האם יש לכם שליחות?
חברים וחברות יקרים-יקרות, שותפים לדרך… !
מה שלומכם-שלומכן היום?
היום פוסט חשוב! ואפילו יצא לי די קצר… (;
כתבתי כאן לפני כחודש וחצי פוסט ששמו "האם אתם חיים או מעבירים את החיים?!". הפוסט הזה הוא המשך לאותו הפוסט, באופן מסויים. אני רוצה להעמיק ולחדד נושא חשוב.
אז אתחיל בשאלה.
האם יש לך איזשהי שליחות?
האם הינך חש/חשה תחושת שליחות כלשהי?
האם השליחות הזו מהווה חלק מהיום-יום שלך?
ללא אותה תחושת שליחות ועשיה הקשורה אליה, אנו עלולים להעביר את חיינו מבלי שתהיה להם משמעות עמוקה… מבלי שנחוש שמחה ואושר וסיפוק פנימיים ועמוקים… אנו עלולים לחיות כשמלווה אותנו איזשהי תחושת ריקנות, ואנו אפילו לא נדע מדוע… אנו עלולים להגיע לסיום חיינו האלה בגוף הזה ולחוש תחושת פספוס גדולה…
אנשים לפני מותם לרוב אינם מצטערים על דברים שעשו, אלא על דברים שרצו לעשות ולא העזו…
מה השליחות שלך??
המילה "שליחות" עשויה להישמע מפחידה.
מילה גדולה, גבוהה.
הרבה מאיתנו מעדיפים לחיות את חייהם בשקט, ללכת לעבודה, להתפרנס, לגדל את הילדים, לצאת לחופשה מידי פעם, לקנות דברים ש "עושים לנו טוב", ללכת לסרט/הצגה/הופעה מידי פעם.
ואין בכך כל רע.
אלא שאפשר להעביר חיים שלמים בתוך המעגליות הזו, בתוך החזרתיות הזו.
וללא אותה תחושת שליחות חיים כאלה עלולים מאוד להיות ריקים ממשמעות עמוקה יותר.
לגדל את הילדים ולהתפרנס אלו דברים כמובן הכרחיים וחשובים, אך הם לא באמת מספיקים בכדי למלא אותנו.
ומדוע זה?
כי כולנו נשמות שהגיעו לחיים הספציפיים האלה, לגוף הזה שקיבלנו, בכדי לעבור תהליך של התפתחות וצמיחה, תהליך שיגדיל את האור ובאהבה שלנו ושבנו…
אז מה השליחות שלך??
השליחות שלכם אינה צריכה להיות משהו גרנדיוזי, וגם לא משהו שחייבים להקדיש את חייכם עבורו. ממש לא. השליחות יכולה בהחלט להיות חלק בתוך מכלול החיים והדברים ה "רגילים" של החיים.
יש משהו אחד שצריך להיות בשליחות שלכם. שבלעדיו זו אינה באמת שליחות, בעיני לפחות.
נתינה.
נתינה למעגל החיצוני הרחב, נתינה לאנשים שאתם כלל לא מכירים אותם, זרים לגמרי. נתינה שהיא מעבר למעגל הקרוב אליכם, כמו בן הזוג, ילדים, חברים, והמשפחה המורחבת יותר.
זו נתינה ללא כל ציפיה לקבל משהו בתמורה.
פשוט נתינה.
וזה יכול להיות כל סוג של נתינה. הכל.
ואם הנתינה הזו מחוברת לאיזשהי תחושת שליחות שיש לכם ובכם, אז מה טוב. כי אז יש בכם תשוקה ודחף לעשיה הזו ולנתינה הזו… ואז גם תחושו את אותם תחושות של אושר והודיה וסיפוק עמוקים שימלאו אתכם כפי ששום דבר חיצוני לא יכול אף פעם למלא אתכם!
וכמובן שזו לא צריכה להיות נתינה כספית. אלא נתינה כל נתינה אחרת שבאה מהלב שלכם-שלכן.
זה יכול להיות התנדבות. להתנדב כחלק מסדר היום השבועי זו דרך נפלאה לתת ולהעניק לאחרים שזקוקים לעזרה כלשהי.
אם אתם רק עסוקים ביום-יום שלכם, ללא אלמנט כלשהו של נתינה חיצונית – כדי שתתחילו לחשוב כיצד אתם מכניסים את זה לחיים שלכם, לסדר היום השבועי שלכם.
תנסו להיכנס פנימה אל תוך עצמכם, תוך הרפיה או מדיטציה, ונסו להיזכר בחלומות שלכם כשהייתם ילדים… החלומות שלנו – בייחוד אלו שיש לנו כילדים, לפני שהאגו והחומרנות צובעים אותם – הם הרבה פעמים קשורים לשליחות שלנו כאן…
מצאו איפה נמצאת התשוקה שלכם…
מצאו איפה אתן יכולות לעשות טוב ולתת ממה שיש לכן לתת…
מצאו מה הנתינה שהלב שלכם משתוקק אליה ועד היום מנעתם מעצמכם בגלל כל מיני תירוצים וסיפורים…
תתחילו להתנסות בדבר המופלא הזה – נתינה לשם נתינה –ותגלו עד כמה אתם מקבלים מכך… (:
באהבה,
תומר (: