה, בצורת גלוקוז (סוכר), ומוציא החוצה חומרי פסולת שונים שדורשים פינוי והרחקה מהגוף או המרה לחומרים בלתי רעילים ומועילים, המרה שנעשית לרוב על ידי הכבד.

כל תא הוא עולם ומלואו, יש לו "מוח"  ומפעלים זעירים המייצרים חלבונים, הורמונים וכל חומר אחר שנדרש לפעולתו התקינה של התא. יש לו גם מפעלים לייצור יחידות אנרגיה לשימוש התא.

כל תא מבצע כמות אדירה של פעולות במשך כל שנייה, ולפעמים מליוני פעולות בכל רגע נתון. הוא יחידה עצמאית העומדת בפני עצמה, ועדיין תלוי בסביבה, בפעולה הרמונית ובשיתוף פעולה עם כל שאר תאי הגוף.

כל אלה מדהימים ומופלאים כשלעצמם, אך מופלאה עוד יותר היא העובדה כי התאים נמצאים בתקשורת טלפתית ומיידית בינם לבין עצמם.

קליב בקסטר, מדען במרכז צ'ופרה למחקר, חקר בין היתר תאי דם לבנים שבודד מהרוק. את התאים חיבר בקסטר לאלקטרודת זהב כדי לקרוא את המתח החשמלי שלהם, שאותו היה יכול לראות על גבי מסך.

בשלב מסוים הוא החליט לבדוק מה יקרה אם הוא ידקור את עצמו בסכין מעבדה. הוא הלך לחפש סכין שכזו, וכשחזר לתאים ולמסך, ראה להפתעתו שהמתח החשמלי של התאים הגיב כבר בסדרה של קפיצות חדות מעלה ומטה. כלומר, התאים הגיבו למחשבה ולכוונה שלו לדקור את עצמו. לא היה צורך בפעולה עצמה כדי שיגיבו.

בקסטר חזר על ניסוי זה במגוון וריאציות ועם אנשים שונים וקיבל תוצאות דומות. תאים שבודדו והוכנסו למבחנה או לכל כלי אחר, הגיבו באופן מיידי לכוונות האדם שממנו הם הוצאו!

 

צמחים מגיבים למחשבות שלנו.

קליב בקסטר היה מומחה גם למכונת אמת (פוליגרף) בניו יורק. בפברואר 1966, כמה שנים קודם לניסויים שעשה עם תאי דם, החליט בקסטר לחבר דווקא את הצמחים שבמשרדו לפוליגרף, ומכאן החלה סדרה של ניסויים וגילויים מדהימים.

הוא גילה כי הצמחים מגיבים למחשבות ולכוונות של האדם הנמצא בחדר. כך, כאשר מישהו העלה במחשבתו את הכוונה להשקות את הצמח, נקראה תגובה מסוימת בפוליגרף. אך כאשר אותו אדם או אדם אחר העלה במחשבתו את הכוונה להצית גפרור ולשרוף את אחד מעלי הצמח, הייתה תגובה שונה לגמרי בפוליגרף. תגובה זהה אצל בני אדם נחשבת כתגובה של מצוקה.

הצמחים הגיבו גם כאשר אדם שבעבר פגע בהם באופן כלשהו נכנס לחדר. כלומר, הייתה לצמחים יכולת לזכור ולזהות אדם מסוים ולהגיב אליו בהתאם.

 

כלבים ובעלי כלבים.

ניסויים אחרים הראו שיש תקשורת דומה גם בין כלבים לבעליהם, בייחוד כאשר יש קשר קרוב ביניהם. המדען רופרט שלדרייק מאנגליה מצא כי יש כלבים החשים מתי בעליהם מתחילים בנסיעתם לכיוון ביתם, גם אם זה במרחק קילומטרים רבים מהבית. אז הכלבים מתמקמים באזור הכניסה לבית וממתינים לבואם.

במחקר אחד מיקם שלדרייק מצלמות וידאו ברחבי הבית כדי לעקוב אחר תנועות הכלב. בעלת הכלב קיבלה הוראות לאן לנסוע רק לאחר שיצאה מהבית, ובשלב מסוים, באופן אקראי, היא קיבלה הוראה להתחיל לחזור לביתה. בדיוק כשהסתובבה והחלה בדרכה חזרה הביתה, כלבה שבבית הלך לכיוון הדלת, התיישב מולה וכשכש בזנבו בציפייה.

 

תקשורת טלפתית בין מודטים.

גם בין אנשים שעושים יחד מדיטציה לאורך זמן נוצר קשר פנימי חזק של סינכרוניזציה. המדענים גרינברג וזילברבאום ערכו ניסוי ובו תיעדו את פעילות גלי המוח באמצעות מכשיר אלקטרואנצפלוגרף אצל זוגות אנשים המודטים יחד.

אצל חלק מהזוגות נמצא דמיון רב בין גלי המוח בזמן המדיטציה. זוגות אלה הופרדו, כך שכל אחד מהם מדט בחדר סגור ונפרד. לאחד מהם הוקרנו במהלך המדיטציה הבזקי אור חזקים, ולמרות שהיה שקוע במדיטציה ולא הגיב אליהם, גלי המוח הראו עליות חדות בזמן ההבזקים. הדבר המרתק הוא שגם אצל המודט בחדר האחר, שלא נחשף להבזקי אור, נרשמו אותן קפיצות בגלי המוח ובאותו העיתוי!

 

השפעת מדיטציה על התנהגות של אחרים.

מהרישי מהש יוגי, יליד הודו ומהיוגים המפורסמים והמשפיעים במאה העשרים, פיתח את טכניקת המדיטציה הטרנסצנדנטלית, שאותה הביא לעולם המערבי בשנות השבעים.

מהרישי, אשר למד גם מתמטיקה ופיזיקה, פיתח תיאוריה שעל פיה אם אחוז אחד מכלל האוכלוסייה של עיר או אזור מסוים (כלומר 10,000 מתרגלי יוגה לאוכלוסייה של מיליון) יתרגלו בבוקר ובערב מדיטציה טרנסצנדנטלית, אזי ייווצר מצב אנרגטי של קוהרנטיות והרמוניה שישפיע לטובה על מגוון פרמטרים באזור כולו: עלייה בנטיות החיוביות וירידה בנטיות השליליות בפרט ובחברה, התנהגות מתואמת והרמונית יותר וירידה ברמת הפשיעה והתאונות.

אותו אפקט ניתן להשגה כאשר מספר אנשים השווה לשורש ריבועי של אחוז אחד מאוכלוסיית האזור (כלומר 100 מתרגלי יוגה לאוכלוסייה של מיליון) יתרגל רמה גבוהה יותר של מדיטציה, הנקראת "תעופה יוגית". תופעה זו נקראת על שמו של מהרישי: אפקט מהרישי.

אפקט מהרישי נבדק מאז סוף שנות השבעים במחקרים רבים, שהוכיחו כי האפקט אכן מתרחש במציאות.

המחקר המפורסם ביותר נערך ביולי 1993 בבירת ארה"ב וושינגטון, שבה רמת הפשיעה היא מהגבוהות בארה"ב. 4,000 מודטים מ־62 מדינות שונות תרגלו מדיטציה בוקר וערב במשך חודש.

ממצאי המחקר הראו בבירור כי רמת הפשיעה הקשה ירדה באותה תקופה ב־21 אחוזים. מחקרים רבים הראו תוצאות דומות. מעניין לציין כי  1,800 מודטי תעופה יוגית בלבד עשויים להוריד את רמת האלימות ולהעלות את ההרמוניה והחיוביות במזרח התיכון כולו. על מנת להשפיע על העולם כולו נדרשים 7,000 מודטים שימדטו יחדיו.

 

דבר דומה התרחש כאשר בשנת 1987, לאחר כמה שנות בצורת בארץ, התכנסו ברחבת הכותל המערבי אלפי אנשים שהתפללו יום ולילה לירידת גשמים. לאחר שלושה ימים החל לרדת גשם זלעפות.

ובאופן דומה, ד"ר מאסארו אמוטו, אותו חוקר יפני שחקר מים, מצא כי לאחר שנזיר בודהיסטי התפלל ליד אגם מים מזוהמים למען טיהור המים, המים יצרו גבישים יפהפיים. זאת בעוד לפני התפילה אותם מים יצרו גבישים שבורים או כאוטיים.

 

כל הניסויים האלה מראים באופן ברור ביותר כי כל הדברים בעולמנו קשורים באופן זה או אחר בקשר אנרגטי כלשהו.

זה נכון ברמה המזערית ביותר, הרמה הקוואנטית התת־אטומית, וכן ברמת המולקולה, התא והאורגניזם השלם.

הכול מחובר. כולנו מחוברים זה לזה ולשאר הדברים הנמצאים בעולמנו. כולנו משפיעים ומושפעים אנרגטית, בין שאנו מודעים לכך ובין שלא.

 

עד כאן הפרק מהספר.

מאמרים רלוונטים:

• לקריאת המאמר שלי הכל ידוע מראש והרשות נתונה, חלק 1: במה אתם בוחרים? לחצו כאן (:
• לקריאת המאמר שלי הכל ידוע מראש והרשות נתונה, חלק 2: גורל וקארמה לחצו כאן (:
• לקריאת המאמר שלי הכל ידוע מראש והרשות נתונה, חלק 3: הזווית המדעית, פיזיקת הקוונטים לחצו כאן (:

 

לפרטים על הספר ולרכישה לחצו כאן (:

 

לסיום, תזכרו לנשום עמוק,
לראות את הטוב שיש לכם בחיים,
ולחייך הרבה…

באהבה,
תומר (:
*****

• לפרטים על סדנת היפנוזה עצמית אינטרנטית לחצו כאן (:
• לקריאת המאמר "לרפא את השינה: כיצד לרפא בעיית שינה ולחזור לישון שינה טובה ועמוקה" לחצו כאן (: