בלבול החושים

בלבול החושים

חברים וחברות יקרים ושותפים למסע ולדרך!

החושים שלנו מוגבלים. האם למישהו יש ספק בכך?

חשבתם על כך פעם?

חוש הראיה, חוש השמיעה וחוש הריח שלנו כולם מוגבלים לטווחי תדרים מסוימים. ניקח כדוגמא את חוש הראיה. העין האנושית מסוגלת לקלוט אור, שהוא קרינה אלקטרומגנטית, באורכי גל בין 400 – 750 ננומטר, מאדום ועד הסגול. אורכי גל קצרים יותר (תת-אדום, infra-red, IR) או ארוכים יותר (אולטרה-ויולט  ultra-violet, UV) לא ייקלטו על ידי העין ואנו לא נראה דבר. כלומר, אם יכוונו כלפינו פנס עוצמתי שמאיר בתת-אדום או בתדר נמוך יותר, אנו לא נראה כלום ולא נרגיש מאומה, ולא נדע כלל שהפנס מקרין אור לעברינו. כמו מישהו עיוור שאינו רואה אור. השמש מייצרת טווח אדיר של תדרים שאנו נחספים אליהם יום-יום, אך כלל לא חשים ומודעים לכך!

כך גם שאר החושים, כל חוש וטווח הרגישות שלו, שמעבר להם הוא "עיוור". יש חיות המסוגלות לחוש תדרים שאנו לא יכולים, או שיש להן רגישות גבוהה בהרבה מאשר לנו. החתול רואה בחשכה, חוש הריח של הכלב מאפשר לו לגלות נעדרים, והעטלף מייצר גלי "רדאר" שעל ידי קליטתם הוא מסוגל לנווט את דרכו במערות חשוכות לחלוטין. באופן דומה מקלט רדיו קולט תדרים מסויימים ועל ידי כך מסוגל להשמיע מוסיקה ודיבורים, אך אנו כמובן "עיוורים" לחלוטין לאותם תדרים…

אם נשים נייר שעליו מפוזרים שבבי ברזל עדינים ונמקם מגנט מתחת לנייר, שבבי הברזל יסתדרו בהתאם לשדה המגנטי שמייצר המגנט. אך אנו לא מסוגלים לראות ולחוש את השדה המגנטי, ואם לא היינו יודעים על קיומו הדבר היה נראה לנו כפלא. אך השדה המגנטי קיים גם קיים, גם אם אנו איננו רואים אותו…

אז החושים שלנו מוגבלים.

ועדיין יש לנו נטייה להאמין רק למה שאנו רואים, ולא להאמין לכל מה שחושינו לא מסוגלים לקלוט.

החושים שלנו יכולים גם להטעות אותנו. ליתר דיוק, המוח שמעבד את המידע המגיע מהחושים ומפרש אותו הוא זה שמטעה אותנו. יש כל מיני דרכים להמחיש זאת. ראשית, המוח שלנו עשוי לגרום לנו לראות דברים שבמציאות אינם קיימים. לדוגמא, פאטה מורגנה שחווה אדם שהולך במדבר זמן רב. המוח גם נותן כל הזמן פרשנות למה שאנו רואים, למרות שיתכנו אפשרויות נוספות לפרש את המידע החזותי שהתקבל. ואחרי שהמוח פירש באופן מסוים אנו נוטים להתקבע על הפירוש הזה, וקשה לנו מאוד לשנות את הכיוון ולראות דברים נוספים במה שלפנינו. ישנם גם מצבים בהם המוח טועה בהערכת גודל העצמים, ועשוי לראות משהו כקטן או כגדול ממה שהוא במציאות. קיימים הרבה תמונות ושרטוטים שממחישים את האופן בו הראיה ותהליכי התפישה שלנו מטעים אותנו.

בנוסף, גם תפישת העולם הרציונאלית שלנו מקשה עלינו לקבל דברים שאינם "הגיוניים". בעולם המערבי המודרני החשיבה הרציונאלית מקבלת מקום של כבוד וחשיבות, והיא השולטת אצל רובנו. גישה זו קיבלה ביטוי במשפטו המפורסם של דקארט "אני חושב משמע אני קיים". אולם החשיבה הרציונאלית שלנו, למרות חשיבותה, הינה מוגבלת ומגבילה אותנו. אפשר לצטט את אלברט איינשטיין, המדען הדגול, בעניין זה: "חשיבה לוגית תיקח אותך מ A ל B. הדמיון יוביל אותך לכל מקום". כאשר אנו חושבים באופן רציונאלי אנו משתמשים רק בחלק קטן מיכולות המוח, ומזניחים יכולות חשובות אחרות שלו. בנוסף, חשיבה זו מערימה עלינו קשיים בקבלת העובדה כי המציאות הינה רחבה הרבה יותר ממה שאנו מסוגלים לחשוב עליו באמצעות מוחנו ההגיוני. המדע הוכיח כבר לפני כמאה שנים כי בעולמנו קיימים דברים שמוחנו מתקשה לתפוש ורואה אותם כ "הזויים". פיזיקת הקוונטים הינה דוגמא לכך.

החושים, יחד עם המוח, אם כן, גורמים לנו לראות מציאות חלקית ולפעמים מעוותת. אך אנחנו כאמור מאמינים כי מה שאנו רואים בעיניים זו המציאות, והמציאות היחידה.

אולם העולם שסביבנו הינו שונה מאוד מאיך שאנו תופסים אותו בחושים שלנו וברציונליות שלנו.

היקום הינו למעשה אנרגיה ותדרים. כל דבר ביקום מצוי בתנודה קבועה ומתמדת, ולכל חומר יש את התנודה האופיינית לו, את התדר הספציפי בו הוא רוטט. אם היו לנו משקפיים מיוחדות שמסוגלות לראות לרמה הקטנה ביותר, היינו רואים שהכל סביבנו רוטט ללא הירף. הכל רוטט וזז, כל הזמן. היקום הוא דינמי ומצוי בתנועה מתמדת. רק בטמפרטורה של מינוס 273, הנחשבת לאפס המוחלט, יפסיקו חלקיקי החומר את תנועתם ותנודתם. יש לציין כי עד היום לא הצליחו להגיע לטמפרטורה זו בשום מעבדה בעולם, אלא רק קרוב מאוד אליה.

אז הכל רוטט, ולכל דבר יש את התדר הייחודי לו. גם לכל תא בגופנו יש תדר, וכך גם לכל איבר. כלומר, לכבד יש התדר הספציפי שלו, וכך לכל איבר ואיבר. גם לכדור הארץ יש את התדר שלו, 7.83 Hrz.  גם לכל מחשבה שלנו יש תדר ייחודי לאותה מחשבה (ארחיב על נושא התדרים באחד הפוסטים הבאים שלי).

מה המשמעות של זה לגבינו?

ראשית, כדאי שנכיר בעובדה שמה שאנו קולטים בחושינו הינו רק קצה הקרחון ממה שבאמת נמצא סביבנו. ושיש הרבה מימדי אנרגיה שאנו כלל איננו חשים בהם גם אם הם ממש סמוכים אלינו. על כך ראוי להיאמר: רב הנסתר על הגלוי…

מרגע שנבין ונכיר בכך ונהיה יותר פתוחים, יפתחו לנו ובנו אופקים ומימדים חדשים שקודם לכן היו חסומים. נתחיל להכיר בעולמנו כפי שהוא באמת, על כל המורכבות, היופי, החכמה, והקסם שבו.

ובכך תיפתח בפנינו האפשרות לנווט טוב יותר את חיינו, הן את המציאות הפנימית שלנו והן את המציאות החיצונית. על כך בפעם אחרת.

אז נסו לזכור ולהפנים זאת, וללכת כאן על פני הכדור המופלא הזה ביתר ענווה. תנו לנפלאות ומיסתורי היקום להיכנס לתוככם – אתם תצאו נשכרים מכך באופן מופלא ועצום!

לכו עם שמחה בלב, כי תמיד יש גם כה הרבה להודות ולשמוח עליו… (-:

באהבה,

תומר (:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *