הגוף כהשתקפות התודעה – מהו בעצם אפקט פלאסבו
חברות וחברים יקרות ויקרים! שותפים לדרך… !
מה שלומכן ושלומכם?
אני רוצה לדבר היום על אפקט הפלאסבו.
רובכם בוודאי יודעים מהו אפקט פלאסבו, אך תרשו להסביר לטובת אלו שלא. כאשר חברת תרופות רוצה לבדוק אם "תרופה" חדשה שפיתחה הינה אפקטיבית, היא עורכת מחקר בו החומר החדש נבדק יחסית ל… כלום. כלומר, יעילות החומר החדש נבדקת יחסית לתרופת דמה, שהיא כדור או זריקה הזהים במראם החיצוני לכדור/זריקה הנבדקים אך למעשה אינם מכילים שום חומר פעיל. זהו הפלאסבו.
מדוע בודקים "תרופה" מול "כלום" ?
מכיוון שתרופת הדמה, ה "כלום" הזה הינו מאוד יעיל בשיפור מצב החולה, לעיתים קרובות עד כדי ריפוי!!
אז חברת התרופות חייבת להוכיח שהחומר החדש שלה עולה ביעילות שלו על כדור הפלאסבו.
אגב, המילה "פלאסבו" בלטינית משמעותה "אני אעשה טוב". האפקט ההפוך, אפקט "נוסבו", משמעותו "אני אעשה נזק" (אפקט נוסבו מתרחש כאשר האדם חושב ומאמין שקיבל חומר מזיק, או כאשר הרופא המטפל מעביר מסר של חוסר אמונה ביכולת האדם להבריא – ואז זה אכן מתממש).
לפני שאמשיך לחקור יחד עמכם איך "כלום" מרפא אנשים, אביא כמה דוגמאות להמחשת עוצמת העניין:
* במחקר בשנת 1997 על תרופה נוגדת דיכאון, השתתפה ג'ניס שונפלד בת ה 46 שמאז גיל ההתבגרות היא בדיכאון מתמשך שכלל מחשבות אובדניות ופגיעה בתפקוד. היא נטלה במהלך חודש המחקר את הכדורים שקיבלה, ומצבה השתפר פלאים. לראשונה בחייה היתה משוחררת מהדיכאון וחשה אנרגיות ושמחה. ג'ניס היתה בטוחה שהיא מאלה שקיבלו את התרופה, שכן היו לה גם חלק מתופעות הלוואי שמשוייכים לתרופה הספציפית הזו. בתום חודש המחקר פתחו החוקרים את הקוד שלה (כי במחקרים האלה הכל חסוי – לא העורך המחקר ולא המשתתף יודעים איזה כדורים מקבל המשתתף. לכן מחקרים אלה נקראים "double blind"). ג'ניס הופתעה והתקשתה להאמין כשנמסר לה שהיא קיבלה את כדורי הפלאסבו!
במהלך המחקר החוקרים ערכו סריקות מוח בכדי לראות את פעילות המוח בתחילת המחקר, תוך כדי, ובסיומו. הם הופתעו לגלות שבמוחה של ג'ניס – כמו גם במוחם של אחרים שנטלו פלאסבו ומצבם הוטב – חל שינוי בפעילות המוח. כלומר, ג'ניס ודומיה לא רק "הרגישו" יותר טוב, אלא חל שינוי ממשי ומוחשי בפעילות המוח!
* מחלת פרקינסון הינה תוצאה בין היתר של חוסר בחומר דופמין במוח, והתרופות הקיימות לפרקינסון מנסות להעלות את רמת הדופמין במוח. במחקר בו חולי פרקינסון קיבלו זריקה שהכילה מי מלח (saline) בלבד, אך להם נאמר שהזריקה מכילה תרופה חדישה ויעילה לפרקינסון. אצל מרבית החולים שקיבלו את הפלאסבו חל שיפור במצבם, ונמצא שבמוחם חלה עליה בהפרשת הדופמין. גם כאן אנו רואים שינוי מוחשי וממשי במוחם של האנשים כתוצאה מקבלת זריקת דמה…
* דר' ג'ון לוין הינו רופא שיניים, שבשלהי שנות ה 70' ערך מחקר בו בניתוחים להוצאת שיני בינה הוא נתן זריקה של מי מלח, במקום זריקה עם חומר הרדמה. מרבית המנותחים לא חשו כמעט כאב. יותר מכך, הוא מצא שבגוף יוצר חומר דמוי מורפין, וכאשר הוא הזריק חומר נוגד-מורפין, המנותחים חזרו לחוש כאב!
בכל שלושת הדוגמאות האלה אנו רואים שכתוצאה מקבלת הפלאסבו, שכאמור אינו מכיל שום חומר פעיל, מתרחש בגוף ובמוח שינוי ממשי, אם בפעילות המוח, ואם בהפרשת חומרים המיטיבים עם מצב החולה.
לפני שאמשיך אני רוצה להביא לכם עוד דוגמא אחת חשובה, שתפתיע אתכם אפילו יותר…
כאן לא מדובר בתרופת דמה, אלא בניתוח דמה!
בתחילת שנות האלפיים, לאחר מחקר ראשוני מקדים, ערך דר' ברוס מוסלי, מנתח אורטופדי, מחקר מקיף שכלל 180 משתתפים. כל המשתתפים סבלו מזה שנים מבעיות ברכיים חריפות שפגעו בתפקוד שלהם, כולם סבלו מכאבים קשים בברכיים, וכולם יכלו ללכת רק עם עזרים כגון מקל הליכה אם הליכון. המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות, שתי קבוצות עברו פרוצדורה ניתוחית מוכרת, והקבוצה השלישית עברה ניתוח… דמה. כלומר, נאמר להם שהם עוברים ניתוח רגיל, והכל התרחש בדיוק כמו בניתוח, כולל ההרדמה, אך בברכיים שלהם בוצע רק החתך החיצוני, שנתפר ללא שום התערבות ניתוחית נוספת.
אצל מנותחי הדמה חל שיפור שהיה זהה לזה של אלה שעברו באמת את הניתוח. והשיפור החזיק מעמד גם שנתיים לאחר ה "ניתוח"! האנשים חזרו ללכת ללא שום עזרים, הכאבים נעלמו, וחלקם אף חזרו לשחק טניס…
וזה מדהים!!
האנשים חשבו שעברו ניתוח, בעוד שבעצם לא עשו מאומה בברכיים שלהם, מלבד אותו חתך חיצוני, והם הבריאו!
כיצד דבר שכזה יכול לקרות??
כיצד יתכן שאדם מקבל "כלום" אך חושב ומאמין שקיבל תרופה או שהתבצעה ניתוח – וגופו מבריא??
אין ברירה אלא להסכים שבכל המקרים האלה, ובהרבה הרבה אחרים, באופן פלאי כלשהו, המחשבה יוצרת מציאות גופנית. המחשבה משנה את הגוף. המחשבה מרפאה את הגוף…
ומה זה אם לא פלא??!
וכיצד בכל זאת מתרחש הפלא הזה?
אסביר זאת כאן עכשיו ממש בקצרה, מפאת קוצר היריעה, ובמאמר אחר ארחיב על כך.
כאשר אנו חושבים מחשבה מסויימת –כל מחשבה שהיא – הגוף שלנו מגיב באופן מיידי. בין אם זו מחשבה חיובית, ובין אם שלילית – הגוף מגיב באופן מיידי. בין אם זה מחשבה מלחיצה כמו "אולי הכאב הזה זה גידול סרטני?!", או מחשבה מרגיעה "בטח קיבלתי איזו מכה מבלי ששמתי לב. הכאב הזה יחלוף תוך יום-יומיים" – הגוף מגיב בהתאם.
מה זאת אומרת שהגוף מגיב?
כל מחשבה גורמת לשחרור של חומרים במוח, נוירו-פפטידים, אלה בתורם גורמים להפרשה של חומרים נוספים, הורמונים, שזורמים בכל הגוף ומשפיעים על כל תאי הגוף. מחשבה שלילית תגרום להפרשה של חומרים מסויימים, בעוד שמחשבה שלילית תביא להפרשה של חומרים אחרים.
והתגובה של הגוף היא מאוד מדוייקת וספציפית, כפי שראינו בדוגמאות מקודם. מוחם של חולי הפרקינסון ידע במדוייק לייצר את הדופמין הנדרש, ובגופם של אלה שעברו הוצאת שן בינה נוצר בדיוק החומר דמוי מורפין הנדרש.
כך שהתגובה של הגוף הינה מאוד מהירה ומאוד מדוייקת.
אך החומרים האלה הם רק חלק מהתגובה המתרחשת הגוף.
כי שרשרת התגובה מגיעה עד לרמת ה- ד.נ.א. (DNA). החומרים המיוצרים בגוף כתוצאה ממחשבה מסויימת נכנסים לתוך בתאים ושם הם גורמים להפעלה של גנים מסויימים ולכיבוי של גנים אחרים. לדוגמא, מחקרים מראים שצפיה של שעה בסרט קומדיה הביא לשינוי בביטוי של 39 גנים. חלה עליה בביטוי של גנים מועילים לבריאות, וירידה בביטוי של גנים שמזיקים לבריאות. בדומה, ישיבה אחת של מדיטציה גורמת לשינוי בביטוי של עשרות גנים. ושוב, עליה בגנים ה"טובים" וירידה בגנים ה"רעים". במחקר אחר נמצא אצל גברים עם סרטן ערמונית ששינוי באורח החיים (שכלל תזונה טבעונית הדומה לזו עליה אני ממליץ שוב ושוב במאמרים שלי, פעילות גופנית, ופעילות מרגיעה כגון מדיטציה או יוגה) למשל שלושה חודשים הביא לשינוי בביטוי של 501 גנים! חלה עליה בביטוי של 48 גנים שתורמים לדיכוי סרטן, וירידה בביטוי של 453 גנים שמעודדים סרטן. ובנוסף, כל משתתפי המחקר הורידו במשקל, ורמות הסוכר, לחץ הדם, והכולסטרול התאזנו.
ואם נסכם את הדברים, המחשבות שלנו משפיעות באופן מיידי על הגוף – בתחילה מופרשים חומרים במוח, אח"כ מופרשים חומרים בגוף כולו, ולבסוף הגנים עצמם מגיבים למשנים את הפעילות שלהם בהתאם.
וכך, מחשבה יכולה לרפא, ומחשבה יכולה ליצור מחלה…
ואנו למעשה מתחילים להבין עד כמה עמוק העניין הזה של תודעה יוצרת מציאות. ושהגוף הינו בסך הכל השתקפות של התודעה…
אני רוצה להוסיף כמה מילות הרגעה חשובות… (:
אני יכול להניח שחלקכם עשויים לקחת את הדברים למקום של בהלה. כי אם המחשבה שלנו משפיעה כך על הגוף, ואם הגוף מגיב באופן מיידי למחשבות שלנו, אז מה זה אומר עליי אם אני חשה מחשבות שליליות? או אם עולה בי פחד מסרטן?? אפשר להיכנס לפחד ולבהלה מהדברים…
אז זה לא עובד כך. כי מה שקובע זה דפוס המחשבה הדומיננטי. כן, אם עולה בכם פחד מסרטן כל יום והרבה, אז יש לכם בהחלט סיבה לדאגה, ורצוי מאוד שתפעלו למען שחרור הפחדים האלה ושינוי המחשבות שלכם.
אך אם מחשבה של פחד חולפת בכם רק מידי פעם, אחת לכמה ימים או שבועות, ומרבית המחשבות שלכם הינן חיוביות – אז זה לחלוטין נורמלי וטבעי, ואין בכך כל רע. המוח מייצר מעצמו כל מיני מחשבות, וזה טבעי ובסדר. השאלה היא מהו דפוסי החשיבה העיקריים והדומיננטיים שלכם? זה הדבר החשוב…
אז עד כמה שזה נשמע מופלא ומטורף, הגוף שלנו הוא אכן השתקפות של התודעה שלנו. יש אמנם מקרים יוצאי דופן, כמו בפציעה פיזית, כמו בתאונה. אך גם כאן, ההחלמה מהתאונה מושפעת באופן אדיר מהמחשבות ומהתודעה שלנו, לטוב ולרע…
וכמו שאמר כבר הרבי נחמן מאומן: "אתה נמצא היכן שהמחשבות שלך נמצאות. אז היה בטוח שמחשבותיך נמצאות היכן שאתה רוצה להיות…"
ואתם, איפה נמצאות המחשבות שלכם?
ואתן, אלו מחשבות עולות בך שוב ושוב במהלך היום, יום אחר יום??
תשנו את המחשבות שלכם,
תשנו את התודעה שלכם,
תשנו את הגוף שלכם,
תשנו את עצמכם…
באהבה,
תומר (:
