אפיגנטיקה-להיות חופשי מהסיפור הגנטי שלנו

אפיגנטיקה – להיות חופשי מהסיפור הגנטי שלנו

חברות וחברים יקרות ויקרים!  שותפים לדרך… !

מה שלומכן ושלומכם?

האביב כבר כאן, וכך גם חג הפסח.

חג שמסמל יציאה לחופשי, יציאה מעבדות לחירות…

העבדות היחידה הקיימת ושממנה עלינו להשתחרר היא פנימית, הכלא הפנימי בו אנו נתונים. והשליטים בעבדות זו הם האמונות והפחדים שלנו, שכובלים אותנו ומצמצמים את החיים שלנו.

תקופת האביב ופסח היא תקופה מצויינת לעשות עבודה של שחרור פנימי.

אני רוצה היום להתייחס לאמונה שיש לרובנו ואשר מצמצמת מאוד את החופש שלנו: על הגנים שלנו.

זו אמונה שגדלנו לתוכה מגיל צעיר, והיא מוזנת ומועצמת על ידי המדע, הרפואה, והתקשורת. והאמונה הזו גורסת שהגנים שקיבלנו מהורינו מכתיבים ושולטים על מאפיינים גופניים, תכונות האופי, והמחלות שלנו. מחלות רבות נחשבות למחלות "גנטיות", כלומר שאם יש היסטוריה משפחתית של מחלה מסויימת – כמו מחלת לב, לחץ דם, סכרת, דלקת פרקים, סרטן, ועוד – אז גם לנו יש סיכוי גדול לחלות באותה המחלה. זה נתון, עובדה, ואי אפשר לשנות את זה. ובשם האמונה הזו נעשים דברים איומים. אנשים חיים בפחד. נשים יכרתו שדיים ויוציאו שחלות רק בגלל שיש להן גן מסויים.

אולם האמונה הזו הינה שגויה מבסיסה. שגויה לחלוטין !!

במאמר זה אסביר בקצרה מדוע הגנים אינם שולטים בנו ובבריאותנו.

האמונה הזו מתבססת על האמונה המדעית כי הגנים הם השולטים בתא ולמעשה בכל התהליכים הביולוגים המתרחשים בגוף. הגנים נחשבים ל "מוח" של התא, וכפי שהמוח שלנו שולט בגוף, כך הגנים כביכול שולטים בתא.

ומכאן, שאם יש "גן של סכרת" אז נגזר עלינו לחלות במוקדם או במאוחר בסכרת. אותו הדבר עם גן של סרטן כזה או אחר…

האמונה הזו עשויה לגרום לנו להיות יחסית פסיביים בכל הנוגע לבריאותינו, כי אם קיבלנו גנים של מחלה נתונה וכניראה שנגזר עלינו לחלות בה, אז אין הרבה שאנו יכולים לעשות בעניין. וכך אנו הופכים להיות קורבנות של הגנים שלנו, שקיבלנו מהורינו.

אתם אולי שואלים את עצמכם בשלב זה: אבל למה הוא (כלומר, אני… 😉 קורא לזה אמונה?  הרי זה נכון, הגנים אכן שולטים בתא. כולם יודעים את זה…

אז זהו, שלא!

הגנים אינם שולטים בתא, והם כלל אינם בגדר "המוח" של התא.

הרשו לי להביא לידיעתכם מספר עובדות:

*  כאשר מוציאים את המוח מחיה, החיה מתה. כאשר מוציאים במעבדה את הגרעין מהתא (בגרעין נמצאים הגנים של התא) התא ממשיך להתקיים ולהגיב לסביבתו כרגיל במשך כחודשיים. בסופו של דבר הוא מת בגלל שחיקה טבעית של חלבוני התא, וחוסר יכולתו לייצר חלבונים חדשים היות וחסרים הגנים מהם מיוצרים חלבונים.

*  כאשר מגדלים במעבדה תאי גזע (stem cells – אלו תאים בגוף שמסוגלים להתרבות ולייצר במידת הצורך עוד תאים בוגרים) – הם יתפתחו לסוגי תאים שונים בתנאי גידול שונים. כלומר, תאי גזע בעלי אותם הגנים בדיוק, יכולים להתפתח לתא שריר, תא שומן, תא עצם, ועוד סוגי תאים, כאשר משנים את סביבת הגידול שלהם. אותו חומר גנטי, סביבת גידול שונה = ביטוי גנטי שונה ויצירת תא מסוג שונה.

*  בגרעין התא, בו מצוי ה- DNA  (DNA הוא החומר הגנטי), יש גם הרבה חלבונים. למעשה חלבונים מהווים כמחצית ממשקל הגרעין. אך במחקרים תמיד זרקו את חלבוני הגרעין מתוך אמונה שהם אינם חשובים, וחקרו רק את ה- DNA המבודד.  רק יחסית לאחרונה החלו לחקור גם את תפקיד החלבונים המצויים בגרעין.

וכך נולד מדע האפיגנטיקה.

"אפי" משמעו "מעל".

מדע האפיגנטיקה עוסק במה שנמצא מעל לגנים, כלומר, במה ששולט על הגנים.

הגנים הינם למעשה רק תבניות מהן מיוצרים חלבונים (החלבונים הם אבני הבניין של התא והגוף). אולם אף גן אינו יכול להפעיל את עצמו. נדרש חומר חיצוני כלשהו שיגרום להפעלה של הגן וליצירת החלבון מאותו הגן.

ומהו אותו חומר חיצוני השולט בהפעלת או כיבוי הגנים?

החלבונים הנמצאים בגרעין.

אותם חלבונים שבמשך עשרות שנות מחקר התעלמו מהם, מתגלים לאחרונה כמי ששולטים בגנים.

אך כיצד יודעים חלבוני הגרעין מתי להפעיל גן מסויים ומתי לכבותו?

מבלי להיכנס כאן להסברים מפורטים, אומר רק שחלבוני הגרעין יודעים מתי להפעיל ומתי לכבות גן נתון על סמך מסרים שהם מקבלים מבחוץ, מהסביבה בה נמצא התא. כלומר, חומרים שמגיעים מחוץ לתא הם למעשה השולטים על ביטוי הגנים.

בדיוק כמו תאים הגדלים בנוזל במעבדה, גם התאים בגוף שלנו נמצאים תמיד בנוזל הבין-תאי הממלא את כל החללים בין התאים. והחומרים המצויים בנוזל הבין-תאי הם השולטים בגנים.

מה משמעות הדבר?

נאמר שיש לנו גן הקשור למחלה מסויימת, למשל סרטן שד. אז הגן הזה יופעל רק בתנאים מסויימים, כלומר, רק אם יהיו חומרי-האיתות המתאימים שיגרמו להפעלה של הגן הספציפי הזה. ללא חומרי-איתות אלה הגן יהיה כבוי.

ומהם אותם חומרי-איתות הגורמים להפעלה או כיבוי של גנים?

ומהיכן הם מגיעים?

מדובר במגוון אדיר של חומרים. חלקם מגיע ישירות מהמזון שאנו אוכלים, שמתעכל במערכת העיכול ונספג לדם. וחלקם מיוצרים על ידי הגוף, או כתגובה למזון שאנו אוכלים, או כתוצאה מהמחשבות שלנו: האופן בו אנו תופסים ומפרשים את ההתרחשויות סביבנו תורם אף הוא ליצירת חומרי-איתות. למעשה, שני הדברים האלו – המזון שאנו אוכלים והפירוש שלנו לסביבה – הם שני הגורמים העיקריים לסוג חומרי-האיתות המשוטטים בנוזלי הגוף.

משמעות הדבר היא שהמזון שלנו והמחשבות שלנו (האופן בו אנו מפרשים את הסביבה) גורמים להפעלה או כיבוי של גנים. ובמילים אחרות, למזון ולמחשבות שלנו יש השפעה גדולה על יצירת מחלות או מניעתן.

מחקרים רבים מהעשור-שניים האחרונים מוכיחים זאת. הרי מספר דוגמאות:

*  עכברים בעלי גן הגורם להשמנה ולסכרת שקיבלו תוסף תזונה מסויים גדלו במשקל נורמלי ולא פיתחו סכרת.

*  חולדות שמקבלות מזון המכיל חומר מסרטן מפתחות סרטן. חולדות שקיבלו אף הן את החומר המסרטן, אך קיבלו פעמיים-שלוש ביום מספר דקות של ליטוף על ידי האדם המטפל בהן – לא פיתחו סרטן. כלומר, הליטוף, המגע, מנע את התפתחות הסרטן.

*  אצל אנשים שהועברו לתזונה טבעונית נטולת כל מזון מהחי, נמצא לאחר שלושה חודשים שינוי דרמטי בביטוי של כ- 500 גנים!  הביטוי של גנים "טובים" (נוגדי מחלות) עלה, בעוד שהביטוי של גנים "רעים" (גורמי מחלות) ירד.

*  מחקרים שונים מראים כי מעבר לתזונה טבעונית מסויימת מביאה לריפוי של מגוון מחלות, כגון סכרת, טרשת עורקים, לחץ דם, וסרטן. אנשים שעל פי הרפואה הקונבנציונלית נגזר דינם לחיות עם המחלה ולקחת תרופות כל חייהם – נרפאו לגמרי כשעברו לתזונה טבעונית מתאימה.

אז אתם מבינים, אתן מבינות – הגנים הינם רק תבניות שמהן מיוצרים החלבונים השונים, אך מה ששולט בהפעלת וכיבוי הגנים השונים הם אותן חומרי-איתות המגיעים אל התא מהסביבה בה הוא נמצא.

אנחנו לא קרבנות של הגנים שקיבלנו מההורים שלנו.

יש בידינו את היכולת לגרום ולהביא להפעלה של גנים "טובים" ולכיבוי של גנים "רעים" לנו.

זה לגמרי בידינו!

או יותר מדוייק לומר, זה בידי התודעה שלנו והפה שלנו… (;

למי שרוצה להתעמק עוד בנושא הזה של אפיגנטיקה אני ממליץ מאוד לקרוא את הספר של ד"ר ברוס ליפטון, מחלוצי האפיגנטיקה – " הביולוגיה של האמונה".

אני גם מצרף קישור להרצאה פוקחת עיניים של ד"ר ליפטון, למי שרוצה.

אז הפסח הזה יכול להיות עבורך פתח ליציאה מעבדות לחירות בכל הקשור למטען הגנטי שלך.

חשיבה נכונה ואכילה נכונה תביא להפעלת הגנים הנכונים…

באהבה,

תומר (:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *