של מי הרגשות שלך??
האם הרגש שלך הוא באמת שלך?
חברים וחברות יקרים-יקרות! שותפים לדרך…
מה שלומכן ושלומכם?
איך אתם מ ר ג י ש י ם עכשיו?
ושל מי בעצם הרגשות האלה שעולים בך?
מהיכן הם מגיעים?
אני רוצה היום להמשיך את נושא הרגשות שהתחלתי לפני כשבוע וחצי במאמר "להרגיש – כל הרגשות הינם לגיטימיים". לקריאת המאמר הראשון לחצו כאן.
במאמר ההוא דיברתי על החשיבות הגדולה לאפשר לעצמנו להרגיש את כל מגוון וטווח הרגשות שעולים בנו, מבלי לפחד להרגיש רגש מסויים, ומבלי להיות שיפוטיים כלפי עצמנו על כך שאנו מרגישים כך או אחרת.
לקבל את כל הרגשות שעולים בנו.
פשוט לקבל את כל הרגשות שעולים בנו. אך מצד שני גם לא לנבור בהם ולשקוע לתוכם יותר מידי.
פשוט לתת להם להיות כשהם עולים, ולתת להם לעבור הלאה, בדומה לעננים שחולפים בשמיים.
היום אני רוצה להכניס כיוון חדש וחשוב לנושא של הרגשות שלנו.
ואני רוצה להתחיל בשאלה –
של מי הרגשות שלכם?
של מי הרגשות שעולים בכם??
אם התשובה שלכם היא שהרגשות שלכם הם שלכם, אז רוב הסיכויים שאתם טועים.
כי אצל רובנו הגדול, מרבית הרגשות שעולים בנו הם לא באמת שלנו ולא אנחנו בחרנו אותם.
תיכף אסביר למה אני מתכוון.
אתם אולי זוכרים את המאמר מלפני כמה חודשים שנקרא "האם אנו יכולים לשלוט על המחשבות שלנו?". לקריאת המאמר לחצו כאן.
אז כתבתי על כך שמרבית המחשבות שלנו הן מחשבות שהמוח מייצר מעצמו באופן אוטומטי כתוצאה ממסלולים עצביים ודפוסי מחשבה שנוצרו והתקבעו בו בעיקר בשני העשורים הראשונים לחיינו.
רוב המחשבות שעולות בנו במהלך היום הן בדיוק כך – הן עולות בנו, לא אנחנו בחרנו וחשבנו אותם באופן מודע.
ולכולנו יש את דפוסי המחשבה הדומיננטיים שלנו.
בין אם זה דפוס מחשבה של דאגה, כעס, אשמה, ביקורתיות, או כל דפוס מחשבה אחר – זהו הדפוס הדומיננטי שלנו והוא זה שמייצר הרבה מאוד מחשבות שעולות בנו במהלך היום…
את מרבית המחשבות אנחנו לא בוחרים באופן מודע ואקטיבי.
עד שעושים תהליך פנימי של הגדלת המודעות הפנימית ושינוי דפוסי החשיבה על ידי הימצאות ברגע הזה, בכאן ועכשיו, ובחירת המחשבות שאנו רוצים ובוחרים באופן מודע.
כל זה עד כה הוא רק בגדר תזכורת לדברים שכתבתי באותו מאמר על המחשבות.
אז מה הקשר לרגשות שלנו?
ובכן, אותו הדבר למעשה מתרחש עם הרגשות שלנו!
מה זאת אומרת?
גם רגשית, לכל אחד ואחת מאיתנו יש את דפוסי הרגשות הדומיננטיים שלו.
נכון, שמגוון גדול של רגשות עשוי לעלות בנו במהלך היום ובמשך תקופה. אך רוב הזמן אנו מרגישים די אותו הדבר. יש מי שמרגיש בדר"כ עצוב… יש מי שמרגיש לרוב עצבני או כעוס… ויש מי שמרגיש מנותק מהסביבה חלק גדול מהזמן…
ואנחנו לא בוחרים להרגיש ככה.
נהפוך הוא, רובנו מאוד רוצים ומנסים להרגיש אחרת.
העצוב רוצה להרגיש שמח,
העצבני אולי רוצה להיות רגוע,
והמנותק היה מעדיף להיות מחובר ומעורב רגשית…
אך רובנו לא ממש מצליחים לשנות את איך שאנו מרגישים, ואנחנו כמו תקועים עם אותו דפוס רגשי דומיננטי שלנו.
למה זה קורה?
איך זה קורה?
הקשר ההדוק בין המחשבות לרגשות שלנו.
קיים קשר הדוק בין הרגשות שלנו למחשבות שלנו.
למעשה בדרך כלל הרגשות שלנו הן תוצאה של המחשבות שלנו. המחשבות הן קצה החוט והדבר שממנו מתחיל הכל…
אם נשנה את המחשבות שלנו נוכל להרגיש אחרת.
דפוסים רגשיים שתוקעים אותנו.
אולם יש עוד עניין ש"תוקע" אותנו בדפוס הרגשי.
בדיוק כפי שבמוח שלנו נוצרים דפוסי מחשבה דומינטיים שהם אלה שמייצרים את המחשבות הדומיננטיות שלנו, כך קורה גם בעניין הרגשות. אלא שכאן לא נוצרים דפוסי מחשבה, אלא דפוסים רגשיים.
והדפוסים הרגשיים האלה נוצרים וקיימים בגוף כולו. הגוף כולו, וכל תא ותא בגוף רגילים "להרגיש" את הרגשות הדומיננטיים שלכם.
לדוגמא, אם מגיל צעיר, אולי כבר מהילדות, אתם חושבים מחשבות של אשמה ומרגישים אשמים, אז הגוף שלכם התרגל להרגיש את התחושה הזו של האשמה.
זה הרגל עמוק, וזה גם סוג של התמכרות, כי הגוף והתאים רגילים להרגיש ככה, כי זהו ההרגל והדבר המוכר.
ולכן זה כל כך חזק ועמיד בפני שינוי.
כי יש גם את דפוס המחשבה הדומיננטי ("הכל בגללי", "איזה דפוק אני!"), ויש גם את הדפוס הרגשי הנלווה לאותה מחשבה.
וכשאנו מנסים לשנות את המחשבות שלנו ולחשוב אחרת, הדפוס הרגשי "ידרוש" את שלו ואנו נשאב חזרה לאותן רגשות ישנות…
אני לא אכנס כאן למנגנונים הביולוגיים שאחראים לכך וגורמים לזה להתרחש.
אז האם נידונו להישאר עם הרגשות הדומיננטיים האלה שלנו למשך כל חיינו??
לא. ממש ממש לא!
אנחנו בהחלט יכולים לשנות.
לשנות גם את דפוסי המחשבה,
ולשנות גם את הדפוס הרגשי.
ההבנה שהרגשות שלנו הם מרביתן לא שלנו ולא אנחנו בחרנו בהן היא הפתח לשינוי. כי כשאנו מבינים את זה, אז אנחנו יכולים ללמוד להתעלם מהרגשות שאנו לא רוצים. לקריאה על התעלמות מהמחשבות ומהרגשות שלנו לחצו כאן וגם כאן.
לדוגמא, אם הרגש הדומיננטי בנו הוא של עצב, אז אנחנו יכולים להתבונן עליו, להתעלם ממנו, ולהחליט להרגיש אחרת. ממש כך.
להחליט להרגיש אחרת.
אני לא אומר שזה קל.
ובוודאי לא בהתחלה.
זה מאתגר ודורש משמעת עצמית והתמדה.
אך זה אפשרי!
ואם משתמשים לצורך השינוי הזה בכלים הנכונים, בכלים שיוצרים שינוי עמוק בתת-מודע שלנו, אז השינוי יכול להיות הרבה יותר מהיר וקל.
כלים כאלה הם היפנוזה עצמית, שימוש נכון בנשימות, EMDR ואחרים.
אם לסכם, אז מצד אחר חשוב ביותר לאפשר לכל הרגשות לעלות ולהתקיים בנו. כי זה חלק מובנה בהיותנו בני אדם. ואם אנחנו מנסים שלא להרגיש ולהדחיק רגשות מסויימים, אז אנחנו בטווח הארוך גם פוגעים בעצמנו וגם למעשה רק מחזקים את אותם הרגשות שאנו מנסים שלא להרגיש.
אך מצד שני, חשוב להבין ולזכור שמרבית הרגשות הם רגשות אוטומטיים, והם תוצאה של דפוסי המחשבה והדפוסים הרגשיים שנוצרו בנו בעשור-שניים הראשונים לחיינו.
ולכן, חשוב ללמוד להתעלם מהרגשות האלה.
לתת להם להיות, אך לא להישאב לתוכם ולא להתעסק בהם. הם שם, וזה בסדר.
ואתם תנסו ותשאפו לחשוב אחרת ולבחור להרגיש אחרת.
המוח שלנו וגם הגוף שלנו הם שניהם מאוד מאוד גמישים.
המוח שלנו הינו גמיש.
ולמעשה, כל הגוף שלנו הינו גמיש ומשתנה.
יש להם פוטנציאל אדיר של שינוי והתחדשות.
ולכן, כשאנחנו מתחילים להתעלם מהמחשבות והרגשות האוטומטיים האלה שעולים בנו (ללא שבחרנו בהם) – אז המוח שלנו יתחיל להשתנות ולהתאים את עצמו למחשבות החדשות שאנחנו עכשיו בוחרים ולחשוב באופן מודע.
וגם הגוף שלנו יתחיל להשתנות ולהתאים את עצמו למחשבות החדשות ולרגשות החדשים שאתם בוחרים להרגיש.
הגוף והנפש, הגוף והתודעה – הם אחד.
הם משפיעים זה על זה באופן מיידי וישיר.
וניתן לתמוך בשינוי דפוסי הרגשות שלנו גם דרך הגוף. אך על כך אכתוב בפעם אחרת.
אז תזכרו שהרגשות שלכם הן לא באמת שלכם.
הן תוצר של דפוסים שהתקבעו בכם בעבר, בתחילת חייכם.
זה מפתח חשוב להשתחרר ולשנות ולהרגיש כמו שאתם רוצים להרגיש.
כי אף אחד לא רוצה להרגיש מדוכא רוב הזמן, ורובנו רוצים להרגיש טוב, להרגיש שמחה, לחוש שקט פנימי ורוגע.
וזה מגיע לכולנו לחוש ככה… !
באהבה,
תומר (:
- לפרטים על הקורס האינטרנטי ליצירת רוגע ושקט פנימי לחצו כאן (:
- לקריאת המאמר שלי כיצד לשמור על טלומרים ארוכים לטובת חיים ארוכים ובריאים לחצו כאן (:
מרומם בכל פעם מחדש
אור היקר והאהוב !
בשמחה ובאהבה !
חיבוקים חמים,
תומר (: