להתעלם מהקיים – מה זאת אומרת

יצירת מציאות: להתעלם מהקיים – המשך…

 

 

חברים וחברות יקרים ויקרות!  שותפים לדרך…

זהו פוסט המשך שנכתב תודות לשאלה ששאלה אותי חברה יקרה, אקרא לה כאן ורד.

וזו השאלה ששאלה:

היי תומר. מה שלומך?

קראתי בעיון את דבריך בקשר "להתעלם מהקיים"

מצד אחד אני מקבלת באופן מוחלט שכדי שנוכל לעשות ניסים בחיינו אנו צריכים לדמיין את הדברים בעיני רוחנו. אך מאידך מלמדים אותנו לאהוב את הקיים. להוקיר תודה על מה שיש.

מה קודם למה?

האם האישה השמנה שרוצה להיות רזה, עליה להתעלם לחלוטין מממדי גופה וליצור תמונה דמיונית שהיא רזה.

או שעל האישה השמנה לאהוב את עצמה ואז אנרגטית יותר קל לה להשיל ק"ג מגופה?

מה לא הבנתי בדרך??

 

ורד היקרה והאהובה מאוד !

בוקראור !!

ראשית מתנצל על שלקח לי הרבה זמן להשיב לך… (:

להתעלם אין משמעותו שלא לאהוב או להיות באהבה.

להתעלם זה גם לא להכחיש את המצב הקיים.

זה אולי נשמע כמו שני דברים סותרים,

אך ניתן להתעלם מהמצב הקיים, במובן אליו אני מתכוון,

ועדיין להיות לגמרי בקבלה ובאהבה, ולקבל את המצב הקיים.

במובן מסויים זה כמו להיות בשני מקומות בו זמנית:

גם לקבל את המצב הקיים ולאהוב את עצמנו כפי שאנחנו,

ובו זמנית גם לרצות ולשאוף לשנות את המצב ואת עצמנו,

תוך "התעלמות" מהמצב הנוכחי ויצירת המצב הרצוי בתוכנו.

זו כאילו סתירה, כאילו פרדוקס.

אך זה לא באמת.

כי אנחנו יכולים להיות גם וגם,

אנחנו יכולים להיות בשני מקומות בו זמנית, בתודעה שלנו.

אולי קצת בדומה לאור שהוא גם חלקיק וגם גל,

גם חומר וגם אנרגיה… (:

ההתעלמות עליה אני מדבר אינה הכחשה או הדחקה.

אנחנו מודעים ויודעים היטב מה המצב הנוכחי.

אך אנחנו בוחרים שלא להתעסק עם כך במחשבותינו,

בוחרים שלא להפנות לכך תשומת לב מיותרת,

בוחרים שלא להזין את המצב על ידי עיסוק תודעתי בו…

אפשר להמשיל את הדבר לנסיעה.

אם את בתל אביב, ורד יקרה,

ואת רוצה לנסוע נאמר לאילת.

את מכניסה בוייז את הכתובת אליה את רוצה להגיע,

ומתחילה בנסיעה…

הדרך ארוכה, ואילת עוד רחוקה מאוד.

אך את יודעת שתגיעי…

למרות שאת עדיין בתל אביב (המצב הקיים, הנוכחי),

את הרי יודעת שתגיעי,

ואת "מתעלמת" מהעובדה שאת הרי בתל אביב.

את יודעת שאת בדרך ושאת תגיעי למחוז חפצך…

אותו הדבר בדיוק נכון לפנימי שלנו,

לעצמנו, ולדברים בחיים שלנו.

אם מישהו רוצה להוריד 20 קילו,

או מישהו שהרבה כועס ועצבני רוצה להיות רגוע ונעים ומחייך,

או מישהו עם דפוס חשיבה ביקורתי ושיפוטי

רוצה לשנות ולהיות מקבל וסובלני –

עליהם להגדיר איך הם רוצים להיות,

ליצור בדמיונם תמונה וסרטון מוחשיים של איך הם רוצים להיות.

זה היעד שלהם.

זו הכתובת שהם שמים בווייז בפנימי שלהם.

עכשיו הם בדרך לשם,

ולמרות שהדרך אולי עוד ארוכה,

ולמרות שהם בדרך כלל עדיין כפי שהם היו מקודם –

הם יודעים שהם יגיעו.

כל עוד הם רואים וחווים את עצמם כפי שהם רוצים להיות,

ומתעלמים מהמצב הנוכחי.

כל עוד בווייז הפנימי יש את היעד אליו הם רוצים להגיע

הם בדרך לשם.

והם יגיעו…

מובן שלא קל להתעלם מהמצב הקיים הנוכחי.

אך כשחושבים על הדוגמא של נסיעה מתל אביב לאילת,

זה עוזר להבין את זה ולעשות כך.

וכשאת נוסעת מתל אביב לאילת,

את יכולה להיות בקבלה ובאהבה לכך שאת כרגע עדיין בתל אביב…

וזה לא סותר את עובדת היותך בדרך לאילת,

ואת רצונך להגיע לאילת.

את גם מקבלת באהבה את מקומך הנוכחי –

אך מתעלמת ממנו ואינך מפנה אליו תשומת לב מיותרת שמזין אותו –

ואת גם רואה בדימיונך את המקום

אליו את רוצה להגיע ויודעת שתגיעי… (:

אז האדם שרוצה להשיל מעליו 20 קילו,

יודע שיש לו 20 קילו מיותרים,

והוא יודע איך הוא נראה…

אך הוא בוחר, מתוך בחירה מודעת,

שלא להתעסק עם זה,

כלומר, להתעלם מזה,

ולהפנות את תשומת ליבו ליעד שלו –

הוא כרזה, בכושר, אוכל בריא ומדוייק לו…

ואז הוא בדרך לשם…

ובהפוך,

אם הוא לא יתעלם מזה,

וימשיך לראות את עצמו כשמן,

וימשיך בתוכו להלקות את עצמו על כך,

או אפילו לקבל את זה באהבה,

אך להפנות למצב הנוכחי תשומת לב וזמן-תודעה,

אפילו אם תשומת הלב תהיה "חיובית",

למשל שהוא יאמר לעצמו שוב ושוב

"אני מקבל באהבה את היותי שמן"…

או אם הוא ימשיך לדבר על כך עם חברים וקרובים –

אז הוא יישאר שם,

אז הוא ימשיך להיות כפי שהוא…

בשביל לזוז מהמקום בו אנו נמצאים,

אנו צריכים לראות את המקום אליו אנו רוצים להגיע,

ולהתעלם מהמקום הנוכחי שלנו.

ולדעת,

ממש לדעת,

שאנחנו בדרך ושנגיע למחוז חפצנו… (:

באהבה,

תומר (:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *