כשלא נרדמים בלילה

כשלא נרדמים בלילה -כשהשינה מבוששת להגיע…

יקרים ויקרות, שותפים לדרך…!
מה שלומכן? מה שלומכם?

איך הלילות שלכן?
ואיך הימים שלכם?
האם יש שם מאמץ?
האם אתן מתנהלות ועושות דברים מתוך מאמץ?
וחשות מותשות בסיומו של יום ושבוע??

היום אני כותב לכן-לכם על ענייני שינה,
אך הדברים נכונים להרבה מעבר לשינה בלבד…

אתם מכירים את זה שמתעוררים באמצע הלילה,
יש עוד כמה שעות לפני שאתם אמורים לקום,
ואתם לא נרדמים…
מנסים, אך לא מצליחים לחזור לישון…
אתם בוודאי מכירים את זה…
לכולנו יש את הלילות האלה.

אז מה אתם עושים כשזה קורה לכם?

אני אספר לכם איך אני הייתי נוהג ומה היה קורה לי פעם, בעבר, כשלא הייתי מצליח לשוב ולהירדם. הייתי מנסה להירדם… הייתי מנסה להירדם על ידי נשימות רגועות, הייתי מדמיין שאני הולך ונרדם בתקווה שאכן אירדם, הייתי מנסה לחוש איך אני הולך ושוקע בשינה… לפעמים זה היה מצליח, ואכן הייתי נרדם וחוזר לישון. אך הרבה פעמים זה לא עבד, ונותרתי ער במיטה. ואז היו מתחילות המחשבות.

מחשבות על כך שאני צריך לישון ושבטח אהיה עייף מחר ואיך אתפקד מחר… מחשבות של דאגה, כל מיני דאגות שהחלו לעלות במוחי… או שהיו עולות מחשבות על כל מיני דברים שאני צריך/רוצה להספיק מחר (ושעכשיו אהיה עייף ולא אספיק אותם…;)… מחשבות שונות ומשונות היו מנצלות את ריק הלילה ועולות בי.

והאם זה עשה לי טוב?

ממש ממש לא!
זה רק עייף אותי, ואחרי שעה-שעתיים כאלה חשתי די מותש. ואז היתה מגיעה גם העצבנות, ולמה זה קורה לי, ולמה אני לא מצליח לישון, ומה כבר ביקשתי, ועוד ועוד…  בסופו של דבר הייתי לרוב קם מהמיטה אחרי איזה שעתיים כאלה, וקם לא טוב, קם עייף, נרגז, כעוס…

אך כאמור זה היה פעם, בעבר.

ולפני שאספר לכן-לכם מה אני עושה כיום כשזה קורה, אני רוצה לשאול אתכם, מה קורה לכם?
איך אתן נוהגות ומגיבות?
מה אתם עושים במקרה כזה?

יש לי חבר יקר שהיה תקופה בה הוא לא היה מצליח להירדם לילות שלמים, או שהיה ישן קצת ואז מתעורר. והחלה אצלו בעיית שינה. והוא החל להיכנס ללחץ ולחרדה. אנשים אמרו שזה לא בריא ואפילו מסוכן. והוא הסתכל וחיפש באינטרנט – וכשמחפשים אז מוצאים – ומצא הרבה סיבות מדוע לא לישון כמה לילות רצוף זה מסוכן והוא החל להיות ממש מודאג וחרד מהשינה הממועטת שלו.

אחזור לסיפור שלו תיכף.

אז מה אתם עושים וכיצד אתם מגיבים?
רובנו מנסים להירדם, מנסים להירדם בכל דרך שנראית לנו שעשויה לעזור לנו לחזור לישון. וכשזה לא הולך, אנו נהיים לחוצים, מודאגים, עייפים…

אתמול בלילה הלכתי לישון סביב עשר, ובאחת בערך התעוררתי, והשינה הלכה ממני והלאה… אז פשוט שכבתי לי שם במיטה, בעיניים עצומות, ונשמתי נשימות רגועות. לא ניסיתי להירדם. וגם לא ניסית לנשום באופן מסויים. פשוט שכבתי במיטה, נושם איך שזה בא, והייתי עם זה…

אם הייתי נרדם, זה בסדר, ואם לא אירדם, זה גם בסדר. פשוט נתתי לזה להיות. כי הכי גרוע זה כשאנו מנסים להיאבק בדבר מסויים, מנסים שהוא לא יהיה. זה הכי פוגע בנו.

אז אני שוכב לי במיטה, ופשוט נוכח שם עם זה, מתבונן, נמצא במעין נמנום כזה, נים-לא נים כזה…

וזה מצב מבורך.

זה מצב בו המוח שלנו נמצא בגלי מוח איטיים, והתת-מודע/על-מודע פתוח וזורם. ואם פשוט מאפשרים לזה להיות, דברים מופלאים מתרחשים במקום הזה.

וחשוב לא לנסות, לא לרצות, לא לחכות לדבר ספציפי כזה או אחר…  פשוט להיות, כאילו אתם מתבוננים על כל זה מהצד… כאילו לא אכפת לכם כלל מה הולך להיות… אתם צפים עם הזרם… זרם התודעה שלכם…

אז אני שוכב לי במיטה, מתבונן על המתרחש, צף עם זרם התודעה… קצת מסקרן לגבי הדברים שיגיעו… וללא רצון או כוונה אפילו לכיוון מסויים…

ואז זה מתחיל.

מופע אור-קולי תודעתי.
אני קורא לזה סערה-תודעתית.

משום מקום מתחילים לעלות בי תובנות, כל מיני, תובנות עמוקות כאלה, לא משהו שבא מהשכל אלא ממקום אחר, עמוק יותר או גבוה יותר… והראיה הינה מאוד מאוד צלולה ובהירה… ויש לפעמים מעין visions שכאלה (לא עולה לי כרגע מילה אחרת חוץ מ- vision שמתארת את זה). אני רואה דברים. רואה איי שם בתוכי. והרבה פעמים במצב הזה נכתבים בי פוסטים שלמים, מסות שלמות, כהרף עין… אם הייתי איכשהו יכול לשפוך את כל זה למחשב, היו נכתבים המון דברים מופלאים…

ואני שוכב לי ומתבונן על כל זה, בהתפעמות והתרגשות. זה תמיד מפעים ומרגש כשזה קורה, ולא משנה כמה פעמים זה כבר אירע לי. תמיד זה מדהים ומין וואוו שכזה…

אך כדי שזה יוכל לקרות, צריך להיות בציפה מוחלטת, ללא רצון שזה יקרה, ומבלי לנסות לעשות משהו מסויים כדאי שזה יבוא. פשוט לשכב ולהיות… להיות במצב מדיטטיבי שכזה… רק בהתבוננות וללא שום הכוונה לכאן או לשם… ללא ציפיה כזו או אחרת…

ולקבל את שבא…
ולפעמים זה בא, סערה-תודעתית מופלאה כזו, ולפעמים לא… לפעמים נרדמים (דווקא כשלא מנסים להירדם, לפעמים נרדמים ;)…  ולפעמים סתם שוכבים ככה במיטה, וגם זה בסדר. כי כשלא מצפים ורוצים משהו ספציפי, אז גם לשכב כך במיטה ממלא ומטעין, וקמים מלאי אנרגיות.

חלקכם בוודאי כבר יודע זאת ומכיר את המצב התודעתי הייחודי והמופלא הזה.

בשלב מסויים החלטתי לקום. לא היה לי מושג מה השעה, כי במקום הזה תחושת הזמן משתנה לגמרי. לא ידעתי אם עברה שעה או שלוש שעות. מסתבר שהיה שתיים וחצי. שעה וחצי שכבתי לי ככה…

קמתי כי רציתי לכתוב מקצת מהדברים שעלו בי, מהמתנות שקיבלתי.
קמתי, התארגנתי, הכנתי משהו חם לשתות, והתיישבתי על הספה עם המחשב.

ואני עדיין לא ממש ער לגמרי. כלומר, אני ער, אך עדיין אפשרתי לעצמי להמשיך להיות בציפה הזו, במצב המדיטטיבי הזה

כמעט שכחתי, שאני חייב לכם את סיום הסיפור עם החבר ובעיית השינה שלו.

אז שוחחתי איתו כמה פעמים, והסברתי לו ששום דבר רע לא יקרה לו אם לא יישן לילה או כמה לילות, או אם יישן מעט בלילות. ייעצתי לו להימנע מחיפושי אינטרנט על כך, כי חיפושים אלה כמעט תמיד רק מעוררים חרדה. ויש הרבה בלבול ומידע לא נכון או לא מדוייק במרחביי הרשת.

אמרתי לו שאם הגוף-תודעה שלו יזדקקו לשינה, הוא יישן. ושבמקרה הכי הכי הוא יהיה עייף במהלך היום, ואז סביר להניח שיישן טוב יותר בלילה הבא. הסברתי לו שהחרדה ומעגל החרדה המתגבר הם הם הבעיה והסכנה.

הוא גם קצת לפני עשה שינוי תזונתי, ועבר לטבעונות, ואמרתי לו שהרבה פעמים כשאנשים עוברים לתזונה טבעונית הם זקוקים לפחות שינה.

והכי חשוב ייעצתי לו שאם הוא לא נרדם, שלא ינסה להירדם, אלא שפשוט יקבל את זה, יזרום עם מה שבא. ושאם עולות בו כל מיני מחשבות של חרדה, אז שפשוט יתבונן עליהם וייתן להם להיעלם כלעומת שבאו בזרם התודעה…

החרדה והפחד שלו הלכו והתפוגגו, ואחרי זמן מה השינה שלו חזרה להיות כמקודם. ואם היה שהוא לא נרדם, הוא אינו נלחץ מכך…

אז מה המסר שאני רוצה להעביר לכן-לכם כאן היום?

בעניין השינה, כמובן, לשנות את הגישה שלכם. ולדעת שלא קורה שום דבר רע אם לא נרדמים או אם מתעוררים מאמצע הלילה ולא נרדמים שוב. לדעת שכאשר זה קורה, זו דווקא הזדמנות, זו עשויה דווקא להיות מתנה. אם רק תאפשרו לה להיות, בכך שפשוט תשכבו במיטה בנינוחות, ללא כל ציפיה, ללא כל ניסיון לכאן או לשם, ופשוט תהיו בהתבוננות על מה שקורה לכם-לכן בתודעה ובגוף…

ומה שיבוא, יבוא…

אך אפשר להרחיב את זה לחיים בכלל.

כשאנו מסוגלים פשוט להיות בכאן ועכשיובהתבוננות כמו מדיטטיבית, בזרימה וללא ציפיה ורצון לדבר מסויים שיקרה כרגע – אנו נכנסים למצב הקסום הזה, אנו מתחברים הן עמוק עמוק פנימה, והן גבוה ורחב החוצה, ליקום המופלא והקסום הזה בו אנו נמצאים.

איינשטיין, למשל, קיבל את ההברקות הכי הכי שלו במצב תודעתי שכזה. הוא ידע את זה. וגם הרבה הרבה אחרים…

ואין זה אומר שאנחנו לא מכוונים את עצמנו לכיווני התפתחות מסויימים, בכל תחומי החיים. זה לא אומר שאנו לא מציבים לעצמנו מטרות ויעדים.

ברור שכן!
אך בתוך ההתכוונות שלנו לדברים מסויימים, ההתנהלות היומיומית, הרגעית, כדאי שתהיה מהמקום הזה נטול הציפיה, בכאן ועכשיו, בציפה נטולת המאמץ הזו…

נסו את זה בפעם הבאה שתתעוררו בלילה ולא תירדמו,
נסו להיות המצב התודעתי הזה במהלך היומיום שלכם,
ותגלו שכאשר אתם מצליחים בכך,
מתרחשים דברים מופלאים בחייכם,
היעדים שלכם מתממשים כמו מאליהם,
העשיה שלכם הופכת להיות נטולת מאמץ ומלאת חדווה ושמחה…

באהבה,
תומר (:

לקריאת המאמר "לרפא את השינה"
לחצו כאן (:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *