מחשבה יוצרת מציאות או מציאות יוצרת מחשבה?!
חברים וחברות יקרים-יקרות! שותפים לדרך…
לפני זמן מה נשאלתי כאן בתגובה לאחד הפוסטים שלי על "הכל ידוע מראש והרשות נתונה" את השאלה הזו – האם המחשבה יוצרת מציאות, או שהמציאות יוצרת מחשבה?
אז מה אתם ואתן אומרים?
מה יוצר את מה?
מחשבה יוצרת את המציאות בה אנו חיים?
או שהמציאות היא זו שיוצרת את המחשבות שלנו??
אז התשובה היא… שגם וגם… שניהם נכונים… (:
ברור לכולנו שהמציאות בה אנו חיים, הדברים שמתרחשים ביום-יום שלנו, וכל מיני עובדות בחיינו – יוצרות בנו מחשבות מסויימות. ואלה מחשבות שעולות כתגובה על המציאות החיצונית הזו בה אנו נתונים. כולנו מכירים את זה. אנחנו נוסעים בכביש ונהג פרוע חותך אותנו ועולה בנו מחשבה "איזה פסיכי!!!"… מחליקה לנו כוס מהיד ונשברת ועולה בנו המחשבה "איזה פסיכי אני!!" (במיוחד אם זה אצל החותנת… ;).
וכך כל הזמן. כל הזמן עולות וקופצות בנו מחשבות כתוצאה ממה שמתרחש וקורה לנו.
אז ברור – מציאות יוצרת מחשבה!
אך האם גם מחשבה יוצרת מציאות?
גם כאן רובנו מסכים שאכן כן, המחשבות שלנו משפיעות ויוצרות את המציאות שלנו. גם כאן כולנו מכירים כל מיני מקרים כאלה, כמו שאנחנו חושבים על מישהו שהרבה זמן לא היינו איתו בקשר, וזמן קצר לאחר מכן הוא פתאום מתקשר… ורובנו ערים לעובדה שהמחשבות שלנו משפיעות באופן מיידי על הגוף שלנו. בין אם זו מחשבה מרגיעה או מחשבה מלחיצה – הגוף שלנו יגיב באופן מיידי. זו למעשה הסיבה לקיומה של חרדה (על כך מקווה לכתוב פוסט נפרד בקרוב).
ומעבר לכך, פיזיקת הקוואנטים מראה באופן חד משמעי שהמחשבה והתודעה שלנו משפיעה על המציאות (ראו פוסט שלי "הכל ידוע מראש והרשות נתונה – הזווית המדעית").
אז כן, מחשבה יוצרת מציאות!
התבלבלתם?
איך יכול להיות גם וגם?
ההסבר הוא כמובן פשוט מאוד.
האחד קשור לרמת המודעות שלנו, בעוד השני הינו חוק ביקום בו אנו חיים.
מציאות יוצרת מחשבה מתקיימת בנו כמשהו אוטומטי, מתוך דפוסי המחשבה הישנים שלנו שצרובים עמוק במוח שלנו. ואז אנחנו למעשה על הטייס האוטומטי. זה המקום בו הכל ידוע מראש…
לעומת זאת, אנו גם יכולים ליצור מחשבות אחרות באופן מודע ומתוך בחירה. ואז אנחנו למעשה יוצאים מהטייס האוטומטי ויוצרים מתוך הבחירה שלנו את מה שאנחנו רוצים ליצור, יוצרים את המחשבות שלנו ולכן גם את המציאות שלנו.
זה כמובן לא קל ליצור ולבחור את המחשבות שלנו באופן רציף לאורך זמן. וזאת מכיוון שאנחנו חייבים להיות בכאן ועכשיו, ברגע הזה, בכדי לבחור את המחשבות שלנו. כי ברגע שמשהו מסיח את תשומת ליבנו (כמו אותו נהג שחתך אותנו, או טלפון מהמורה של הילד, או שפוטרנו מהעבודה, וכו'…) אז הטייס האוטומטי שוב לוקח פיקוד והמחשבות חוזרות להיות אוטומטיות על סמך אותם דפוסי מחשבה/התנהגות ישנים (שאותם אנחנו מין הסתם רוצים לשנות)…
המציאות החיצונית תמיד תגרום לכל מיני מחשבות לקפוץ בנו באופן אוטומטי. השאלה החשובה היא האם אנו נשאב למחשבות ולתסריטים האלה האוטומטיים, או שנזיז את עצמנו מהם ונבחר במחשבות אחרות. וזה כמובן תלוי ברמת המודעות שלנו.
ומה בנוגע למחשבה יוצרת מציאות?
למעשה זה תמיד מתקיים ומתרחש, בין אם אנחנו נמצאים במודע ובוחרים את המחשבות שלנו, או שהמחשבות שלנו עולות בנו באופן אוטומטי. כך או כך המחשבות יוצרות מציאות חיצונית מסויימת, כמו גם מציאות גופנית מסויימת.
וכמובן, ככל שמחשבה מסויימת חזקה ונוכחת ודומיננטית יותר בכם – כך היא תיצור באופן חזק יותר את המציאות המתאימה.
וזה מחזיר אותנו להכל ידוע מראש והרשות נתונה.
אם אתם בטייס האוטומטי (ויתכן שאתם כלל לא מודעים לכך), והמחשבות שלכם הם תגובה אוטומטית למה שקורה בחוץ, או למה שקורה בגוף שלכם – אז הכל ידוע מראש…
אך אם אתם בוחרים את המחשבות שלכם באופן ער ומודע, ולא מאפשרים לאוטומט לשלוט בכם – אז למעשה הכל פתוח והרשות נתונה…
מקווה שדבריי כאן סייעו לשפוך עוד קצת אור על הנושא המורכב הזה… (:
באהבה,
תומר (:
