על אשמה…
חברים וחברות יקרים-יקרות! שותפים לדרך…
אני רוצה גם היום לשתף אתכם בתשובה שלי לשאלה ששאלה אותי י. בעניין רגשות אשמה שיש לה ותחושות של בלבול. מרביתנו הרי חשים אשמה וחושבים שאנו לא בסדר ואשמים בדברים כאלו או אחרים. וגם את הבלבול רובנו מכירים. לכן התשובה הזו רלוונטית לכולנו… (:
"י. היקרה והאהובה בוקראור !
בלבול הוא תמיד חלק מתהליך של שינוי ויצירת החדש… כך שאת לא צריכה להיבהל מהיותך מבולבלת לפעמים… כי יש שלב מעבר כאשר זונחים את הישן ועדיין לא נוצר והתבסס החדש… בלבול הוא סימן ללבלוב… (:
מה את מתכוונת שחלק מרגשות האשמה הן שלך?
אף לא אחת מהן שייכת לך !!!
יתכן שטעית, יתכן שעשית טעויות… כולנו עושים טעויות, וזה חלק מהלמידה והצמיחה.
אך יש הבדל גדול בין לקחת אחריות על מעשינו והטעויות שלנו, וללמוד מהן ודרכן, ולהשתנות תודות לאותן טעויות – לבין אשמה.
במימד הגבוה, הרוחני-אנרגטי, שם המהות שלנו – אין דבר כזה אשמה.
יש שם רק אהבה.
קבלה ואהבה.
וכל רגש אשמה נובע ובא מהנתק שלנו ממי שאנחנו באמת, מהמהות הרוחנית שלנו.
כל רגש של אשמה נובע ובא מהאגו, שנוצר איי שם בילדות שלנו, ושחווה את העולם הזה כמסוכן ואותנו כניפרדים מהכל.
קחי אחריות אם טעית, ולמדי מהטעויות שלך.
אך אין שום מקום וטעם לחוש אשמה.
אשמה פירושה "אני לא בסדר" "אני לא טובה"
וזה רק מוריד ומנמיך אותנו…
אז כל הרגשות האלה של האשמה – הן לא שלך.
הן של דפוסי מחשבה ודפוסים רגשיים שנוצרו בך בעברך,
שהם חלק מהאגו
(יש לי מאמר על האגו, מהו האגו וכיצד הוא נוצר. אני אכניס קישור בסוף)
אז כשעולה בך רגש אשמה,
תזהי אותו כחלק מהדפוסים האוטומטיים הישנים שלך,
ואל תאמיני לו,
ופשוט תתעלמי ממנו,
ותעבירי את הפוקוס ואת תשומת הלב שלך למחשבות שאת בוחרת עכשיו באופן מודע ומבחירה…
מחשבות שמחזקות, מרגיעות, תומכות בך ובצמיחה שלך…
מקווה שעכשיו הדברים יותר ברורים ובהירים לך… (:
שיהיה המשך שבוע נפלא ומלא בשמחה והודיה,
תומר (: "
ונראה לי שאין מה להוסיף על כך…
באהבה,
תומר (:
