לעבור מהרעש לשקט

לעבור מהרעש לשקט…

חברים וחברות יקרים-יקרות, שותפים לדרך… !

מה שלומכם-שלומכן היום?  עכשיו?  הרגע הזה?

איפה אתן נמצאות?  אתם נמצאים?

במחשבות, איי שם בעבר… או אולי הרחק בעתיד אפשרי כלשהו…??

או שאתם ממש כאן… נוכחים במה שקורה כאן, עכשיו…

החיים הרי הם רק ברגע הזה, ורק כאן.

ורק כשאתם ואתן נמצאים ברגע הזה אתם באמת חיים באופן מלא…

אני רוצה היום לדבר על הרעש. הרעש שמקיף אותנו כל הזמן, הרעש שנמצא בתוכנו כל הזמן… ועל כך שרובנו שכחנו מהו שקט וכיצד להיות בשקט הזה.

החיים שלנו מלאים בשפע. למעשה לא היתה מעולם בהיסטוריה האנושית תקופה כה מלאה בשפע. אנחנו מוקפים ומוצפים בשפע מכל כיוון אפשרי.

שפע של אוכל. למרביתנו יש תמיד משהו לאכול בהישג יד. לא צריך להתאמץ הרבה בכדי להושיט יד והכניס משהו לפה. ורובנו אוכלים הרבה מעבר לרצוי.

שפע של גירויים שמגיעים אלינו, כך נראה, בקצב שרק הולך וגדל. טלויזיה, אינטרנט, מיילים, פייסבוק ורשתות חברתיות אחרות. בלחיצת כפתור במחשב אפשר כיום לראות אינסוף סרטים. בלחיצת מקש…

ויש גם את הסלולרי. הטלפון הסלולרי, שבעשור האחרון הפך למעשה למחשב קטן שהולך איתנו לכל מקום. וכך, בכל מקום בו נהיה, ובכל זמן, הולך איתנו המחשב הזה שמחבר אותנו לעולם…

יש כמובן צדדים טובים לכל השפע הזה. מעולם לא היה זמין לנו כל כך כה הרבה מידע וידע. יש כיום במרחביי הרשת ים של מידע על כל דבר אפשרי. אפשר ללמוד ולחקור דרך הרשת הזו כל תחום ונושא שעולה על דעתכם. נכון, יש גם הרבה דיסאינפורמציה ומידע שגוי ומבלבל. אך בשימוש נכון ניתן ללמוד המון דרך העולם האינטרנטי.

וזה מאפשר תקשורת מגוונת ורציפה יותר בין אנשים. ומתאפשרים חיבורים והיכרויות שעד לא מזמן היו בגדר דימיון. המרחק הגיאוגרפי הופך להיות פחות רלוונטי. וזה בפני עצמו יכול להביא להתקרבות הקצוות ולהתקדמות לקראת שלום עולמי.

אולם יש גם צד אפל.

אפל מאוד.

אנחנו מוצפים כל הזמן באינסוף איתותים וגירויים. סמסים, וואטס-אפ, פייסבוק, מיילים, טלפונים. והכל נמצא איתנו כל הזמן… וכל הזמן המכשיר הזה משמיע צפצופים ומנגינות שאומרות לנו שהודעה חדשה הגיעה… 24 – 7. כל היום, כל הלילה, כל השבוע.

אנשים מתקשים להיפרד מהטלפונים החכמים האלה, והם עסוקים במסך הקטן גם במעלית, ויש שלוקחים אותו איתם אפילו למקום האינטימי ביותר, לשירותים…

ואפשר בקלות להעביר כך חיים שלמים: בהודעות טקסט למיניהן, בסרטוני יוטיוב או סרטים, ועוד ועוד… אנחנו נשאבים לזה, וזה נהיה הרגל עמוק וסוג של התמכרות.

והמחיר כבד.

אנחנו כל הזמן בחוסר שקט פנימי, בציפיה לצפצוף הבא, להודעה הבאה.

אין לנו רגע אחד של שקט עם עצמנו.

אנחנו מאבדים את עצמנו, מאבדים את החיבור לעצמנו, מאבדים את הפוקוס הפנימי. אנחנו שוכחים את עצמנו, שוכחים מי אנחנו…

כל הזמן יש רעש. רעש חיצוני ורעש פנימי.

וכשיש כל הזמן רעש, אנחנו לא יכולים להקשיב פנימה, לפנימיות שלנו, הפנימיות הגופנית והפנימיות הרגשית.

אנחנו מאבדים את הקשר עם הדבר החשוב ביותר שיש לנו – עם עצמנו.

והתוצאות קשות.

גם גופנית וגם נפשית-רגשית. הרי הגוף והנפש חד הם. הגוף הינו השתקפות של המצב התודעתי-רגשי שלנו. וכשיש אי-שקט מתמשך בתודעה, זה יבוא לידי ביטוי גם בגוף באמצעות כאבים שונים והיווצרות מחלות שונות. כל אחד ואחת על פי הנטיה הגנטית ונקודות החולשה הגופניות שלו-שלה.

אך התוצאה החמורה ביותר היא אובדן הקשר שלנו עם עצמנו.

אנחנו אולי חושבים שאנחנו בקשר עם עצמנו, אך זה קשר שטחי בלבד. לא קשר עם הרבדים העמוקים יותר של עצמנו.

אז מה עושים בנידון?

שני דברים חשובים.

האחד, לצמצם את החשיפה שלנו לכל אותם גירויים. להשקיט את הסלולרי לחלק מהיום. לא רטט, אלא ממש מצב שקט. ולהניח את המכשיר רחוק, לא בהישג יד ואפילו לא בטווח הראיה שלכם. תחליטו על זמנים מסויימים במהלך היום בהם המכשיר יהיה שקט ולא לידכם. כך תעניקו לעצמכם פסקי זמן מהרעש הבלתי פוסק. כאשר המכשיר שקט ורחוק, אנחנו לא כל הזמן בהיכון. אנחנו פנויים להיות קשובים באופן אחר.

ולפעמים תצאו מהבית בלי המכשיר. תשאירו אותו בבית, בעבודה. לשעה-שעתיים. כן, אני יודע, עצם הרעיון של להשאיר אותו ולהיות מרוחקים ממנו הינו מפחיד לחלק מאיתנו. עד כדי כך המכשיר הזה השתלט עלינו…

תגלו שלא קורה שום דבר אם אתם מנותקים מהמכשיר לכמה שעות. העולם ממשיך להתנהל כרגיל. ואין באמת משהו או מישהו שאינו יכול לחכות מספר שעות.

וככל שתעשו את זה יותר, כך תחזירו לעצמכם את השליטה בחייכם ואת הקשר עם עצמכם. את חוסר השקט והרעש יתחיל להחליף שקט…

זה עשוי להיות ממש קשה, להיות בלי המכשיר. אך אל תוותרו. תזכירו לעצמכם שזה כמו כל התמכרות אחרת – כמו לסמים, אלכוהול, או הימורים.

תזכירו לעצמכם שאתם נאבקים כאן על החיים שלכם…

הדבר השני הינו מדיטציה.

לעשות מדיטציה, למדוט.

כל יום.

אתם מצחצחים שיניים כל יום? מתקלחים? אוכלים?

אז תמדטו גם כל יום.

אפילו עשר דקות. אך תעשו את זה.

שבו עם עצמכם במקום וזמן שלא יפריעו לכם, עצמו עיניים, והקשיבו פנימה. הקשיבו לנשימות, התבוננו בנשימות שלכם, בזרימת האוויר. התבוננו בתחושות הגופניות שעולות בכם. התבוננו על רצף המחשבות שכל הזמן נמצא שם ברקע. נסו לא להיות ולשקוע עם המחשבות. נסו להפנות את תשומת לבכם לנשימות. מחשבות יהיו ברקע, כי המוח כל הזמן מייצר מחשבות. אך נסו להשאיר את תשומת הלב שלכם בנשימות. זה לא תמיד קל, וככל שתתרגלו יותר כך זה יהיה לכם יותר קל.

למדיטציה המון המון יתרונות ורווחים.

ראשית, הרבה פרמטרים גופניים משתפרים כאשר מתרגלים מדיטציה באופן יוומיומי: לחץ הדם, רמות הסוכר, יכולת הריכוז, הזיכרון, המערכת החיסונית. כל אלה ועוד ישתפרו.

שנית, השקט הפנימי שלכם יילך ויגדל. תהיו יותר רגועים ותגיבו לדברים באופן יותר רגוע ושקול.

ושלישית, והכי חשוב, המדיטציה מחברת אתכם מחדש לעצמכם. אתם מתחברים לרבדים יותר ויותר מעודנים ועמוקים בתוך עצמכם. אתם תגלו בתוך עצמכם עומקים ומרחבים שלא הכרתם. תגלו בתוככם שקט ושמחה שנובעים מתוך עצמכם ושאינם תלויים בשום דבר חיצוני. זה עשוי להישמע לכם דימיוני ובלתי אפשרי, ועד שלא תנסו ותחוו את זה, זה אכן יישאר בגדר דימיון…

וכן, המדיטציה תחבר אתכם לעולמות גבוהים, ליקום…

תתעוררו.

תתעוררו מהדבר הזה שמשתלט עליכם וגונב לכם את הזמן שלכם ואת התודעה שלכם. העניקו לעצכם את המתנה הכי גדולה וחשובה שאתם יכולים להעניק לעצמכם: את עצמכם ואת השקט שלכם.

תחזירו לעצמכם את עצמכם.

זה אולי הדבר הכי חשוב שאיי פעם תעניקו לעצמכם.

באהבה,

תומר (:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *