מתנת ההקשבה…

מתנת ההקשבה…

 

חברים וחברות, יקרים ויקרות! שותפים לדרך…

 

מה שלומכם ושלומכן הבוקר?

 

אני רוצה היום לשתף אתכם

במתנה גדולה שקיבלתי.

מתנת ההקשבה.

 

הקשבה למה?

וממי קיבלתי את המתנה?

על כך בהמשך… (;

 

כפי שאולי אתם כבר יודעים,

אני נפצעתי בגיל 21,

כאשר הג'יפ הצבאי הרעוע

בו נהגתי נסיעה לילית ארוכה

התהפך עקב פיצוץ בצמיג…

 

הג'יפ התהפך, וכך גם החיים שלי.

נפצעתי בחוט השדרה הצווארי,

ונותרתי משותק באופן חלקי

מהחזה ומטה…

 

והייתי צריך ללמוד לחיות מחדש,

עם גוף שונה,

גוף שחלקים ממנו לא נשמעים לי כלל,

חלקים ממנו עושים לפעמים מה שבא להם,

גוף שכל התחושתיות השתנתה בו לגמרי…

 

ומהפציעה הזו קיבלתי את המתנה.

מתנת ההקשבה.

 

הקשבה למי?

הקשבה למה?

הקשבה פנימה, הקשבה למעמקי הגוף.

 

כי בכדי להתמודד וללמוד את הגוף

החדש והשונה הזה,

הייתי צריך להיות קשוב לו.

קשוב לתחושות הדקות והשקטות.

 

כדי למנוע בריחה של פיפי.

או של יציאה.

או כדי לשלוט בעוד מועד על ספסטיות

שמקפיצה את הרגל שלי.

 

ההקשבה הזו אינה דבר מובן מאליו.

למעשה, היא נוצרה בי רק תודות

לדרך בה בחרתי ללכת,

ולאופן בו התמודדתי עם הגוף הפגוע הזה שלי.

 

כי בחרתי, כבר מהתחלה

בדרך לא קונבנציונלית,

בדרך שונה מזו שממליצים ומלמדים

את המשותקים.

 

ורק תודות לבחירה הזו שלי,

התפתחה בי ההקשבה הזו.

 

בשנים הראשונות,

ולמעשה לאורך הרבה זמן,

לא הבנתי את גודל המתנה.

אך כיום אני יודע.

 

כיום אני יודע ומבין שזו מתנה ענקית.

מתנה שאולי היא החשובה מכל.

 

ההקשבה פנימה.

פנימה לגוף שלנו.

פנימה לרבדים העמוקים והמעודנים שבתוכנו.

פנימה לתחושות הגוף הדקיקות.

פנימה לתוך עצמנו.

 

כי כשאני מקשיב פנימה,

אני חש ומתחבר עמוק פנימה,

עמוק לשקט העמוק שקיים בתוכנו,

עמוק לאותו מרחב אינסופי הקיים בנו,

עמוק לשמחה ולאושר הקיימים בנו…

 

ואת ההקשבה הזו

אני מעביר ומלמד.

 

כי כאשר אנחנו לומדים

להקשיב פנימה,

לתוך עצמנו,

לשקט העמוק שבתוכנו –

 

משהו בנו משתנה לנצח.

אנחנו יודעים את האמת.

יודעים שהאושר נמצא וקיים בתוכנו.

יודעים שאנחנו לא לבד.

 

ואם אנחנו מתחברים ומקשיבים

למקום הפנימי העמוק הזה

באופן יום יומי,

אז אנחנו נחווה את זה יותר ויותר.

את השקט והרוגע,

את השמחה והאושר,

את תחושת הביטחון,

את האמת הפשוטה והעמוקה…

 

ולכן הפציעה שלי היא מתנה.

כך אני רואה את זה.

והגוף הזה שלי, הפגוע,

גם הוא מתנה…

 

ומה איתכם?

מה איתך?

 

האם אתם מקשיבים פנימה?

האם אתם מפנים זמן לעצמכם?

פשוט רק לעצמכם?

 

בלי הסלולרי החכם.

בלי המחשב.

בלי כלום.

 

רק אתם עם עצמכם נטו.

בשקט.

עוצמים את העיניים,

ומפנים את הקשב פנימה…

 

תתחילו.

תתחילו להקשיב פנימה.

תתחילו להכיר את הפנים שלכם.

תתחילו להתוודע לשקט העמוק שנמצא בכם.

 

זה ישנה אתכם ואת החיים שלכם.

אתם תהיו רגועים יותר.

אתם תהיו סבלניים יותר.

אתם תהיו מאושרים יותר…

 

כי זה הכל נמצא בתוכנו…

 

שיהיה יום נפלא ומופלא,

יום מלא שמחה והודיה,

יום מלא קסם…

 

באהבה,

 

תומר (:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *