לאהוב את עצמנו – פרק חמישי – אהבה וגבולות

לאהוב את עצמנו
פרק חמישי – אהבה וגבולות

 

חברים וחברות יקרים ויקרות!  שותפים לדרך…

מה שלומכם ושלומכן היום?

זהו הפרק החמישי בסדרת הפוסטים על אהבה עצמית, על לאהוב את עצמנו.

והיום אני רוצה לדבר על גבולות.

על אהבה, ריצוי, וגבולות.

כאשר אנחנו אוהבים, אנחנו חייבים לשים גבולות.

וחייבים גם לומר "לא!" לפעמים.

למה?

למה נחוץ לשים גבולות ולדעת לומר "לא"?

תחשבו על ילד.

תחשבו שאתם ההורים, האמא או האבא, של הילד הזה.

האם זה יהיה נכון ובריא לילד אם לא תשימו לו גבולות?

האם זה יהיה נכון ובריא לילד אם לא תדעו לומר לו "לא!" כשנדרש?

האם זה ינבע מאהבה אם לא תשימו לו גבולות?

התשובה לכל השאלות האלה היא – לא!

זה לא יהיה בריא לילד.

נהפוך הוא, זה יהיה מאוד לא בריא לילד,

ואולי אפילו מסוכן.

וזה לא ינבע מאהבה, אלא מריצוי, מפחד לומר "לא" לילד שלכם.

ויש כמובן הורים כאלה.

והם לא עושים את זה כי הם לא אוהבים את הילד שלהם,

אלא מתוך בלבול מה נכון וטוב,

ומתוך פחד לומר "לא" ולהיות הורים "רעים" ולא טובים.

כדי שהילד יגדל עם תחושת בטחון,

וכדי להכין אותו לחיים האלה,

וכדי לחזק בו את היכולת לשים גבולות לעצמו,

חשוב מאוד שאנחנו כהורים נדע לשים גבולות

לילד שלנו ולומר לו "לא!" כאשר נדרש.

ואותו הדבר נכון כלפי עצמנו.

אם אנחנו באמת אוהבים את עצמנו,

אהבה אמיתית ובריאה,

 

אז אנחנו חייבים לשים לעצמנו גבולות,

וחייבים לדעת לומר "לא!" לעצמנו.

או יותר נכון לומר "לא!"

לכל מיני דחפים ורצונות ומחשבות שעולים בנו

ואשר עשויים לשלוט בנו ולהרע לנו.

 

יש אינסוף דוגמאות לכך:

  • בא לי לאכול גלידה/עוגה למרות שאני יודע שזה מזיק לי.
  • אני נשאר מאוחר בלילה לצפות בעוד ועוד פרקים מהסדרה.
  • אני נשאר לישון עוד שעה במקום לקום ולעשות את הפעילות הגופנית שתכננתי לעשות בבוקר.
  • אני רוצה לתרגל מדיטציה/נשימות כל יום, אך לא יוצא לי…
  • אני רוצה להיות יותר עם הילדים שלי, אך שוב ושוב נשאב לסלולרי והזמן בורח לי…
  • אני רוצה להפסיק לאכול מוקדם בערב, אך שוב ושוב "מוצא את עצמי" אוכל מאוחר.
  • אני מנסה לחסוך כסף כל חודש, ואולי אני במינוס, אך שוב ושוב אני קונה דברים שלא באמת צריך…
  • ועוד ועוד ועוד…

אתם מכירים את זה.

כולנו מכירים את זה.

כמובן שלפעמים זה בסדר לגמרי

לאכול את הגלידה, ללכת לישון מאוחר,

לישון יותר מאוחר, לא לתרגל, וכו'…

אך רק אם זה מידי פעם,

רק אם זה החריג ולא הדבר הרגיל.

אז בכל המקרים האלה אנחנו צריכים לשים גבולות לעצמנו.

ולדעת לומר "לא!" נחוש ואסרטיבי לעצמנו,

או לאותם רצונות ודחפים שרוצים לשלוט עלינו.

שימו לב גם לטרמינולוגיה במשפטים:

בא לי…

אני נשאר…

לא יוצא לי…

נשאב ל…

מוצא את עצמי…

שוב ושוב…

הטרמינולוגיה הזאת מרמזת על כך

שזה משהו שקורה לנו אך לא רצינו אותו,

לא בחרנו אותו באופן מודע.

זה קורה לנו.

אנחנו רצינו משהו אחד,

אך קורה לנו משהו אחר…

לכן אנחנו חייבים ללמוד לשים לעצמנו גבולות,

ולדעת לומר "לא!" לעצמנו, בתוכנו.

 

אם אנחנו אוהבים את עצמנו,

אז אנחנו צריכים לומר "לא!" ולשים גבולות

לכל אותם דברים שמנסים להסיט אותנו ממה שאנחנו רוצים.

כמו עם הילדים שלנו,

כך גם עם עצמנו.

וזה נכון כמובן גם עם אנשים אחרים.

בכל קשר שהוא אנחנו צריכים לדעת לומר "לא!"

ולשים גבולות כאשר נדרש.

כי אחרת אנחנו מרצים.

וכאשר אנחנו מרצים אז זו אינה אהבה.

זו אינה אהבה, לא לעצמנו וגם לא לאחר.

ריצוי נובע בדרך כלל מפחד.

פחד שלא יאהבו אותנו.

פחד מה יחשבו עלינו.

פחד שיעזבו אותנו.

לפעמים אנחנו לא מודעים לכך שאנחנו מרצים.

אז תשימו לב אם אתם מרצים,

אם אתם תמיד עושים מה שאותו אדם רוצה ומבקש מכם.

תשימו לב אם אתם יודעים לומר "לא!".

אז אהבה אמיתית דורשת מאתנו לשים גבולות ולדעת לומר "לא!".

כמובן שאנחנו אומרים את ה- "לא!"

באופן שמכבד את השני (או את עצמנו).

באסרטיביות ובאופן חד משמעי,

אך עם אהבה ורכות.

אנחנו שמים את הגבולות ממקום של אהבה.

לדעת לומר "לא!"

ולדעת לשים גבולות,

הם שני דברים חשובים באהבה.

 

אל תתבלבלו ותחשבו שאם אוהבים אז אסור לנו לומר "לא!".

זו טעות נפוצה.

ילדים שגדלים עם הורים ש"מפנקים" אותם יתר על המידה,

ולא אומרים להם "לא!" לפעמים,

ולא שמים להם גבולות,

גדלים בדרך כלל להיות בוגרים שמתקשים מאוד

לתפקד בחיים הבוגרים בצורה טובה ובריאה,

מתקשים גם ביצירת קשרים בריאים,

ומתקשים גם לשים גבולות לעצמם.

 

כאשר אנחנו אוהבים מישהו באמת,

כולל את עצמנו,

אז אנחנו שמים לו גבולות כשצריך.

ומה אתכם?

האם אתם יודעים לומר "לא!"?

האם אתם שמים גבולות?

לעצמכם? לאחרים?

 

אם לא, אז תתחילו ללמד את עצמכם.

כי חשוב לדעת לומר "לא!"

וחשוב לדעת לשים גבולות.

נראה לי שאמרתי כאן את המילה "לא!"

יותר פעמים מאיי פעם… (;

ואני כמובן תמיד כאן לכל מי שזקוק לסיוע והכוונה…

נתראה בפוסט הבא…

ובינתיים תזכרו לנשום עמוק,

לראות את הטוב שיש לכם בחיים,

ולחייך הרבה…

 

אוהב אתכם,

תומר (:

*****

*  לפרטים על סדנת הגיבורים! 
לחצו כאן (:

 

 

*  לפרטים על סדנת ההיפנוזה העצמית האינטרנטית לחצו כאן (:

  

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *