האם אנו יכולים לשלוט במחשבות שלנו??
על מחשבות אוטומטיות, אובססיביות, טורדניות.
במאמר הזה אני אסביר:
1. האם אנו יכולים לשלוט על המחשבות שלנו?
2. מהיכן באות המחשבות שעולות בנו?
3. האם "חשיבה חיובית" הינה טובה?
4. אז איך בכל זאת לשלוט במחשבות?
5. מה נדרש על מנת לשלוט במחשבות? (חלק ב')
- החלק הראשון של המאמר לקוח מהספר שלי "לפגוש את אלוהים ברמזור".
חברים וחברות יקרים-יקרות! שותפים לדרך…
אני רוצה היום לכתוב על נושא חשוב ביותר –
האם אנו יכולים לשלוט במחשבות שלנו?
הרבה אנשים תוהים על הסוגיה הזו, ולא רק שתוהים, אלא גם שהנושא גורם להם מפח נפש ואשמה גדולים, בגלל כל מיני מחשבות שהם חושבים ושהם לא רוצים לחשוב…
אז, האם אני יכולים לשלוט במחשבות שלנו?
והתשובה היא כמובן שלא. לא גדול!
אין לנו שום יכולת לשלוט על המחשבות שלנו.
או ליתר דיוק, על המחשבות שהמוח שלנו מייצר.
שמתם לב להבדל הדק?
אלה למעשה כלל לא מחשבות שלנו, בניגוד למה שרוב האנשים חושבים ומאמינים. אלא אלה מחשבות שהמוח מייצר מעצמו, באופן אוטומטי, ועל סמך דפוסי-מחשבה ומסלולים עצביים שנוצרו והתקבעו בעבר שלנו.
כתבתי על כך רבות בעבר, על אותם מסלולים עצביים וגם על הגמישות של המוח, כך שלא אכנס כאן לנושא.
לקריאת המאמר שלי על שינוי הדפוסים ומשמעת עצמית לחצו כאן.
הנקודה היא שמרבית המחשבות שלנו הן מחשבות אוטומטיות שהמוח מייצר מעצמו ללא שום שליטה מצידנו.
חוקרים מעריכים שכ 90-95% מהמחשבות שעולות בנו במהלך היום הם מחשבות אוטומטיות כאלה!
וחלק גדול מהמחשבות האוטומטיות האלה הן מחשבות שחוזרות על עצמן שוב ושוב ושוב, עשרות ואולי מאות פעמים במהלך היום. בין אם אלה מחשבות של דאגה, כעס, אשמה, ביטול עצמי, שיפוטיות, וכו' – לכולנו יש את המחשבות האוטומטיות החוזרות האלה.
ואצל מרביתנו אלה כמובן מחשבות שליליות, פאסימיות, מחלישות… כי זה מה שרובנו ספגנו בילדותינו, ואלה המסלולים העצביים שנוצרו בנו בילדות, בעשור-שניים הראשונים.
האם גישת "חשיבה חיובית" טובה?
אני רוצה להתייחס לסוגיה נוספת הקשורה לכך: חשיבה חיובית.
הגישה הזו של "חשיבה חיובית" היא חרב פיפיות –
מצד אחד זה אכן חשוב לשאוף לחשוב חיובי, ולחשוב מחשבות חיוביות שמחזקות ומרגיעות אותנו, ויש חשיבות למודעות בנוגע לכוח הגדול שיש למחשבות שלנו על גופנו, עלינו, ועל חיינו.
אך מצד שני, אצל הרבה מאוד אנשים, גישת החשיבה החיובית גרמה לתסבוכת גדולה של פחד ורגשות אשמה. הניסיון לחשוב רק מחשבות חיוביות הרי נגזר מראש לכישלון מוחלט, כי אנו כאמור לא יכולים לשלוט במחשבות שעולות בנו – ואז עולה פחד מכל אותם מחשבות שליליות שעולות שוב ושוב, פחד מה עלול לקרות לנו בגלל כל אותם מחשבות שליליות.
ואז גם עולה בנו תחושת כישלון ואשמה על כך שאנו לא מצליחים שלא לחשוב מחשבות שליליות…
וזו מערבולת של פחד ואשמה שלא קל כלל להשתחרר ממנה.
אז מה, האם אנו נדונים להיות עבדים למחשבות שהמוח שלנו מייצר מעצמו, על סמך העבר שלנו?
כי אם אכן זה המצב, הרי זה עצוב מאוד…
כי משמעות הדבר היא שאנו כלואים בעברנו, ומה שהיה הוא שיהיה, ואנו נשחזר שוב ושוב את חוויות העבר גם בעתיד שלנו…
לקריאת המאמר שלי הכל ידוע מראש והרשות נתונה לחצו כאן.
אז מה עושים??
אם המוח שלנו מייצר מעצמו מחשבות אוטומטיות שמרביתן שליליות ופוגעות בנו, ואין לנו שום שליטה על כך, אז מה בכל זאת אנו יכולים לעשות?
המפתח נמצא בהבנה שהמוח שלנו מייצר מעצמו מחשבות, ושמרבית המחשבות שעולות בנו במהלך היום הן מחשבות אוטומטיות, ולא מחשבות שלנו שאנו בחרנו באופן מודע.
מרגע שהבנו את זה, אנו יכולים להתחיל להשתחרר מאחיזתם של המחשבות האלה. כי הבעיה אינה בהימצאות המחשבות האלה. הבעיה נעוצה בכך שאנו מאמינים למחשבות האלה. הבעיה מתחילה מכך שאנו חושבים שאלה מחשבות שלנו.
וברגע שהבנו שאלה לא מחשבות שלנו, אז אנו יכולים לבחור שלא להתייחס ולא להאמין למחשבות האלה.
השאיפה היא ללמד את עצמנו להתייחס אל המחשבות האוטומטיות האלה כמו אל רעש רקע, ולהתעלם מהם. פשוט כך – להתעלם מהם.
אז איך בכל זאת לשלוט במחשבות?
להן מה שעליכם לעשות על מנת להשתחרר מהשליטה של מחשבות אוטומטיות עליכם ולהתחיל אתם לשלוט במחשבות:
- לא לנסות שלא לחשוב אותם.
- לא להתעצבן כשהן עולות.
- לא לחוש אשמה על שהן עולות.
- לא לשאוף ולרצות שהן לא יהיו.
- להיות אדישים אם הן עולות או לא.
- פשוט להתעלם מהם…
אני אוהב להשוות את המחשבות האוטומטיות האלה כמו אל איזשהו רעש חיצוני. נאמר שליד הבית שלכם יש בית ספר ושיש משם הרבה רעשים, צלצולים, צעקות של ילדים… אין לכם שום שליטה על הרעשים האלה, והדבר הנכון זה ללמוד להתעלם מהם. ואז הרעש יפסיק להפריע לכם.
או שהדיירים בדירה לידכם החליטו לשפץ את הבית ויש המון רעש משם. אין לכם שום שליטה על כך. וגם כאן הדבר הנכון הוא להתעלם. ומרגע שתוכלו פשוט להתעלם מהרעש, הוא יפסיק להשפיע עליכם.
ואותו הדבר בדיוק נדרש לעשות כלפי המחשבות האוטומטיות שעולות בנו כל הזמן.
ההבדל היחיד זה שכאן הרעש הוא רעש פנימי ואילו בדוגמאות שנתתי הרעש הינו רעש חיצוני.
ההכרה שהמחשבות הללו הן לא שלנו, וההתעלמות מהן זה השלב הראשון בהשתחררות מאחיזתן בנו, ולקיחת השליטה חזרה לחיינו.
השלב השני בלשלוט על המחשבות הוא ליצור מחשבות שאנו רוצים ובוחרים באופן בוגר ואחראי ומודע. מבלי לרצות שלא יהיו את מחשבות- הרעש. פשוט להתעלם מהם וליצור מחשבות חיוביות, מחשבות שמרגיעות אותנו, תומכות בנו, בונות אותנו.
בדוגמא של השיפוץ בדירה השכנה, אתם יכולים לבחור להתעלם מהרעש, ובמקביל לשים אוזניות עם מוסיקה אהובה עליכם, או עם הרצאה שמלמדת ותורמת לכם. אולי עדיין תשמעו את הרעשים מבעד לאוזניות, אך תשומת הלב שלכם נתונה עכשיו למוסיקה או להרצאה.
זה מקביל למה שאנו יכולים לעשות בעניין כל המחשבות האוטומטיות. כאילו לשים "אוזניות" עם מחשבות שתורמות, מרגיעות, מחזקות…
זה כמובן דורש אימון ותרגול.
כמו כל דבר, גם זו מיומנות נרכשת. כי אם במשך מרבית חייכם אתם רגילים להאמין לכל אותם מחשבות אוטומטיות שהמוח מייצר מעצמו, אז ייקח לכם זמן ותידרש עבודה מתמשכת של מודעות בכדי ללמוד להתעלם ולשים "אוזניות" פנימיות עם המחשבות שאתם רוצים ובוחרים…
אך אם תעשו זאת ותתמידו, מהר מאוד זה יילך ויעשה יותר ויותר קל, אחרי זמן מה זה יהפוך לאוטומטי שלכם – כלומר, שההתעלמות מכל הרעש הפנימי המתמשך הזה יקרה מעצמו ללא שום מאמץ מצידכם.
כי המוח שלנו גמיש באופן מדהים, וכאשר אתם תשנו את ההתייחסות שלכם לאותם מחשבות-רעש ותבחרו במקומן מחשבות אחרות חיוביות – המוח שלכם ישתנה בהתאם.
אגב, אותו העקרון נכון גם בנוגע לרגשות שלנו.
לקריאת המאמר שלי של מי הרגשות שלך? לחצו כאן.
ואז למעשה שחררתם את עצמכם מעריצותו של המוח ושל העבר שלכם…!
מילה לסיום.
ציירתי כאן את התהליך ואת הדרך לשחרר את עצמכם.
אך יש שתי מלכודות שאתם עלולים ליפול לתוכם, ואני רוצה מראש להתריע בפניכם, שלא תפלו אליהן.
הראשונה היא שבכל זאת, מתישהו בתהליך, וככל שתתקדמו בדרך הזו, תעלה לכם הציפיה והרצון שכבר לא יהיו לכם את כל המחשבות השליליות האוטומטיות האלה. הרי כבר עשיתם דרך, והתפתחתם, אז הגיע הזמן שכבר לא יהיו לכם את המחשבות האלה…
אז תזהרו מציפיה שכזו.
אין אדם שאין לו מחשבות שליליות שקופצות מעצמן. גם לנזיר הכי ותיק, וגם לדלאי-לאמה בכבודו ובעצמו יש מחשבות כאלה. כי כך אנו בנויים.
המלכודת השניה היא שתצפו שתוך פרק זמן קצר יחסית כבר תשתחררו לגמרי מהאחיזה של אותן מחשבות רעש- שווא- אוטומטיות. ואז, כל פעם שתמצאו את עצמכם בסחרור של דאגה, אשמה, כעס, חרדה, וכו' אתם תתאכזבו מעצמכם ותכעסו על עצמכם…
אז תזכרו שזהו תהליך ממושך…
שעשוי לקחת שנים… וכמו בכל תהליך, יהיו נפילות… ואלה למעשה כלל לא נפילות, אלא חלק בלתי נמנע מהתהליך, ולמעשה רק מעיד על היותכם בתהליך…
ומניסיוני, אחרי כל "נפילה" שכזו, תבוא התפתחות גדולה שלכם למקום חדש וגבוה יותר…
לקריאת המאמר שלי על קארמה וגורל לחצו כאן.
אז תתחילו היום לשחרר את עצמכם…
תתחילו כבר היום לזהות ולהתעלם מכל אותן מחשבות קופצות אוטומטיות…
ותתחילו לבחור במקומן מחשבות שאתם יוצרים באופן מודע ומבחירה…!!
האם אנו יכולים לשלוט במחשבות שלנו? חלק ב'
והתשובה לכך הינה כמובן שלא.
אנחנו לא יכולים לשלוט במחשבות שלנו!
זאת מכיוון שמרבית המחשבות שלנו הן מחשבות אוטומטיות שהמוח שלנו מייצר מעצמו על סמך מסלולים עצביים שנוצרו בו בעבר שלנו ובמיוחד בשני העשורים הראשונים של חיינו.
זאת הבנה חשובה, מכיוון שרבים רבים מנסים לשלוט במחשבות שעולות בנו, דבר שכמובן נידון לכישלון.
ואז חשים אשמה על שחושבים כאלה מחשבות – של כעס, אשמה, קנאה, פחד, וכו' – ואנחנו עשויים לכעוס על עצמנו ולהרגיש לוזרים וחסרי תקנה.
אך מרגע שאתם מבינים שאי אפשר לשלוט על המחשבות שלנו, ושאצל כולנו – כולנו – המוח מייצר מעצמו זרם אינסופי של מחשבות שלא אנו בחרנו בהם, אז אנו יכולים להירגע ולהשתחרר מכל אותו כעס והאשמה עצמיים על קיומם של המחשבות האלה.
אז מה החידוד שאני מבקש להביא היום?
התשובה היותר מדוייקת לשאלה היא לא וכן, או אם תרצו כן ולא.
התבלבלתם? (;
מה זאת אומרת כן ולא??
ברגיל המוח שלנו מייצר מעצמו מחשבות אוטומטיות.
כל הזמן.
ועל כך אין לנו שליטה.
אך בכל זאת, אנו הרי כן יכולים ומסוגלים גם לבחור באופן מודע מחשבות שאנחנו בוחרים ויוצרים באופן מודע.
אז כן יש לנו יכולת לשלוט במחשבות שלנו!
העניין הוא, שאנו יכולים לשלוט ולבחור את המחשבות שלנו רק כשאנחנו נמצאים ב "כאן ועכשיו", ברגע הזה.
רק כאשר התודעה שלנו, כלומר אנחנו, מודעים ונוכחים לרגע הזה, רק אז אנו יכולים לבחור וליצור מחשבות שאנו רוצים בהן במקום המחשבות האוטומטיות שהמוח מייצר מעצמו.
וכאן המילכוד והבעיה.
כי רוב רובנו לא נמצאים ונוכחים כאן ועכשיו, אלא נמצאים או בעבר או בעתיד. רובנו מבלים את מרבית הזמן בעבר – במחשבות על דברים שקרו בעבר, לפני דקות ספורות, אתמול, או לפני שנים…
או שאנו נמצאים איי שם בעתיד – חושבים ודואגים ומתכננים מה יהיה עוד שעה, שבוע, או בחופשה הבאה…
וכשאנחנו לא נוכחים בכאן ועכשיו, אלא נמצאים איי שם בעבר או בעתיד – אז תת-המודע שלנו לוקח פיקוד על הרגע הזה, ואז הטייס האוטומטי נכנס לפעולה, וזה כולל גם התנהגויות אוטומטיות וגם מחשבות אוטומטיות.
למשל אם הילד שלנו עומד לנסוע להודו ואנו חוששים ודואגים מה יהיה איתו שם – אז המוח שלנו יתחיל לייצר מחשבות על סמך דפוסי המחשבה הישנים, ואם יש לכם דפוסי מחשבה חרדתיים של דאגה, אז יעלו בכם מחשבות ותסריטים קטסטרופליים ומעוררי חרדה…
ואתם תחשבו בטעות שאלה מחשבות שלכם, אך הן לא שלכם, הן מחשבות שהמוח מייצר על סמך אותם דפוסי מחשבה.
רק כאשר אתם נוכחים בכאן ועכשיו אתם יכולים לבחור את המחשבות שלכם.
זה חשוב, אז אני אחזור על זה שוב:
רק כאשר אתם נוכחים בכאן ועכשיו אתם יכולים לבחור את המחשבות שלכם.
ואז, בנוגע לילד שלכם שנוסע להודו, תוכלו לבחור מחשבות מרגיעות ומחזקות, מחשבות של אמונה בילדכם וביקום, מחשבות חיוביות… (:
מה זה להיות בכאן ועכשיו?
מה זה להיות נוכחים ברגע הזה?
מה הכוונה שהתודעה שלנו תהיה בכאן ועכשיו?
מה הכוונה באמירות האלו?
להיות בכאן ועכשיו משמעותו להיות בהתבוננות על המתרחש בתוככם.
להיות בהתבוננות על המחשבות שיש לכם ברגע הזה, להיות בהתבוננות על הרגשות שיש לכם כאן ועכשיו, להיות בהתבוננות על התחושות הגופניות שיש בגוף שלכם כאן ועכשיו.
כשאנחנו בהתבוננות על מה שמתרחש – אז אנחנו ברגע הזה, בכאן ועכשיו.
אז אנחנו במודעות ונוכחים באמת.
ומי זה זה שמתבונן על כל שמתרחש?
אנחנו!
התודעה הערה שלנו.
אנחנו!
וכאשר אנחנו לא ב "התבוננות על" אז אנחנו למעשה "מאבדים" את עצמנו.
מאבדים את עצמנו ונשאבים אל תוך מערבולת המחשבות האוטומטיות, הרגשות שמציפים אותנו, והתחושות הגופניות שבאות מהגוף שלנו.
ואנחנו מזדהים עם כל אלה כאילו שהם אנחנו.
ואז אנו שבויים שלהם ונשלטים על ידיהם – על ידי המחשבות/רגשות/תחושות שעולים בנו.
אך ברגע שנצא מזה ונתבונן על המתרחש בתוכנו, כאילו מהצד, כבר לא נהיה בהזדהות עם כל זה, ואז נוכל לבחור את המחשבות שלנו…
אז כן, בהחלט יש לנו יכולת לשלוט במחשבות שלנו, אך רק כשאנו בכאן ועכשיו.
ואנחנו לעולם לא נוכל לשלוט על כל המחשבות שלנו.
תמיד תמיד יעלו ויהיו גם מחשבות שהמוח מייצר מעצמו, מחשבות שליליות, מחשבות של פחד, וכו'…
הן תמיד יהיו שם.
והטריק הוא, כפי שהרחבתי במאמר הקודם הנושא, פשוט להתעלם מהם ולהתייחס אליהן כמו אל רעש רקע.
ככל שנהיה יותר במודעות ונוכחים ב "כאן ועכשיו" – כך נוכל יותר לבחור את המחשבות שלנו וליצור מחשבות שאנו רוצים בהן.
להיות בנוכחות לכאן ועכשיו הוא לא דבר פשוט. גם כי אנו רגילים להיות בעבר או בעתיד, ונוצרו דפוסים במוח שתואמים לכך. וגם כי החיים מביאים לפתחנו כל הזמן אתגרים והתרחשויות שזורקים אותנו מהכאן ועכשיו.
אך ברגע שנהיה מודעים לחשיבות העצומה של להיות נוכחים בכאן ועכשיו, ברגע הזה, נוכל להתחיל להתאמן בכך. כי זו מיומנות נרכשת, וככל שתתאמנו בכך יותר, כך תוכלו להיות יותר ויותר זמן בכאן ועכשיו, ברגע הזה.
כמו כל דבר, זהו תהליך, ותהליך ממושך.
וכמו כל שינוי עמוק ומשמעותי,
זה דורש עבודה, תרגול, והתמדה.
כי ללא תרגול והתמדה הטייס האוטומט ימשיך לפעול ולשלוט…
וכמובן, מדיטציה היא אחד הכלים החשובים להגדלת היכולת שלנו להיות בכאן ועכשיו ובהתבוננות על המתרחש.
המדיטציה הבסיסית השקטה.
- לפרטים על סדנת ההיפנוזה העצמית האינטרנטית שלי לחצו כאן (:
- לקריאת המאמר שלי איך לעשות מדיטציה לחצו כאן (:
אז למה אתם מחכים?
למה שלא תתחילו כבר היום לתרגל להיות נוכחים לכאן ועכשיו?
וזה חמקמק, וזה בורח כל הזמן,
אך אם תתמידו… תצליחו יותר ויותר…
תתחילו כבר היום לשחרר את עצמכם…
תתחילו כבר היום לזהות ולהתעלם מכל אותן מחשבות קופצות אוטומטיות…
ותתחילו לבחור במקומן מחשבות שאתם יוצרים באופן מודע ומבחירה…!!
באהבה,
תומר (:
- לרכישת הספר "לפגוש את אלוהים ברמזור" לחצו כאן (:
- לרכישת הספר "להתעורר! מדריך רוחני-מעשי" לחצו כאן (:
מאוד מהיר עניים תודה
דליה היקרה והאהובה תודה תודה !
שמח מאוד לשמוע… (:
באהבה,
תומר (:
דליה היקרה והאהובה תודה תודה!
שמח מאוד לשמוע… (:
באהבה,
תומר (:
מאוד מעודד למרות שזה לא נעשה בלחיצת כפתור אלא תהליך .מרגיש לי שככל שאהיה יותר במודעות ואעמיק ברוחניות ,אקצר את התהליך .
סיגל היקרה והאהובה !
מתנצל שרק עכשיו אני כותב לך… (:
אכן, ככל שאנחנו יותר במודעות ונוכחים ברגע הזה, וככל שאנחנו יותר מעמיקים בתהליך התפתחות רוחני, אז ככה שתהליך של השחרור מהמחשבות האוטומטיות יהיה מהיר וקל יותר…
באהבה,
תומר (:
וואו…ממש אהבתי…תודה
דוד היקר והאהוב !
בשמחה ובאהבה!
תומר (:
מעולם לא קראתי משהו כל כך טוב. תודה
אסתר היקרה והאהובה!
בשמחה ובאהבה!
שמח לשמוע שהמאממר הזה שלי תרם לך… (:
באהבה, תומר (: