אנחנו עוף החול…
חברים וחברות יקרים-יקרות, שותפים לדרך… !
מה שלומכם ושלומכן?
האם אתם ביום "טוב" או ביום "לא טוב"?
האם אתן היום בשמחה והתלהבות, או בדאון ודיכדוך…?
כל זה הריי הוא חלק מהדרך…
מה זאת אומרת שאנחנו עוף החול?
עוף החול כידוע היא ציפור מיתולוגית שאחת לכמה זמן היא נשרפת, עולה בלהבות, ומתוך האפר של עצמה היא נוצרת ונולדת מחדש… וחוזר חלילה…
ואנחנו בדיוק כמוהה…
נשרפים ונולדים מחדש… מתרסקים ובונים את עצמנו מחדש… נופלים וקמים… שוב ושוב ושוב…
כל מי שעושה עבודה פנימית, כל מי ששואף לשנות את עצמו ולהשתחרר מדפוסים ישנים, דפוסי מחשבה ודפוסי התנהגות – יודע כמה זה קשה וכמה ארוכה ופתלתלה הדרך הזו של השחרור…
איך שוב ושוב נדמה לנו שהנה זה כבר מאחורינו, התנקינו לגמרי מאותה התנהגות ישנה והרסנית – ופתאום, יש מאין, זה מופיע שוב, וכאילו לא השתנה מאומה זה שוב אוחז בנו ונראה כשולט בנו…
וזה יכול להיות בכל תחום ובכל עניין – אכילה הרסנית, דפוס מחשבה דיכאוני, אופן דיבור כלפי בן/בת זוג או הילדים שלנו, התנהגות מסויימת בעבודה, פחד מסויים, מחשבה הקשורה לדימוי העצמי שלנו… כל דבר…
הסיבה לכך שהדברים האלה הם כה קשים להכחדה נעוצה כמובן בכך שמקורם בדרך כלל בילדות שלנו – עת המוח שלנו היה בגלים איטיים ובמצב היפנוטי – והאמונות והרגלים נוצרו ונצרבו בנו אז עמוק בתת-מודע. כתבתי על כך הרבה במאמרים קודמים.
ולכן הם עולים כל פעם מחדש, מרימים ראש ומנסים לשוב ולהשתלט, כל פעם שאנו נחלשים מסיבה מסויימת. וכשאני אומר "אנו" אני מתכוון למהות הפנימית האמיתית שלנו, אותו מקום הקיים בתוכנו ואשר ממנו ורק ממנו אנו פועלים מתוך מודעות ובחירה.
אז למשל בזמן משבר – פיטורין, גירושין, אובדן של אדם יקר, פציעה, וכו' – היכולת שלנו להיות במודעות ובכאן ועכשיו נחלשת, אנחנו נחלשים, והדפוסים הישנים שהיו שקטים זמן-מה פתאום מופיעים מחדש…
וזו ההתרסקות.
ואז אנו עלולים להתייאש, להרים ידיים, להיכנע לדבר הזה, ולהפסיק לנסות להשתחרר ממנו. וזה תמיד ילווה במחשבות כגון "זה חזק ממני", "אני לא יכול יותר…", "אין לי כבר כוח…", "נשבר לי ה…", או הטוב מכולם "כניראה ככה אני וזהו…".
וכאן הסכנה שאכן ניכנע לזה ונפסיק לנסות ולעשות להשתחרר מכך.
ואז זה אכן עלול לחזור ולהשתלט עלינו שוב למשך חודשים ושנים, או אפילו לכל המשך חיינו…
וזו ההתרסקות…
אך אנו יכולים כל רגע להחליט אחרת. אנו יכולים להחליט "אני חזק יותר מהדבר הזה!", "אני אנצח את זה!", "אני קם וממשיך, אין אפשרות אחרת, ואני אמשיך עד שאשתחרר מזה לגמרי…!!" – ואז, לפתע, יופיע בנו כמו יש מאין כוח ומוטיבציה מחודשים. לפני רגע היינו שבורים ומדוכאים, ופתאום אנו אופטימיים, רואים את הדרך, ומלאי כוח…
וזו כוחה של החלטה!
וזו העוצמה הטמונה במחשבות שלנו.
המחשבות שלנו שיכולות להוריד ולהחליש אותנו, ויכולות להרים ולחזק אותנו.
וזו הלידה מחדש, הבניה מחדש!
וזה קורה לנו כל הזמן, בקנה מידה גדול יותר או יותר בקטנה.
למעשה, אם תשימו לב ותהיו קשובים – תגלו שאתם מתרסקים וקמים מחדש הרבה פעמים כל יום ויום. במיוחד אם אתם בתהליך של שינוי. כי ככה זה. כי הדפוסים הישנים שלנו אינם מוותרים בקלות, הם כמו יישות עצמאית וחיה שאינה רוצה להיכחד ולמות, אלא רוצה להישאר בחיים ובשליטה… ולכן בתהליך השינוי אנו לעיתים נאלצים שוב ושוב ושוב להחזיר את עצמנו למחשבות ולהתנהגות החדשה שאנו רוצים ליצור ולבסס בנו… ואנו נופלים וקמים שוב ושוב…
כמו תינוק שלומד ללכת…
ובדיוק כמו התינוק, גם הנפילות וההתרסקויות שלנו ילכו ויתמעטו, ילכו ויעשו נדירות יותר ויותר, עד שהן בסופו של דבר ייעלמו לגמרי…
ואז, אפילו לאחר שנים, הדפוס הישן, שכביכול כבר נעלם מזמן, עשוי פתאום להופיע שוב. אולי לא, אך אולי כן… ואז אנו עלולים ליפול לתוכו לזמן מה ואולי אף לתקופה ממושכת…
אך בכל רגע – ממש בכל רגע ורגע – יש לנו את היכולת ואת הבחירה להחליט אחרת, לקום, ולהחזיר את עצמנו לדרך בה אנו רוצים להיות…
אז אנחנו עוף החול.
נופלים ומתרסקים שוב ושוב – אך חוזרים וקמים ויוצרים את עצמנו מחדש…
יש נפילות קטנות, ויש נפילות והתרסקויות חזקות ומטלטלות יותר.
אך זה תמיד תמיד חלק מהתהליך כשאנו באים לשנות משהו עמוק בעצמנו ולהשתחרר מדפוסים הרסניים ישנים.
אז בהתרסקות הבאה שלכם, אל תאשימו את עצמכם, ואל תכעסו על עצמכן – כי זה רק יחליש ויפגע בכם עוד יותר!
תזכירו לעצמכם שזה חלק מהתהליך, ושזה בסדר ובלתי נמנע – ותחזירו את עצמכם לאן שאתם רוצים להיות…
תעשו את הכי טוב שאתם מסוגלים בכל רגע נתון,
ותקבלו את שאינכם מסוגלים לעשות כרגע…
אך תמיד תזכרו שהבחירה בידיכם,
תמיד…
כל רגע ורגע…
באהבה,
תומר (:
