ערוצים עצביים במוח, דפוסי חשיבה ישנים השולטים בנו, וכיצד להשתחרר מאחיזתם בנו.

חברים וחברות יקרים ויקרות, שותפים למסע!
מה שלומכן ושלומכם היום?

היום אני רוצה לכתוב על איך אנו נשלטים על ידי המוח שלנו והמחשבות, ועל איך ניתן להשתחרר ולחזור להיות בעלי הבית של עצמנו, ושל המחשבות שלנו.

אתחיל בשאלה.

מהי מחשבה?

מהי מחשבה?

אי אפשר לגעת או להחזיק מחשבה, היא איננה חומר.

מחשבה היא אנרגיה.

במוח שלנו כל מחשבה מיוצגת כמסלול עצבי מסוים וספציפי. כלומר, למחשבה מסוימת יש "מסלול" של מספר תאי עצב (נוירונים) ספציפיים שמחוברים יחד באופן מסוים. זה יכול להיות מסלול עצבי קצר של תאי עצב בודדים, וזה יכול להיות מסלול מורכב שמערב יותר תאי עצב. וכאשר מסלול עצבי זה מופעל, המחשבה עולה בנו.

במוח שלנו יש כחמישים מליארד תאי עצב (50,000,000,000)!!

כל תא עצב במוח "מדבר" עם מאות או אלפי תאי עצב אחרים באמצעות שלוחות מיוחדות הנקראות דנדריטים או אקסונים. כלומר, יש מספר אינסופי כמעט של אפשרויות למסלולים עצביים שכאלה.

עובדה חשובה היא שיש הבדל בעובי (או רוחב) של מסלולים עצביים שונים. יש מסלולים עצביים רחבים ומעובים המכילים מספר רב של סיבי עצב, ויש מסלולים דקיקים המורכבים ממספר קטן של סיבי עצב. אחזור לנקודה זאת תיכף.

עכשיו צפויה לכם הפתעה:

עד כמה שזה ישמע מוזר,

רוב המחשבות שלנו אינן תוצאה של חשיבה רצונית שלנו, אלא מחשבות אוטומטיות שקופצות מעצמן, מחשבות שהמוח שלנו מייצר מעצמו.

אם תתבוננו ברצף המחשבות שלכם, תגלו שאכן זה כך. מדיטציה חושפת זאת, כי כאשר אנו מנסים לשבת בשקט ולהתרכז בנשימה או במנטרה, אנו מגלים כי המוח ממשיך בשלו ומייצר כל הזמן מחשבות שונות, מעין רעש מחשבתי שנמצא תמיד ברקע.

אנחנו לא יכולים באופן רצוני להפסיק את המחשבות האלה מלעלות ולהופיע, אנחנו לא יכולים להפסיק את זרימת המחשבות, אפילו לא לרגע.

לקריאת המאמר שלי "האם אנו יכולים לשלוט במחשבות שלנו?" לחצו כאן.

המוח מייצר בעצמו מחשבות, כל הזמן. אפשר להתייחס אליהן כאל מחשבות אוטומטיות.

אני אחזור על כך שוב, מכיוון שזו נקודה חשובה שהרבה אנשים מתקשים להבין ולעכל:

המוח מייצר בעצמו מחשבות אוטומטיות כל הזמן. ואי אפשר לעצור את זה או למנוע את זה.

יש מחשבות שעולות בנו לעיתים קרובות, כמו למשל במקרה שאנו מודאגים כלכלית או בריאותית, או מחשבות על עצמנו, כמו "איזה טיפש אני", "לא הייתי צריך לנהוג ככה", "איזה שמנה אני!", או מחשבות של כעס על אחרים שנהגו שלא לפי ציפיותינו ושאנו כועסים עליהם, או מחשבות של דאגה ופחד, וכו'…

ועכשיו אני מגיע לנקודה חשובה נוספת: 

מסלולים עצביים עבים מייצרים את המחשבה שהם מייצגים בתדירות גבוהה. ומסלולים דקים מייצרים מעט מחשבות.

כלומר, מסלול עצבי חזק ועבה מייצר הרבה מהמחשבה אותה הוא מייצג. הרבה. לפעמים מאות או אלפי פעמים ביום! אפשר להשוות זאת לכביש איילון או כביש 6 בהם נוסעות אלפי מכוניות כל שעה.

לעומת זאת, מסלול דקיק מייצר רק מספר מועט של מחשבות ביום או בשבוע, בדומה לכביש צר וצדדי שכמעט לא עוברות בו מכוניות.

אולם איך קורה במוחנו יש מסלולים עצביים עבים ויש מסלולים דקיקים?

ומדוע אצל רובנו המסלולים העבים הם מסלולים המייצגים מחשבות שליליות?

למה אצל רוב האנשים המחשבות השליליות הן המחשבות שקופצות בראש הכי הרבה. דווקא מחשבות שפוגעות ומחלישות אותנו?

הסיבה נעוצה בילדותנו.

אסביר זאת ממש בקצרה ובאופן פשטני, לצורך ההבהרה.

תארו לכם ילדה שהוריה, מכוונות טובות, מרבים לומר לה שהיא שמנה ועליה לרזות. או ילד שהוריו, מתוך רצונם שישקיע יותר בלימודים, אומרים לו שוב ושוב כי כך לא יצא ממנו שום דבר והוא לא יצליח במאומה. או ילד שנאמר לו באופן חוזר ונשנה כי העולם מסוכן ועליו להיזהר מאנשים.

אמירות חוזרות ונשנות אלה המושמעות לילדים הופכות להיות מופנמות בתוך הילד והופכות להיות חלק ממנו. הוא יתחיל לומר לעצמו את אותם המשפטים, כמו "אני לא אצליח בכלום…" וכו'… 

וכך, מגיל צעיר מתחיל להתבסס במוח מסלול עצבי המייצג את המחשבות האלה.

עם הזמן וככל שהילד מתבגר, מסלולים אלה ילכו ויתעבו ויתחזקו, ויהפכו להיות מסלולים עצביים חזקים ועבים שמייצרים מעצמם את המחשבות האלה יום-יום.

וכך אנו מגיעים לבגרות עם אותם מסלולים עבים שמקפיצים בראשינו כל הזמן מחשבות שליליות הפוגעות בנו. ואנו מאמינים להן, כי שמענו אותן מאז ילדותנו.

מובן, שילד שהוריו יאמרו לו הרבה אמירות מחזקות וחיוביות – כמו "כל הכבוד! איזה מדהים אתה!" – יגדל עם מסלולים עבים שייצרו מחשבות חיוביות ומחזקות. אך כמה מאיתנו זכו בהורים כאלה?

כילדים אנו חסרי ישע מול מה שהורינו אומרים ומשדרים לנו. אנו במידה רבה תוצר של התנהגות ההורים כלפינו.

אולם כבוגרים אנו יכולים להתחיל לשנות את חשיבתנו ואמונותנו.

וכאן אני מגיע לעניין מהותי וקריטי:

מחקרים מראים שהמוח שלנו שומר על יכולת גמישות לאורך כל חיינו!

המוח שלנו הינו גמיש לאורך כל חיינו!

גמישות זו של המוח מתבטאת בכך שהקשרים בין תאי העצב, הנקראים קשרים סינפטיים, נמצאים כל הזמן בשינוי מתמיד. קשרים חדשים נוצרים וישנים מתנתקים או משתנים.

במחקרים התגלה ששינויים אלה מתרחשים במהירות. המוח מתאים את עצמו כל הזמן למציאות העכשווית, וכאשר יש שינוי בעוצמת הגירוי, הקשרים העצביים הרלוונטיים מתאימים את עצמם תוך פרק זמן של ימים ספורים.

בנוסף,המוח שומר גם על יכולת מסוימת לייצר תאי מוח חדשים.

למעשה, הגמישות של המוח כה מדהימה עד כי חוקרים אחדים משווים אותו לפלסטלינה.

לקריאת המאמר שלי כיצד לשמור על מוח בריא בכל גיל לחצו כאן.

אך מה לזה ולענייננו?

עכשיו, זיכרו כי הקשרים בין תאי העצב הם אלה שיוצרים גם את המסלולים העצביים שמייצרים את המחשבות.

תודות לגמישות המוח, מסלול שנעשה בו שימוש רב נשמר ואפילו מתעבה ומתחזק, תלוי במידת השימוש בו. ואילו מסלול שנעשה בו שימוש מועט נוטה להצטמצם ולהיחלש.

למחשבות האוטומטיות שקופצות הרבה יש כאמור מסלולים עצביים עבים. אך כאשר אנו מבינים כי מחשבות אלו הן למעשה מחשבות שהמוח מייצר מעצמו, ונהיים מודעים לאותן מחשבות אוטומטיות, ומתחילים יותר ויותר לזהות מחשבות אלה כמחשבות אוטומטיות – כאן מצוי המפתח לשינוי ולשחרור ממחשבות אלו.

כל שעלינו לעשות הוא להתעלם ממחשבות אלה, לא להתייחס אליהן, לא להיכנס ולהתבוסס בהן. ותחת זאת, להסיט את המחשבה שלנו באופן אקטיבי ומודע למחשבות אחרות.

כלומר, עלינו לבחור באופן מודע את המחשבות שאנחנו רוצים במקום אלה שהמוח מייצר מעצמו. ואז המסלול העצבי של אותה מחשבה אוטומטית יתחיל להתכווץ, מכיוון שאנחנו מפסיקים לתת לו תשומת לב.

וככל שהמסלול העצבי מתכווץ, כך המחשבה האוטומטית המיוצגת על ידו תקפוץ לנו בראש פחות ופחות.

במקביל, המסלול העצבי של המחשבה הנבחרת, שאנו בוחרים להתרכז בה באופן מודע ואקטיבי, ילך ויתחזק, והמחשבה הנבחרת הזו תהפוך בהדרגה למחשבה אוטומטית.

אם נתמיד בכך, אנו יכולים ליצור שינוי מבני במוח שיתמוך באופן בו אנו רוצים לחיות את חיינו. מחקרים מראים כי שינוי מבני שכזה במוח יכול להתרחש תוך מספר שבועות!

למעשה אני נוגע כאן בסוגיה מאוד חשובה ומהותית:

הבחירה החופשית שלנו.

איפה הבחירה? כאשר אנו לומדים לזהות את המחשבות האוטומטיות שלנו – מחשבות שליליות, מחשבות של פחד, של כעס – יש לנו את הבחירה האם להישאר עם המחשבות האלה או לזוז מהן ולהסיט את המחשבה שלנו לכיוון אחר, למחשבות חיוביות מכל סוג.

בהתחלה זה עשוי להיות קשה ומעייף. זה דומה להחלטה ללכת לחדר כושר בכדי לשפר את הכושר שלנו ולחזק את השרירים שלנו. בהתחלה יהיה לנו קשה ומעייף והשרירים עשויים לכאוב מהמאמץ החדש. וגם כאן אנו בוחרים ללכת לחדר כושר על מנת להיטיב עם עצמנו.

אלא שכאשר אנו בוחרים להסיט את המחשבה לכיוון החיובי מדובר בחדר כושר מנטלי, והשרירים שעלינו לחזק הם "שרירים" מנטליים. ככל שנחזק את ה"שרירים" המנטליים האלה, כך תלך ותגדל היכולת שלנו להגיב לאירועים שונים בחיינו לא באופן אוטומטי, אלא מתוך בחירה.

כך אנו יכולים להשתחרר מדפוסי חשיבה ישנים ודפוסתניים השולטים בנו ומונעים מאיתנו לחיות את חיינו באופן הטוב ביותר.

המחשבות שלנו יוצרות את המציאות שלנו. על ידי שינוי מחשבותינו אנו משנים את מציאות חיינו.

לקריאת המאמר שלי "הכל ידוע מראש והרשות נתונה. הכיצד יתכן?!" לחצו כאן.

אז שימו לב למחשבות שהמוח שלכם מייצר. אל תלכו שולל אחריהן, והתחילו לחשוב אתם באופן עצמאי, התחילו לבחור את המחשבות שאתם רוצים, ולבחור אותם לפי מה שנכון ומתאים לכם.

שנו את מחשבותיכם, שנו את מוחכם, שנו את חייכם!

באהבה,
תומר (:

• לפרטים על הסדנא האינטרנטית ללימוד היפנוזה עצמית. סדנא חשובה ומשנת חיים! לחצו כאן (:
• לפרטים על הקורס "לחיות מתוך רוגע – להשתחרר מלחץ וחרדות" לחצו כאן (: