על התבוננות ולהיות נוכח – איך לעשות את זה

על התבוננות ולהיות נוכח – איך לעשות את זה

חברים וחברות יקרים ויקרות!  שותפים לדרך…
מה שלומכם ושלומכן הבוקר והיום?

אני רוצה היום להמשיך את הפוסט מאתמול,
ולהעמיק בנושא ההתבוננות,
ולהסביר יותר בהרחבה ולעומק מה זאת אומרת 
להיות בהתבוננות, להיות נוכחים,
וכיצד לעשות את זה…

נתחיל את המסע שלנו עם תשומת הלב.

מהי תשומת הלב?

הרבה אנשים כלל לא שמים לב לתשומת הלב שלהם.

יצא לי קצת מצחיק המשפט הזה…

אך זה ממש ככה, מרבית האנשים כלל לא מודעים
ולא שמים לב לתשומת הלב שלהם,
והיכן תשומת הלב שלהם נמצאת…

במיוחד בעידן הטכנולוגי בו אנחנו נמצאים,
עם הטלפונים ה"חכמים" וכל מגוון האפליקציות וההודעות האינסופי,
תשומת הלב שלנו קופצת כל הזמן מדבר לדבר,
ואנחנו כלל לא שמים לב לכך…

אפשר לומר שאנחנו ישנים.

כי כאשר אנחנו לא שמים לב לתשומת הלב שלנו,
אז אנחנו לא ערים, לא מודעים,
אנחנו ישנים תודעתית.

אנחנו לא נוכחים.

כי הנוכחות היא תמיד רק בהווה, רק כאן ועכשיו.

 

אך מהי בכלל תשומת הלב?

תשומת הלב היא המבט הפנימי שלנו.

זה היכן נמצאת תשומת הלב שלנו בכל רגע נתון.

ומה זאת אומרת לשים לב לתשומת הלב?
זה נשמע מוזר ומסובך…

תשומת הלב שלנו קיימת ונמצאת בין אם נרצה או שלא.

רק כאשר אנחנו ישנים, תשומת הלב גם היא ישנה ונחה.

אך בעירנות, תשומת הלב שלנו כל הזמן מפוקסת על משהו.
זה יכול להיות בשיר, בסרטון, בדיבור, בנהיגה, או בכל דבר אחר.

העניין הוא, וכאן המפתח לכל העניין,
שאנחנו יכולים להיות מודעים בכל זמן נתון
היכן נמצאת תשומת הלב שלנו, ולאן היא מופנית,
או שאנחנו יכולים כלל לא להיות מודעים לכך,
כלומר שאנחנו לא שמים לב היכן מושקעת תשומת הלב שלנו.

כלומר, שזה קורה ומתרחש מעצמו, בלי הפיקוח שלנו.

וככה תשומת הלב יכולה לקפוץ לדבר לדבר,
מבלי שתהיה לנו הרבה מעורבות אמיתית בעניין.

בבודהיזם נוהגים להשוות את זה לקוף המקפץ מענף לענף ולעוד ענף…

בכדי לעזור לכם להבין את עניין תשומת הלב,
אני אשווה את זה למבט החיצוני שלנו,
כלומר למה שאנחנו קולטים ורואים עם העיניים.

אז גם העיניים שלנו יכולות לקפוץ מדבר לדבר.

זה קורה לכולנו, שהמבט שלנו עובר מדבר לדבר,
מבלי שנשים לב לכך.

זה טבעי. ככה אנחנו בנויים.

אך יש לנו גם יכולת לשלוט על זה.

יש לנו יכולת לכוון ולהפנות את המבט שלנו לאן שאנחנו רוצים.

אנחנו יכולים לכוון את העיניים והמבט שלנו ימינה, שמאלה, למעלה, או למטה.

אנחנו יכולים להסתכל, באופן מכוון,
על תמונה שעל הקיר,
על כף היד שלנו,
החוצה דרך החלון,
בעיניים של האדם איתו אנו משוחחים,
או על כל דבר אחר שנבחר.

 

אז ככה גם עם תשומת הלב.

אפשר לומר שתשומת הלב היא המבט הפנימי שלנו.

העיניים הן המבט החיצוני,
ותשומת הלב היא המבט הפנימי שלנו.

וגם את תשומת הלב שלנו אנחנו יכולים
לכוון לאן שאנחנו רוצים ובוחרים באופן מכוון ומודע.

אמנם תשומת הלב שלנו עשויה לקפץ מדבר לדבר,
מבלי שאנחנו באמת נהיה ערים ומודעים לכך,
וככה קורה להרבה אנשים חלק גדול מהזמן…

אך אנחנו יכולים גם לכוון את תשומת הלב,
לאן שאנחנו רוצים ובוחרים.

אבל רגע,
מה זאת אומרת
"מבלי שאנחנו נהיה מודעים לכך"?

ומה זאת אומרת
"אנחנו יכולים לכוון את תשומת הלב לאן שאנחנו רוצים ובוחרים"??

 

מי זה "אנחנו"??

מי זה ה"אנחנו" הזה שמכוון את תשומת הלב??

וכאן אנחנו מגיעים ללב העניין.
כאן מצוי המפתח.

המפתח לשחרור שלכם.

המפתח לשקט הפנימי שלכם.

המפתח לחזור להיות בעלי הבית של עצמכם.

 

מי זה "אנחנו"??

האם אנחנו המחשבות?
האם אנחנו המחשבות שעולות בנו כל הזמן וללא הרף?

האם אנחנו הרגשות?
האם אנחנו הרגשות שכל הזמן עולים בנו ולפעמים מציפים אותנו??

והאם אנחנו התחושות?
האם אנחנו התחושות השונות של הגוף?

כמו תחושת כאב, תחושת חרדה, תחושת לחץ, תחושת פחד, וכו'…

האם אנחנו התחושות האלה??

האם אנחנו הגוף?

ברור שלא.

אנחנו לא אף אחד מאלה.
אנחנו ניפרדים מהם.
אנחנו נמצאים מעליהם.

אפשר לומר מטאפורית שאנחנו נמצאים מעליהם.

איך אני יודע?

בואו נעשה תרגיל קטן.

תעצמו עיניים לרגע.
ועם העיניים עצומות תפנו את תשומת הלב שלכם לכל מה שמתרחש בתוככם.

למחשבות,
לתחושות בגוף,
לרגשות.

פשוט שימו לב לכל זה.

למחשבות, לתחושות, לרגשות.

פשוט תתבוננו עליהם.

אל תשקעו לתוכם, כמו שאתם אולי עושים בדרך כלל.

אל תשקעו לתוכם, אל תלכו לאיבוד בתוכם, אלא רק תתבוננו עליהם.

תתבוננו עליהם כאילו מהצד.

תתבוננו עליהם כאילו שאתם מתבוננים על סרט שמוקרן לפניכם.

תתבוננו על המחשבות שעולות בכם.
תתבוננו על הרגשות שעולים בכם.
תתבוננו על תחושות הגוף השונות.

 

כשאני אומר "תתבוננו" אני למעשה מתכוון "שימו לב".

כי כמו שאמרתי, תשומת הלב שלנו היא המבט הפנימי שלנו.

אתם מצליחים?
מצליחים לשים לב לזה?
מצליחים להתבונן על כל זה, כמו מהצד?

אני מניח שכן, שהצלחתם.

כי זה לא כזה קשה.
למעשה זה משהו שאנחנו עושים כל הזמן,
אלא שאנחנו פשוט לא מודעים לכך…

אז מי זה זה שמתבונן על הדברים??

זה "אנחנו".

זה "אני" האמיתי.

והעובדה שאנחנו יכולים להתבונן על המחשבות, על הרגשות, על התחושות,
מראה שאנחנו ניפרדים מכל אלה,
שאנחנו לא הם והם לא אנחנו.

אנחנו נמצאים מעליהם, מטאפורית.

 

ברגע שהבנתם את זה, מצוי בידיכם המפתח לשחרור שלכם.

 

שחרור ממה?

אתם אולי שואלים, שחרור ממה?
ממה אני צריך לשחרר את עצמי?

אתם צריכים לשחרר את עצמכם מההזדהות.

מההזדהות עם המחשבות, התחושות, הרגשות.
מההזדהות עם הפחד והחרדה.
מההזדהות עם הכאב והגוף.

ואתם צריכים לשחרר את עצמכם
מכל מיני דפוסים, הרגלים, אמונות, התמכרויות קטנות,
ששולטים בכם.

ברגע שאתם מפסיקים להזדהות עם המחשבות שלכם וכל השאר,
אתם חופשיים לעשות כרצונכם,
אתם חופשיים להיות איך שאתם רוצים ובוחרים להיות…

הרבה אנשים כל כך מזדהים עם המחשבות שעולות בהם,
עם הרגשות, עם התחושות, עם הגוף –
שהם באמת מאמינים שכל אלה זה הם,
ושהם כל אלה.

הם לא יודעים שהם למעשה נמצאים מעל כל זה.

ועצם ההבנה הזאת, עצם הידיעה הזאת,
היא בפני עצמה סופר חשובה וטרנספורמטיבית.

יש להבנה הזאת כוח עצום של שחרור וריפוי.

ההבנה שאנחנו נמצאים מעל לכל זה,
היא המפתח לשחרור של עצמכם.

היא המפתח לחזור להיות בעלי הבית של עצמכם.

 

מדיטציה.

במדיטציה אנחנו יושבים ללא ניע, ומתבוננים.

מתבוננים על כל התיאטרון הפנימי הזה:

על המחשבות, על הרגשות, על התחושות…
על הגירוד שהופיע פתאום,
על הכאב בברך,
על הכעס שעולה בי,
על תחושת החרדה הנמצאת בגוף,
על הרצון לזלול מהעוגה ההיא…

אנחנו מתבוננים על כל זה מהצד ובאופן נייטרלי.

כלומר, אנחנו מתבוננים על זה ללא מעורבות רגשית כלשהי.

פשוט מתבוננים.

אנחנו מתבוננים, נושמים ומתבוננים.

 

ואנחנו יכולים גם להתחבר למקום הפנימי העמוק שנמצא בתוכנו.

אותו מקום של שקט עמוק, של אינסוף,
של שמחה ואושר הבוקעים ונובעים מתוכנו…

 

השאיפה היא כמובן שגם במהלך היום נהיה בהתבוננות הזאת.

כלומר, שגם במהלך היום נהיה במצב מדיטטיבי.

שגם תוך כדי שאנחנו עושים דברים,
אנחנו נתבונן ולא נזדהה עם כל מה שעולה בתוכנו,
ונהיה מחוברים לאותו מקום פנימי עמוק של שקט ושמחה…

כך אנחנו חיים מתוך נוכחות.
אנחנו נוכחים בחיים של עצמנו באופן מלא.
אנחנו חיים את הרגע הזה במלואו.

וכך אנחנו משחררים את עצמנו.
כך אנחנו מרפאים את עצמנו.
כך אנחנו חיים מתוך חיבור, רוגע, ושמחה עמוקים…

 

אז למה אתם מחכים??

תתחילו כבר עכשיו להתאמן להיות בהתבוננות.

תתחילו עכשיו.

כי אין זמן אחר, יש רק עכשיו, רק את ההווה, רק את הרגע הזה…

תהיו בהתבוננות ותשחררו את עצמכם.

ותזכרו גם ליהנות בדרך ומהדרך…

נתראה בפוסט הבא… (:

ובינתיים,
תיזכרו לנשום עמוק,
תיזכרו לראות את הטוב שיש לנו תמיד בחיים,
תיזכרו לחייך הרבה,

אוהב אתכם,
תומר (:

*****

לפרטים על סדנת ההיפנוזה העצמית האינטרנטית לחצו כאן (:

 

לרכישת הספרים שלי לחצו כאן (:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *