בזכות הפשטות

בזכות הפשטות…

חברים וחברות יקרים-יקרות!  שותפים לדרך…

מה שלומכם היום?

מה גורם לכם להרגיש טוב?

מה ממלא אתכם?

מה משמח אתכם?

בעולם המאוד חומרני ותחרותי והשוואתי

בו אנו חיים,

רובנו עסוקים רוב הזמן,

בחיצוני, בחומרי.

אנחנו כל הזמן קונים דברים חדשים,

בין אם זה בגד חדש,

סלולרי משודרג יותר,

משהו לבית,

מכונית חדשה…

ואנחנו תמיד נמצאים בהשוואה ל…

משווים את עצמנו ומקומנו

לאחרים…

בין אם זה השכן,

הקולגה,

החברים,

אנשים שאנו רואים בטלוויזיה או אינטרנט,

למשפחה שלנו…

כאילו שהערך שלנו,

והשמחה שלנו

תלויים בכמה יש לנו,

בכמה כסף, באיזה שעון או מכונית יש לנו…

אנחנו מנסים למלא את עצמנו,

את הפנימיות שלנו,

באמצעות דברים חיצוניים,

ולכן קונים גם כשאנו לא ממש צריכים…

למעשה רוב הדברים שאנשים קונים,

אין בהם ממש צורך.

ומרביתם ישכבו סתם ללא שימוש.

האמת היא,

ששום דבר חיצוני

לא יכול למלא אותנו,

לא יכול להביא לנו אושר.

נהפוך הוא.

מחקרים מראים בבירור,

שככל שיש לאדם יותר רכוש,

כך הוא פחות מאושר,

ופחות עם שקט פנימי…

כמו הפתגם המוכר –

מרבה רכוש, מרבה דאגה…

אנחנו גם מנסים לשמח את עצמנו

על ידי כל מיני דברים שאנו עושים,

כמו הליכה למסעדה, לסרט,

או חופשה בחו"ל.

אך הדברים הללו לעולם

לא באמת ימלאו אותנו.

הם אולי יביאו לנו תחושת שמחה

זמנית וקצרת מועד.

אך למחרת כבר הכל חוזר להיות כפי שהיה…

והאמת היא,

שאנחנו זקוקים לכל כך מעט.

אנו זקוקים לכל כך מעט,

על מנת להרגיש טוב ושמחה ואושר.

כי האושר והרוגע באים מתוכנו.

רק מתוכנו,

ולא משום דבר חיצוני…

ודווקא ככל שנחיה בפשטות,

נחיה את החיים האלה

באופן פשוט –

כך נחוש טוב יותר,

נהיה מסופקים יותר,

מאושרים יותר…

אוכל פשוט ומזין,

פחות עומס של דברים בבית,

פחות בגדים, נעליים, חפצים…

ועוד משהו חשוב.

מה שבאמת ממלא אותנו

ומביא לנו אושר וסיפוק,

אלה הקשרים שלנו,

האינטראקציות שלנו עם אחרים סביבנו,

בין אם זה משפחה, חבר,

או סתם כל אחד ברחוב, במעלית, בסופר…

בכל מקום ובכל אינטראקציה,

אנו מותירים משהו,

תחושה באוויר ובלב,

מעין שובל אנרגטי…

אם אתם במעלית עם עוד מישהו,

ואתם שותקים,

אולי מעסיקים את עצמכם בסלולרי –

איזה תחושה יש לכם שם?

איזו תחושה אתם מעבירים לזה שאתכם במעלית?

ומה נשאר לאחר מכן,

תחושתית?

ריחוק, ניכור, נפרדות.

תחושה לא נעימה.

אך אם אתם מחייכים לאדם שאיתכם,

ושואלים לשלומו,

כן, אפילו אם הוא זר לכם לגמרי,

פשוט מחייכים ושואלים לשלומו,

מתוך כוונה אמיתית –

אתם יוצרים משהו אחר לגמרי!

אתם יוצרים

חיבור, קירבה, אחדות

אתם יוצרים תחושה נעימה.

וגם אתם וגם האדם השני

תצאו מהמעלית ותישארו

עם חיוך, גם בפנים וגם בפנים… (:

ולא רק במעלית,

אלא בכל מפגש בכל הזדמנות…

אני תמיד עושה את זה.

אני מחייך לזה שאיתי במעלית,

ושואל "מה קורה?"

"מה שלומך?"

או "איך היום שלך?"

ומפתח שיחה…

ואגב, לא תמיד הייתי כך.

פעם, בעברי הרחוק,

היית סגור ומופנם מאוד,

פחדתי להוציא מילה מהפה…

השתחררתי מזה,

עשיתי תהליכים עמוקים של שינוי…

וכל אחד מכם יכול גם.

כשאנחנו חיים פשוט,

וכשאנחנו יוצרים אינטראקציות חיוביות

של קירבה ואכפתיות,

כשאנחנו ממלאים את חיינו

בתכנים משמעותיים –

אנחנו נהיים יותר ויותר

מלאים ומסופקים בתוכנו,

ויותר ויותר עם שמחה ואושר

עמוקים ופנימיים,

שהולכים איתנו לכל מקום,

ואשר נמצאים שם גם

ברגעים היותר קשים של החיים…

אז אולי בשנה הזו

שמתחילה עכשיו,

תלכו בכיוון הזה, בכיוון של

יותר פשטות,

לחיות יותר פשוט.

לקנות פחות,

ולחיות יותר ממקום פנימי אמיתי.

וליצור אינטראקציות של קירבה,

ולהשאיר מאחוריכם

תחושה טובה,

שובל אנרגיה טובה…

ככה תתרמו כל יום וכל רגע,

וכל מפגש,

ליצירת עולם טוב יותר כאן…

ואגב פשטות ומפגשים בין אנשים –

נתינה היא אחד האמצעים הכי עוצמתיים

להגדיל את האושר שלנו.

זה עמוק בתוכנו.

כשאנחנו נותנים, אנחנו גם מקבלים.

תחיו פשוט,

תיצרו סביבכם אנרגיה חיובית,

תתנו כמה שיותר –

ותחושו אושר עמוק ומתמשך,

שכמוהו אולי לא חשתם מעולם…

באהבה,

תומר (:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *